עמוד ראשי

ברוכים הבאים לוויקיפדיה!

הידעת הידעת?

היינריך ותומאס מאן בצעירותם
היינריך ותומאס מאן בצעירותם
שני האחים למשפחת מאן הספרותית, מגדולי הסופרים הגרמנים במאה ה-20, היינריך ותומאס מאן, חלמו בצעירותם לחלוק ביום מן הימים את פרס נובל לספרות. על אף ההערכה הבינלאומית הרבה לשניהם, זכה תומאס מאן לבדו בפרס בשנת 1929 עבור ספרו הקלאסי "בית בודנברוק". תומאס, שהיה רק בשנות החמישים לחייו, המשיך לכתוב מדי יום ביומו עד אחרון ימיו במקביל לפעילות הומניסטית נרחבת בימי מלחמת העולם השנייה ולאחריה. שנה לאחר פרסום ספרו הנודע "דוקטור פאוסטוס" (1947) זכה תומאס מאן, שוב ללא אחיו, במועמדות שנייה לפרס נובל לספרות. ב-1950 זכה תומאס מאן בפרס גתה - השני בחשיבותו לפרס נובל - הן מטעם גרמניה המערביתפרנקפורט אם מיין) והן מטעם גרמניה המזרחיתוויימאר) - מאורע יחיד במינו בכל תולדות הפרס. עשרים וחמש שנה לאחר מכן זכה אף בנו, ההיסטוריון והסופר גולו מאן, בפרס הגרמני - מאורע יחיד במינו, אף הוא, בכל תולדות הפרס.

פורטלים

פורטל היום
1960 – תחילת אולימפיאדת רומא

פורטל רומא הוא שער לכל הערכים והנושאים אודות רומא. בפורטל ניתן למצוא קישורים שימושיים לשלל הערכים העוסקים ברומא על כל רבדיה: גאוגרפיה, היסטוריה, חברה, תרבות ועוד.

ציטוט יומי הציטוט היומי

Non aetate, verum ingenio apiscitur sapientia
אין חוכמה נקנית בשנים אלא באופי.

פלאוטוס, טרינימוס, מערכה שנייה, סצנה שניה

הטיפ היומי הטיפ היומי

בשל סיבות שונות, ויקיפדיה העברית קבעה לאורך השנים קווים מנחים בנושאים שונים, המכריעים מתי לנושא מסוים ישנה חשיבות אנציקלופדית כך שניתן לכתוב עליו ערך.

ערך מומלץ ערך מומלץ

תחילת הקרובה 'ויאהב אומן', מקושטת ומאוירת, מתוך מחזור ליפסיא, מחזור כתב יד מן המאה ה-14.
תחילת הקרובה 'ויאהב אומן', מקושטת ומאוירת, מתוך מחזור ליפסיא, מחזור כתב יד מן המאה ה-14.

וַיֶאֱהַב אוֹמֵן יְתוֹמַת הֶגֶן היא קרובת י"ח (פיוט המקדיש קטע אחד עבור כל אחת מברכות חזרת הש"ץ) המיועדת לתפילת שחרית של פורים, שחוברה בידי הפייטן הארץ-ישראלי בן המאה השביעית רבי אלעזר בירבי קליר. תוכני הקרובה עוסקים בסיפור מגילת אסתר ונס פורים, תוך הזדקקות מרובה למדרשי חז"ל על המגילה.

לשון הפיוט היא מייצגת נאמנה של הסגנון הקלירי החידתי, ולעיתים אף מובאת כדוגמה לסגנון זה. בין הגורמים היוצרים את הסגנון החידתי בקרובה הם השימוש במילים ספורות על מנת לרמוז לקטעים שלמים במדרש או במגילה; הלשון הפייטנית שלו, הכוללת חידוש פעלים ושמות, שימוש רב בצורות מקוצרות (דוגמאות: הֶגֶן הנגזר מ"הגונה", חַל במקום "חילל") והצמדת אותיות שימוש לפעלים (לדוגמה, כְּחָז כקיצור ל"כאשר חזה"); והעדפת השימוש בכינויים על מנת לרמוז לדמויות, במקום להשתמש בשמותיהן. כל המאפיינים הללו באים לידי ביטוי בצורה נרחבת בקרובה (ובפיוטים קליריים רבים).

בכתיבת הקרובה בנה הפייטן מבנה מורכב במיוחד, המקצה מחרוזת אחת לכל ברכה ומשלב – לצד אקרוסטיכון אלפביתי וחתימת שם הפייטן לאורך המחרוזות השונות – גם שני פסוקים שלמים מהמגילה, שמילה אחת מהם מובאת בכל מחרוזת. בחלק מהעתקות הקרובה בגניזה הקהירית התגלה נוסח מורחב, שגם הוא חתום בשמו של הקליר, הכולל גם מחרוזת-משנה אחת לכל ברכה. מחרוזות-משנה אלה כתובות בסגנון פשוט יותר מהמחרוזות הראשיות, ולכן כנראה אינן חלק מקורי, אלא נוספו לקרובה (בידי המחבר) בעיבוד מאוחר. הן משמשות כלי מחקרי בניתוח סגנונות שונים ביצירתו של הקליר. בברכת המינים נוספו לקרובה כמה פיוטי הרחבה ארוכים, אך מקורם של אחדים מהם הביא לספקות ולדיונים נרחבים.

חסרונה של מחרוזת המיועדת לברכת מצמיח קרן ישועה נובעת מחסרונה של הברכה כולה בנוסח ארץ ישראל שבו נהג הקליר. אמנם, פרט זה לא היה תמיד ידוע, ועל כן הביא חסרון הברכה בקרובה לשפע של טעמים דרשניים-חסידיים.

אמירת הקרובה הייתה מנהג נפוץ בתקופת הגניזה הקהירית, ובגניזה נתגלו העתקות רבות שלה. היא הגיעה גם לאירופה, ונכנסה למחזור התפילה של פורים בנוסח אשכנז (ובנוסח צרפת העתיק). בעקבות ירידת מעמדם של הפיוטים בנוסח אשכנז במאה השנים האחרונות, במרבית הקהילות הופסקה אמירת הקרובה, אך היא עדין נאמרת בבתי כנסת רבים.

תמונת היום תמונת היום

ציור יפני של סמוראי רוכב על סוס, חמוש בחרב יפנית ובחץ וקשת
ציור יפני של סמוראי רוכב על סוס, חמוש בחרב יפנית ובחץ וקשת
ציור יפני של סמוראי רוכב על סוס, חמוש בחרב יפנית ובחץ וקשת. במשך מאות שנים היו הסמוראים בני האצולה הלוחמת ביפן. הקשת הארוכה שבה חמוש הסמוראי נקראת יוּמי, והיא משמשת לקיוּדוֹ, אמנות לחימה יפנית של קליעה בחץ וקשת. הציור נוצר בתקופת מייג'י, תקופת שלטונו של הקיסר מוצוהיטו.

היום בהיסטוריה היום בהיסטוריה

כרזת הסרט "הקוסם מארץ עוץ"
כרזת הסרט "הקוסם מארץ עוץ"

אירועים בלוח העברי

ערך מומלץ ערך מומלץ

תחילת הקרובה 'ויאהב אומן', מקושטת ומאוירת, מתוך מחזור ליפסיא, מחזור כתב יד מן המאה ה-14.
תחילת הקרובה 'ויאהב אומן', מקושטת ומאוירת, מתוך מחזור ליפסיא, מחזור כתב יד מן המאה ה-14.

וַיֶאֱהַב אוֹמֵן יְתוֹמַת הֶגֶן היא קרובת י"ח (פיוט המקדיש קטע אחד עבור כל אחת מברכות חזרת הש"ץ) המיועדת לתפילת שחרית של פורים, שחוברה בידי הפייטן הארץ-ישראלי בן המאה השביעית רבי אלעזר בירבי קליר. תוכני הקרובה עוסקים בסיפור מגילת אסתר ונס פורים, תוך הזדקקות מרובה למדרשי חז"ל על המגילה.

לשון הפיוט היא מייצגת נאמנה של הסגנון הקלירי החידתי, ולעיתים אף מובאת כדוגמה לסגנון זה. בין הגורמים היוצרים את הסגנון החידתי בקרובה הם השימוש במילים ספורות על מנת לרמוז לקטעים שלמים במדרש או במגילה; הלשון הפייטנית שלו, הכוללת חידוש פעלים ושמות, שימוש רב בצורות מקוצרות (דוגמאות: הֶגֶן הנגזר מ"הגונה", חַל במקום "חילל") והצמדת אותיות שימוש לפעלים (לדוגמה, כְּחָז כקיצור ל"כאשר חזה"); והעדפת השימוש בכינויים על מנת לרמוז לדמויות, במקום להשתמש בשמותיהן. כל המאפיינים הללו באים לידי ביטוי בצורה נרחבת בקרובה (ובפיוטים קליריים רבים).

בכתיבת הקרובה בנה הפייטן מבנה מורכב במיוחד, המקצה מחרוזת אחת לכל ברכה ומשלב – לצד אקרוסטיכון אלפביתי וחתימת שם הפייטן לאורך המחרוזות השונות – גם שני פסוקים שלמים מהמגילה, שמילה אחת מהם מובאת בכל מחרוזת. בחלק מהעתקות הקרובה בגניזה הקהירית התגלה נוסח מורחב, שגם הוא חתום בשמו של הקליר, הכולל גם מחרוזת-משנה אחת לכל ברכה. מחרוזות-משנה אלה כתובות בסגנון פשוט יותר מהמחרוזות הראשיות, ולכן כנראה אינן חלק מקורי, אלא נוספו לקרובה (בידי המחבר) בעיבוד מאוחר. הן משמשות כלי מחקרי בניתוח סגנונות שונים ביצירתו של הקליר. בברכת המינים נוספו לקרובה כמה פיוטי הרחבה ארוכים, אך מקורם של אחדים מהם הביא לספקות ולדיונים נרחבים.

חסרונה של מחרוזת המיועדת לברכת מצמיח קרן ישועה נובעת מחסרונה של הברכה כולה בנוסח ארץ ישראל שבו נהג הקליר. אמנם, פרט זה לא היה תמיד ידוע, ועל כן הביא חסרון הברכה בקרובה לשפע של טעמים דרשניים-חסידיים.

אמירת הקרובה הייתה מנהג נפוץ בתקופת הגניזה הקהירית, ובגניזה נתגלו העתקות רבות שלה. היא הגיעה גם לאירופה, ונכנסה למחזור התפילה של פורים בנוסח אשכנז (ובנוסח צרפת העתיק). בעקבות ירידת מעמדם של הפיוטים בנוסח אשכנז במאה השנים האחרונות, במרבית הקהילות הופסקה אמירת הקרובה, אך היא עדין נאמרת בבתי כנסת רבים.

פורטלים

פורטל היום
1960 – תחילת אולימפיאדת רומא

פורטל רומא הוא שער לכל הערכים והנושאים אודות רומא. בפורטל ניתן למצוא קישורים שימושיים לשלל הערכים העוסקים ברומא על כל רבדיה: גאוגרפיה, היסטוריה, חברה, תרבות ועוד.

ציטוט יומי הציטוט היומי

Non aetate, verum ingenio apiscitur sapientia
אין חוכמה נקנית בשנים אלא באופי.

פלאוטוס, טרינימוס, מערכה שנייה, סצנה שניה

תמונת היום תמונת היום

ציור יפני של סמוראי רוכב על סוס, חמוש בחרב יפנית ובחץ וקשת
ציור יפני של סמוראי רוכב על סוס, חמוש בחרב יפנית ובחץ וקשת
ציור יפני של סמוראי רוכב על סוס, חמוש בחרב יפנית ובחץ וקשת. במשך מאות שנים היו הסמוראים בני האצולה הלוחמת ביפן. הקשת הארוכה שבה חמוש הסמוראי נקראת יוּמי, והיא משמשת לקיוּדוֹ, אמנות לחימה יפנית של קליעה בחץ וקשת. הציור נוצר בתקופת מייג'י, תקופת שלטונו של הקיסר מוצוהיטו.

הטיפ היומי הטיפ היומי

בשל סיבות שונות, ויקיפדיה העברית קבעה לאורך השנים קווים מנחים בנושאים שונים, המכריעים מתי לנושא מסוים ישנה חשיבות אנציקלופדית כך שניתן לכתוב עליו ערך.

הידעת הידעת?

היינריך ותומאס מאן בצעירותם
היינריך ותומאס מאן בצעירותם
שני האחים למשפחת מאן הספרותית, מגדולי הסופרים הגרמנים במאה ה-20, היינריך ותומאס מאן, חלמו בצעירותם לחלוק ביום מן הימים את פרס נובל לספרות. על אף ההערכה הבינלאומית הרבה לשניהם, זכה תומאס מאן לבדו בפרס בשנת 1929 עבור ספרו הקלאסי "בית בודנברוק". תומאס, שהיה רק בשנות החמישים לחייו, המשיך לכתוב מדי יום ביומו עד אחרון ימיו במקביל לפעילות הומניסטית נרחבת בימי מלחמת העולם השנייה ולאחריה. שנה לאחר פרסום ספרו הנודע "דוקטור פאוסטוס" (1947) זכה תומאס מאן, שוב ללא אחיו, במועמדות שנייה לפרס נובל לספרות. ב-1950 זכה תומאס מאן בפרס גתה - השני בחשיבותו לפרס נובל - הן מטעם גרמניה המערביתפרנקפורט אם מיין) והן מטעם גרמניה המזרחיתוויימאר) - מאורע יחיד במינו בכל תולדות הפרס. עשרים וחמש שנה לאחר מכן זכה אף בנו, ההיסטוריון והסופר גולו מאן, בפרס הגרמני - מאורע יחיד במינו, אף הוא, בכל תולדות הפרס.

היום בהיסטוריה היום בהיסטוריה

כרזת הסרט "הקוסם מארץ עוץ"
כרזת הסרט "הקוסם מארץ עוץ"

אירועים בלוח העברי

מיזמי ויקימדיה נוספים:

ויקיספרמטאויקיציטוטויקימיניםויקינתוניםויקימסעויקימילוןויקימדיה ישראלטקסטויקישיתוף

Welcome to the Hebrew Wikipedia! For assistance in other languages, please see the embassy.

שפה