עמוד ראשי

ברוכים הבאים לוויקיפדיה!

הידעת הידעת?

וולטיר
וולטיר
בשנת 1759 קנה וולטר אחוזה בשם "פרנה" (Ferney), על גבול צרפת-שווייץ. לימים, הפכה פרנה לבירתה האינטלקטואלית של אירופה כולה. באחוזה זו כתב וולטר עשרות ספרים, מאות מאמרים, ואלפי מכתבים לחבריו באירופה, כמעט עד יום מותו. לפרנסתו, גידל טוואי משי ושיווק בהצלחה את תוצרתן. הוא נקט שיטת פרסום חדשנית, כשנהג לשלוח גרבי משי לידועניות תקופתו עם בקשה שיציגו את רגליהן היפות, בגרבי המשי שלו, בפני גברים רבים ככל האפשר ויספרו להם מי ייצר עבורן את הגרביים.

פורטלים

פורטל היום
היום יום המגבת

פורטל ההומור הוא שער למגוון נושאים בתחום התרבות הקשורים בהומור. הפורטל כולל קישורים לערכים אודות ספרים, סרטים, מחזות ושאר יצירות תרבותיות העוסקים בקומדיה או בסאטירה, או בעלי אופי הומוריסטי. בפורטל ניתן למצוא גם קישורים לערכים על קומיקאים, על סאטיריקנים ועל סופרים ומחזאים שעסקו בכתיבת קומדיות, וכמו כן רשימת ערכים אנציקלופדיים המעלים חיוך על פני קוראיהם.

ציטוט יומי הציטוט היומי

לֹא בַיּוֹם וְלֹא בַלָּיְלָה
חֶרֶשׁ אֵצֵא לִי, אֲטַיְּלָה;
 
לֹא בָהָר וְלֹא בַבִּקְעָה
שִׁטָּה עוֹמְדָה שָׁם, עַתִּיקָה.
 
וְהַשִּׁטָּה פּוֹתְרָה חִידוֹת
וּמַגִּידָה הִיא עֲתִידוֹת.
 
אֶת-הַשִּׁטָּה אֶשְׁאַל אָנִי:
מִי וָמִי יְהִי חֲתָנִי?

בתים ראשונים מהפזמון "לא ביום ולא בלילה" / חיים נחמן ביאליק

חדשות ואקטואליה חדשות ואקטואליה

מצעד ההצדעה לישראל
מצעד ההצדעה לישראל

נפטרו לאחרונה: קייל בוש, דיק פארי, ישי מימון, ישראל גודוביץ, ארנון תורן, רן הירשל

ערך מומלץ ערך מומלץ

כרזה המציגה את המחזה, משנת 1879
כרזה המציגה את המחזה, משנת 1879

"אה"מ פינאפור" או "העלמה שאהבה מַלָּח" היא אופרה קומית בשתי מערכות מאת ארתור סאליבן (מוזיקה) וויליאם שוונק גילברט (לברית), מן היוצרים הבולטים בתיאטרון המוזיקלי הוויקטוריאני. הפקת הבכורה התקיימה בתיאטרון האופרה קומיק בלונדון ב-25 במאי 1878. האופרה הוצגה ברציפות 571 פעמים, הרצף השני באורכו עד לאותה עת בז'אנר זה. "אה"מ פינאפור" הייתה שיתוף הפעולה האופראי הרביעי של גילברט וסאליבן, והראשונה מבין יצירותיהם שזכתה להצלחה בין-לאומית. אופרה קומית זו ביססה את מעמדם כצמד היוצרים המזוהה ביותר עם האופרה הקומית הבריטית.

עלילת האופרה מתרחשת על סיפונה של אה"מ פינאפור, אוניית מלחמה בריטית. ג'וזפין, בתו של הקפטן קורקורן, מאוהבת במלח פשוט, ראלף רקסטראו, על אף שאביה ייעד לה נישואין לסר ג'וזף פורטר, הלורד הראשון של האדמירליות. תחילה היא נכנעת למצוות אביה, אולם משנתו ההומניסטית של סר פורטר, המטיפה לשוויון בין בני האדם באשר הם, מעודדת אותה ואת רקסטראו למרוד בסדר החברתי הקיים. השניים מצהירים על אהבתם ומתכננים להינשא בסתר, אולם מזימתם נחשפת. כמו באופרות אחרות של גילברט וסאליבן, לקראת סיום מתרחש גילוי בלתי צפוי ההופך את העלילה על פיה ומעניק לה פתרון משעשע והרמוני.

גילברט, אשר שאב השראה ממספר שיריו הסאטיריים המוקדמים הידועים בשם "Bab Ballads", עיצב את הלברית באורח שנון ואבסורדי, תוך שילוב מרכיבי הומור לשוניים, פארודיה חברתית וגרוטסקה תיאטרלית. האופרה משמשת אלגוריה ביקורתית על מערכת המעמדות הנוקשה בממלכה המאוחדת של התקופה הוויקטוריאנית, ומפרקת באירוניה את מוסדות הסמכות, את הרעיונות הלאומיים ואת הדימוי האידילי של הצי המלכותי הבריטי. היצירה מבקרת בעקיפין את תופעת מינוי אנשים חסרי השכלה או כשירות לתפקידים בכירים. גם שמה מהווה משחק לשון אירוני, שכן הוא מעניק לסרפן, תלבושת עממית רוסית שנפוצה בקרב נשים וילדות, את תוארה של אוניית קרב אימתנית.

הצלחתה של "אה"מ פינאפור" בבריטניה, בארצות הברית ובמדינות נוספות סללה את הדרך לרצף יצירות נוספות מבית גילברט וסאליבן, ובהן "שודדי הפנזנס" ו"המיקאדו", שזכו אף הן להצלחה עצומה. יצירות אלו, שכונו לימים "אופרות תיאטרון סבוי", ביססו את שליטת הצמד בבמת התיאטרון המוזיקלי הבריטי לאורך העשור שלאחר מכן והשפיעו השפעה עמוקה ומתמשכת על התפתחותו של המחזמר המודרני במאה העשרים.

תמונת היום תמונת היום

פסל כסף זה מהמאה ה־19 מציג תאו, יצירת אמנות מממלכת דהומיי
פסל כסף זה מהמאה ה־19 מציג תאו, יצירת אמנות מממלכת דהומיי
ממלכת דהומיי הייתה ממלכה באפריקה, באזור בנין של ימינו. מלכי דהומיי התעשרו מסחר בעבדים, והשקיעו באמני חצר שהעצימו את מעמדם ביצירות אמנות. היצירות הוצגו לציבור במצעד שנתי בעיר הבירה. פסל כסף זה מהמאה ה־19 מציג תאו, חיה חשובה באמונות הפוליתאיסטיות שהיו נפוצות בממלכה.

היום בהיסטוריה היום בהיסטוריה

"החונטה הראשונה"
"החונטה הראשונה"

אירועים בלוח העברי

בית הנכות בצלאל - אחד העם ובוריס שץ עומדים לפני ציורו של שמואל הירשנברג
בית הנכות בצלאל - אחד העם ובוריס שץ עומדים לפני ציורו של שמואל הירשנברג

ערך מומלץ ערך מומלץ

כרזה המציגה את המחזה, משנת 1879
כרזה המציגה את המחזה, משנת 1879

"אה"מ פינאפור" או "העלמה שאהבה מַלָּח" היא אופרה קומית בשתי מערכות מאת ארתור סאליבן (מוזיקה) וויליאם שוונק גילברט (לברית), מן היוצרים הבולטים בתיאטרון המוזיקלי הוויקטוריאני. הפקת הבכורה התקיימה בתיאטרון האופרה קומיק בלונדון ב-25 במאי 1878. האופרה הוצגה ברציפות 571 פעמים, הרצף השני באורכו עד לאותה עת בז'אנר זה. "אה"מ פינאפור" הייתה שיתוף הפעולה האופראי הרביעי של גילברט וסאליבן, והראשונה מבין יצירותיהם שזכתה להצלחה בין-לאומית. אופרה קומית זו ביססה את מעמדם כצמד היוצרים המזוהה ביותר עם האופרה הקומית הבריטית.

עלילת האופרה מתרחשת על סיפונה של אה"מ פינאפור, אוניית מלחמה בריטית. ג'וזפין, בתו של הקפטן קורקורן, מאוהבת במלח פשוט, ראלף רקסטראו, על אף שאביה ייעד לה נישואין לסר ג'וזף פורטר, הלורד הראשון של האדמירליות. תחילה היא נכנעת למצוות אביה, אולם משנתו ההומניסטית של סר פורטר, המטיפה לשוויון בין בני האדם באשר הם, מעודדת אותה ואת רקסטראו למרוד בסדר החברתי הקיים. השניים מצהירים על אהבתם ומתכננים להינשא בסתר, אולם מזימתם נחשפת. כמו באופרות אחרות של גילברט וסאליבן, לקראת סיום מתרחש גילוי בלתי צפוי ההופך את העלילה על פיה ומעניק לה פתרון משעשע והרמוני.

גילברט, אשר שאב השראה ממספר שיריו הסאטיריים המוקדמים הידועים בשם "Bab Ballads", עיצב את הלברית באורח שנון ואבסורדי, תוך שילוב מרכיבי הומור לשוניים, פארודיה חברתית וגרוטסקה תיאטרלית. האופרה משמשת אלגוריה ביקורתית על מערכת המעמדות הנוקשה בממלכה המאוחדת של התקופה הוויקטוריאנית, ומפרקת באירוניה את מוסדות הסמכות, את הרעיונות הלאומיים ואת הדימוי האידילי של הצי המלכותי הבריטי. היצירה מבקרת בעקיפין את תופעת מינוי אנשים חסרי השכלה או כשירות לתפקידים בכירים. גם שמה מהווה משחק לשון אירוני, שכן הוא מעניק לסרפן, תלבושת עממית רוסית שנפוצה בקרב נשים וילדות, את תוארה של אוניית קרב אימתנית.

הצלחתה של "אה"מ פינאפור" בבריטניה, בארצות הברית ובמדינות נוספות סללה את הדרך לרצף יצירות נוספות מבית גילברט וסאליבן, ובהן "שודדי הפנזנס" ו"המיקאדו", שזכו אף הן להצלחה עצומה. יצירות אלו, שכונו לימים "אופרות תיאטרון סבוי", ביססו את שליטת הצמד בבמת התיאטרון המוזיקלי הבריטי לאורך העשור שלאחר מכן והשפיעו השפעה עמוקה ומתמשכת על התפתחותו של המחזמר המודרני במאה העשרים.

פורטלים

פורטל היום
היום יום המגבת

פורטל ההומור הוא שער למגוון נושאים בתחום התרבות הקשורים בהומור. הפורטל כולל קישורים לערכים אודות ספרים, סרטים, מחזות ושאר יצירות תרבותיות העוסקים בקומדיה או בסאטירה, או בעלי אופי הומוריסטי. בפורטל ניתן למצוא גם קישורים לערכים על קומיקאים, על סאטיריקנים ועל סופרים ומחזאים שעסקו בכתיבת קומדיות, וכמו כן רשימת ערכים אנציקלופדיים המעלים חיוך על פני קוראיהם.

ציטוט יומי הציטוט היומי

לֹא בַיּוֹם וְלֹא בַלָּיְלָה
חֶרֶשׁ אֵצֵא לִי, אֲטַיְּלָה;
 
לֹא בָהָר וְלֹא בַבִּקְעָה
שִׁטָּה עוֹמְדָה שָׁם, עַתִּיקָה.
 
וְהַשִּׁטָּה פּוֹתְרָה חִידוֹת
וּמַגִּידָה הִיא עֲתִידוֹת.
 
אֶת-הַשִּׁטָּה אֶשְׁאַל אָנִי:
מִי וָמִי יְהִי חֲתָנִי?

בתים ראשונים מהפזמון "לא ביום ולא בלילה" / חיים נחמן ביאליק

תמונת היום תמונת היום

פסל כסף זה מהמאה ה־19 מציג תאו, יצירת אמנות מממלכת דהומיי
פסל כסף זה מהמאה ה־19 מציג תאו, יצירת אמנות מממלכת דהומיי
ממלכת דהומיי הייתה ממלכה באפריקה, באזור בנין של ימינו. מלכי דהומיי התעשרו מסחר בעבדים, והשקיעו באמני חצר שהעצימו את מעמדם ביצירות אמנות. היצירות הוצגו לציבור במצעד שנתי בעיר הבירה. פסל כסף זה מהמאה ה־19 מציג תאו, חיה חשובה באמונות הפוליתאיסטיות שהיו נפוצות בממלכה.

הידעת הידעת?

וולטיר
וולטיר
בשנת 1759 קנה וולטר אחוזה בשם "פרנה" (Ferney), על גבול צרפת-שווייץ. לימים, הפכה פרנה לבירתה האינטלקטואלית של אירופה כולה. באחוזה זו כתב וולטר עשרות ספרים, מאות מאמרים, ואלפי מכתבים לחבריו באירופה, כמעט עד יום מותו. לפרנסתו, גידל טוואי משי ושיווק בהצלחה את תוצרתן. הוא נקט שיטת פרסום חדשנית, כשנהג לשלוח גרבי משי לידועניות תקופתו עם בקשה שיציגו את רגליהן היפות, בגרבי המשי שלו, בפני גברים רבים ככל האפשר ויספרו להם מי ייצר עבורן את הגרביים.

היום בהיסטוריה היום בהיסטוריה

"החונטה הראשונה"
"החונטה הראשונה"

אירועים בלוח העברי

בית הנכות בצלאל - אחד העם ובוריס שץ עומדים לפני ציורו של שמואל הירשנברג
בית הנכות בצלאל - אחד העם ובוריס שץ עומדים לפני ציורו של שמואל הירשנברג

חדשות ואקטואליה חדשות ואקטואליה

מצעד ההצדעה לישראל
מצעד ההצדעה לישראל

נפטרו לאחרונה: קייל בוש, דיק פארי, ישי מימון, ישראל גודוביץ, ארנון תורן, רן הירשל

מיזמי ויקימדיה נוספים:

ויקיספרמטאויקיציטוטויקימיניםויקינתוניםויקימסעויקימילוןויקימדיה ישראלטקסטויקישיתוף

Welcome to the Hebrew Wikipedia! For assistance in other languages, please see the embassy.

שפה