עמוד ראשי
ברוכים הבאים לוויקיפדיה!
ויקיפדיה היא מיזם רב־לשוני לחיבור אנציקלופדיה שיתופית, חופשית ומהימנה, שכולם יכולים לערוך.
כעת יש בוויקיפדיה העברית 403,595 ערכים.
כעת יש בוויקיפדיה העברית 403,595 ערכים.
הידעת 
הציטוט היומי
Non aetate, verum ingenio apiscitur sapientia
אין חוכמה נקנית בשנים אלא באופי.— פלאוטוס, טרינימוס, מערכה שנייה, סצנה שניה
הטיפ היומי
בשל סיבות שונות, ויקיפדיה העברית קבעה לאורך השנים קווים מנחים בנושאים שונים, המכריעים מתי לנושא מסוים ישנה חשיבות אנציקלופדית כך שניתן לכתוב עליו ערך.
חדשות ואקטואליה
_(cropped).jpg)
- יום הפלישה הכלכלי: מזכיר האוצר של ארצות הברית סקוט בסנט (בתמונה) הכריז על כניסתן לתוקף של סנקציות כלכליות כבדות על מדינות וחברות שיסחרו עם איראן, כחלק מהחרפת מבצע זעם כלכלי נגד הרפובליקה האסלאמית של איראן (ישראל היום)
- מועצת הרבנות הראשית קבעה שסכום הכסף הנקוב בכתובה לא יפחת מ-36,000 ש"ח ולא יעלה על 360,000 ש"ח (ביזפורטל)
- תחנת כוח בבריטניה הושבתה למשך 4 ימים, בעקבות מתקפת סייבר של האקרים איראנים (וואלה)
- ארטיום דולגופיאט, אלוף ישראל בהתעמלות מכשירים, זכה בפעם השלישית במדליית הזהב בתרגיל הקרקע באליפות אירופה בהתעמלות מכשירים לגברים (אנ') שנערכת בזאגרב, בירת קרואטיה (ynet)
נפטרו לאחרונה: מיקי פלד, אורית גלילי צוקר, בן ציון נשר, יצחק גולומבק, גדעון לנגמן, משה טלמון
ערך מומלץ
וַיֶאֱהַב אוֹמֵן יְתוֹמַת הֶגֶן היא קרובת י"ח (פיוט המקדיש קטע אחד עבור כל אחת מברכות חזרת הש"ץ) המיועדת לתפילת שחרית של פורים, שחוברה בידי הפייטן הארץ-ישראלי בן המאה השביעית רבי אלעזר בירבי קליר. תוכני הקרובה עוסקים בסיפור מגילת אסתר ונס פורים, תוך הזדקקות מרובה למדרשי חז"ל על המגילה.
לשון הפיוט היא מייצגת נאמנה של הסגנון הקלירי החידתי, ולעיתים אף מובאת כדוגמה לסגנון זה. בין הגורמים היוצרים את הסגנון החידתי בקרובה הם השימוש במילים ספורות על מנת לרמוז לקטעים שלמים במדרש או במגילה; הלשון הפייטנית שלו, הכוללת חידוש פעלים ושמות, שימוש רב בצורות מקוצרות (דוגמאות: הֶגֶן הנגזר מ"הגונה", חַל במקום "חילל") והצמדת אותיות שימוש לפעלים (לדוגמה, כְּחָז כקיצור ל"כאשר חזה"); והעדפת השימוש בכינויים על מנת לרמוז לדמויות, במקום להשתמש בשמותיהן. כל המאפיינים הללו באים לידי ביטוי בצורה נרחבת בקרובה (ובפיוטים קליריים רבים).
בכתיבת הקרובה בנה הפייטן מבנה מורכב במיוחד, המקצה מחרוזת אחת לכל ברכה ומשלב – לצד אקרוסטיכון אלפביתי וחתימת שם הפייטן לאורך המחרוזות השונות – גם שני פסוקים שלמים מהמגילה, שמילה אחת מהם מובאת בכל מחרוזת. בחלק מהעתקות הקרובה בגניזה הקהירית התגלה נוסח מורחב, שגם הוא חתום בשמו של הקליר, הכולל גם מחרוזת-משנה אחת לכל ברכה. מחרוזות-משנה אלה כתובות בסגנון פשוט יותר מהמחרוזות הראשיות, ולכן כנראה אינן חלק מקורי, אלא נוספו לקרובה (בידי המחבר) בעיבוד מאוחר. הן משמשות כלי מחקרי בניתוח סגנונות שונים ביצירתו של הקליר. בברכת המינים נוספו לקרובה כמה פיוטי הרחבה ארוכים, אך מקורם של אחדים מהם הביא לספקות ולדיונים נרחבים.
חסרונה של מחרוזת המיועדת לברכת מצמיח קרן ישועה נובעת מחסרונה של הברכה כולה בנוסח ארץ ישראל שבו נהג הקליר. אמנם, פרט זה לא היה תמיד ידוע, ועל כן הביא חסרון הברכה בקרובה לשפע של טעמים דרשניים-חסידיים.
אמירת הקרובה הייתה מנהג נפוץ בתקופת הגניזה הקהירית, ובגניזה נתגלו העתקות רבות שלה. היא הגיעה גם לאירופה, ונכנסה למחזור התפילה של פורים בנוסח אשכנז (ובנוסח צרפת העתיק). בעקבות ירידת מעמדם של הפיוטים בנוסח אשכנז במאה השנים האחרונות, במרבית הקהילות הופסקה אמירת הקרובה, אך היא עדין נאמרת בבתי כנסת רבים.
תמונת היום
היום בהיסטוריה
- 1830 – מהומות שפורצות בבריסל בהשתתפות קהל שיצא מהאופרה "האילמת מפורטיצ'י" פותחות את המהפכה הבלגית נגד שלטון הממלכה המאוחדת של ארצות השפלה
- 1825 – אורוגוואי מכריזה על עצמאות מברזיל
- 1835 – העיתון "ניו יורק סאן" מפרסם את מתיחת הירח הגדולה
- 1867 – נפטר המדען הבריטי מייקל פאראדיי, שהניח את היסודות לחקר מגנטיות וחשמל, ממציא הדינמו
- 1939 – יוצא לאקרנים סרט הקאלט "הקוסם מארץ עוץ" (בתמונה), בכיכובה של ג'ודי גרלנד
- 2004 – הגולש גל פרידמן מסיים את שיוט המדליות באולימפיאדת אתונה במקום השני והראשון בסיכום הכללי, וזוכה במדליית זהב ראשונה לישראל במשחקים האולימפיים
אירועים בלוח העברי
- ה'ק"ב – נפטר רבי שמעון בן הרא"ש במגפה בטולדו
- ה'תפ"ט – נולד משה מנדלסון (בתמונה), הוגה דעות יהודי ואבי תנועת ההשכלה
- ה'תקפ"ז – נפטר רבי שמחה בונם מפשיסחה
- ה'תש"א – השואה: רצח יהודי הגטו בספיזישוק שבליטא
- ה'תש"ב – השואה: חיסול גטו נובי סונץ', ושליחת כ-20,000 יושביו למחנה ההשמדה בלז'ץ
- ה'תש"ם – הוקמה ההתנחלות כוכב השחר שבמזרח בנימין
- ה'תשס"ג – פיגוע התאבדות של החמאס בתחנת אוטובוס ליד בסיס צריפין (תשעה נרצחים)
פרשת השבוע: כי תבוא
הדף היומי: מסכת חולין, דף קט"ז
י"ב באלול
ה'תשפ"ו - אירועים בלוח העברי
ערך מומלץ
וַיֶאֱהַב אוֹמֵן יְתוֹמַת הֶגֶן היא קרובת י"ח (פיוט המקדיש קטע אחד עבור כל אחת מברכות חזרת הש"ץ) המיועדת לתפילת שחרית של פורים, שחוברה בידי הפייטן הארץ-ישראלי בן המאה השביעית רבי אלעזר בירבי קליר. תוכני הקרובה עוסקים בסיפור מגילת אסתר ונס פורים, תוך הזדקקות מרובה למדרשי חז"ל על המגילה.
לשון הפיוט היא מייצגת נאמנה של הסגנון הקלירי החידתי, ולעיתים אף מובאת כדוגמה לסגנון זה. בין הגורמים היוצרים את הסגנון החידתי בקרובה הם השימוש במילים ספורות על מנת לרמוז לקטעים שלמים במדרש או במגילה; הלשון הפייטנית שלו, הכוללת חידוש פעלים ושמות, שימוש רב בצורות מקוצרות (דוגמאות: הֶגֶן הנגזר מ"הגונה", חַל במקום "חילל") והצמדת אותיות שימוש לפעלים (לדוגמה, כְּחָז כקיצור ל"כאשר חזה"); והעדפת השימוש בכינויים על מנת לרמוז לדמויות, במקום להשתמש בשמותיהן. כל המאפיינים הללו באים לידי ביטוי בצורה נרחבת בקרובה (ובפיוטים קליריים רבים).
בכתיבת הקרובה בנה הפייטן מבנה מורכב במיוחד, המקצה מחרוזת אחת לכל ברכה ומשלב – לצד אקרוסטיכון אלפביתי וחתימת שם הפייטן לאורך המחרוזות השונות – גם שני פסוקים שלמים מהמגילה, שמילה אחת מהם מובאת בכל מחרוזת. בחלק מהעתקות הקרובה בגניזה הקהירית התגלה נוסח מורחב, שגם הוא חתום בשמו של הקליר, הכולל גם מחרוזת-משנה אחת לכל ברכה. מחרוזות-משנה אלה כתובות בסגנון פשוט יותר מהמחרוזות הראשיות, ולכן כנראה אינן חלק מקורי, אלא נוספו לקרובה (בידי המחבר) בעיבוד מאוחר. הן משמשות כלי מחקרי בניתוח סגנונות שונים ביצירתו של הקליר. בברכת המינים נוספו לקרובה כמה פיוטי הרחבה ארוכים, אך מקורם של אחדים מהם הביא לספקות ולדיונים נרחבים.
חסרונה של מחרוזת המיועדת לברכת מצמיח קרן ישועה נובעת מחסרונה של הברכה כולה בנוסח ארץ ישראל שבו נהג הקליר. אמנם, פרט זה לא היה תמיד ידוע, ועל כן הביא חסרון הברכה בקרובה לשפע של טעמים דרשניים-חסידיים.
אמירת הקרובה הייתה מנהג נפוץ בתקופת הגניזה הקהירית, ובגניזה נתגלו העתקות רבות שלה. היא הגיעה גם לאירופה, ונכנסה למחזור התפילה של פורים בנוסח אשכנז (ובנוסח צרפת העתיק). בעקבות ירידת מעמדם של הפיוטים בנוסח אשכנז במאה השנים האחרונות, במרבית הקהילות הופסקה אמירת הקרובה, אך היא עדין נאמרת בבתי כנסת רבים.
הציטוט היומי
Non aetate, verum ingenio apiscitur sapientia
אין חוכמה נקנית בשנים אלא באופי.— פלאוטוס, טרינימוס, מערכה שנייה, סצנה שניה
תמונת היום
הטיפ היומי
בשל סיבות שונות, ויקיפדיה העברית קבעה לאורך השנים קווים מנחים בנושאים שונים, המכריעים מתי לנושא מסוים ישנה חשיבות אנציקלופדית כך שניתן לכתוב עליו ערך.
הידעת
היום בהיסטוריה
- 1830 – מהומות שפורצות בבריסל בהשתתפות קהל שיצא מהאופרה "האילמת מפורטיצ'י" פותחות את המהפכה הבלגית נגד שלטון הממלכה המאוחדת של ארצות השפלה
- 1825 – אורוגוואי מכריזה על עצמאות מברזיל
- 1835 – העיתון "ניו יורק סאן" מפרסם את מתיחת הירח הגדולה
- 1867 – נפטר המדען הבריטי מייקל פאראדיי, שהניח את היסודות לחקר מגנטיות וחשמל, ממציא הדינמו
- 1939 – יוצא לאקרנים סרט הקאלט "הקוסם מארץ עוץ" (בתמונה), בכיכובה של ג'ודי גרלנד
- 2004 – הגולש גל פרידמן מסיים את שיוט המדליות באולימפיאדת אתונה במקום השני והראשון בסיכום הכללי, וזוכה במדליית זהב ראשונה לישראל במשחקים האולימפיים
אירועים בלוח העברי
- ה'ק"ב – נפטר רבי שמעון בן הרא"ש במגפה בטולדו
- ה'תפ"ט – נולד משה מנדלסון (בתמונה), הוגה דעות יהודי ואבי תנועת ההשכלה
- ה'תקפ"ז – נפטר רבי שמחה בונם מפשיסחה
- ה'תש"א – השואה: רצח יהודי הגטו בספיזישוק שבליטא
- ה'תש"ב – השואה: חיסול גטו נובי סונץ', ושליחת כ-20,000 יושביו למחנה ההשמדה בלז'ץ
- ה'תש"ם – הוקמה ההתנחלות כוכב השחר שבמזרח בנימין
- ה'תשס"ג – פיגוע התאבדות של החמאס בתחנת אוטובוס ליד בסיס צריפין (תשעה נרצחים)
פרשת השבוע: כי תבוא
הדף היומי: מסכת חולין, דף קט"ז
י"ב באלול
ה'תשפ"ו - אירועים בלוח העברי
חדשות ואקטואליה
- יום הפלישה הכלכלי: מזכיר האוצר של ארצות הברית סקוט בסנט (בתמונה) הכריז על כניסתן לתוקף של סנקציות כלכליות כבדות על מדינות וחברות שיסחרו עם איראן, כחלק מהחרפת מבצע זעם כלכלי נגד הרפובליקה האסלאמית של איראן (ישראל היום)
- מועצת הרבנות הראשית קבעה שסכום הכסף הנקוב בכתובה לא יפחת מ-36,000 ש"ח ולא יעלה על 360,000 ש"ח (ביזפורטל)
- תחנת כוח בבריטניה הושבתה למשך 4 ימים, בעקבות מתקפת סייבר של האקרים איראנים (וואלה)
- ארטיום דולגופיאט, אלוף ישראל בהתעמלות מכשירים, זכה בפעם השלישית במדליית הזהב בתרגיל הקרקע באליפות אירופה בהתעמלות מכשירים לגברים (אנ') שנערכת בזאגרב, בירת קרואטיה (ynet)
נפטרו לאחרונה: מיקי פלד, אורית גלילי צוקר, בן ציון נשר, יצחק גולומבק, גדעון לנגמן, משה טלמון
מיזמי ויקימדיה נוספים:
Welcome to the Hebrew Wikipedia! For assistance in other languages, please see the embassy.