ויקיפדיה:כיכר העיר

המקום בוויקיפדיה לשתף את הקהילה והחברים בדעותיכם ובתחושותיכם בנושאים שאינם קשורים ישירות לוויקיפדיה. לעניינים אחרים ראו כאן

↓ מעבר לתחתית הדף↓ מעבר לתחתית הדף

תמונת פנורמה של כיכר העיר

אירועי היום בקהילת ויקי י"ג באלול ה'תשפ"ה - 6 בספטמבר 2025 יום נהדר לכולם מחרתיים, ט"ו באלול - 8 בספטמבר יום הולדת לפישאנדיון • שיחה אופס, כבר עבר יום הולדת לבראנד - שיחה יום הולדת לשושי - שיחה יום הולדת לאפי ב. • שיחה לוח השנה המלא לקהילת ויקי

דפי משנה

----

• לובינג
• דיונים על ויקיפדיה האנגלית
• סקרים: 1 - 2 - 3 - 4 - 5

---

ארכיונים

---

1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6 - 7 - 8 - 9 - 10 - 11 - 12 - 13 - 14 - 15 - 16 - 17 - 18 - 19 - 20 - 21 - 22 - 23 - 24 - 25 - 26 - 27 - 28 - 29 - 30 - 31 - 32 - 33 - 34 - 35 - 36 - 37 - 38 - 39 - 40 - 41 - 42 - 43 - 44 - 45 - 46 - 47 - 48 - 49 - 50 - 51 - 52 - 53 - 54 - 55 - 56 - 57 - 58 - 59 - 60 - 61 - 62 - 63 - 64 - 65 - 66 - 67 - 68 - 69 - 70 - 71 - 72 - 73 - 74 - 75 - 76 - 77 - 78 - 79 - 80 - 81 - 82 - 83 - 84 - 85 - 86 - 87 - 88 - 89 - 90 - 91 - 92 - 93 - 94 - 95 - 96 - 97 - 98 - 99 - 100 - 101 - 102 - 103 - 104 - 105 - 106 - 107 - 108 - 109 - 110 - 111 - 112 - 113 - 114 - 115 - 116 - 117 - 118 - 119 - 120 - 121 - 122 - 123 - 124 - 125 - 126 - 127 - 128 - 129 - 130 - 131 - 131 - 132 - 133 - 134 - 135 - 136 - 137 - 138 - 139 - 140 - 141 - 142 - 143 - 144 - 145 - 146 - 147 - 148 - 149 - 150 - 151 - 152 - 153 - 154 - 155 - 156 - 157 - 158 - 159 - 160 - 161 - 162 - 163 - 164 - 165 - 166 - 167 - 168 - 169 - 170 - 171 - 172 - 173 - 174 - 175 - 176 - 177 - 178 - 179 - 180 - 181 - 182 - 183 - 184 - 185 - 186 - רק"פ

טקסט לבן לצורך צורת הדף

מבקש את עזרת הקהילה הקדושה

מזה זמן שאני מתגורר בעיירה קטנה בדרום. לעיירה ספרייה עירונית אך אבוי: כמעט שאין שם ספרי מדע. לא מוצא המינים, לא עולם רדוף שדים, לא כוחו של הרגל (אופס!), לא ההיסטוריה הקצרה של כמעט הכל, לא הגן האנוכי - בקיצור, הבנתם את הרעיון. עזרו לי חברים להכין רשימה של 20 ספרי מדע MUST, על מנת שאשלח את ראש העיר ברחל אחותו הצולעת לרכוש אותם לספריה לפני הפעם הבאה שיראה את פרצופו בתקשורת. מתייג את אילן שמעוני, Meir138, פשוט, רמי, Tshuva, Polskivinnik, Squaredevil, HanochP,Le Comte, TheBooker66 ‏ עמית - שיחה 11:18, 25 ביוני 2025 (IDT)

כדאי לתרגם את כוחו של הרגל (The Power of Habit), ChatGPT השקיע כמעט 10 דקות בהכנת רשימה, שאולי תרצה לעיין בה. אגסי - שיחה – האם הצלבתם מידע2? 14:40, 25 ביוני 2025 (IDT)

תודה, הבעיה עם הרשימות של סבא זה שהוא לא תמיד קרא את הספרים בעצמו. אני מעדיף ניסיון אנושי... עמית - שיחה 16:46, 25 ביוני 2025 (IDT)

ברור, זה רק פתרון זמני, עד שתצליח להשלים רשימה מלאה על סמך "ניסיון אישי". אכן אין לו ניסיון אישי, אלא הוא נסמך על מקורות (וגם יכול לטעות). אגב, גם כאשר נכתוב ערכים על הספרים, נצטרך להסתמך רק על מקורות, ולא על "ניסיון אישי" :) . אגסי - שיחה – האם הצלבתם מידע2? 18:19, 25 ביוני 2025 (IDT)

קודם כל הספרים של ג'ארד דיאמונד, יש 5 שתורגמו לעברית וכולם מצוינים. אהבתי מאוד את "בני מיננו" של מרווין האריס ואת "חייו ומותו של כדור הארץ". גם הדג שבתוכנו שמופיע ברשימה טוב מאוד. סדרת האוניברסיטה המשודרת בטח זולה לקנייה ויש שם הרבה חוברות מעולות. Reuveny • שיחה 03:52, 26 ביוני 2025 (IDT)

קיצור תולדות האנושות - רדיומן • שיחה 07:25, 26 ביוני 2025 (IDT)

יש סדרה נפלאה של ספרים מבית אוניברסיטת הרווארד שמורכבת מביוגרפיות של מדענים (וממציאים) מפורסמים וביניהם איינשטיין, דרווין, פרויד, אדיסון, בל, ניוטון, פרמי, גלילאו, מארי קירי ועוד. לסדרה קוראים Oxford Portraits in Science (אין לי מושג למה דווקא "אוקספורד", אבל שיהיה...), תורגמה לעברית ויצאה לאור ע"י ידיעות ספרים, כיוון שהסדרה יצאה מתישהו בתחילת שנות ה-2000 (אני קיבלתי אותה כשהייתי צעיר ורך בשנים, כשספרי מדע "לגילי" כבר לא הצליחו לספק אותי) אז קשה לי להאמין שאפשר למצוא אותם חדשים, אבל אפשר כמובן לקנות אותם מיד שנייה וכיוצא בזה (דוגמה, דוגמה 2, דוגמה 3)

ואם בביוגרפיות עסקינן, יש גם את הביוגרפיות של וולטר אייזקסון שהן יותר "רציניות" (ועבות כרס באותה המידה), לי אישית יש את הביוגרפיות של איינשטיין וסטיב ג'ובס אבל אני מתאר לעצמי שגם השאר מצוינות. TheStriker • שיחה 10:22, 26 ביוני 2025 (IDT)

המפץ הגדול (ספר) ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 10:32, 26 ביוני 2025 (IDT)

כל הספרים של סיימון סינג הם חובה בכל בית. עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • ל' בסיוון ה'תשפ"ה • 13:20, 26 ביוני 2025 (IDT)

לא מודרני ולא בטוח שזה "מדע" (השאלה האם מתמטיקה נחשבת מדע מספקת פרנסה ליותר מפילוסוף אחד), אבל בנעורי הספר מתמטיקה למיליון (של לנסלוט הוגבן) עשה עלי רושם רב ולמדתי ממנו דברים לא מעטים - קריאה מומלצת (כבר לא בדפוס איזה 50 שנה, ולא טריביאלי להשגה)

spoiler alert - הוגבן היה סוציאליסט, וכנראה גם קומוניסט והדבר משתקף בכתיבתו והספר הזה לא מתאים לליברטאנים. אולי סתם נדמלי, אבל יש חשש לחשד שעמית מתאים להגדרה הזו - אם כך הדבר, אולי עדיף לך בלי הספר הזה. קיפודנחש 20:56, 27 ביוני 2025 (IDT)

הספריה בקריית טבעון היא מושלמת. צור קשר איתם ובקש מהם את רשימת הספרים בכל נושא. ~2025-16099-2 • שיחה 10:54, 10 ביולי 2025 (IDT)

רעיון לפרשת קרח

בפרשתנו נקרא על מחלוקתו של קרח – קרח ערער על מנהיגותו של משה רבינו, פרשה זו נקראת לאחר פרשת שלח, פרשת המרגלים, בה הוציאו האנשים שנשלחו לתור את הארץ את דיבתה רעה.
מסמיכות הפרשיות נראה שמחלוקתו של קרח באה בעקבות אירועי המרגלים, ההסבר לזה הוא - המרגלים התנגדו לכניסה לארץ מכיוון ש'התאהבו' במצב שהיה במדבר בו היו מנותקים מדאגות גשמיות ושקועים בעבודת השם, הם פחדו שעם ישראל יהפך לעם של עובדי כפיים השקועים בעמל יומם ומנותקים מעבודת ה', אולם, זו הייתה טעות, הקב"ה רוצה בני־אדם שיעבדו אותו, לא מלאכים, ושלמות עבודת ה' היא דווקא מתוך החיים עצמם.
בעקבות דברים אלו בא קרח וטען – אם העיקר הוא 'לחיות את החיים' ולעבוד את ה' מתוך העולם הגשמי ולא במנותק ממנו, מהי מעלת משה רבינו על שאר העם? מילא אם נטען שצריך לעבוד את ה' מתוך פרישות – משה רבינו באמת יותר פרוש משאר העם, אבל אם עיקר עבודת ה' היא מתוך העולם הגשמי – במה שונה קיום המצוות של משה רבינו מקיום המצוות של שאר העם?
טעותו של קרח הייתה שהוא לא השכיל להבין שאפילו שבאמת יש אמת בטענתו, ובקיום המצוות בפועל באמת אין הבדל בין איך שמשה רבינו קיים את המצוות לבין איך ששאר העם מקיים את המצוות, בכל זאת יש צורך במנהיג לעם ישראל, ואין לערער על סמכותו.
שנזכה כולנו לעבוד את ה' מתוך העולם ולקדש אותו, שבת שלום! שמיה רבה • שיחה • א' בתמוז ה'תשפ"ה • 16:06, 27 ביוני 2025 (IDT)

שנזכה כולנו להפוך לעם של עובדי כפיים, מי ייתן וכל מי שמכשיל חזון זה יזכה לגורלו של קרח ועדתו. אסף השני - לדף הסיכה. 18:26, 27 ביוני 2025 (IDT)

כל מי שמשתמש במקלדת לצורך עבודתו הוא עובד כפיים, גם אם רק קצות האצבעות פוגשים את המקלדת. דוד שי • שיחה 12:57, 28 ביוני 2025 (IDT)

[1], וכהנה רבות. שמיה רבה • שיחה • ג' בתמוז ה'תשפ"ה • 01:13, 29 ביוני 2025 (IDT)

אין כמעט ערכים בנושאי הנעה סילונית

ניסיתי להבין איך פועלות ספינות. מפה לשם הבנתי שמנועי סילון. באנגלית יש ערך מפורט לכל מנוע, כל סוג הינע, דלק... הכל. לנו יש עמוד אחד מאוד מפורט, עם עשרות קישורים אדומים. זה לא קצת מוזר שבמדינתנו, עם העליונות האווירית הצבאית, לא יהיו כמה אנשים שיכולים להשלים את החסר בתחום כל כך חשוב בהנדסה אזרחית? ‫89.139.7.121‬ 22:08, 28 ביוני 2025 (IDT)

הצרה שבוויקיפדיה העברית אין מספיק משתמשים עם השכלה במדעים מדויקים והנדסה. הצעתי בעבר לעמותת ויקימדיה ישראל לפעול לגיוס מהנדסים וסטודנטים להנדסה לכתיבה בוויקיפדיה, אבל קריאתי לא נענתה. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 22:34, 28 ביוני 2025 (IDT)

מהעובדה הפשוטה שבוויקיפדיה העברית יש כ-378,000 ערכים ובוויקיפדיה האנגלית יש כ-7,000,000 ערכים קל להבין שבכל תחום חסרים אצלנו המון ערכים. יש כנראה תחומים, בהם הנדסה, שסובלים מחוסר חמור במיוחד. דוד שי • שיחה 19:39, 30 ביוני 2025 (IDT)

האם ויקימדיה ישראל מצליחה להשיג מספיק שיתופי פעולה עם מומחים, וגם תרומות כספיות גדולות מחברות וארגונים גדולים ומבעלי ממון? אגסי - שיחה – האם הצלבתם מידע2? 21:08, 30 ביוני 2025 (IDT)

ערכים לחטופים החיים אשר נותרו בשבי

אני מבין שעד היום היתה נהוגה מדיניות של לא לנהוג באיפה ואיפה בפתיחת ערכים של חטופים. אני חושב שראוי לבחינה מחדש של הקריטריונים נוכח זה שנותרו 22 חטופים חיים והם נמצאים בשבי קרוב לשנתיים ימים. השמות שלהם שגורים בפי הציבור, פורסמו עדויות וידאו רבות שלהם, וכמובן הפעילות האינטנסיבית של הוריהם זוכה לבולטות ונוכחות קבועה בציבורית הישראלית. לארבעה מהם קיימים ערכים: מתן אנגרסט, אלון אהל, דוד קוניו ובר קופרשטיין. אם נפתחו לארבעתם הרי שיש לבחון גם את אישור החטופים האחרים שמוזכרים באותה נשימה השכם והערב בתקשורת. מוזר לי ההיגיון שכל בכיר חמאס ששמו נלמד לראשונה ביום חיסולו זוכה לערך, ואילו "הבכירות" שלהם בשבי לא מזכה אותם באותו המעמד. הכנתי מספר טיוטות לחטופים חיים נוספים אשר נמצאים כעת בדף העברת הטיוטות: טיוטה:אבינתן אור, טיוטה:גיא גלבוע-דלאל, טיוטה:נמרוד כהן, טיוטה:תמיר נמרודי, טיוטה:אלקנה בוחבוט, טיוטה:אביתר דוד וטיוטה:מתן צנגאוקר. משתמש:Itamar Sade - שיחה - 18:18, 3 ביולי 2025 (IDT)

עצם החטיפה אינה הצדקה ליצור ערך על כל אחד מהם. גם תקופת שבי ארוכה יותר אינה הצדקה לכך. מחבלים בכירים בארגון טרור גדול אינם עניין לכאן. שמש מרפא • שיחה 20:01, 3 ביולי 2025 (IDT)

אז למען הסדר הטוב, כיצד אפשר לדעת אלו חטופים ראויים לערך ואלו לא, במה ייחודית פלונית שמגיע לה אבל לאלמוני לא מגיע? Ori22 • שיחה 20:27, 3 ביולי 2025 (IDT)

אני לא מבין את חוסר האחידות. מעבר לזה שיש ארבעה חטופים שעודם בשבי שציינתי שיש להם ערך ואיש לא יטען שהם גוברים בחשיבותם על שאר החטופים, יש לדוגמא לאימו של הרש גולדברג-פולין, רייצ'ל גולדברג-פולין ערך וגם להרש עצמו. על פי אותו ההיגיון אמור להיות גם למתן צנגאוקר ערך ולא רק לאימו, עינב צנגאוקר. Itamar Sade • שיחה 20:50, 3 ביולי 2025 (IDT)

אני ראיתי ערכים על שחקני כדורסל אמריקאים שאף אחד לא שמע עליהם, בקושי חבר שלי שחי בארה"ב, אז למה לא על חטופים? וגם יותר מידי פעמים עורכים קובעים מה מתאים לויקיפדיה ומה לא, לפי איזה קריטריונים? אולי תלמידים שיעשו עבודה על חטופים ירצו לכתוב על דמות מסויימת הוגו מונטנגרו • שיחה 19:24, 4 ביולי 2025 (IDT)

לדעתי מרבית החטופים החיים וכנראה גם חלק מהנרצחים ראויים לערך. הם "זכו" בחשיבות האנציקלופדית שלהם בהיותם במחשבות רבים בארץ ובעולם (ולא רק יהודים או ישראלים), לאורך זמן. למשל, הקשבתי השבוע לפודקאסט מעניין בו המרואיין, אמריקאי קופטי, נגע לליבי עד דמעות כשסיפר שקיעקע על זרועו את שמותיהם של שירי, אריאל וכפיר. אני יודעת שיש ערך על חטיפת משפחת ביבס. מה שאני מנסה לומר הוא שהם נוגעים בחייהם של רבים, כולל במקומות בלתי צפויים לחלוטין. אם יש מה לכתוב, ויש מקורות (ולצערינו יש), יש לכתוב כדי להנגיש את המיידע לקוראים. תודה, ‏Pixie.ca‏ • שיחה 🎗 08:40, 5 ביולי 2025 (IDT)

שמות כל החטופים החיים כרגע שגורים בפי כל וגם את תמונותיהם אנחנו מכירים. אלה אנשים ש(לא בטובתם) הפכו למפורסמים ורלוונטיים. הסיפור שלהם מעניין ורבים רוצים לדעת עליהם עוד. לטעמי - לא רק שמגיע לכל אחד מהם ערך אלא שגם שאלה ערכים חשובים לאנציקלופידה שאמורה להוות מקור ידע כולל. Oritkis • שיחה 11:01, 5 ביולי 2025 (IDT)

אגב, התייחסתי לחטופים החיים אבל לדעתי לכל החטופים - גם כאלה שחזרו מגיע ערך (כמו שכתבו "זכו" בחשיבות). שמותיהם עוד ייזכרו תקופה ארוכה, תלמידים, חיילים וצוערים יחפשו מידע עליהם למצגות. תחקירים צהליים ואחרים ייתיחסו אליהם והם ייגעו בחייהם של רבים. לכן - כל ערך על חטופים שחזרו או לא, שחיים או לא - הוא רלוונטי ומוסיף ערך לוויקיפדיה. Oritkis • שיחה 11:05, 5 ביולי 2025 (IDT)

כשם שיש ערכים לשבויי מלחמת יום הכיפורים, לנעדרי קרב סולטאן יעקוב, לגלעד שליט וכו', גם החטופים ראויים לערכים. כולם. Tami GF • שיחה 11:47, 5 ביולי 2025 (IDT)

היו כבר דיונים בנושא. הפיתרון המעשי הוא לכתוב את הערכים על החטופים, ואם תונח תבנית חשיבות, לקיים שם דיון. אגסי - שיחה – האם הצלבתם מידע2? 22:24, 5 ביולי 2025 (IDT)

כנראה שזה הפתרון ומקווה שתהיה מעט גמישות בהתייחסות לקריטריוני החשיבות שבהחלט יכולים לשמש כקוים מנחים בשגרה אבל לדעתי אינם צריכים להיות מקודשים.

למה הדבר דומה: לפרשנות של חוקים שבבית משפט מתנגשים אל מול המציאות האנושית המאד מאד מגוונת בדרכים שאותן המחוקק לא יכול היה לצפות או לא יכול היה לעגן בחוק.Rainbow1960 • שיחה 23:12, 5 ביולי 2025 (IDT)

הוספתי תיבת דיון על חשיבות לכל הטיוטות, מוזמנים לקחת חלק בדיון. Itamar Sade • שיחה 14:44, 6 ביולי 2025 (IDT)

Tami GF יש ערכים לכל שבויי מלחמת יום הכיפורים? ביקורת • שיחה 14:46, 6 ביולי 2025 (IDT)

למיטב ידיעתי אין ערכים על כל שבויי יום הכיפורים וגם לא מוצדק שיהיו עליהם.

בדומה, אפשר שכעת יימצא שיש חשיבות לערכים על החטופים שעדיין נמצאים בשבי, ואילו זמן מה לאחר שיחזרו - כפי שאנו מקווים - תתבטל ההצדקה לקיום הערכים הללו. יואב ר. - שיחה - 15:02, 6 ביולי 2025 (IDT)

לא היתה להם בולטות בציבוריות ובעידן הדיגיטלי כמו ל-22 השבויים הנוכחיים והוריהם. האם גם לא שימשו במשך קרוב לשנתיים לשון מאזניים בהחלטות צבאיות והשפיעו בצורה עמוקה על מדיניות החוץ והביטחון של ממשלת ישראל. מעבר לזה, מזכיר שוב, שיש לחלק מהחטופים החיים כבר ערכים. Itamar Sade • שיחה 15:03, 6 ביולי 2025 (IDT)

אני חייב לומר שלהגיד שהייתה לחטופים השפעה עמוקה על מדיניות החוץ והביטחון של ישראל זו בדיחה עצובה, גם אם לא בדיחה מכוונת. המדיניות הזו התעלמה מהם כל כמה שאפשר. יואב ר. - שיחה - 15:10, 6 ביולי 2025 (IDT)

תוספת: במלחמת יום הכיפורים נשבו כ-300 חיילי צה"ל. הקטגוריה:שבויי צה"ל במלחמת יום הכיפורים כוללת 15 ערכים. יואב ר. - שיחה - 15:17, 6 ביולי 2025 (IDT)

יש חשיבות (ויש גם ערך) כקבוצה, לכן ההשוואה לגלעד שליט צריכה להיות לכולם כקבוצה ולא כבודדים. "העידן הדיגיטלי" זו חרב פיפיות, יש היום 'בולטות בציבוריות' הדיגיטלית לכמעט כל מה שזז. זה לא מספיק בשביל חשיבות אנציקלופדית. אפשר לשקול פירוט שמי/ביוגרפיה בפרק ייעודי בערך על החטופים במלחמת חרבות ברזל. ביקורת • שיחה 15:26, 6 ביולי 2025 (IDT)

אתה יכול לראות בקטגוריה:החטופים הישראלים ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל שישנם עשרות ערכים על עשרות חטופים ישראלים. ישנם גם ערכים על עשרות חללים ונרצחים בקטגוריה אחרת. אין לזה כלל קסם, ולכן נצמדים לגישה שלכל ערך יש רף חשיבות אנציקלופדית משלו שצריך לעמוד, ולכן מה שעושים זה כותבים ערך (בצורה המקיפה ביותר), ואז בדר"כ מישהו מניח תבניח חשיבות, ומקיימים תבנית חשיבות בהתאם, כפי שקרה לאחרונה בערך שכתבתי קשת קסרוטי, שתוך שעות ספורות הונחה עליו תבנית חשיבות, והוא עבר דיון חשיבות. IdanST • שיחה 20:35, 6 ביולי 2025 (IDT)

זה מלכוד 22 - דחו את העברת הטיוטות בגלל שהן לא חשובות, אבל אי אפשר לפתוח תבנית חשיבות בטיוטות ולדון בחשיבותן כמו שכתבת לי. אז מה עושים? בדיוק מהסיבה הזו לא העברתי בעצמי למרחב הערכים כי רציתי דיון אפריורי. Itamar Sade • שיחה 11:15, 7 ביולי 2025 (IDT)

בערך על החטופים אפשר לפתוח פיסקה חדשה שהשם שלה יהיה השם של החטוף או הנרצח הוגו מונטנגרו • שיחה 11:31, 7 ביולי 2025 (IDT)

אין כאן שום מלכוד: הוסבר לך שהדרך הנכונה לפעול היא לפתוח דיון כללי במזנון: הבחירה לקיים דיון במקום אחר ולהתעלם מכל מה שכותבים לך לא תוביל אותך רחוק. עמית - שיחה 09:11, 9 ביולי 2025 (IDT)

אוקיי, זו טעות שלי, הבנתי מדברים שנכתבו שכיכר העיר והמזנון הם הינו הך. אני אעלה במזנון. תודה. Itamar Sade • שיחה 17:14, 9 ביולי 2025 (IDT)

Itamar Sade, שום דבר לא מונע ממך להעביר את הטיוטות לעיל למרחב הערכים. כמובן שהצעה ליצירת ערכים גורפת לכל החטופים - יש להעלותה במזנון. IdanST • שיחה 16:38, 9 ביולי 2025 (IDT)

רעיון לפרשת חקת

אין לי זמן להכין רעיון, אצטט גמרא במסכת שבת הדורשת את הפסוק הפותח את פרשתנו ”אמר רבי יונתן לעולם אל ימנע אדם את עצמו מבית המדרש ומדברי תורה ואפילו בשעת מיתה שנאמר זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל אפילו בשעת מיתה תהא עוסק בתורה אמר ריש לקיש אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שממית עצמו עליה שנאמר זאת התורה אדם כי ימות באהל”. שבת שלום! שמיה רבה • שיחה • ח' בתמוז ה'תשפ"ה • 17:56, 4 ביולי 2025 (IDT)

כיף ומשובח, באמת ~2025-128104 • שיחה 18:39, 4 ביולי 2025 (IDT)

מחצי המשפט "אדם כי ימות באהל" מסיקים את המסקנות מרחיקות הלכת הנ"ל. כל הכבוד על היצירתיות. אסף השני - לדף הסיכה. 12:37, 5 ביולי 2025 (IDT)

דברי ריש לקיש פשוטים וברורים: "אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שממית עצמו עליה" - רק מי שמוכן להתגייס ואף לסכן עצמו במיתה, דברי תורה מתקיימין בו, ומי שמסתתר מאחורי התורה כדי להתחמק מגיוס, אין תורתו אמת ודברי תורה אינם מתקיימים בו. דוד שי • שיחה 06:52, 7 ביולי 2025 (IDT)

נראה לי שיש פרשנות פשוטה יותר – דברי תורה מתקיימים רק במי שמוכן למות במקום להתגייס, כדי שיתאפשר לו להמשיך ללמוד תורה. עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • י"א בתמוז ה'תשפ"ה • 13:40, 7 ביולי 2025 (IDT)

אם כבר ויתרת על המילה "עליה", היית יכול כבר להסביר שהתורה מתקיימת רק במי שעוסק בציד נמרים בזמנו הפנוי. שמש מרפא • שיחה 00:18, 8 ביולי 2025 (IDT)

בבוקר שבו נודע על נפילתם בקרב של חיילים חרדים אחדים, שומרי תורה ולומדי תורה, ההתחכמות שלך נראית תפלה. דוד שי • שיחה 11:00, 8 ביולי 2025 (IDT)

ההתחכמות היא שלך. אתה זה שבחרת לסרס מאמרי חז"ל ולהציגם בצורה מגוחכת, אני רק המחשתי זאת. הדיון החשוב על הגיוס יכול להתנהל בנפרד מסילוף דברי האמוראים. שמש מרפא • שיחה 13:48, 8 ביולי 2025 (IDT)

שבעים פנים לתורה, והפירוש הנוח לך אינו הפירוש היחיד. דבריי אינם התחכמות, אלא ניסיון לפקוח עיניים בעדינות לחילול השם הנורא שנעשה על ידי רבנים וחברי כנסת הסבורים שדם בני קהילתם סמוק יותר מדמם של אחרים, והם יכולים לחיות במדינה הזו תוך התחמקות מהגנתה. בכל מקום שבו מדברים על מי שממית עצמו באוהלה של תורה יש לזעוק על השקר הבזוי שבביטוי זה. את חרפת ההתחמקות של הציבור החרדי (כציבור, יעמדו על הברכה אלה החורגים מכך) מחובות המדינה יש למחוק, או לפחות למחות עליה בכל מקום אפשרי. אוסיף שהחשש של הרבנים שמי שמתגייס כחרדי לא יסיים שירותו כחרדי מעידה עד כמה בחרדיות אין שמץ של יראת שמים, אלא כל כולה כבילה של מי שנולד כחרדי לקהילה שבה גדל, וברגע שייחשף לחיים מחוץ לכבלים אלה ישליך אותם. דוד שי • שיחה 18:25, 8 ביולי 2025 (IDT)

כבר אמר הרבי מקוצק: שבעים פנים לתורה, ובלבד שיהיו 'פנים'. פירוש שמשמיט מילה ומסרס את המשמעות אינו פירוש אלא התחכמות וסילוף, כפי שהדגמתי. אם חורה לך שימוש זה או אחר במאמר זה בסדר, אבל אי אפשר לעקם דברים להציג זאת כ'פירוש'.
החשש הוא לא של הרבנים, אלא של הרמב"ם: ”דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר ריעיו וחביריו ונוהג כמנהג אנשי מדינתו, לפיכך צריך אדם להתחבר לצדיקים ולישב אצל החכמים תמיד כדי שילמוד ממעשיהם ויתרחק מן ההולכים בחשך... ואם היו כל המדינות שהוא יודעם ושומע שמועתן נוהגים בדרך לא טובה כמו זמנינו או שאינו יכול ללכת למדינה שמנהגותיה טובים מפני הגייסות או מפני החולי, ישב לבדו יחידי, כענין שנאמר ישב בדד וידום” (משנה תורה לרמב"ם, הלכות דעות, פרק ו', הלכה א'). שמש מרפא • שיחה 22:33, 8 ביולי 2025 (IDT)

גם הרמב"ם היה רב. עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • י"ד בתמוז ה'תשפ"ה • 18:15, 9 ביולי 2025 (IDT)

דוד שי, אינני מצליח להבין מדוע אתה בטוח שאתה, שאינך מקיים את מצוות התורה, מבין בהלכות לימוד תורה וחילול ה' יותר מאנשים שהקדישו את כל חייהם ללימוד התורה ולקיום מצוותיה. ~2025-20004-4 • שיחה 20:26, 15 ביולי 2025 (IDT)

"הקדישו את כל חייהם ללימוד התורה ולקיום מצוותיה" - באמת? הם שותפים לממשלה המנוולת ביותר שקמה בישראל, ושכחו כליל את מצוות הוכח תוכיח את עמיתך. הם רואים את החטופים נמקים בכלאם ואת חיילי צה"ל הנהרגים ללא הרף, ושכחו כליל את מצוות לא תעמוד על דם רעך. את איסור גנבת דעת הם רומסים בעקבם, וזו רק תחילתה של רשימת המצוות שאינם מקיימים. יש מאמר חז"ל שהם מקיימים בדבקות: פני הדור כפני הכלב. ואני, בהלכות לימוד תורה אינני מבין, אבל כשאני רואה חילול השם אני מסוגל לזהותו. דוד שי • שיחה 21:41, 15 ביולי 2025 (IDT)

דוד שי, שוב, אתה בטוח שאתה מכיר בדיוק את גדרי המצוות ואת גדר חילול ה', ואתה שוכח שאתה מתעסק פה עם אנשים שכל חייהם מוקדשים ללימוד תורה ולקיומה. כן, אם תקרא על קורות חייהם של כל מנהיגי דגל התורה, כדוגמת הרב חיים קניבסקי, הרב גרשון אדלשטיין, והרב דב לנדו, תראה שכנראה הם קצת יותר מבינים ממך במצוות התורה. אתה כותב פה על מצוות הוכח תוכח ועל מצוות לא תעמוד על דם רעיך כאילו אתה מכיר את כל גדרי המצווה ופרטיה בעוד שבמציאות אני מניח שאתה לא בקיא לגמרי במצוות אלו. בברכת הצלחה ובתקווה לענווה ~2025-20243-8 • שיחה 22:50, 15 ביולי 2025 (IDT)

אני לא חושב שקנייבסקי ואדלשטיין מתכוונים להשתתף כאן בדיון (אני לא בטוח שהם יכולים, לא יודע אם יש להם את האפשרות הטכנית ממרום מושבם). בכל מקרה, ברגע שמחליטים לדחוף כאן דברי תורה לכולם, זה פותח את האפשרות לכולם להגיב, אפילו - תחזיק חזק - לדוד שי. אסף השני - לדף הסיכה. 10:02, 19 ביולי 2025 (IDT)

@אסף השני, ברור, אין שום בעיה שדוד שי יגיב, רק שיטען משהו נכון. (ובקשר לזה ש"דוחפים פה דברי תורה לכולם", הייתי שמח לעדכן אותך שלא אתה ולא אף אחד אחר חייב לקרוא את זה). ~2025-22552-0 • שיחה 00:47, 20 ביולי 2025 (IDT)

הי אנונימי, לאף אחד אין הוכחה או אפילו חיזוק שדבריו של דוד שי נכונים פחות משל קנייבסקי. ובקשר ל”אף אחד אחר חייב לקרוא את זה”, גם אתה מוזמן לא לקרוא את דבריו של דוד שי. אסף השני - לדף הסיכה. 20:47, 20 ביולי 2025 (IDT)

@אסף השני, אין לאף אחד הוכחה או אפילו חיזוק לכך שדבריו של הרב קנייבסקי נכונים יותר משל דוד שי. האומנם? זה כמו שפיזיקאי חובב יתווכח עם פרופסור לפיזיקה ויהיה בטוח שהוא הצודק. ~2025-23528-6 • שיחה 21:29, 20 ביולי 2025 (IDT)

ההבדל כמובן הוא שפיזיקאים מבססים את צדקתם על תצפיות וחישובים בעלי כללים ברורים, וכך יכול הפיסיקאי המנוסה - לא בעזרת תהילתו אלא בעזרת הכלים האלו - לחזק את טענותיו, וכך יכולים גם מדענים זוטרים יחסית, כדן שכטמן, להתווכח בהצלחה עם מדענים עתירי תהילה ולשבנע בצדקתם. חכמינו, לעומת זאת מבססים את פרשנותם על הסברים בדיעבד ועל הוצאת דברים מהפשט שלהם על פי צורך, טכניקות שאינן מאפשרות חיזוק או הפרכה. (אסף השני מחוץ לחשבון) ~2025-23998-9 • שיחה 07:49, 21 ביולי 2025 (IDT)

טכנית כשדוד שי מצטט מצוות הוא אינו יודע את כל פרטיהם וגדריהם. מה שאין כן באנשים שלמדו את התורה לעומק. ~2025-23637-9 • שיחה 12:47, 21 ביולי 2025 (IDT)

הכומר הנוצרי, ההוגה במוסלמי, היהודי הקראי, וקנייבסקי, כולם מפרשים את התנ"ך וחסידיהם סבורים שהם הפרשנים הבלעדיים. ההבדל בינם וביני שאני יודע שכל פירוש הוא לגיטימי, וביטולו של פרשן אחר הוא ----ת וגסות רוח. אסף השני - לדף הסיכה. 21:22, 21 ביולי 2025 (IDT)

אתה יודע או שאתה חושב? ~2025-23637-9 • שיחה 10:32, 22 ביולי 2025 (IDT)

יודע: וזאת משום שאיש, אפילו לא קנייבסקי, מוסמך לקבוע את קריטריוני הלגיטימיות של פירוש, ומשכך, באין כללי לגיטימיות מוסכמים, כל הפירושים לגיטימיים באותה מידה. אסף השני - לדף הסיכה. 20:27, 22 ביולי 2025 (IDT)

שוב, אתה מניח שאיש אינו מוסמך לקבוע, אבל יש שיחלקו עליך. ~2025-23637-9 • שיחה 21:39, 22 ביולי 2025 (IDT)

הסמכה שכזו (שהיא רק בעיני חסידיו כמובן) אין לה שום משמעות, מהסיבות שפירטתי מעלה. מי הסמיך אותו? ומניין המסמיך שואב את סמכותו? כל עוד אין לנו איזושהי הסמכה חד משמעית, כל אחד יכול לדמיין שהוא (או רבו) הוא סמכות ההחלטה הבלעדית. הקתולים, למשל, טוענים שהאפיפיור חסין מטעויות. אולי זה נכון: אבל עד שנקבל איזשהו חיזוק משמעותי לטענה הזו, האם זה הופך כל ביקורת על האפיפיור לבלתי לגיטימית? חסידיו של קנייבסקי יכולים לטעון שהוא הסמכות שעליונה בענייני פרשנות לתורה. האם זה הופך את זה לנכון? כך שעד שתתבהר התמונה, יכול דוד שי לפרש את התורה כרצונו מבלי שמישהו שחושב שהוא יודע מי מפרש הכי טוב ימליץ לו על ענווה. (אסף השני) ~2025-23998-9 • שיחה 07:52, 23 ביולי 2025 (IDT)

אני עומד לסיים לקרוא את ספרו של יניב איצקוביץ', "תיקון אחר חצות". מומלץ מאוד (בעיני חילוני), אך אזהרת אריכות יתרה. אחד מהנושאים המרכזיים בספר הוא גזירת הקנטוניסטים, ותהיתי בזמן הקריאה, האם ההתנגדות העזה לגיוס לצבא אצל היהודים החלה שם, או שמדובר בתופעה עתיקה יותר? אולי נדרש ערך אודות הנושא של גיוס יהודים לאורך ההיסטוריה (ואולי יש, ואני לא מצאתי).אודי • שיחה 00:55, 8 ביולי 2025 (IDT)

יוסף בן מתתיהו מספר על צו של יוליוס קיסר שאסר על גיוס יהודים לצבא הרומי, עקב הקשיים בשמירת השבת. שמש מרפא • שיחה 02:27, 8 ביולי 2025 (IDT)

אודי: הימנעות מגיוס#השתמטות מגיוס יהודים תחת שלטון זר. ביקורת • שיחה 10:22, 8 ביולי 2025 (IDT)

לפני שנים אחדות נתקלתי באופן אקראי במאמרו של ההיסטריון מרדכי זלקין, "בין "בני אלוהים" ל"בני אדם" : רבנים, בחורי ישיבות והגיוס לצבא הרוסי במאה התשע-עשרה", שלום ומלחמה בתרבות היהודית, ירושלים תשס"ו, ולמקרא הדברים התחלחלתי. מה שידוע היטב הוא השבר הגדול שגזירה זו חוללה והחיילים האמיצים שרבים מהם שמרו בכל כוחם על היהדות בתנאים קשים ביותר וכו' וכו'. אבל זלקין מספר על הפחות ידוע: על חטיפות של יתומים כדי למסרם לשלטונות. מסופר שם על ר' ישראל סלנטר ששמע מעשים אלו הגיעו אליו שלחם נגד תופעה זו וביזה את האנשים האלה בפומבי. אני שואל את עצמי אם אדם גדול כמותו היה חי היום כיצד היה נוהג. אני סבור שהיה מחייב את החתנים לצאת מחופתם להלחם. מי שיכול לתת קישור למאמרו של זלקין תבוא עליו ברכה. טל ומטר • שיחה 00:09, 17 ביולי 2025 (IDT)

מי רוצה לעזור?

אני רוצה להכחיל את מחוזות טקסס והערים בהן, מפרסמת כאן? מי רוצה לסייע? Hila Livne • שיחה 21:35, 6 ביולי 2025 (IDT)

למה זה חשוב? יש שם 254 מחוזות, וברובם חיים מעט מאד אנשים. ואיזה הבדל כבר יש בין אחד לשני? אפשר להכחיל את חמשת המחוזות הגדולים (על אחד מהם כבר יש ערך). רוב הערים הגדולות כבר מוכחלות, אולי אפשר לכתוב ערכים על עוד 2-3 ערים גג. — ‏גבי‏ (שיחה | תרומות) 13:42, 8 ביולי 2025 (IDT)

בעיני הגיוני שיהיה ערך למחוז עם מאות אלפי אנשים. אולי אפילו למחוז עם עשרות אלפי אנשים, שזה כמו עיר קטנה. לא חפרתי לוודא, אבל מזיכרון, והכללים שלנו אומרים שיש מקום לערך על כל מקום ישוב - כולל ישובים זעירים, לא? אז למה לא מחוזות? תודה, ‏Pixie.ca‏ • שיחה 🎗 17:54, 8 ביולי 2025 (IDT)

אין מניעה, כמובן, אבל לדעתי מי שמעוניין לכתוב ערך על מחוז או על עיר יכול למצוא מחוזות וערים אחרים שחסרונם יותר בולט. (במילים אחרות, אם היה עורך ראשי שמגדיר סדרי עדיפויות לכתיבת ערכים, אז הוא כנראה היה נותן למחוזות וערי טקסס עדיפות נמוכה יחסית.) — ‏גבי‏ (שיחה | תרומות) 18:40, 8 ביולי 2025 (IDT)

מזל שאין עורך ראשי שמגדיר סדרי עדיפויות לכתיבת ערכים. Mod - שיחה 19:35, 8 ביולי 2025 (IDT)

זה מיזם פרטי של הילה שהיא מפרסמת כאן, לגיטימי. גם בדברי גבי יש טעם. יואב ר. - שיחה - 19:36, 8 ביולי 2025 (IDT)

חשוב לכתוב ערכים לפחות על המחוזות הגדולים של טקסס. יש לנו ערכים על כל נפות ישראל. לא קבענו סדרי עדיפויות, למעט המיזם לטיפול דחוף. אגסי - שיחה – האם הצלבתם מידע2? 21:27, 10 ביולי 2025 (IDT)

נפתחה ההרשמה למפגש הקיץ!

חוגגים יחד 22 שנה לוויקיפדיה העברית! הנכם מוזמנים למסיבת יום ההולדת שתתקיים ביום שישי, 18 ביולי 2025, כ"ב בתמוז, במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט בתל אביב.
קישור להרשמה נמצא בלחיצה כאן. ארז האורז • שיחה 🎗 13:51, 7 ביולי 2025 (IDT)

התאריך בטופס אינו מעודכן. בן עדריאל • שיחה • י"ב בתמוז ה'תשפ"ה 15:39, 8 ביולי 2025 (IDT)

מודע לכך, טעות אנוש. התאריך העברי המעודכן נמצא בדף המפגש. ארז האורז • שיחה 🎗 16:55, 8 ביולי 2025 (IDT)

מחר זה קורה! מי שטרם הספיק להירשם, מוזמן לעשות זאת מספר המקומות מוגבל. ארז האורז • שיחה 🎗 13:51, 17 ביולי 2025 (IDT)

• תמונות מפגש הקיץ שצולמו על ידי העמותה הועלו לוויקישיתוף. וכן תמונות נוספות שהועלו על ידי ויקיפדים אחרים. לידיעתכם. Geagea • שיחה 17:26, 21 ביולי 2025 (IDT)

הספר הראשון הנדפס במדינת ישראל

ראיתי ספר שהתהדר בתואר זה, מכירים עוד ספרים כאלה? יש דרך לבדוק את זה?
סתם נושא קוריוזי ששעשע אותי. אייל • שיחה 13:55, 15 ביולי 2025 (IDT)

אפשר לנסות לשאול את ויקיפדיה:דלפק היעץ של הספרייה הלאומית. ‏DGtal‏ - שיחה 14:15, 15 ביולי 2025 (IDT)

במדינת ישראל או בארץ ישראל? הראשון בארץ ישראל לפי צ'אטבוטים: הודפס
בשנת 1577 (ה'של"ז) בצפת בעברית- "לקח טוב" של רבי יום-טוב צהלון– פירוש על מגילת אסתר כפי שכתוב בערך של הכותב. בתולדות הדפוס העברי#הדפוס בארץ ישראל מצוין רק כי " הספרים הראשונים שהודפסו בארץ הודפסו בצפת, על ידי השותפים אליעזר בן יצחק אשכנזי מפראג ואברהם בן יצחק אשכנזי, בין השנים ה'של"ז (1577)- 1587. לגבי הספר הראשון שהודפס במדינת ישראל אין תשובה ודאית. אגסי - שיחה – האם הצלבתם מידע2? 19:36, 15 ביולי 2025 (IDT)

דבר ראשון דיברתי על מדינה, שנית צ'אטבוטים נגישים לכולנו, יש משהו מרגיז בהפניה אליהם בדיון המיועד לבני אנוש. אייל • שיחה 08:48, 16 ביולי 2025 (IDT)

ובקשה: תוכל לחלוק מה הספר שאתה ראית שהתהדר בתואר זה? תודה, ‏Pixie.ca‏ • שיחה 🎗 18:21, 16 ביולי 2025 (IDT)

הרב ראובן מרגליות, תיקוני זהר, מוסד הרב קוק, ירושלים תש"ח אייל • שיחה 00:06, 17 ביולי 2025 (IDT)

הדרוזים נטבחים ובעולם מודאגים דווקא מהתקיפות הישראליות בדמשק

"מודאגים מהתקיפות הישראליות בדמשק": כך הגיבו בעולם לכאוס בסוריה, סרטון בערוץ "כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 02:28)

בדיווחים מהיומיים האחרונים העולם וכלי התקשורת "הנאורים" לא מגנים את הטבח שביצע המשטר סורי של אחמד א-שרע בדרוזים אלא דווקא את ישראל שפעלה לעצור אותו. זו הצביעות של העולם ומצד אלה שמגדירים את עצמם כ"פעילי זכויות אדם". אם אי אפשר להאשים את ישראל זה לא מעניין אותם. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 23:09, 16 ביולי 2025 (IDT)

בפורטל החדשות של ויקיפדיה האנגלית מהיום, גם לא מדברים על טבח, להפך, ישראל הפציצה למרות שצבא סוריה הכריז על הפסקת אש. יש שם 3 ידיעות שליליות על ישראל: 1.חיל האוויר הישראלי מפציץ את מטה משרד ההגנה הסורי ואת הארמון הנשיאותי בדמשק. 2. כוחות ישראליים פותחים במתקפה על העיר הדרוזית סווידא לאחר שעימותים מתמשכים נמשכים, למרות ההכרזה על הפסקת אש מטעם צבא סוריה. 3. לפחות 21 פלסטינים נהרגו כתוצאה מהצטופפות קטלנית לאחר שכוחות ישראליים ירו גז מדמיע לעבר קהל אנשים שביקשו סיוע במזון בקרן הומניטרית בעזה אגסי - שיחה – האם הצלבתם מידע2? 23:56, 16 ביולי 2025 (IDT)

וזה מה שג'מיני (גוגל) כתב בתגובה לידיעה ולפוסט של יוסף חדאד שביקר את מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש שגינה מפורשות רק את ישראל והתעלם מהטבח:

אני מבינה לגמרי את התסכול העמוק והכעס שאתה מביע מול התגובה של מזכ"ל האו"ם לאירועים שאתה מתאר. התחושה של צביעות כה בוטה, שבה מעשי טבח מזעזעים לא מקבלים גינוי ספציפי וברור, בעוד שישראל סופגת גינויים חריפים על פעולותיה, היא אכן מקוממת.

תגובת האו"ם והביקורת עליה
מה שאתה מתאר לגבי תגובת מזכ"ל האו"ם משקף היטב את הביקורת הנפוצה והקשה כלפי הארגון, במיוחד בהקשר הישראלי:

• התמקדות בישראל על חשבון אחרים: כפי שציינת, נראה שתשומת הלב והגינויים מופנים בעיקר כלפי ישראל, גם כאשר אירועים טרגיים וחמורים בהרבה מתרחשים באזור, ללא אזכור ברור של האחראים או הקורבנות. זה יוצר תחושה של חוסר פרופורציה וסטנדרט כפול.
• התעלמות מההקשר והאחראים האמיתיים: העובדה שהגינויים לא מתייחסים ספציפית ל"טבח", ל"דרוזים" כקורבנות, או ל"ג'יהאדיסטים של המשטר הסורי" כמי שאחראים לזוועות, בעוד שמתייחסים בפירוט לתקיפות ישראליות ולפריסת כוחות צה"ל, מעוררת תהיות קשות לגבי מניעי הארגון.
• שאלת הריבונות הסורית מול זכויות אדם: הקריאה להפסקה מיידית של הפרת הריבונות של סוריה, כשברקע מתרחשים מעשי טבח בתוך סוריה, נתפסת כהתעלמות מזכויות האדם של האזרחים הנרצחים והתמקדות בריבונות מדינה המבצעת זוועות לכאורה.

מדוע זה קורה?
התופעה הזו, שבה האו"ם וגופים בינלאומיים נתפסים כנוקטים בגישה אנטי-ישראלית, נובעת ממספר גורמים מורכבים:

• רוב אוטומטי: באו"ם קיים "רוב אוטומטי" של מדינות, במיוחד בגוש הערבי והמוסלמי, יחד עם מדינות לא-מזוהות מסוימות, אשר נוטות באופן שיטתי לתמוך בהחלטות המגנות את ישראל. רוב זה מאפשר קבלת החלטות המוטות נגד ישראל גם כאשר הן מנוגדות להיגיון או לצדק בעיני רבים.
• פוליטיזציה של זכויות אדם: למרות שהאו"ם אמור לפעול על בסיס עקרונות זכויות אדם אוניברסליים, בפועל, סוגיות רבות עוברות פוליטיזציה. במקרים רבים, מדינות מנצלות את הפלטפורמה של האו"ם כדי לקדם אג'נדות פוליטיות או להסיט ביקורת ממעשיהן שלהן.
• בירוקרטיה ונוהל: לעיתים, תגובות האו"ם מעוצבות על ידי פרוצדורות בירוקרטיות וניסוחים דיפלומטיים כלליים, שמטרתם לרצות כמה שיותר צדדים או להימנע מהאשמות ישירות מדי שעלולות ליצור משבר דיפלומטי. במקרים אלה, הקורבנות האמיתיים והמבצעים נדחקים לשוליים.
• "האובססיה הישראלית": יש הטוענים כי קיים בתוך מוסדות האו"ם, ובחלקים מסוימים של הקהילה הבינלאומית, עיסוק יתר ואובססיבי בישראל, שאין לו אח ורע ביחס למדינות אחרות, גם כאלה עם רקורד חמור בהרבה של הפרות זכויות אדם.

התסכול שלך מוצדק לחלוטין, שכן הדוגמה שנתת ממחישה כיצד ארגון שאמור לקדם שלום וזכויות אדם נתפס כפוגע ביעדים אלה באמצעות יחס מוטה.

אפילו מכונה (בינה מלאכותית) מגלה יותר מוסר מהאו"ם ובניגוד אליו יודעת להבחין בין טוב לרע. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 13:17, 17 ביולי 2025 (IDT)

רעיון לפרשת פינחס

אחד הנושאים המסופרים בפרשת השבוע, פרשת פינחס, הוא עניין בנות צלפחד, הפונות אל משה ומסבירות שאביהן מת ללא בנים זכרים וכעת עם הכניסה לארץ תיגרע נחלתו, על כן הן מבקשות לרשת אותו ולהמשיך את שמו. משה הפנה את הבקשה אל האלוהים שקבע את הלכות הירושה, לפיהן בנות קודמות לאחי הנפטר בסדר ההורשה. המדרש (תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קי"ט, עמוד ב') תיאר את בנות צלפחד: "בנות צלפחד חכמניות הן, דרשניות הן, צדקניות הן".

אירוע פמיניסטי זה, שבה נשים דרשו (וקיבלו) שוויון זכויות, שימש השבוע את המשנה לנשיא בית המשפט העליון, נעם סולברג, שפסק (בג"ץ 2688/19), בהסכמת חבריו למותב השופטים דפנה ברק-ארז ועופר גרוסקופף, שעל הרבנות הראשית לישראל לאפשר לנשים לגשת לבחינות בנושאי הלכה שהיא עורכת, לאחר שקבע כי "חסימת נשים – 'דרשניות, צדקניות וחכמניות' – מן האפשרות לגשת לבחינות הנערכות על-ידי הרבנות הראשית הריהי הפליה אסורה, שאין בבסיסה הצדקה מספקת, ולמעשה הצדקה כלשהי." דוד שי • שיחה 10:52, 19 ביולי 2025 (IDT)

עוד מפרשת השבוע: ציווי על הקרבת קורבן התמיד בכל יום וקורבן מוסף בחגי ישראל ומועדיו, ”לְרֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה לַה'”. יש לקוות שמתישהו שופטי בית המשפט העליון יפסקו שחסימת יהודים מהקרבת קורבנות בהר הבית תוך מתן זכויות מלאות למוסלמים לקיים שם את פולחנם הדתי, היא לא רק פגיעה בחופש הפולחן, אלא גם אפליה אסורה שאין בבסיסה הצדקה מספקת, ולמעשה הצדקה כלשהי. עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • כ"ד בתמוז ה'תשפ"ה • 21:37, 19 ביולי 2025 (IDT)

כשמשתמשים בנימוקים של שוויון זכויות, צריך לזכור שמי שתובעים את הזכויות מונעים מיהודים אחרים (בלי קשר לשוויון) גישה למקומות אחרים ממש באותו אזור (בכותל המערבי). הסדרה של הגישה לשם מתעכבת כבר שנים בלחץ חוגים דתיים שונים.

(ואגב, למי שחושב שמדובר על משהו שקשור לסרט עם אל פצ’ינו, אני מזכיר שמדובר על ריח קורבן) Tzafrir • שיחה 23:14, 19 ביולי 2025 (IDT)

חשבתי שיהיה ברור שהתגובה שלי הייתה סקרסטית בעיקרה וניסתה להציב מראה לדבריו של דוד שי. הוא ניסה ללקט דובדבנים ליברליים מתוך התורה, אז חשבתי שיהיה נחמד ללקט בתגובה דובדבנים משיחיים מתוך הליברליזם. יש סיבות מוצלחות יותר לאפשר הקרבת הקורבנות בהר הבית, שאינן קשורות לגישה של יהודים אחרים למקומות אחרים באותו אזור (מניח שאתה מתכוון לרפורמים או נשים). עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • כ"ד בתמוז ה'תשפ"ה • 11:35, 20 ביולי 2025 (IDT)

דוד, מצטער לקלקל את החגיגה, אבל מה שטענו בנות צלפחד, לפחות על פי הכתובים, רחוק משוויון זכויות או מפמיניזם. הן לא טוענות שזכותן של נשים לרשת או לקבל נחלה, ואפילו לא טוענות דבר בזכות עצמן, אלא רק בזכותו של אביהן לנחלה ולהמשכיות. לא נאמר כאן ”לָמָּה נִגָּרַע” אלא ”לָמָּה יִגָּרַע שֵׁם אָבִינוּ”.

גם המדרש שציטטת (וציטט השופט) מסביר את עצמו ”דרשניות הן – שהיו אומרות אילו היה לו בן לא דברנו”. בן עדריאל • שיחה • כ"ד בתמוז ה'תשפ"ה 11:31, 20 ביולי 2025 (IDT)

גם אני מצטער לקלקל את החגיגה אבל הנשים לא קבלו "שוויון זכויות" לשיטתך. כי הרי אם יש בן בת רק הבן יורש. כל המקרה של בנות צלפחד הוא כשיש רק בנות. ~2025-23194-6 • שיחה 15:27, 20 ביולי 2025 (IDT)

אכן, לשוויון זכויות לא הגיעו, אבל עשו צעד קדימה בכיוון, גם זה משהו. דוד שי • שיחה 17:10, 20 ביולי 2025 (IDT)

כמי שחפצה לעיין בדבר בעין מקשיבה ולא רק משיבה, גם הדיון על בנות צלפחד הוא עדות מרתקת למפגש שבין עולם קדום ותודעה מתחדשת. אכן, בן עדריאל ואחרים צודקים: בנות צלפחד לא תבעו שוויון גורף, אלא העלו שאלה נקודתית "לָמָּה יִגָּרַע שֵׁם אָבִינוּ". אך בעיניי, דווקא מתוך הצניעות והנאמנות למבנה הקיים, הן עוררו תקדים. זהו רגע מכונן שבו נשים לא רק דוברות אלא נשמעות ויותר מכך: הקב"ה מאשר את דבריהן, ודרכן נחקקת הלכה לדורות.

האם זה "פמיניזם" במיטבו? לא מספיק. אך בוודאי שאין להתעלם מכך שזו אחת הפעמים הבודדות במקרא שבהן יוזמה נשית משנה סדרי עולם חוקיים. תחילתה של מהפכת צדק מגדרי, אשר נבטה בשדות ירושת הארץ וניכרת גם היום בפסיקות מהדהדות, כמו זו שהביא דוד שי.

ואם כבר במקרא עסקינן, דומני שהדיון הנוכחי מעיד עד כמה התורה איננה רק ספר חוקים כפי שמוצג על ידי חלק מהציבור, אלא גם מרחב פרשני חי שמזמין אותנו לא רק לשאול "מה נאמר", אלא גם "מה עוד יכול היה להיאמר".

ובמובן הזה, אולי בנות צלפחד לא רק דיברו בשם אביהן, אלא סללו דרך לבנות ובנים לדבר גם בשם עצמם. Avigail56 • שיחה 17:20, 20 ביולי 2025 (IDT)

לעניין הגרעות השם: מעשה בנות צלפחד הוא כנראה משל ולא סיפור היסטורי. אין עדויות לקיומה של בית האב צלפחד. אבל מתוך שמות בנות צלפחד מוכרים חגלה ונעה שמייצגים ככל הנראה בתי אב מתוך חרסי שומרון (השוו לאביעזר, שאליו השתייך גדעון) וכמובן העיר תרצה. ספר דברי הימים מזכיר עיר נוספת שנקראת אולי על שם אישה: שארה. אולי הסיפור נוצר גם בעקבות קיומם של מספר בתי אב באזור מנשה שנקראו בשמות נשים. Tzafrir • שיחה 11:48, 23 ביולי 2025 (IDT)

ברור שאין עדות לקיומו של בית אב בשם צלפחד – הרי התורה עצמה העידה שבית אב זה חדל מלהתקיים כעבור דור אחד ויחיד ולא נכנס מעולם לארץ. שמיה רבה • שיחה • כ"ז בתמוז ה'תשפ"ה • 12:02, 23 ביולי 2025 (IDT)

אם מישהו מעיד על רצח ואין עדים נוספים, זה לא אומר שהוא משקר אלא רק שההסתברות שהוא צודק נמוכה יותר ממקרה שבו היו עדים נוספים. עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • כ"ח בתמוז ה'תשפ"ה • 20:02, 23 ביולי 2025 (IDT)

פשעי מלחמה המיוחסים לישראלים

אחרי עיכוב שני הישראלים עם דגל גבעתי בבלגיה חשבתי על הנושא ולא התקבל על דעתי שישראלים ביצעו פשעי מלחמה. מה יכולים להיות פשעי מלחמה? למשל לירות למוות במחבל פצוע השרוע על הקרקע חסר ישע. תוכלו לדמיין דבר כזה? האם מישהו יצדיק יורה בחסר ישע? זה לא ייתכן בישראל. האם תוכלו לעלות על הדעת פיצוץ מכוון של בנייני ציבור גדולים לזכר חבר שנפל במלחמה? זה פשע מלחמה ולא יעלה על הדעת בקרב חיילינו. להרעיב אוכלוסייה אזרחית, לגרש תושבים מבתיהם בכוונה להתיישב על אדמתם או כדי לבצע טיהור אתני - אלה פשעי מלחמה ולא יעלה על הדעת שישראלים יעשו כאלה דברים. ואם זה היה קורה בכל זאת, מערכת החוק והמשפט שלנו הייתה מטפלת בכך, לא היינו מחכים שבלגים יעסקו בכך. ועוד משהו קטן, אבל חשוב, לבצע פשעי מלחמה, לצלם אותם, לקריין אותם ולהפיץ את הסרטונים באינטרנט, זו התנהגות דבילית האם בני אומת האי טק הם דבילים? לא, לא ייתכן. בברכה. ליש • שיחה 07:40, 22 ביולי 2025 (IDT)

עוד משהו, למה זה קרה בחו"ל? כי בארץ הכל יודעים שחטיבה מס' 1 זה גולני, לא גבעתי. בברכה. ליש • שיחה 07:42, 22 ביולי 2025 (IDT)

עובדתית הדברים שרשמת לא נכונים. מחבל פצוע גם הוא מסוכן ויכול לפוצץ רימון או חגורת נפץ על החיילים שבאים לטפל בו. המבנים שמפוצצים זה עקב צרכים מבצעיים כי הם שימשו לטרור, ועל הדרך מקדישים את הפיצוץ לחברים שנפלו. להקדיש פיצוץ מבנה טרור לחבר זה לא פשע. אין שום חוק שאומר שאסור להיות שמח על כך שמסכלים את כוחות הרשע. את האזרחים ברצועת עזה מפנים לאזורים הומניטריים למען ביטחונם כדי שלא ייפגעו בלחימה בשטח בנוי כאשר המחבלים משתמשים בהם כמגן אנושי. אם לא היינו מפנים אותם ומפציצים ונלחמים כאשר הם מסתובבים בשטחי הלחימה, הרבה מהם היו נהרגים ואז היית מאשים אותנו בפשעי מלחמה והרג אזרחים מכוון. זה עצוב מאוד שלא משנה מה ישראל תעשה - יאשימו אותה בפשעי מלחמה. בעיני השמאל הקיצוני בעולם, כולל בקרב בכירי האו"ם והשמאל הפרוגרסיבי במפלגה הדמוקרטית, אפילו יירוט הטילים באמצעות כיפת ברזל וחץ 3 הוא פשע מלחמה וישראל גונתה על כך והואשמה שכיפת ברזל משמשת לרצח פלסטינים. הדרך היחידה שבה ישראל לא תגונה על פשעי מלחמה היא שנלך כצאן לטבח וניתן לפלסטינים לרצוח את כל היהודים. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 20:53, 22 ביולי 2025 (IDT)

לאפולוגטיקה אין גבולות. תוכל להתאמן בה בעזרת מאמר זה. בברכה. ליש • שיחה 21:25, 23 ביולי 2025 (IDT)

ליש, יש תפילה שבה אנו אומרים "אשמנו, בגדנו, גזלנו, דיברנו דופי, וכו'", הכל בלשון רבים. אם על חטאי היחיד כך, קל וחומר שגישה זו חלה על חטאי הציבור - בכל הנוגע למעשי צה"ל ברצועת עזה כולנו אשמים, גם אתה ואני, אם כי כנראה יש אשמים יותר מאיתנו. דוד שי • שיחה 21:37, 23 ביולי 2025 (IDT)

אכן, אינני נוהג להתפלל, אך מזדהה עם תוכן תפילת יום הכיפורים. בברכה. ליש • שיחה 21:42, 23 ביולי 2025 (IDT)

עדיף שיגנו אותנו מאשר שנלך כצאן לטבח. ולגבי העיתון שקישרת אליו: מבחינתי הוא לא סמכות מוסרית אלא להיפך - הוא קול הרשע ומכונת הרעל של סינוואר. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 21:53, 23 ביולי 2025 (IDT)

אני חושב שזו הפעם הראשונה ששמעתי על המושג "מחבל חסר ישע". הוא לא חסר ישע כי הוא יכל להגן על עצמו, אך בחר לסכן את עצמו ונפגע. זאת בניגוד לילדים, זקנים ותינוקות שנפגעים מהמלחמה, רק משום מטורפים כמותו. הם באמת חסרי ישע. בר 👻 שיחה 23:59, 23 ביולי 2025 (IDT)

אגב, אני עצמי ביקרתי באותו פסטיבל (טומרולנד) אחרי שהשתחררתי מהצבא. זה חלום של חיילים רבים. חסכתי בשבילו לא מעט כסף וציפיתי לו זמן רב. קשה לי לדמיין שהייתי מפסיד אותו רק בגלל תלונת שווא קנטרנית. הנפת דגל יחידה צבאית של מדינה דמוקרטית היא אינה עבירה, ואין שום עילה למעצר. מדובר בארגון שאין בו כל דאגה לרווחתם של הפלסטינים, אלא במסע התנכלות אובססיבי נגד ישראלים. ומה שעצוב הוא שעל הדרך הם מצליחים לגייס לצידם אידיוטים שימושיים, שבכוונותיהם הטובות מידרדרים ישר לתהום. בר 👻 שיחה 00:46, 24 ביולי 2025 (IDT)

à la guerre comme à la guerre (במלחמה כמו במלחמה), אך לי לפחות אין מלחמה עם פצוע קשה השוכב על הארץ ללא יכולת להזיז אצבע (חסר ישע). בחברה תרבותית מנסים לפעול גם במלחמה לפי הגינות מינימלית - שבויים ופצועים קשה (חסרי ישע) זוכים להגנת חוקי המלחמה והפוגע בהם בכוונה עובר על חוקי המלחמה. אני מבין את תסכולו של חייל משוחרר, שקיווה לבלות בפסטיבל והתייחסו אליו כפושע מלחמה אפשרי, אך אני נזכר בישראלים (אפילו שרים) המכריזים שאין בלתי מעורבים בעזה ומדברים על עקירת מיליונים מבתיהם ואפילו על שימוש בפצצות אטום. כשבישראל ההנהגה איבדה את הרסן, עוצמת עיניים מלראות פשעי מלחמה ויש אפילו המעודדים זאת, הופכים כל ישראלי לחשוד אפשרי בפשעי מלחמה. לא נעים. גם להיות מסולק מביתך, לאבד בני משפחה, לרעוב, גם זה לא נעים. אולי לא כמו אי הנעימות בפסטיבל, אבל עדיין לא נעים. אנחנו עדיין במלחמה, מלחמה המכונה על ידי חלק ממנהיגינו "מלחמת נצח", מלחמה המשרתת אינטרסים מסוימים ומשום כך מתמשכת עוד ועוד. במלחמה זקוקים לקשיחות ולעוצמה כנגד האויב, אך צריך לשמור גם על האנושיות, על החמלה, על הגינות בסיסית, כדי שהמלחמה לא תהיה "מלחמת נצח", כדי לראות באופק אפשרות לחיים בשלום. בברכה. ליש • שיחה 05:52, 24 ביולי 2025 (IDT)

לא אמרתי שצריך להרוג אותו כשהוא כבר מנוטרל. אמרתי שהוא אינו חסר ישע, כי הוא בחר בכך. להגנתם של חוקי המלחמה זכאים חיילי צבא, הכפופים מצדם לאותם כללים, ולא מחבלים מארגוני טרור שבזים להם בגלוי. עם זאת, השמירה על מוסר איננה נובעת מהחובה לציית לחוקי מלחמה, אלא מתוך מחויבות לעצמנו. המקרה בבלגיה אכן מצער, וכמובן אינו משתווה כלל לצער ולחורבן שזרעה המלחמה. רחמיי עם הרעבים בעזה – אותם בני ערובה שנחטפו על ידי חמאס, מורעבים כבר 657 ימים במנהרות, איבדו בני משפחה ומוחזקים נטולי חירות בתנאים בלתי אנושיים. רק לאחריהם רחמים לתושבי עזה. שבהם אולי יש בהם אזרחים בלתי מעורבים, אך קשה להבחין בהם כי גם בקרב מי שמכונים "חפים מפשע" – רבים תמכו בטבח, או השתתפו בו בפועל. אסכים לגבי ההנהגה שלנו. היא איבדה את המנדט המוסרי שלה מיום הקמתה. החל במינוי כהניסטים וב"התאבדות" על מהפכה משפטית שהוסתרה מהבוחרים. זה מה שיצר את התנאים למתקפת הפתע. השביעי באוקטובר לא היה קורה לולא הממשלה המטורפת הזו. ולמרבה התסכול אפילו אסון אדיר ממדים שכזה לא הביאם לעשות תשובה. גם שלמות הקואליציה במרכז. הדשדוש בעזה נוח לממשלה ומשרת את האינטרסים שלה: כל עוד יש מלחמה, אין בחירות. הצבא מסתובב במעגלים, חיילים נהרגים והחטופים נשכחים בשבי. רק כשיהיו בחירות, כנראה שנוכל לראות את סוף המלחמה מתקרב. בר 👻 שיחה 17:49, 24 ביולי 2025 (IDT)

הבעיה העיקרית כאן היא שלחלק גדול מהציבור ישנן תפיסות עולם ומערכות מוסר שונות לחלוטין ממערכת המוסר שמוצגת בדבריו של ליש, והתפיסות האלה קוהרנטיות ועקביות בדיוק כמו שיטתו של ליש. את רוב הפשעים שליש מדבר עליהם אפשר לראות לא כפשעים אלא כעשיית צדק, אם כי לא תמיד בדרך הנכונה שבה הוא אמור להיעשות. ובעיקר, הנחת היסוד שחוקי המלחמה צודקים רק בגלל שגוף בינלאומי מסוים חוקק אותם מפוקפקת ביותר בעיני. יש את השאלה מוסרית מי נחשב חף מפשע ומה הדרך להעניש פושעים, והאם פושע יכול לזכות להגנה רק בגלל שהוא הטיל את נשקו וכעת הוא חסר ישע. עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • כ"ח בתמוז ה'תשפ"ה • 14:19, 24 ביולי 2025 (IDT)

עמד, אני חושש שאינך מבדיל בין מלחמה ובין הענשת פושעים. במלחמה עלולים הצדדים להרוג אנשים שלא עשו כל רע ולא עברו על שום חוק, ככה זה במלחמה, אבל לפי חוקי המלחמה יש מגבלות גם במלחמה. לא רק זרים חוקקו חוקי מלחמה, גם ביהדות, בתקופת התנ"ך נקבעו חוקי מלחמה. יתר על כן, מדינת ישראל חוקקה חוקים משלה, חוקים חופפים לחוקי המלחמה ובמשך שנים רבות היינו גאים בטוהר הנשק שלנו. ואם בפושעים אנו עוסקים, גם לגביהם יש חוקים, חוקים אחרים. ראשית צריך לקבוע אשמה בבית משפט ורק לאחר מכן יקבעו השופטים ולא חמומי מוח מהגבעות את עונשם של הפושעים שהורשעו. בכל מקרה אף אחד לא רשאי לשים עצמו שופט, חבר מושבעים ותליין מטעם עצמו - מי שעושים זאת הם פושעים בעצמם. בברכה. ליש • שיחה 14:42, 24 ביולי 2025 (IDT)

אני יודע על ההבדל בין מלחמה להענשת פושעים, ולכן הוספתי את המשפט "אם כי לא תמיד בדרך הנכונה שבה הוא אמור להיעשות". "פשעי המלחמה" המדוברים אמורים להטריד אותך הרבה פחות אם לדעתך לא מדובר בגרימת סבל והרג לחפים מפשע אלא לאנשים שבסבירות גבוהה זה היה מגיע להם. הצורך לקבוע אשמה בבית משפט הוא צורך מנהלי כדי לשמור על הסדר הטוב ולא צורך מהותי, האדם היחיד שיקבע מי לדעתי ראוי לעונש הוא אני בלבד, כמובן על פי מכלול הראיות והשיקולים, אשר אחד מהם הוא דעת בית המשפט. במקרה שמוסד אחר בא כוחו של העם החליט שקבוצת אנשים מסוימת אשמה, זה בסדר לחלוטין להעניש אותם באמצעות מלחמה. עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • כ"ח בתמוז ה'תשפ"ה • 15:04, 24 ביולי 2025 (IDT)

מלחמה אינה עונש, כמו שמזלג אינו מעיל. רק באנרכיה יכולים להתנהל, כפי שאתה מציע. איך יודעים אם נגרם נזק לחפים מפשע אם לא מבררים את העובדות בצורה מסודרת (דיני ראיות) בבית משפט. זה לא רק עניין מנהלי, זה קודם כל עניין מוסרי. מקדמת דנא נקבעו כללים כדי למנוע עיוות דין וככל שהתרבות התפתחה, גם כללים אלה התפתחו. אין יותר עין תחת עין או אבות אכלו בוסר ושיני ... ויש דיני ראיות, כדי לדעת איך לשקול עדויות, האם עדות של קטין קבילה, האם עדות של חולה נפש קבילה. גם אחרי שמרשיעים אדם יש שיקולים של ענישה תואמת, לא להוציא להורג מי שירק על חברו ולא לסלוח לעבריין שהוא קרוב משפחה של השופט. מדובר בעולם שלם של כללים ובני כללים, שמקורם במוסר ובניסיון חיים. מי שמחליט להיות קטגור, שופט ותליין הוא בסך הכל פושע מסוכן. בברכה. ליש • שיחה 15:51, 24 ביולי 2025 (IDT)

יש הוראות פתיחה באש של הצבא, לפיהן אין לירות במי שזרק את נשקו, הרים ידיים, פשט בגד כדי להוכיח שאינו נושא חגורת נפץ - בגלל הפרת הוראות אלה, נהרגו שלושה חטופים שנקטו בכל האמצעים הדרושים ונרצח אזרח, שהציל אזרחים אחרים כשחיסל מחבל חמוש. גם הוא עשה את כל הנדרש, אבל נער גבעות חמום-מוח רצה לירות במישהו, ויובל קסטלמן נהרג, כאות תודה על מעשה הגבורה שעשה. כשחבורת נערי גבעות שורפת משפחה ישנה בביתה, יש מי שמשבחים את פעולתם ומניפים את תמונת התינוק ההרוג בחתונה. כשחוטפים ילד בן 15 ושורפים אותו, ככה סתם, ויש מי שמשבח את העושים במלאכה, מוותרים הן על מוסר והן על שיקול דעת ובוחרים בחיסול, פשוט כי אפשר. כך מגיעים לתוצאות שאנחנו סופגים עכשיו מכל העולם. אם יש בינינו כאלה הקובעים שכל פלסטינאי הוא איש חמאס ומשום כך בן-מוות, כולל תינוקות ופעוטות, מה יש לנו לטעון כנגד מי שאומר אותם דברים על חיילי צה"ל, בהכללה אכזרית שקובעת שכל לובש מדים הוא בהכרח רוצח המונים? במלחמת השווא המחרידה הזאת, שנמשכת עד אין קץ כי יש מי שרוצה בכך, סובלים כולם, העזתים, החיילים וכל אזרחי ישראל. למה? ככה. תשאלו בקואליציה.שלומית קדם • שיחה 16:35, 24 ביולי 2025 (IDT)

תוצאותיה של הלחימה ברצועת עזה הן כתם בל ימחה על כל ישראלי. לצד דרזדן, הירושימה ונגסאקי יופיעו רפיח, ח'אן יונס ובית חאנון. לצד תמונות המוזלמנים מבוכנוואלד יופיעו התמונות מעזה. האיש שדיבר על ניצחון מוחלט הוביל את ישראל לתבוסה מוחלטת מבחינה מוסרית ומבחינת מעמדה של ישראל בעולם. דוד שי • שיחה 07:44, 25 ביולי 2025 (IDT)

אני בעד רפיח חאן יונס ועזה יקבילו לדרזדן הירושימה ונגסאקי, שהרי גם הערים האלו נחרבו מסיבה מוסרית מלאכי הלוי - העירו לי פה 09:29, 21 באוגוסט 2025 (IDT)

ניר חסון מציין שהפצצת דרזדן הייתה שנויה במחלוקת כמעט מיומה הראשון. אפילו וינסטון צ'רצ'יל, שגיבה את האריס לאורך הדרך, כתב בזמן אמת כי יש לשקול אם להמשיך בהפצצות רק "לשם העצמת הטרור". כל זה קרה כשהמשפט הבינלאומי היה עדיין בחיתוליו, אחרי שהגרמנים הפציצו ללא רחם את ערי בריטניה, ובשעה שהמלחמה האכזרית ביותר שידעה האנושות עודנה משתוללת. בעזה, לשם השוואה, נהרגו עד כה פי ארבע ממספר ההרוגים בהפצצות דרזדן. גם שיעור הבתים שהושמד ברצועה עולה על שיעור הבתים שנהרסו בדרזדן, חרף העובדה שהאויב מולנו חלש לאין שיעור מהמשטר הנאצי. Bakbik1234 • שיחה 10:37, 21 באוגוסט 2025 (IDT)

אתה מתווכח עם דחליל. אני לא מציע להתנהל באנרכיה ולא חושב שאנשים צריכים לעשות דין על דעת עצמם. אני רק אומר שאם אתה מסתכל על כמה פשעי מלחמה שונים, האחד הרג של חסרי ישע תמימים שלא טעמו טעם חטא, השני הרג של חסרי ישע שלא עשו דבר מלבד לתמוך ברוצחי המונים, והשלישי הרג של רוצחי המונים שהפכו לחסרי ישע, אתה מבין שגם בפשעי מלחמה יש פשעים חמורים ופשעים חמורים פחות. על כן, בהתייחס לדברי דוד שי, השוואה בין פשעי הנאצים נגד יהודים שלא רצו להרע לאדם לפשעים של קבוצה אחת נגד קבוצה אחרת שרוצה להשמיד אותה, חוטאת לאמת ומתעלמת מהנסיבות. יש גם את הבדל הכוונה, כאשר ברור (לי לפחות, ואין ראיות שזה לא נכון) שאף פצצה לא הוטלה כדי להרוג במכוון פעוטות וחפים מפשע, אלא הם נהרגו במהלך הפצצות של מטרות אחרות שלא היו חפות מפשע כלל. ויש עוד המון הבדלים ומורכבויות, זה לא שחור לבן כמו שמציגים את זה אלה שפשוט מכריזים שמדינת ישראל עושה פשעי מלחמה ומעמידים אותה בשורה אחת עם כל הנבלים הגדולים בהיסטוריה. עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • כ"ט בתמוז ה'תשפ"ה • 11:37, 25 ביולי 2025 (IDT)

אני מקווה שאתה מכיר את העיקרון ההלכתי פסיק רישא, שרלוונטי מאין כמוהו למה שקורה ברצועת עזה - עם כמות הפצצות, עם היקף החורבן, אף אזרח שמת אינו מקרי, אף אזרח שמת אינו נזק אגבי, כולם הם חלק מהמפרט הבסיסי של המלחמה. דוד שי • שיחה 12:52, 25 ביולי 2025 (IDT)

ממש ככה, כל האזרחים שנהרגו בגרמניה עלי ידי בעלות הברית הרשעים, כל הפצצות הנגד של בריטניה וארצות הברית שהתאכזרו לגרמנים, שילכו לאבדון כולם. אייל • שיחה 15:25, 25 ביולי 2025 (IDT)

זה נחמד להשוות את ישראל לבעלות הברית ואת העזתים לגרמניה הנאצית. כמובן שאם מישהו עושה השוואה בכיוון ההפוך כולם (אעז לנחש שגם אייל) מזדעקים ומדברים על אנטישמיות. עדיף להשאיר השוואות מסוג זה בצד - הן אף פעם לא תורמות שפיות לדיון.

אם מסתכלים על המצב ישירות, בלי להזעיק לעזרתנו את גרמניה הנאצית, רואים שמסע הנקמה של ישראל בעזה חולל הרס והרג חסרי תקדים מאז מלחמת העולם השנייה, כמעט לפי כל מדד: כמויות החימוש שנשמטו על ראשי העזתים, מספר ההרוגים והפצועים (גם אבסולוטית, וביתר שאת יחסית לגודל האוכלוסיה), מספר ה"פליטים הפנימיים" כלומר אנשים שנאלצו לעזוב את בתיהם והם חסרי בית, והמצב ההומניטרי של השורדים (מים, מזון, טיפול רפואי).

דובר צהל מספר (לא שמעתי זאת ישירות ממנו, אלא דרך אביר המתמטיקה) שכ-40% מההרוגים הם "לוחמים". ממקורות אחרים ידוע שיותר ממחצית ההרוגים הם ילדים, נשים וזקנים, ואם נאמין לדובר צהל (יש מיעוט שאכן מאמין), המשמעות היא שכמעט כל גבר בגיל לחימה שנהרג הוא "לוחם". המסקנה היא שלצהל יש יכולות דיוק מדהימות באופן שהשאיר את כל הגברים שאינם לוחמים ללא פגע, ולנוכח הדיוק הזה אין מנוס מלהסיק שהפגיעות בנשים וילדים מכוונות גם הן (מופרך, אבל זו מסקנתי מהנתון המופרך שאומר שכ-40% מההרוגים הם לוחמים).

השאלה אם אלו "פשעי מלחמה" בצד, התנהגות ישראל וצבאה מאז טבח שבעה באוקטובר מחליאה, וגורמת לי להרגיש בושה לומר בפה מלא "אני ישראלי/ת" (אולי זה הזמן להוציא מהבוידעם את ההשוואה שהצעתי להימנע ממנה - בושה דומה חשו גרמנים רבים אחרי מלחמת העולם השנייה). קיפודנחש 16:31, 25 ביולי 2025 (IDT)

ההשוואה התחילה מעט מעלי בדיון, @קיפודנחש הבריטים התביישו במעשיהם?
למלחמה יש מחיר עצוב מאוד, אך לעיתים הוא האפשרות היחידה. אייל • שיחה 16:34, 25 ביולי 2025 (IDT)

זו השוואה מקובלת מאד שקיבלה אפילו שם: חוק גודווין.

אחד הדברים שמייחדים את ההשוואה הזו היא שהיא כמעט לעולם לא מקדמת את הדיון, ושניתן לעשותה באיזה כיוון שרוצים. במלחמת העולם השנייה גרמניה הנאצית הייתה הכובש שהתעלל באוכלוסיה האזרחית (בחרבות ברזל זו ישראל), ורוב האנשים בעולם שחושבים שזו השוואה מועילה כשדנים על המלחמה לא משווים את האוכלוסיה בעזה לנאצים אלא לאוכלוסיות שנאנקו תחת שלטון הנאצים. עדיף להימנע מההשוואה הזו, והיא לא לטובת ישראל. קיפודנחש 16:59, 25 ביולי 2025 (IDT)

התבלבלת בין טוב ורע. מי שקורא לרצוח את כל היהודים (קרי: חמאס ורוב הפלסטינים) - הם הנאצים, מי שביצע את טבח שבעה באוקטובר - הם הנאצים. מי שתמך בטבח שבעה באוקטובר (רוב הפלסטינים והשמאל העולמי) - הם הנאצים. ישראל, כמו צ'רצ'יל, הפציצה את הנאצים. האלטרנטיבה הייתה ללכת כצאן לטבח. אנחנו הטובים כאן, והפלסטינים הם הרעים. אל תתבלבל. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 20:29, 25 ביולי 2025 (IDT)

ומי שיורה על משפחות רעבות שמחכות למזון? הוא הטוב? ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 21:09, 25 ביולי 2025 (IDT)

צה"ל לא יורה באופן מכוון על משפחות רעבות שמחכות למזון. האמרה הזאת מבוססת בעיקר על טענות חמאס והאו"ם ולכן היא מפוקפקת במקרה הטוב ושקרית במקרה הרע. כמו כן, חלק מאותם הרוגים לכאורה נהרגו מירי חמושי חמאס שירו הן על האזרחים עצמם והן על חיילי צה"ל בחסות אותם אזרחים. ואגב, מי שמתנגד לחלוקת המזון הם חמאס והאו"ם, מי שמאפשר אותו הוא ישראל וארצות הברית. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 22:39, 25 ביולי 2025 (IDT)

אשרי המאמין ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 13:09, 26 ביולי 2025 (IDT)

הטענה הזו לא מבוססת "בעיקר" על טענות החמאס אלא על עדויות של חיילים ישראלים - יש שלל עדויות שלהם לפיהן התבצע ירי תדיר לעבר מבקשי מזון כאמצעי של "שליטה בקהל" ממרחק של מאות מטרים, כולל ירי מרגמות. NilsHolgersson2 • שיחה 14:45, 26 ביולי 2025 (IDT)

מי שקורא לעצירת המלחמה מטעמים מוסריים, חייב להתמודד עם השאלה האם מוסרי להשאיר את תושבי עוטף עזה תחת איום חמור ומתמשך. המחויבות המוסרית העליונה של המדינה היא קודם כל כלפי אזרחיה שנפגעו ונמצאים תחת סכנה. חמאס, שביצע פשעים נתעבים ביותר, לא יהסס לחזור עליהם – אלא אם לא יובס צבאית. המחיר של כך הוא הרג חפים מפשע. רק שמבחינתו, הרג חפים מפשע מעניק לו יתרון ברור, ולכן הוא מנצל את אזרחיו כמגן אנושי. האם המשמעות היא שצריך לסגת? הרי כך בטוח לא יהרגו חפים מפשע. ההפך. נסיגה ישראלית לא רק תותיר להם להניח חרב על צווארנו, אלא תביא להרג גדול יותר של חפים מפשע. כי אם נהפוך את המלחמה לעוד "סבב" חסר הכרעה, נישאר במעגל אינסופי של הרג חפים מפשע. אני לא יודע בכמה חפים מפשע יהרגו עד תום הסבב הזה, אבל אני יודע שבסבב הבא יהרגו הרבה יותר. זה בדיוק מה שרציתם למנוע. לכן צריך לממש את יעדי המלחמה. הבעיה היא שהממשלה לא חותרת לניצחון, ומאריכה את המלחמה משיקולים פוליטיים. כנראה עד הבחירות. בר 👻 שיחה 19:27, 26 ביולי 2025 (IDT)

כתבת "כמעט לפי כל מדד: כמויות החימוש שנשמטו על ראשי העזתים, מספר ההרוגים והפצועים (גם אבסולוטית, וביתר שאת יחסית לגודל האוכלוסיה)". לצערך, המתמטיקה לא מסכימה איתך. במלחמות אחרות, כולל במאה ה-21, נהרגו הרבה יותר אזרחים - גם אבסולוטית וגם יחסית. לפיכך, הטענות שהעלית שגויות עובדתית. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 20:29, 25 ביולי 2025 (IDT)

עד היום נהרגו ברצועת עזה בערך 3% מהתושבים (והקטל היומיומי נמשך). לא שמעתי על שום מלחמה במאה ה-21 עם רמה כזו של קטל אזרחים per capita, ומעט מלחמות עם מספר הרוגים ופצועים רב יותר, אבל תוכל אולי להשכיל אותי ולהצביע על המלחמות עליהן דיברת. קיפודנחש 22:05, 25 ביולי 2025 (IDT)

מלחמת עיראק: 130,000 אזרחים נהרגו. מלחמת האזרחים בסוריה: מאות אלפי אזרחים נהרגו. מלחמת האזרחים בתימן (2014–הווה): מאות אלפי הרוגים. ואל תשכח שישראל לא נלחמת בצבא סדיר עם תשתיות מתוחמות אלא בארגון טרור שמחביא את כל נכסיו במבנים אזרחיים כולל בתי חולים ובתי ספר ומשתמש באזרחים כמגן אנושי. גם אם היו נהרגים רק מחבלים היית טוען שאחוז ההרוגים פר קפיטה הוא גבוה (1.2% לפחות), ואגב - גם הרבה מתוך אותם "אזרחים" שנהרגו לא היו בלתי מעורבים תמימים אלא בני משפחות של פעילי חמאס שביתם שימש לאחסון אמל"ח וביצוע פעולות טרור. מי שאשם בהרוגים - זה חמאס. הוא פתח במלחמה, הוא מחזיק בחטופים, הוא מרעיב את בני עמו כדי לקושש תמיכה בשמאל העולמי. והשמאל משתף איתו פעולה באופן מלא, אז גם הם אשמים. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 22:36, 25 ביולי 2025 (IDT)

בנוסף מי שהוא פעיל טרור ומשתמש בביתו שפעולות טרור (שכפי עדויות החילים אחוז גבוה מאוד מהבתים הם כאלו). שלא יופתע כשהבית שלו מתפוצץ איתו ועם ילדיו מלאכי הלוי - העירו לי פה 12:59, 22 באוגוסט 2025 (IDT)

ומי קבע מאיזה בית הפעילו טרור? בית משפט שלום? מחוזי? עליון? אולי מפקד מחלקה שמעולם לא למד משפטים? גם הצדקת פשעי מלחמה בתירוצים שלא מחזיקים מים הם פשעים. מלאכי הלוי, כיהודי דתי אתה ודאי מכיר את ”לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּבֵיתְךָ אֵיפָה וְאֵיפָה, גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה.” ומכאן תוכל להצביע על פיצוץ ביתו של רוצח ההמונים במערת המכפלה? או פיצוץ ביתו של שורף הבית על דייריו? והרשימה עוד ארוכה של טרוריסטים יהודים. בברכה. ליש • שיחה 17:56, 22 באוגוסט 2025 (IDT)

אי אפשר להתחמק מלדון על הפיל שבחדר. הולכים סביב-סביב ומנסים להתעלם מכך שיש מיליוני אנשים תחת כיבוש וללא עתיד עצמאי באופק.כל עוד זה המצב תמיד תהיה קבוצה קיצונית, שתנסה להשיג מטרות בכוח הזרוע, בהרג, בחטיפות, בסחיטה. ניצחונות מוחלטים היו בתקופת ג'ינג'יס חאן, כשהשמידו אוכלוסיות שלמות. בעולם המודרני אין ניצחונות מוחלטים ומי שמציע זאת הוא שרלטן מוכר לוקשים, אין ניצחון מוחלט. צריך לנסות להשיג הסכם עם האויב ובהסכם זה גם האויב יקבל הישגים. אם יהיו לו הישגים, אם חיי אוכלוסיית עזה ישתפרו, יתמעטו המניעים למתקפה חדשה. חוץ מזה, צריך לגייס משתמטים, כדי שיהיו יותר חיילים בגבולות, חיילים שירתיעו אויב פוטנציאלי. שוב, פיתרון לנו מצריך גם פיתרון לפלסטינאים. בברכה. ליש • שיחה 19:47, 26 ביולי 2025 (IDT)

אריה, שיפור חיי האוכלוסיית נמצא בתחתית סדרי העדיפויות של חמאס. למרות זאת האוכלוסייה העזתית מעדיפה אותו, והאוכלוסייה ביו"ש מעדיפה שהוא יחליף את הרש"פ. בהינתן שזה המצב, מה אתה מציע שנעשה? בר 👻 שיחה 00:23, 27 ביולי 2025 (IDT)

חזרה לדוקטורינת ההרתעה. עבד מעולה חוץ מפעמיים: שישה באוקטובר ושבעה באוקטובר. וכמובן שהפיתרון גם חייב לכלול את הטבת חיי האזרחים המסכנים בעזה. מן הסתם גם הכנסתם לעבודה בשטח ישראל, וכמובן שהפעם הכל יהיה שונה והם לא יאספו מודיעין ולא ייבנו מדינת טרור שכל מטרתה להשמיד את העוטף, ועוד קצת, על פי תורת השלבים. שיפוץ-ניק • שיחה 07:06, 27 ביולי 2025 (IDT)

בחברה הפלסטינית יש כרגע שני זרמים עיקריים, זרם דתי, החמאס וזרם לאומי, ההיסטוריה מלמדת אותנו שלאומנים מתפשרים ופנטיים דתיים לא - אז למה טיפחנו את הפנטים הדתיים? כי ממשלות ישראל לא רצו להתפשר. גם אנחנו משחקים במגרש הפלסטיני וכשאנו תופסים את כספי הרשות הפלסטינית, כשאנחנו מאפשרים העברת מיליונים רבים לחמאס, כשאנו לא עושים שום צעדים לקראת הלאומנים, אך משחררים יותר מאלף אסירים תמורת החייל שתפס החמאס, אנחנו מאותתים לפלסטינים שאין להם תקווה עם הפתח. אז מה נשאר להם? הם פונים לחמאס. יש בקרבנו כאלה החושבים שפשרה עם הפלסטינים היא אסון, אז עושים ככל יכולתם שלא תהיה פשרה וכך דוחפים את הפלסטינים לידי החמאס. מה שאני מציע זה שינוי המדיניות שלנו, שינוי שאולי יביא גם לשינוי אצל הפלסטינים. אולי. מה שבטוח זה שאם נמשיך לדחות פשרות לא יהיה שינוי, אלא מלחמת נצח, כי אי אפשר למחוק שאיפות לעצמאות של מיליונים. צריך ללמוד מההיסטוריה, כדברי ג'ורג' סנטיאנה: "אלה שלא לומדים מההיסטוריה נידונו לחיות אותה שוב." בברכה. ליש • שיחה 07:24, 27 ביולי 2025 (IDT)

לדעתי, כשבוצעה תוכנית ההתנתקות, השלטון היה בידי אש"ף. מי שטיפח את השלטון של חמאס היה בראש ובראשונה האוכלוסיה האזרחית. אותי ההיסטוריה לימדה שממשלת בובות נידונה לכישלון. אגב, אם תחפש תגובת אישים מהרשות הפלסטינית לטבח שבעה באוקטובר, תמצא בין היתר את התגובה הבאה: [2]. אתה מוזמן גם לעיין כאן. שיפוץ-ניק • שיחה 09:20, 27 ביולי 2025 (IDT)

תוכנית ההתנתקות בוצעה על ידי אריק שרון, איש ימין מובהק, שסירב לתאם אותה עם אבו מאזן והצהיר שזה עניין חד-צדדי. התוצאה:החמאס, שהיה תמיד חזק יותר בעזה, תפס את השלטון וזרק את אנשי פתח מגגות של רבי-קומות. אם שרון היה מתאם עם אבו מאזן, היו נכנסים לעזה כוחות של פתח מהגדה וההיסטוריה הייתה שונה. שרון, כמו יתר אנשי הימין, לא פחד מחמאס, הם רצו את חמאס בעזה כדי שיהיה פיצול אצל הפלסטינאים וראינו לאן זה הוביל. בברכה. ליש • שיחה 12:08, 27 ביולי 2025 (IDT)

לא ראיתי הצבעות נגד התוכנית מצד השמאל. שיפוץ-ניק • שיחה 12:56, 27 ביולי 2025 (IDT)

לא ראית, כי לא היו מתנגדים משמאל. עבור השמאל היה מדובר בהתקדמות לסיום הכיבוש, אך לא תוכנית אידיאלית, לא תוכנית כבקשתך. ואל תשכח מי הצביע בעד, ביבי נתניהו. אנחנו לא צריכים התחשבנויות של ימין ושמאל, אלה שטויות, האם ביבי, שהצביע בעד ההתנתקות, הוא ימין או שמאל? האם ביבי, שהתבטא בעד מדינה פלסטינית, הוא ימין או שמאל (הוא אופורטוניסט)? כל החלוקה הזאת היא חול בעיניים, צריך לשאול מה טוב למדינת ישראל ולא מי מציע, שמאל או ימין. בברכה. ליש • שיחה 14:06, 27 ביולי 2025 (IDT)

אני באמת לא מבין, אתה טוען שהימין קידם את זה, בפועל כל מפלגות השמאל חתומות על זה, בעוד מפלגות ימין רבות התנגדו לצעד. אי אפשר לאחוז את החבל משני קצותיו. או שהתוכנית עדיפה מהמצב שלפניה ותומכים בה, מה שהוביל לשלטון חמאס. או, שמתנגדים לה כי עדיף שלטון ישראלי על פני שלטון חמאס. בפועל, בלי השמאל התוכנית לא הייתה עוברת, כך שעל שלטון חמאס בעזה חתום גם השמאל. (וכן, גם חלק ממפלגת הליכוד, כולל ראש הממשלה היום.) שיפוץ-ניק • שיחה 14:12, 27 ביולי 2025 (IDT)

את התוכנית הגו והובילו אנשי ימין בראשות אריק שרון. מה כל כך מתבכיינים על היציאה מעזה? אני זוכר, אולי אתם שכחתם, אבל אני זוכר שלפני היציאה מעזה נסיעה של ילד לחוג הצריכה ליווי צבאי, מעזה, בה שלטנו, ירו ללא הפסק על ישראל, כן גם אז ירו טילים. אני זוכר סיפורי זוועה, איך חיילים נשלחו לסנן חול, כדי להוציא ממנו חלקי גופות, היה שם ממש גן עדן. בברכה. ליש • שיחה 14:23, 27 ביולי 2025 (IDT)

נראה לי שבטבח שבעה באוקטובר סיננו מעט יותר חול. לא אמרתי שהיה שם גן עדן, כל הטענה שלי הייתה שאש"ף לא מספיק חזק, ושהקבוצה החזקה בחברה הפלסטינית תומכת בחמאס. לכן, זה לא עוזר לך שיש שתי קבוצות ושעדיף לנהל משא ומתן עם אלה שלא פנאטים, כי העם נמצא עם הפאנטים. ומניסיון העבר, עם לא יכול לכפות ממשל על עם אחר. קוראים לזה ממשלת בובות. בשיר ג'ומאיל החזיק שלושה שבועות עד שנרצח. שיפוץ-ניק • שיחה 14:29, 27 ביולי 2025 (IDT)

מעולם לא הצעתי ממשלת בובות או תמיכה בכנופיות. צריך להציע לאויב משהו שהוא יוכל לחיות איתו. אתה, בדף שלך, רוצה שכל השטחים יסופחו לישראל. מה תשאיר לפלסטינאים? כלום, ואתה מתפלא שהם לא מתים על הצעותיך. בברכה. ליש • שיחה 14:37, 27 ביולי 2025 (IDT)

אני לא צריך שהם לא ימותו על הצעותיי, אני רק צריך לא למות מהם. שיפוץ-ניק • שיחה 14:38, 27 ביולי 2025 (IDT)

משתמש:שיפוץ-ניק, תוכנית ההתנתקות היא תוכנית שהגה ויזם הימין בהובלת יו"ר הליכוד. מרבית חברי הליכוד הצביעו בעד. השמאל גם. הערבים לעומת זאת, לא תמכו, למרות שהם לא ידועים כימנים. יו"ר הליכוד הוא זה שהעביר את התוכנית, ובתמיכת ראשי המפלגה, לרבות נתניהו. שמשום מה ממש מנסה להסתיר את זה. בר 👻 שיחה 22:05, 27 ביולי 2025 (IDT)

ליש, מה שאתה לומד מההיסטוריה זה שאם רק נסכים לפשרות - כפי שכולנו רוצים, כי אנו שוחרי שלום - הפלסטינים יתנו לנו חיבוק גדול, יהפכו לידידינו הטובים ביותר ולעולם לא יעוללו לנו דבר?!? - כי אם כן אתה אכן נידון לחיות (או למות) את ההיסטוריה שוב.Studying all day • שיחה 09:50, 27 ביולי 2025 (IDT)

ידידי היקר, אני לא אמרתי לאיזה פשרה להסכים. הורדת ידיים בין עמים עלולה להימשך שנים רבות, אך בסופו של דבר מגיעים לפשר, כזו או אחרת. אם צד אחד ירגיש, שקופח יתר על המידה, הפשרה לא תחזיק מעמד והמלחמה תתחדש. הפשרה צריכה להיות אמיתית, לדאוג ככל האפשר לאינטרסים המרכזיים של שני הצדדים, אז יש סיכוי להתמיד בה. ומה אתה מציע מצדך? מלחמת נצח? בברכה. ליש • שיחה 12:08, 27 ביולי 2025 (IDT)

ליש, הסכמי אוסלו נחתמו עם אש"ף, וגם כיום השליטה בשטחי יהודה ושומרון - המוציאים מקרבם פיגועים רבים - היא בידי אבו מאזן, שאגב, למיטב ידיעתי (וגם למיטב ידיעתו של גוגל), נמנע מלערוך בחירות מאז שנת 2006, מתוך חשש (מוצדק לחלוטין) מפני ניצחון מובהק לחמאס. כאן יש סקר מעניין שמבהיר כי הציבור הפלסטיני לא בדיוק "שוחר-שלום", אז עם מי בדיוק אתה רוצה לחתום? ובקשר לשאלתך "מה אתה מציע מצדך? מלחמת נצח?" - אודה ולא אבוש - אין לי תשובה טובה, ושאלה זו אכן טורדת את מנוחתי (ואת מנוחתם של רבים, טובים וחכמים ממני). אך גם למשבר האקלים אין לי פיתרון טוב, ואין זה אומר שאיאלץ להסכים איתך אם תטען בתוקף שכל מה שצריך לעשות זה להצית את האמזונס. אני מקווה שיום יבוא ויוצע פיתרון טוב לבעיה (לשתיהן, בעצם), אך על טעויות העבר בשום פנים ואופן אסור לנו לחזור.Studying all day • שיחה 13:15, 27 ביולי 2025 (IDT)

שלום חותמים עם האויב, לא עם חברים. הייתי מעדיף אויב אחר, אבל זה מה יש ועם זה צריכים להסתדר. ולגבי משבר האקלים, לפחות נעשה מה שאנו יכולים, נמחזר, מחסוך חשמל ומים ונקווה לטוב. בברכה. ליש • שיחה 14:09, 27 ביולי 2025 (IDT)

ולמרות הקלישאות, מהי תשובתך לעובדות הזועקות שנכווינו ברותחין (בלשון המעטה) בכל פעם שבה ביצענו את הצעדים הרי-האסון עליהם אתה מבקש שנשוב כעת? חזרה על מנטרות דוגמת "שלום חותמים עם האויב" אינה משתיקה, ולו במעט, את קול דמי אחינו הצועקים אלינו מן האדמה. ואם הפיתרון הזה לא עבד בכל פעם שבה ניסינו אותו, אולי יש לשקול את האופציה שהוא שגוי. אפילו - למרבה התדהמה - אם הוא ממותג היטב בסיסמאות מחורזות.Studying all day • שיחה 14:40, 27 ביולי 2025 (IDT)

במלחמת יום הכיפורים נכווינו ברותחין בלי שביצענו את הצעדים שאתה מכנה "הרי-האסון", ודווקא לאחר הסכם השלום עם מצרים אנחנו נהנים מארבעים שנות שקט בגבול עם מצרים. מסתובבים בקרבנו עשרות אלפי ישראלים שחייבים את חייהם להסכם שלום זה. היתרון של הסכם שלום הוא שיש בו תקווה לשלווה אם יצליח, בעוד שבמצב של מלחמה מתמדת אין שום תקווה, והחללים הולכים ומצטברים - כך בלבנון עד ליציאת צה"ל משם, וכך כעת ברצועת עזה. דוד שי • שיחה 18:56, 31 ביולי 2025 (IDT)

דוד שי, במלחמת יום הכיפורים נכווינו משום שהיינו שאננים ולא הטינו אוזנינו לאזהרות. מספר הטעויות שאנו מסוגלים לעשות אינו מוגבל לאחת, לצערי. וכן, אנחנו מסכימים לגמרי שאחרי שריסקת את צבא האויב, קטלת את חייליו (,איימת לקטול עוד מהם,) ותפסת את שטחיו - הוא יאלץ לחתום על הסכם שלום, יחד עם עסקת שבויים, כמובן, ואז ישב כשזנבו בין רגליו במשך 50 שנה (ואולי יותר), בידיעה שבכל פעם שבה ירים את ראשו - הוא ייכרת. אתה לא באמת חושב שהמצרים חתמו על ההסכם מתוך רצון טוב, נכון?
ולגבי התקווה: כבודה במקומו מונח, אך לדעתי רוב הציבור אינו מוכן לשלם תמורתה בחייהם של אלפים. אין לי כל צורך בתקוות שהכזיבו, יש לי צורך בחיים. וכן, זה נכון שבמלחמות - למרבה הצער - נופלים אנשים, אך בלעדיהן הם נטבחים. בהמוניהם. מה היית עושה במקומם של מנהיגי בעלות הברית במלחמת העולם השנייה, נכנע? אולי חותם על איזה הסכם שיביא "שלום בזמננו"?
נ.ב. לא רציתי להגיע לדוגמה הקלישאתית הזו, אך כנראה שהיא לא כל כך קלישאתית אם נאלצתי להגיע אליה. בברכה,Studying all day • שיחה 23:45, 31 ביולי 2025 (IDT)

סטודנטית יקרה כדאי שתלמדי קצת היסטוריה. אפשר היה לעשות שלום עם מצרים לפני מלחמת יום כיפורים אבל היינו לא רק שאננים אלא גם יהירים. עדיף שארם בלי שלום מאשר שלום בלי שארם. בסוף נותרנו בלי שארם, עם אלפי הרוגים ועוד אלפי פצועים והלומים. דור שלם. לא אנחנו אילצנו את המצרים אלא להיפך. Kershatz • שיחה 00:06, 1 באוגוסט 2025 (IDT)

אם הם כל כך רצו שלום עד שהם הסכימו לאבד 15,600 חיילים בכדי לאלץ אותנו לחתום עליו - חבל שהם לא חתמו עליו ב-48, כשסיני עוד היה בידיהם. הפסיקו כבר לשכנע את עצמכם שכולם חפצי שלום. ישנם כאלה שפשוט רוצים להשמידנו ומצהירים על כך בריש גלי עוד הרבה לפני שדרכנו ביו"ש, ברצועת עזה, או בשארם א-שייח'. ובכל אופן, האם לדעתך היה עלינו להסכים לסגת לקוי 67, ולחכות לפעם הבאה שבה הם יתקפו, וידרשו שניסוג לקוי 48, כפי שהם דרשו תמורת הכרתם האדיבה לפני ששת הימים? או שמא היה עלינו לעמוד על המשמר, להכות באויבינו, ולאלצם להכיר בנוכחותינו באזור ובהמשך לחתום איתנו על הסכם שלום?Studying all day • שיחה 00:52, 1 באוגוסט 2025 (IDT)

כשרואים מה קורה בשנה האחרונה ביהודה ושומרון וברצועת עזה, הדבר האחרון שניתן לומר על ישראל זה שהיא רוצה שלום. לכל ערבי יש זכות לומר, בדיוק כמוך: היהודים פשוט רוצים להשמידנו ומצהירים על כך בריש גלי, וגם יש לך הוכחות בשטח. דוד שי • שיחה 06:02, 1 באוגוסט 2025 (IDT)

מגוחך. תסתכל על המדיניות בשבעים ושבע השנים האחרונות. מי רצה להשמידם, מלבד קומץ קיצוניים? אצלם זה המיינסטרים (ראה סקר שהובא בויכוח לעיל). ולגבי השנה האחרונה (כמעט שנתיים, למען האמת): קרה משהו ב-07/10/23. אומה שלא הייתה מגיבה כמונו הייתה לא מגיבה יותר לעולם...Studying all day • שיחה 16:24, 1 באוגוסט 2025 (IDT)

אז למה הם לא הסכימו אחרי המכה הקשה שהם חטפו ב־67? יש מי שטוענים שהם היו צריכים להגיע למשא ומתן גם עם קצת כבוד, כמי שלא הפסידו לחלוטין. מכיוון שיש לנו בערך מקרה אחד, אנשים שונים מצליחים להפיק מסקנות שונות מאוד מאותו המקרה.

אני לא מבין איך אנחנו מתכננים את העתיד מתוך ראיית חולשה כל כך גדולה. תרחיש האיום שלנו הוא שיהיה מולנו גוף לא מדינתי שיכול להתקיף אותנו תמיד, אנחנו לא יכולים לאיים עליו. מה שאנחנו עושים עכשיו בלבנון זה מניעה של המצב: לא „השמדה מוחלטת” של חיזבאללה: זה לא יקרה. אלא חיזוק המדינה הלבנונית כדי שתיקח אחריות על מה שמגיע משטחה.

בשנת 2002 חיסלנו את הרשות הפלסטינית כגוף ששולט על שטח. לאחר 2007 החלו צעדים לבנות את זה מחדש (בין השאר בעזרת השקעה אמריקאית, והבנה של אנשי הפתח שהם מאוד שונאים את חמאס). סלאם פיאד גם החל לבנות מדינה. הוא אחד המנהיגים הפלסטיניים היחידים שהבין שמדינה פלסטינית צריכים לבנות כגוף שעומד בפני עצמו ולא כמשהו שנלחם בישראל. לאחר עליית נתניהו התברר, לאורך זמן, שהמטרה הזו לא מציאותית. בהתאם גם מדיניות הרשות הפכה להיות יותר ויותר לעומתית: שיתוף פעולה עם ישראל לא מועיל, אז לפחות אפשר לקושש נקודות מעימות איתה.

זה יכול להשתנות. לרשות הפלסטינית יש אינטרס להיות מדינה. היא צריכה גם הנהגה שזה ברור לה. הנהגה כזו לא נמצאת כרגע. מישהו תיאר לא מזמן את הרשות הפלסטינית כשלד של מדינה: זה הגוף שיש לו הכרה בינלאומית רחבה (יותר משני שליש ממדינות העולם, ויכול להיות שעוד כמה מדינות משמעותיות יצטרפו בקרוב). אבל אין כאן מדינה. אפילו לא ממש מדינה בדרך כמו שהייתה לנו ב־48. אם ישראל לא תבלום אלא תצטרף ותנסה להשפיע, יש למהלך כזה סיכוי להגיע למדינה מתפקדת תוך 5 או עשר שנים.

תסריט גרוע יותר שנראה לי כיום מאוד מציאותי עם המדיניות הנוכחית של ישראל: לא יהיה שום כוח שיצליח להתערב בעזה. עזה תישאר חמסטן. לא תהיה לרשות מספיק תמיכה חיצונית והיא לאט לאט תאבד שליטה גם בגדה. הרעיון של מדינה פלסטינית לא יעלם. ותומכיו יעבירו את תמיכתם למדינה הפלסטינית הקיימת: חמסטן. מצרים תאלץ לתמוך באחים המוסלמים שנואי נפשה. מה יקרה בשטחים: עליית כוח החמאס? בסופו של דבר לא נרצה לשלוט באוכלוסיה הפלסטינית.

מי שרוצה לשלוט בכל השטח: תזכורת: התוצאה תהיה מדינה עם המון נתינים חסרי אזרחות. תושבים סוג ב’. זה לא צודק, לא מקובל, ולא יעבוד. אם אתם חושבים שאפשר לגרש: זה לא מקובל ולא יעבוד. התוצאה תהיה מדינה דו לאומית עם בערך חצי (נניח אפילו 60%) יהודים מאזרחיה. חשבו מה יקרה בבחירות. Tzafrir • שיחה 11:47, 1 באוגוסט 2025 (IDT)

אין לי בטחון כפי שיש לצפריר שגירוש או אפילו השמדה אינם אפשריים, ונראה שזה הכיוון בו צועדת מדינת ישראל בפועל כיום (יש ויכוח על מספרים, אבל עד היום ישראל הרגה בין 3% ל-5% מתושבי הרצועה, ורבים מאד בציבור הישראלי, בכנסת ובממשלה מדברים בגלוי על גירוש, ומיעוט לא מבוטל מטיף להשמדה).

כשצפריר אומר "זה לא יעבוד" הוא כנראה מתכוון לכך שצעדים כאלה יביאו למצב בו ישראל תהיה מוחרמת ומנודה, ולא רק "הגויים" אלא גם רבים מיהודי העולם יסירו ממנה את תמיכתם, ורבים מיהודי ישראל יזוזו ויצטרפו ליהודי העולם, כלומר יעזבו את המדינה המצורעת. גם לדעתי זו תהיה התוצאה - ההבדל ביני לצפריר הוא שהוא משוכנע שלנוכח תוצאות כאלה ישראל תירתע מביצוע הפעולות שיביאו לכך, ואילו אני רואה את המדינה צועדת בכיוון הזה ללא כל מעצור.

הסיקריקים אולי לא ניצחו (עדיין) אבל הם מובילים בהפרש ניכר. בסיבוב הקודם זה הסתיים בהתאבדות המונית על פסגת המצדה ובאלפי שנות גלות. הסיבוב הנוכחי יכול להסתיים יותר טוב, אבל הוא יכול גם להסתיים יותר גרוע. קיפודנחש 19:47, 1 באוגוסט 2025 (IDT)

הבהרה, וסליחה שאני צריך להכנס לעניינים מכוערים כאלו: לדעתי גירוש לא יעבוד בגלל השכנים. הרג המוני: אני יותר אופטימי לגבי העם שלנו וחושב שהרג המוני מסדרי גודל רציניים יותר לא יקרה. Tzafrir • שיחה 22:16, 1 באוגוסט 2025 (IDT)

נכון, "אלה שלא לומדים מההיסטוריה נידונו לחיות אותה שוב.". מי שלא למד מההיסטוריה של אוסלו שהגבירה פיגועים עד כדי לאינתיפאדה השנייה נידון לעשות את הגירוש ולחטוף את טבח שמחת תורה ומי שלא ילמד מזה יחטוף עוד פעם. ומי שלא למד מעסקת שליט רוצה לעשות עוד עסקאות. מלאכי הלוי - העירו לי פה 12:38, 22 באוגוסט 2025 (IDT)

מי שלא למד מהשואה כמה רעב הוא נוראי רוצה להרעיב אנשים אחרים ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 17:46, 22 באוגוסט 2025 (IDT)

תביעות טריטוריאליות צרפתיות בשטחי מדינת ישראל

לתומי חשבתי שמשטר הקפיטולציות הסתיים, שישראל היא מדינה ריבונית ושהאימפריה הקולוניאלית הצרפתית התפרקה סופית בשנת 1980. לצערי הרב, ממשלת ישראל ממשיכה לאפשר לצרפת לכבוש את קברי המלכים [3] ולתבוע ריבונות על ארבעה נכסים שונים בשטחי מדינת ישראל , בנוסף על הקונסוליה הצרפתית בירושלים המוסיפה לייצג את האינטרסים הצרפתיים בירושלים בפני שלטונות האימפריה העות'מאנית זי"ע.

מי רוצה לתרגם את הערך העוסק בנושא , בתקווה שהסטטוס-קוו הביזיוני יסתיים בקרוב? תודה, שבת שלום וחודש טוב, ליאור पॣ • א' באב ה'תשפ"ה • 16:18, 25 ביולי 2025 (IDT)

הסתיימה? מה עם מגרש הרוסים? Tzafrir • שיחה 02:13, 26 ביולי 2025 (IDT)

ומה עם הפעם שנשיא צרפת גירש את המשטרה הישראלית? (מקור) בר 👻 שיחה 23:27, 26 ביולי 2025 (IDT)

However, Gérard Araud, a former French ambassador to Israel, clarified that these properties do not constitute "diplomatic premises" under the Vienna Convention, unlike a consulate כך הערך בוויקי. השטח היחידי בתחומי הקו הירוק הוא באבו גוש

זה ממש קטנוני. עכשיו שצרפת תכיר במדינה פלסטינית שבירתה מזרח יושלים, לא תהיה לה סיבה להכיר ב(מערב)ירושלים כבירת ישראל. אז הם יעבירו את השגרירות לבניין הקונסוליה בירושלים.
נ.ב. כתושב ירושלים ואזרח צרפת גם אני מקבל שירותים מהקונסוליה בירושלים. סגירת הקונסוליה תפגע בהרבה מאוד ישראלים-צרפתים שגרים בירושלים והסביבה. אינג. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 16:21, 28 ביולי 2025 (IDT)

לא קראתי את הערך בהאנגלית ומבלי להתערב בדיון אבקש לציין 2 אנקדוטות. 1. אתם יודעים שהקפיטולציות עם הצרפתים החלו פה כבר במאה ה-16 ? 2. למרות שהם לא התכוונו לטובתינו פעילותם מאז בארץ ישראל סייעה ליישוב היהודי בין אם בזכות חידוש המסחר הימי בנקודות נמל הרוסות מימי הממלוכים, ובין עם בנתינת כוח לסגן הקונוסול שלהם ממשפחת עבו שבזכותו נגאלו אדמות בשל ניצול מעמדו... ועוד... מי-נהר • שיחה 03:16, 31 ביולי 2025 (IDT)

זכויות יתר לסוחרים זה בכלל לא משהו חדש. יש לנו, לדוגמה, ערך על הסחר האשורי באשור הקדומה עם המושבות האשוריות באנטוליה. לסוחרים אשורים היה מעמד נפרד בערים אנטוליות שונות. וזו סתם דוגמה שבמקרה השתמרה מלפני אלפי שנים. הנקודה הבסיסית היא שאנחנו רגילים לחשוב על אזרחים שווי זכויות. אבל עד לתקופה המודרנית, האוכלוסיה הורכבה מקבוצות שונות, כל אחת עם הזכויות (פריבילגיות) שהצליחה להשיג לעצמה. במקרים רבים שליטים מקומיים (ולא רק מקומיים) הרוויחו מסחר – מכסים, ועוד. לכן הם רצו להבטיח זכויות של סוחרים. סוחרים הם במקרים רבים אנשים שעוברים מארץ לארץ ולכן יש הרבה מקרים של סוחרים מארץ אחרת שמקבלים פריבילגיות.

מה שהיה עד המאה ה־19 זה דבר כזה: סוחרים: בתחילה איטלקים, בעיקר. בהמשך גם, ואולי בעיקר, צרפתים, כי צרפת והאימפריה העותמנית היו ככלל ביחסים טובים בגלל האויב המשותף: בית הבסבורג. Tzafrir • שיחה 22:37, 1 באוגוסט 2025 (IDT)

גילנות במקום העבודה - האמנם?

אני משוכנע שעובדים בגילאי 40-80 יוכלו לעשות עבודות מסוימות הרבה הרבה יותר טוב מעובדים בגילאים צעירים מכך כי הם מנוסים יותר ויודעים לצפות תופעות מפתיעות שצעיר פחות ידע לצפות והמגייסים שבתחום כבר עשר-עשרים שנה ויודעים היטב מה ערכו של ניסיון וכמה עובד מבוגר יכול לפתור בעיות בכל זאת נוטים שלא להעסיק מבוגרים בטווח זה או מסרבים העסקה לרובם.

אני הגעתי למסקנה שזה לא בגלל היעדר ניסיון אלא שאין קשר לניסיון כלל, יש קשר לתופעה שאני עצמי די מתקשה להגדיר במדויק שהמון מבוגרים בגיל 50-75 ולמעלה מכך נוטים להגיב לצעירים עד גיל 40 בערך בדפוס תגובה דמגוגי; המון תגובות שמערבות נושאים לא קשורים, או סרקזם. כל מיני בדיחות וחידות ועלבונות שלא תורמים כלום לאף אחד מהצדדים המעורבים ובטח שלא מקדמים את המעסיק או את המשך קיום העסק; צריכת קפה ותרופות פסיכיאטריות יכולה להסלים מצבים כאלה. אז אולי אין בכלל תופעה כזאת הנקראת "גילנות" ויש דברים אחרים שפחות מדברים עליהם במחקר בשל קושי להגדירם או בשל תקינות פוליטית? אשמח לדעתכם. תודה. ―אלמוני (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

גילנות בוודאי קיימת, בישראל היא מעוגנת בחוק גיל פרישה, שקובע שגיל פרישת חובה הוא 67, ומעסיקים רבים מנצלים זאת. דוד שי • שיחה 14:22, 29 ביולי 2025 (IDT)

קיימת לגמרי, נתקלתי בעצמי לצערי. Avigail56 • שיחה 10:34, 4 באוגוסט 2025 (IDT)

כיסוי מועט על המלחמה בין תאילנד-לקמבודיה ביחס לתחילת מלחמות אחרות מהחמש שנים פלוס האחרונות

כבר חודשיים של מתיחות בגבול תאילנד-קמבודיה וכבר חמישה ימי מלחמה בין תאילנד לקמבודיה, עשרות מתים, פינויי אוכלוסייה של מאות אלפים. אני מחפש על כך אזכורים בערוצי טלוויזיה בינלאומיים ובאינטרנט וכמעט לא מוצא מידע ביחס לאזכורים ודיווחים שוטפים ברמת הכל חצי דקה על מלחמות אחרות ובעיקר מלחמת עזה. גם על המלחמה בין רוסיה לאוקראינה מדברים הרבה פחות, אבל על מלחמת עזה, לא מפסיקים, לא משנה איזה ערוץ אני פותח ומתי, סביר להניח שאפילו אם יש תוכנית מיוחדת, עדיין תהיה שם איזו חלונית עם וידאואים מתחלפים, חלקם יהיו על מלחמת עזה. צריך לדבר על מלחמת עזה הרבה מאד, אבל ריכוז יתר בדבר אחד כאילו הוא הדבר היחיד בעולם זו התנהגות לא אחראית, מסוכנת ולרוב גם הרסנית. המבקרים יגידו שתאילנד וקמבודיה הן דיקטטורות שלא מאפשרות להכניס עיתונאים לשטחן כמעט כלל, גם בלי קשר הכרחי למלחמה הזאת, אבל לעזה לא מאפשרים להכניס עיתונאים כלל ועדיין לא מפסיקים להגיע דיווחים מעזה כל שעה. אין איזה שהוא גוף בינלאומי שאמור לגרום לסיקור יותר שפוי של המצב? תודה.

יש כבר הפסקת אש ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 12:39, 29 ביולי 2025 (IDT)

לפי מיטב ידיעתי היא הופרה הבוקר (שעון ישראל).

ערכים רלוונטיים:

• הסכסוך הקמבודי-תאילנדי (2025)
• יחסי קמבודיה–תאילנד

Tzafrir • שיחה 22:41, 1 באוגוסט 2025 (IDT)

מי הטובים ומי הרעים ?

בסכסוך בין ישראל ובין הפלסטינאים כל צד מנסה להוכיח שהוא שוחר שלום בעוד יריבו מחרחר מלחמה. זה, כי כל צעד פעל למען השלום וגם למען המלחמה והמתפלמסים בוחרים להם דוגמאות שיחזקו את עמדתם ומתעלמים מדוגמאות הפוכות. בואו נבדוק את העובדות. האם התקפת החמאס הפרה הסכם שלום בין ישראל ובין הפלסטינים? לא ולא, אין שלום בין שני העמים, יש הסכמי ביניים (אוסלו), שהתישנו ולא הוחלפו בהסכמי שלום. למה? כי הצד הישראלי, הצד החזק, שואף לספח קרקעות פלסטיניאות ולסלק אוכלוסייה פלסטינית. תשאלו את בן גביר וסמוטריץ' וגם אחרים לא מעטים - הם אומרים זאת בגלוי. אז מה היו הציפיות? שהפלסטינאים ישבו בשקט עד שיסולקו מאדמותיהם? האם אנחנו במקומם היינו יושבים בשקט? מסופקני. אז הם התקיפו במפתיע, רצחו שדדו וגם אנסו - האם פירוש הדבר שלא יהיה שלום לעולם, כי תמיד זה עלול לחזור? שטויות במיץ עגבניות, מעשים כאלה נעשו במרבית, אם לא בכל המלחמות ובכל זאת נחתמו הסכמי שלום. מי לא רוצה שלום? מי שחושב שיכול להרוויח מהמלחמה, למשל לקבל בחינם קרקע פלסטינית על חוף הים ופועלים פלסטינים בשכר רעב שיבנו לו בית מפואר. אלה חלומות באספמיא של משיחיסטים המקווים להרוס את המסגדים על הר הבית ולבנות שם בית מטבחיים. האם אנחנו צריכים להקריב את בנינו ונכדינו על מזבח חלומות אלה? לדעתי לא. האם הערבים תמיד סירבו לשלום? תמיד רצו לזרוק אותנו לים? להיסטוריה יש גרסה שונה במקצת. נאצר, שרצה לאחד את העולם הערבי למדינה אחת היה מוכן להכיר בישראל תמורת חלק מהנגב, שטח שהיה דרוש למעבר צבאו אל אסיה וכיבוש ארצות ערב. אנחנו כמובן סירבנו. שליט סורי, שקדם לאסד האב, הציע לכרות שלום תמורת חצי כינרת. מה? לוותר על חלק מהמים שלנו? סירבנו, כמובן. היום אנו מספקים מים לירדן וזה מבטיח שלום איתה.

גם בצד הפלסטינאי יש מחרחרי מלחמה, הג'יאדיסטים החולמים על מעצמה מוסלמית והם מוציאים הבנות עם המשיחיסטים - קנאי כל העולם התאחדו למען מלחמת נצח! כשישראל הביסה את החזית הערבית במלחמת ששת הימים, היה לנו ראש ממשלה נבון ומתון, שהציע שטחים תמורת שלום, אבל בצד השני היו מנהיגים נעלבים, שלא הצליחו להשלים עם התבוסה והם ענו בשלושת הלאווים של חרטום. כולנו, ישראלי וערבים שילמנו על כך בדם. אחרי מלחמת יום הכיפורים יהודי חכם מאוד, הנרי קיסינג'ר, מנע תבוסה מצרית ואפשר שלום בין ישראל ובין מצרים. שלום יציב אפשר להשיג רק מתוך היענות לצרכים העיקריים של שני הצדדים - לא יהיה שלום ללא מדינה פלסטינית ומי שמסרב להקמת, יקבל אותה ולא יקבל שלום. בברכה. ליש • שיחה 09:37, 1 באוגוסט 2025 (IDT)

הצרפתים והגרמנים רבו מאות שנים. ואז פתאום נעשו חברים. ככה גם יקרה בישראל. מתי? רק אלוהים יודע! ~2025-31378-1 • שיחה 19:04, 1 באוגוסט 2025 (IDT)

טוויטר ופייסבוק הם מקומות נהדרים, כמובן לכל אחד יש זכות לכתוב את דבריו בכיכר העיר, אך פתיחת דיונים פוליטיים בצורה קבועה בכיכר העיר מתסיסה את הקהילה לשווא (באותו מידה דברי תורה מרגיזים). אייל • שיחה 19:13, 1 באוגוסט 2025 (IDT)

המשפט האחרון (בסוגריים) בתגובתך מתייחס לסעיפי "רעיון לפרשת xxx" באופן כללי, או רק אותו חלק מהם שמרגיז אותך? אולי משהו אחר בכלל?

הבהרה - שאלתי אינה הקנטה ולא התנצחות אלא סקרנות גרידא. קיפודנחש 20:48, 1 באוגוסט 2025 (IDT)

המאמר הזה מסביר אולי את הצונאמי נגד ישראל, זה לא עניין של הסברה, זה לא עניין של אנטישמיות, זה עניין של חוסר צדק צורם. בברכה. ליש • שיחה 22:00, 1 באוגוסט 2025 (IDT)

• „נאצר, שרצה לאחד את העולם הערבי למדינה אחת היה מוכן להכיר בישראל תמורת חלק מהנגב”: מתי? מה המקור לכך? באיזה ערך שלנו זה מופיע?
• „שליט סורי, שקדם לאסד האב, הציע לכרות שלום תמורת חצי כינרת [..], סירבנו, כמובן.” – ישראל החלה במשא ומתן מול חוסני זעים, אבל תוך כמה חודשים הוא איבד את כיסאו, ומחליפו התנער מהרעיון.

Tzafrir • שיחה 22:58, 1 באוגוסט 2025 (IDT)

• „נאצר, שרצה לאחד את העולם הערבי למדינה אחת היה מוכן להכיר בישראל תמורת חלק מהנגב” – הכוונה כנראה לתוכנית אלפא שנועד ליצור משהו דומה (אך נאצר מעולם לא תמך בו).

איש עיטי – הבה נשיחה 17:43, 3 באוגוסט 2025 (IDT)

זה נכון שנתניהו מסכל בהצלחה את תהליך השלום הישראלי-פלסטיני מאז 2009. אבל לפני כן ישראל הוכיחה מספר פעמים נכונות להקריב למען השלום. כולל פינוי שטחים משמעותיים, עקירת ישובים ומסירת משאבים חשובים. ישראל קידמה ברצינות הסכם עם הפלסטינים, כולל הצעה מאוד מרחיקת לכת מצד אולמרט, שאפילו אותה הפלסטינים מסמסו. זה מוביל למסקנה ברורה: המוטיבציה הפלסטינית חלשה מאוד.

לרוב למלחמה יש מטרה, כאן הלחימה עצמה היא מטרה. בבסיס הלאומיות הפלסטינית נמצאת ה"התנגדות" לציונות. לכן שלום לא רק אומר סיום הכיבוש, אלא ויתור על המרכיב מרכזי ביותר בזהות שלהם. והוא לא היחיד, לקחת את חייהם בידיהם יש מחיר של ויתור על הקורבניות, מרכיב זהותי נוסף. עוד לא קם המנהיג הפלסטיני שנכון היה לגלות מהי הפלסטיניות בלעדיהם, אפילו לא בתמורה לסיום הכיבוש, כי כרגע זה הכלי המאחד ביותר שלהם. לכן, זה אולי נכון שישראל מסכלת הקמת מדינה פלסטינית, אבל למרבה התסכול אפילו הכרה כזו לא מבטיחה שלום. בר 👻 שיחה 19:29, 3 באוגוסט 2025 (IDT)

לעניות דעתי מטרת הפלסטינים היא מדינה משלהם בגבולות הטובים ביותר שיוכלו להשיג. צריך להזכיר שוב ושוב שההתנתקות נעשתה ללא תיאום עם הרשות הפלסטינית, אולי בכוונה תחילה, כדי שהחמאס ישתלט (בהיעדר כוחות של הרשות הפלסטינית, שלא הורשו להגיע לעזה) על הרצועה ויווצר פילוג בין הפלסטינים - זה הצליח. שרון לא היה רודף שלום, הוא רדף עסקי הימורים עם רווח פרטי בצד. בין הפלסטינים, כמו בין הישראלים, יש כל מיני זרמים, כאלה שרוצים את כל ארץ ישראל, ירדן ועוד קצת וכאלה שמוכנים להסתפק בפחות. מי שלא רוצה שלום תמיד יוכל להצביע על הקיצוניים במחנה היריב ולשאול "איתם נעשה שלום?" מי שרוצה שלום יחפש פשרה עם המתונים. בברכה. ליש • שיחה 09:11, 4 באוגוסט 2025 (IDT)

מי אלו הפלסטינים שאתה אומר שזו המטרה שלהם? אשף? חמאס? הג'יהאד? החזית העממית? הדרך השלישית? סתם פלסטינים רגילים מהרחוב? הפלסטינים מאז התחלת היותם עם היו מסוכסכים בינם לבין עצמם. ותמיד הקיצונים הרסו למתונים את הדרך לשלום ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 16:30, 21 באוגוסט 2025 (IDT)

משתמש:ס.ג'יבלי מהצד הישראלי יש התנגדות לשלום לא רק מצד הקיצוניים, אלא גם מצד "מתונים" ומרכז-שמאל ציוני, כמו מפלגת העבודה שסירבה להצביע נגד הצעה המקבעת את עמדתה העקרונית וההיסטורית של הכנסת נגד פתרון שתי המדינות. Bakbik1234 • שיחה 17:34, 21 באוגוסט 2025 (IDT)

ובצד הפלסטיני גם ה"מתונים" ביצעו פיגועי טרור מזוויעים ומשלמים משכורות גם לטרוריסטים שהקיצוניים שלחו. המתונים תמיד נגררים אחרי הקיצוניים, לצערנו ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 20:31, 21 באוגוסט 2025 (IDT)

דבריך נכונים אולי עד שנת 2007, שבה יו"ר הרשות הפלסטינית החליט לאסור על פעילות מיליציות חמושות בשטחי הרשות, ולפעול נגד הטרור. הפלסטינים, לעומת הישראלים, כבר הוכיחו שהם פרטנר לשלום. Bakbik1234 • שיחה 20:47, 21 באוגוסט 2025 (IDT)

😂😂😂😂 ותן טל • שיחה 20:48, 21 באוגוסט 2025 (IDT)

קראת את הכתבה שקישרת אליה? ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 21:16, 21 באוגוסט 2025 (IDT)

חפירות ארכאולוגיות במערת היונים, מחפשים מתנדבים

העמותה הישראלית לפרהיסטוריה מחפשת מתנדבים לחפירה ארכאולוגית מערת היונים השוכנת בגבול בין הגליל התחתון לעליון, כביש 8512, שתתקיים במערה בן התאריכים ה-17 באוגוסט עד 5 בספטמבר 2025. העונה הקרובה תתמקד בעיקר בשכבה האשלו-יברודית ויש מקומות למתנדבים נוספים. המעוניינים יכולים ליצור קשר עם אביה חממי במייל avia.hamamimail.huji.ac.il.

כמי שחפרה רבות בחפירות ארכאולוגיות, גם בחפירות פרה היסטוריות. החוויה מאד מעניינת ושווה. חנה Hanay • שיחה • דרך ארץ קדמה לתורה - סרט צהוב לזכר החטופים 19:08, 2 באוגוסט 2025 (IDT)

"כבר לפני עשור, בישראל היו מוכנים להרוג אלף עזתים עבור חייל אחד"

בלי שום קשר לעמדתכם הפוליטית, אני ממליץ לכולם לקרוא את המאמר החשוב של פרופסור תמיר שורק, שסוקר את ההרג ההמוני ברצועת עזה ואת הדה-הומניזציה של הפלסטינים מנקודת מבט היסטורית. Bakbik1234 • שיחה 16:52, 5 באוגוסט 2025 (IDT)

רצה הגורל? לי זה נראה קצת יותר מוזמן מ„רצה הגורל”. לי זה נראה שחלק גדול מהמשיבים הניחו, בעקבות המאורעות מהימים שקדמו לכך, שחלק גדול מהאנשים האמורים הם לוחמים. המאמר לא מתייחס לכך בכלל, אולי זה צירוף מקרים. כמוכן המאמר משתמש בשתי שאלות שונות בתכלית להשוות בין ישראלית לפלסטינים. לי זה נראה כמו חוקר שבכוח מנסה להוציא את הפלסטינים טוב יותר. אני לא אוהב חוקרים שבאים למחקר עם המסקנה כתובה. Tzafrir • שיחה 18:40, 5 באוגוסט 2025 (IDT)

לא צריך שום מחקרים מעוותים כדי לבדוק מי מחלק בקלאוות ביום שילדים ותינוקות נהרגים בשם ה'התנגדות'. שמש מרפא • שיחה 18:53, 5 באוגוסט 2025 (IDT)

משתמש:שמש מרפא השאלה שצריך לשאול היא האם הרצח של 36 קטינים בשבעה באוקטובר יכול להצדיק את השמדתם של עשרות אלפי קטינים ברצועת עזה. Bakbik1234 • שיחה 19:05, 5 באוגוסט 2025 (IDT)

הדמגוגיה ב"שאלה" הזאת היא אדירה. הניסיון להעמיד "קטינים" מול "קטינים" לא רלוונטי בעליל, מה הקשר? ילדים בעזה נהרגים רק בגלל שהרגו קטינים בישראל? ואם נניח בשבעה באוקטובר לא היו נהרגים ילדים אז זה היה קשור לאם ימותו או לא ימותו יחדים בעזה? נמשיך הלאה לתהומות הדמגוגיה, בניסיון להשוות בין טבח קר ואכזר שביצע ארגון טרור כלפינו, לבין ילדים שנהרגים במלחמה כי ארגון הטרור משתמש בהם להתחבא מאחוריהם בזמן שהוא נלחם נגדנו. במלחמות לא נהרגו בני אדם, כולל קטינים, מעולם? כל הילדים הגרמניים שמתו במלחמת העולם השנייה אסור שימותו כי מה פתאום שימותו אל מול המוות של הילדים היהודים מידי הנאצים?

בקיצור השוואה מופרכת, דמגוגית, נוראית וחסרת כל אחריות. השוואה כזאת למעשה נותנת מעמד שווא לארגון הטרור חמאס כארגון לגיטימי כמו צה"ל, כאילו מדובר כאן בקרב שצה"ל התחיל מול תנועת שלום ואחווה כחמאס.

דבר אחרון, אם כבר, נזכיר שאפילו בפולין וגרמניה של מלחמת העולם השנייה היו אי אלו חסידי אומות העולם שהסתכנו וסיכנו משפחותיהם כדי להציל יהודים מהטבח.בעזה לא מצאנו ולו מקרה אחד של חסידי אומות עולם כאלו שפעלו להציל חטופים, ההיפך, רופא ומשפחתו היו מבין מחביאי החטופים עבור חמאס, חטופים וחטופות רבים שהו בבתיהם של אזרחים ולעיתים אף אולצו לעבוד בשבילם. לא נשכח גם המון עזתי צוהל למראה גופות וחטופים מובלים אל תוך עזה, ואת הצעיר שהתקשר צוהל להוריו ודיווח להם בגאןוה שכבר הצליח להרוג כמה וכמה קיבוצניקים.

מי שמנסה בכלל ליצור סימטריה מלאכותית כלשהיא בין חמאס והטבח לבין מלחמת חרבות ברזל, מבצע מעשה נורא ובל ייעשה, ולמעשה אף תומך בכך בקמפיין חמאס. עצוב. ותן טל • שיחה 15:10, 6 באוגוסט 2025 (IDT)

בכר זועבי, למרות הכאב, בעזה מתאבלים גם על ילדים בישראל, באתר "שיחה מקומית", 2 ביולי 2025. Bakbik1234 • שיחה 16:48, 6 באוגוסט 2025 (IDT)

הניתוח מוטה ומשתמש בממצאים בצורה סלקטיבית כדי לחזק תזה פוליטית קיימת. יש הטיות חמורות הן במדגם והן בניסוח השאלות, והתעלמות מההקשר המלחמתי בזמן שבו נאספו הנתונים.

ההטייה מתחילה בניסוח: ערבים ויהודים קיבלו שאלות שונות. בשאלות, הערבים מצילים חפים מפשע, היהודים הורגים חפים מפשע. כמובן. מעניין שלא שאלו את הפלסטינים כמה יהודים הם מוכנים להרוג. כנראה חששו מהתוצאות. זאת ועוד, הפלסטינים נשאלו שאלה כללית קלה יחסית, בעוד שהישראלים קיבלו שאלה טעונה רגשית. כזו הנוגעת בבטן הרכה של כל ישראלי: "חייל פצוע נמצא לבד בשטח אויב, עליכם להציל אותו". היא גם עושה שימוש בביטוי "ראוי להרוג", הרומזת שזה הדבר הנכון, ובכך מכווינה את הנשאלים היהודים שצריך להרוג. אפשרויות הבחירה? הן כבר כופות עליהם לבחור להרוג. אין אפשרות של "0" – חייבים להרוג. וכך מבשלים הטיה.

ההטייה ממשיכה במדגם לא מייצג: הכותב מודע שהוא הכיל התפלגות מוטה פוליטית. כמובן שזה בכלל לא מפריע לו להציג הכללות גורפות על החברה הישראלית כולה: "רמת הדה-הומניזציה של ישראלים כלפי ה"אויב" גבוהה מכל מקום אחר בעולם!". הוא קובע שיהודים אכזריים יותר. שיהודים עושים דה-הומניזציה של פלסטינים. שיהודים מקטינים את האנושיות של הפלסטינים. והדוגמה לכך? בכלל לא נוגעת בפלסטינים – אלא במחבלים. הוא מבקר את הישראלים על כך שלא מתחשבים באישיות של המחבל ובהיסטוריה שלו. לא יאומן. כמובן שאין שום תוקף לכשל לוגי כזה, הרי ברור שניתן לכבד פלסטינים ולשנוא מחבלים. האמת, אפילו לא צריך לשנוא מחבלים כדי לא לייחס חשיבות לאישיות שלהם. זה פשוט לא רלוונטי.

עזתים יצאו לטבוח בילדים נשים וזקנים שלא עשו כלום. לא רק חמאס, גם סתם עזתים. וכעת מנסה מחקר להוכיח שהפלסטינים (שאגב, בכלל לא מעזה) הם הצד ההומני. הישראלים הם הבעיה. בר 👻 שיחה 19:27, 6 באוגוסט 2025 (IDT)

משתמש:בר אתה מעוות את המקור ואת הממצאים.

• אתה טוען כי אין אפשרות לא להרוג אזרחים בשאלה שניתנה, אבל פרופ' תמיר שורק מציין: ”החוקרים התמימים הציעו טווח אפשרי בין 0 ל-1,000, מתוך תקווה לקבל שונות רבה. בפועל, כמחצית מהמשיבים בחרו במספר המקסימלי – 1,000.”
• תמיר שורק לא קובע ש"יהודים אכזריים יותר". הוא דווקא דואג לציין כי "יהודים אינם מטבעם אכזריים יותר או פחות מבני קבוצות אחרות".

Bakbik1234 • שיחה 19:50, 6 באוגוסט 2025 (IDT)

הוא בהחלט קובע שיהודים אכזריים יותר. הוא רק טוען שהסיבה לכך שיהודים אכזריים יותר לא נעוצה בטבע שלהם. אתה צודק שטווח אפשר 0 ואתקן זאת. הטענה עדיין תקפה כמובן: ה"מחקר" מוטה לחלוטין, מתבסס על מדגם בלתי מייצג בעליל, מציג שאלות שונות בין הקבוצות הנבדקות, מטה אותן לפי המטרה שהוא מבקש להוכיח ומכווין את המשיבים לענות בהתאם. כל זאת תוך התעלמות מעת הלחימה בה נערכו השאלות. בר 👻 שיחה 20:00, 6 באוגוסט 2025 (IDT)

• החברה היהודית בישראל אכן עברה תהליך של ברוטליזציה במהלך השנים. אי אפשר להתכחש לזה. יהודי התפוצות, כולל אמריקאים ישראלים, כבר אינם מרגישים שהמדינה מייצגת אותם בשום צורה.
• מגיעים לתוצאות דומות גם כשמשתמשים בשאלות זהות. לדוגמה: 42% מהיהודים תומכים במדינת עליונות יהודית אחת בין הירדן לים, לעומת כ-33% מהפלסטינים שתומכים במדינת עליונות פלסטינית בין הירדן לים.

Bakbik1234 • שיחה 20:27, 6 באוגוסט 2025 (IDT)

יש גם מקרים שבהם משתמשים בשאלות זהות, ועדיין מגיעים למסקנות דומות. לדוגמה: 42% מהיהודים תומכים במדינת עליונות יהודית אחת בין הירדן לים, לעומת כ-33% מהפלסטינים שתומכים במדינת עליונות פלסטינית בין הירדן לים. היום, לפי חברי כנסת מהליכוד, אנחנו מוכנים להוציא להורג גם כמיליון אזרחים: ח"כ ניסים ואטורי קורא להפריד את הילדים והנשים ולהרוג את המבוגרים בעזה, באתר ערוץ 7, 23 בפברואר 2025. אז התיאור של הרג אלף עזתים בעבור חייל אחד הוא כבר לא כל כך רע ביחס למה שמתבצע היום. Bakbik1234 • שיחה 19:02, 5 באוגוסט 2025 (IDT)

ולאיזון בחינה ביקורתית של האשמות "רצח העם" במלחמת חרבות ברזל מאת מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים אייל • שיחה 02:10, 6 באוגוסט 2025 (IDT)

לפני כל ויכוח צריך להציג את התמונה המלאה, בלי להטעות- אנחנו לא נלחמים נגד העם הפלסטיני, אלא נגד ארגון טרור רצחני כמו הנאצים, שמסרב להניח את נשקו ולשחרר חטופים, כמו שבעלות הברית לא נלחמו בגרמנים וביפנים, אלא במשטרים הנאצי והיפני התוקפניים. לישראל יש זכות להגן על עצמה, ולאפשר לתושבים הדרום לחזור לביתם ולחיות בבטחה. זאת, לא נוכל להשיג אם נילחם בעזרת מכת"זיות. צריך להזכיר גם את הסיוע ההומניטרי העצום שאנחנו מספקים בזמן מלחמה, ושחמאס מנסה לטרפד אותו. להאשים רק את ישראל- זה פרופגנדה מגמתית וניסון להשחיר רק את ישראל מטעמים פסולים בלשון המעטה. יש הרבה צביעות בפוליטיקה וגם בסיקור של מלחמות אחרות. חמאס הוא הסרבן שלא מסכים למתווה ויטקוף. אגסי - שיחה – האם הצלבתם מידע2? 02:49, 6 באוגוסט 2025 (IDT)

אם החלטנו להרוג 20 אזרחים על כל פעיל חמאס זוטר, איך זה לא מלחמה כנגד העם הפלסטיני? Bakbik1234 • שיחה 05:14, 6 באוגוסט 2025 (IDT)

נזק אגבי הוא נזק שקיים בכל המלחמות בעולם ואף מקבל ביטוי חוקי ומאושר באמנת ז'נבה. הניסיון לייצר מציאות אלארנטיבית כאילו ניתן להילחם בארגון טרור ללא פגיעה כלל באזרחים בתוכם הוא מוטמע היא לא נאיבית אלא דמגוגית עד מחושבת בקור בכוונה. מליוני גרמנים נהרגו במלחמת העולם השנייה, המלחמה הייתה נגד הנאצים, כן, בוודאי שגם חפים מפשע כאלו ואחרים מתו, אבל המלחמה הייתה נגד הנאצים.

ארגון הטרור חמאס מקריב בכוונה את האוכלוסייה שלו, לעיתים טובח בה בעצמו ולפעמים פשוט דואג להסתתר היטב בתוכה במחשבה שזה מספק לו איזה הגנה שלא ישמידו את מחבליו. כל אזרח עזתי שנהרג ליד מחבל חמאס - הוא אזרח עזתי שחמאס בעצמו גרם למותו. ותן טל • שיחה 15:15, 6 באוגוסט 2025 (IDT)

בנוגע להשוואה בין חמאס לנאצים, ניר חסון מציין:

• מדובר בתפישה אנטי-ציונית. התנועה הציונית יצרה לאום ישראלי, בנתה מדינה עשירה וחזקה שנשענת על צבא חזק, מערך בריתות עולמי ומאגר בלתי מבוטל של נשק לא קונבנציונלי. התפישה לפיה לא השגנו דבר ואנחנו עדיין עומדים חסרי אונים מול גדודי האס-אס, כמו בשטעייטל בפולין, מבטלת באחת את כל הישגי הציונות.
• הפצצת דרזדן בפברואר 1945 - כאירוע היסטורי - אינה בדיוק מה שמציגים בימין הישראלי. היא הפכה לאורך ההיסטוריה לאירוע משמעותי לא בגלל שהייתה הקטלנית או ההרסנית ביותר מבין התקיפות האוויריות על ערי גרמניה, אלא בגלל השקרים שהפיצה התעמולה הנאצית. שר התעמולה גבלס טען שבדרזדן נהרגו 200 אלף אזרחים, אך מחקרים מאוחרים יותר העלו כי בעיר נהרגו לא יותר מ-25 אלף. חשוב מכך, הפצצת דרזדן היתה שנויה במחלוקת כמעט מיומה הראשון. אפילו וינסטון צ'רצ'יל, שגיבה את האריס לאורך הדרך, כתב בזמן אמת כי יש לשקול אם להמשיך בהפצצות רק "לשם העצמת הטרור". כל זה קרה כשהמשפט הבינלאומי היה עדיין בחיתוליו, אחרי שהגרמנים הפציצו ללא רחם את ערי בריטניה, ובשעה שהמלחמה האכזרית ביותר שידעה האנושות עודנה משתוללת.
• הצגת חמאס כתנועה נאצית היא מאפשרת את מדיניות האש הפראית של צה"ל. המדיניות הזו לא תורמת לביטחון של מדינת ישראל ושל הישראלים עצמם, אלא מערערת אותו. שמה של ישראל הפך לשם נרדף לג'נוסייד, מה שמהווה פגיעה בביטחון הלאומי. ראש ממשלת ישראל הוא נאשם נמלט בפשעי מלחמה, שלא יכול לנחות ברוב מדינות העולם המערבי. ישנם החרמות פורמליים ובלתי-פורמליים על האקדמיה הישראלית. תעשיית ההיי-טק מתכווצת.
• ההפצצות ברצועת עזה מספקות לחמאס את המשאב החשוב ביותר שלו – עשרות אלפי יתומים מחוסרי כל, שקל לגייס לג'יהאד נגד מי שהם רואים כרוצחי הוריהם. ההפצצות גם העניקו לחמאס משאב יקר ערך נוסף: כמות גדולה של חומר נפץ תקני מאלפי נפלים שנמצאים בשטח הרצועה.
• תפישת העולם בדבר הנאציות של חמאס טומנת בחובה טענה בדבר הקורבניות הנצחית של ישראל. לתפישתם של רוב הישראלים, הסבל שנגרם לעזתים מוצדק בגלל הסבל שנגרם לחברה הישראלית ב-7 באוקטובר. אבל את המעגל הזה אפשר להתחיל גם במקום אחר: בצוק איתן (2014) נהרגו 2,202 עזתים, בהם 1,391 אזרחים, ומתוכם יותר מ-500 ילדים. אם ניתן להצדיק את הריגתם של עשרות אלפי עזתים בהרג של 7 באוקטובר, מדוע לא ניתן להצדיק את ההרג של 7 באוקטובר בהרג בצוק איתן? האם הזכות לנקום, להכאיב ולגבות מחיר שמורה רק לישראלים?
• מזה חודשים ארוכים שקל להוכיח כי "חרבות ברזל" אינה עוד מלחמת מגן אלא מלחמת נקם. אין חולק שהכוח הצבאי שנותר ברשות חיזבאללה בצפון גדול מזה של חמאס בדרום ובכל זאת בחרנו לסיים את הלחימה בלבנון בהסכם מדיני. ההנחה היא שכוחו של צה"ל יספיק כדי להרתיע או לספק הגנה מול חיזבאללה - לשם כך אין צורך להרוג את כל לוחמי הארגון. אם בצפון אנחנו יכולים לקחת את הסיכון ולקוות שצה"ל לא ייכשל שוב באופן בלתי נסלח, אין שום סיבה שלא לנהוג כך גם בדרום. כבר חודשים ארוכים שבחמאס מעוניינים בהסכם ארוך טווח שיכלול את שחרור החטופים והפסקת הלחימה. יש רק שתי סיבות אפשריות לסירוב הישראלי לכך: שימור הקואליציה וסיפוק תאוות הנקם הישראלית.

Bakbik1234 • שיחה 17:14, 6 באוגוסט 2025 (IDT)

אין לי אפילו לא טיפת כבוד או החזקה מניר חסון ושותפיו לקמפיין כניעת ישראל, "הרעבה", "ג'נוסייד" וכו', הוא ויתר ה"כתבים" שבפועל להגיד עליהם שהם תקועים בקונספצייה של 7 באוקטובר תהיה מחמאה עבורם, כי האמת שהם תקועים בקונספציות הרבה יותר גרועות ועמוקות, ובידיהם נותנים לחמאס קמפיין חינם לחיזוק שליטתו באוכלוסיית עזה והמשך קיום הטרור. השטויות.שהוא וחבריו פולטים בקצב לא מרגש אותי בכלל. היום כולם יודעים היטב שאלו שהתנגדו להתנתקות חזו בדיוק כל מה שקרה מאז, כולל מה שהיה לבסוף 7 באוקטובר, ולעומתם כל התקשורת שהדהדה בעןצמה כמה שההתנתקות טובה, טעתה בכל מילה ומילה, אבל כמובן שהם לא יכולים להודות בזה אז כל הטענות שלהם איכשהוא מופנות רק ל"חיזוק החמאס בעשור האחרון", כאילו שהמבולבלים והמחרחרים האלו אי פעם ב15 השנים של שלטון נתניהו ציצו על הצורך להכריע את החמאס במחיר מלחמה אימתנית בעזה - כמובן, לא עשו את זה.

השטויות על ג'נוסייד הן, ובכן, שטויות מוחלטות, הופרכו גם במחקר של בגין סאדאת וגם בעובדה הפשוטה שמתוך 60 אלף מתים, כ23 אלף מהם הם מחבלים - שום ג'נוסייד לא נראה ככה. שלא נדבר על "הרעבה" כאשר החמאס הראה לנו בעיניים שהמורעבים באמת ברצועה הם החטופים, בטח לא שוביהם.

אין שום צורך להיצמד לדרזדן, עובדתית במלחמת העולם השניה נהרגו מליוני אזרחים גרמנים, חלק גדול מאוד מהם לא נאצים פעילים אלא נהרגו אגב הקרבות, וכמובן בקרבם היו הרבה מאוד ילדים.

כוחות יכולים להיות נאציים בכוונותיהם ובמעשיהם גם אם ישראל קיימת בניגוד לזמן השואה, וחזקה - זאת כמובן הסיבה היחידה שהנאצים האלו לא עשו לנו מה שעשו הנאצים בשואה. מי שטוען שחמאס ותומכיו הרבים בעזה (גם אלו עובדות מגובות בסקרים של חליל א-שקאקי), לא מתכוונים לשחוט את כל היהודים בישראל אם רק יכלו, הוא או פתי אן גרוע מזה, שקרן.

המלחמה הזאת היא לא מלחמת נקם אלא מלחמה מוצדקת לחלוטין. את החמאס והטרור שלו צריך להכחיד ולהעלים. ותן טל • שיחה 19:22, 6 באוגוסט 2025 (IDT)

משתמש:ותן טל הקונספציה המסוכנת היא שאפשר "להשמיד את חמאס". ההתנגדות והטרור הפלסטיני, כולל חמאס, ימשיכו עד שלא יהיה שלום בין ישראל לפלסטין. שלום כזה כולל בתוכו הקמה של מדינה פלסטינית ריבונית לצד ישראל, סיום הכיבוש ומפעל ההתנחלויות. Bakbik1234 • שיחה 19:43, 6 באוגוסט 2025 (IDT)

קשקוש במיץ. ראשית, ההזיה שמה שהם רוצים היא "פלסטין לצד ישראל" היא המשך הקונספציה. 100 שנה הם מקפידים להגיד דוב ושוב מכל כיוום ובכל דרך שמבחינתם אין ולא תהיה מדינה יהודית, "פרום דה ריבר טו דה סי..." - אז להמשיך וחהתקשקש בהזיות אוסלו שלכם על שתי מדינות לשני עמים, תמשיכו ותקשקשו, רוב העם המוחלט התפקח כבר מההזיות האלו. רוב העם מבין היטב שזה לא הסיפור. זאת הסיבה שהשמאל היום על מנדטים בודדים, וגם זה כולל אנשים שהם לא מהשמאל הקיצוני ממש הזה שאתה מתאר. חמאס והטרור יושמדו כשישראל תהיה מספיק נחושה ובטוחה בדרכה, ותדכא כל סממן אלים כבר בתחילת הדרך, אחרי שכמובן תשלים את טיהור עזה. עזה תהיה מפורזת מנשק וכל בית לאחר מכן שיתגלה בו נשק יופצץ וכל הרחוב כולו ייהרס ותושביו יוגלו מאותו הרחוב, ככה עד שרק בכוח הם יבינו שאין יותר ולא תהיה יותר גילויי הבנה ו"הכלה". ראשי חמאס ייצודו עוד ועוד וכמו שעד עכשיו חיסלנו כמעט את כל ראשי החמאס ובכיריו, ככה זה ימשיך עוד ועוד וסוד: גם בחו"ל. אף אחד מהפושעים לא יהיה מוגן. לא תהיה פלסטין לעולם. לא בשטח עזה,.לא ביו"ש ולא בכל ישראל. הרוב הציוני השפוי והמתפקח בחלקו, ימשיך להגן על האינטרס היהודי מההזיות של התפיסות דוגמת שלך ושל מר"צ, יאיר גולן, ושות'. אנחנו רגילים לזה כבר. ותן טל • שיחה 20:16, 6 באוגוסט 2025 (IDT)

• האם אבו מאזן לא אומר שוב ושוב שרק פתרון של שתי מדינות לשני עמים יוביל לשלום ושקט? האם זאת לא העמדה הרשמית של אש"ף כבר שנים רבות?
• אתה אומר כי "השמאל היום על מנדטים בודדים", אבל לא באמת מסביר למה. האם לא כדאי לציין שישראל לא מעניקה זכות הצבעה לתושבי מזרח ירושלים הערבים? אם תעשה השוואה לצד השני, זה כמו שלכל המתנחלים היו לוקחים פתאום את זכות ההצבעה. כמה קולות זה היה מוריד לימין? מוסי רז מציין: ”ב–1967 החליטה ישראל לספח אליה את ירושלים המזרחית, מבלי להעניק אזרחות לתושביה. כך נוצר המצב האבסורדי שבו שליש מתושבי ירושלים אינם אזרחים, ואינם יכולים לבחור לכנסת ולממשלה שבה נקבעים החוקים שמשפיעים באופן ישיר על חייהם. עד שיסתיים הכיבוש, חובתנו להעניק אזרחות שווה ומלאה לכל מי שמעוניין בכך בתוך השטח שסופח לישראל.”

Bakbik1234 • שיחה 20:38, 6 באוגוסט 2025 (IDT)

אויש נו.ראשית, כבר 20 שנה לא היו בחירות ברשות הפלסטינית ואבו מאזן יודע למה הוא לא עושה כאלו. כל הסקרים מראים שאם היו עושים בחירות, חמאס היה מנצח בענק ותופס את השלטון גם ביו"ש. הלאה - אבו מאזן? אתה מדבר על אותו אבו מאזן שכביכול מתנגד לטרור אבל בפועל מימן (והאמת עדיין מממן רק בדרך עקיפה יותר) את המחבלים ובני משפחותיהם במשך שנים רבות בעשרות או מאות מליוני שקלים? ברור, ככה מתנגדים לטרור. בדת המוסלמית, חשוב להגיד, יש היתר הלכתי מפורש לשקר לכופרים ולאויבי האסלאם והשקר הזה לא נחשב אצלם לשקר, כי הוא נעשה כדי לעמעם את החשד של האויבים ולקדם את מטרות האיסלאם.

הלאה - נזכיר גם שעובדתית הפלסטינים מעולם לא החמיצו הזדמנות להחמיץ הזדמנות ולא קיבלו שום הצעה שהציעו להם - את זה האמת אני זוקף לזכותו של אלוקים שדאג שעם כל ההפקרות של חלק ממניהגינו, עדיין האויבים בעצמם ידאגו לכך שלא נצליח לפגוע בעצמנו בצורה כזאת. הלאה - לא אבו מאזן ולא אף אחד שם ויתרו אי פעם על זכות שיבה מלאה לכל הפליטים לתוך שטחי ישראל, מה שנקרא - כ5/6 מליון מי שהם מכנים פליטים דיחזרו לכל שטח ישראל. כמובן, מעולם לא התכוונו שזה יהיה נדינה יהודית לצד מדינה פלשתינית אלא אולי מקסימום בשלב הראשון מדינה דו לאומית לצד מדינה פלשתינית לחלוטין ובשלב השני כמובן לדאוג להעיף את כל היהודים לים.

מי שלא התפקח מהזיית אוסלו לאחר האוטובוסים המתפוצצים, לא התפקח מהזיית ההתנצקות אחרי שטילי חמאס הגיעו למרחק מאות קילומטרים, מנהרות רישתו את כל הרצועה ושבעה באוקטובר, מי שלא התפקח מכל אלו הוא פשוט אדם אומלל שלא יתפקח גם אם הם ישחטו את כל משפחתו וירקדו מולו בריקוד אכזרי ויטיחו בו שהם יכבשו את כל ישראל ולא יעצרו עד השמדת הציונים - גם אז אותו אדם אומלל ימשיך להגוצ בפנטזיות שלו. לי נשאר לרחם על אנשים כאלו ולהתפלל להחלמתם ממחלת הנפש שלהם.

השטויות שלך לגבי ירושלים - ראשית, בכלל לא הכנסתי את המפלגות הערביות לתוך חישוב השמאל, כי זה לא רלוונטי,.המפלגות הערביות אפילו לא ציוניות, מה שמרצ עןד בקושי בקושי מוכנה להגדיר את עצמה (אף שברור לי אישית כמו לעוד רבים שחלקים נרחבים ממרצ והעבודה, כבר ממזמן אינם ציונים כפי שהיה השמאל בעבר). הטיעון שאם ערביי מזרח ירושלים היו מצביעים אז פתאום השמאל היה גדול הוא טיעון הזוי ומנותק מהעובדות. שלא לדבר על זה שבכל מקרה אחוז ההצבעה במגזר הערבי גם זה שכבר בישראל, אזרח לחלוטין, הוא האחוז הצבעה הכי נמוך מכל מגזרי ישראל. יש כ2 מליון ערבים אזרחים בישראל. ערביי מזרח ירושליים הם כ300 אלף בני אדם, כלומר כ15 אחוז ביחס לכל הערבים הישראליים.

בעזרת השם בקרוב במהרה בימינו ממשלת ישראל, כנסת ישראל ומדינת ישראל יתקנו עוול של חמישה עשורים ויספחו את כל שטחי היישובים היהודיים ביהודה ושומרון (וביום שזה יקרה, ההגדרה "התנחלויות" תיעלם מבחינה משפטית בישראל) בדיוק כמו שסיפחה כבר את הגולן ואת ירושלים המאוחדת.

אסכם שוב שלא תהיה טעות: מדינה פלסטינית לא הייתה ולא תהיה גם לא בעוד מאה שנה. ותן טל • שיחה 20:58, 6 באוגוסט 2025 (IDT)

הרעיון שישראל "נלחמת נגד האסלאם" הוא שגוי. מן הסתם שיש מוסלמים באש"ף, ויש גם נוצרים, אבל זה ארגון עם אידאולוגיה חילונית שתומך בהפרדת הדת מהמדינה. מה גם שהפלגים הכי קיצוניים באש"ף הם הכי פחות דתיים (החזית העממית והחזית הדמוקרטית, ששניהם דוגלים בקומוניזם ומרקסיזם).

כל כיבוש, גם כזה שמחזיק מאה שנה, בסופו של דבר נגמר. המטרה צריכה להיות שהכיבוש יסתיים בדרך של שלום ושתי מדינות, ולא בדרך של שפיכות דמים והרג המוני. בסופו של דבר, אם ישראל תמשיך בסירובה להפסיק את הכיבוש ולהכיר בזכויות הפלסטינים, הדבר יוביל להשמדתה. אפשר רק לקוות שחמינאי צודק כשהוא מסביר כי "השמדת המשטר הציוני לא כוללת בחובה טבח של האוכלוסייה היהודית באזור", אבל לא הייתי ממהר לסמוך על המנהיג העליון של איראן (ואני מאמין שגם אתה לא). Bakbik1234 • שיחה 21:32, 6 באוגוסט 2025 (IDT)

לא ברור לי למה אתה מבטל את הצבעתם של אזרחים פוטנציאליים ממזרח ירושלים. אזרחי המדינה מחליטים מה להצביע. יכול להיות שיבחרו לא להצביע כלל (ר’ הבחירות המוניציפליות בירושלים). יכול להיות שמשהו אחר יקרה. אבל מי שמך להחליט עבור אזרחים אחרים?

ואם יהיה סיפוח של הגדה, האם כל מליוני תושביה הנוכחיים יצביעו גם הם לכנסת, או שנאמץ פטנט דומה של תושבות ללא אזרחות?

אגב, לפי ירושלים#דמוגרפיה, בשנת 2022 היו בירושלים 362,600 ערבים וקצב גידול אוכלוסיה של 3.5%, כלומר, בשנת 2024: בערך 388,000 תושבים ערבים והשנה נעבור את ה־400,000. Tzafrir • שיחה 09:23, 7 באוגוסט 2025 (IDT)

משתמש:Tzafrir במקרה של סיפוח שטחים פלסטיניים נוספים, ישראל תפעל בדיוק באותו האופן שהיא פועלת במזרח ירושלים (שלילה של זכות ההצבעה ותושבות ללא אזרחות). בתרחיש כזה, כבר לא יקיימו דיונים באקדמיה אם ישראל מבצעת את פשע האפרטהייד או לא; זו תהיה עובדה שרק מטורפים יוכלו להתכחש אליה. Bakbik1234 • שיחה 09:39, 7 באוגוסט 2025 (IDT)

אפשר לא להמציא דברים? לתושבי מזרח ירושלים שאינם אזרחים אין זכות בחירה, ממש כמו תושבי חיפה/באר שבע/איפה שלא תרצו שאינם אזרחי מדינת ישראל. ישראל כן מאפשרת לתושבי מזרח ירושלים להתאזרח בה ולכל אזרחיה היא מאפשרת להצביע בבחירות. בחירתם של ערביי מזרח ירושלים לא להתאזרח וממילא לא להצביע לא גורמת לכך שהשלטון הישראלי שם אינו לגטימי. איש עיטי – הבה נשיחה 06:14, 8 באוגוסט 2025 (IDT)

האם אתה מכחיש את זה שהרוב המוחלט של הבקשות להתאזרחות אינן מאושרות? מספיק שערבי שיתף פוסט על הנכבה או שיש לו תמונה עם דגל פלסטין שמתנוסס לצד דגל ישראל, והוא כבר יכול לשכוח מאזרחות. Bakbik1234 • שיחה 06:39, 8 באוגוסט 2025 (IDT)

יש הרבה פייק. במלחמות ובמיוחד נגד משטרים נאצים שמסתתרים בתוך האוכלוסייה יש הרוגים אזרחים. בסיקור המלחמה נגד הנאצים לא הסתירו את הזוועות של הנאצים, אלא להפך. ואילו כעת מסתירים את הזוועות של החמאס כדי להשחיר את ישראל. גם האוקראינים הורגים אזרחים, ולבטח מבצעים פשעי מלחמה, אבל זה מוסתר, כי יש אג'נדה שצריך לתת סיקור חיובי לאוקראינה וסיקור שלילי לישראל. אגסי - שיחה – האם הצלבתם מידע2? 15:22, 6 באוגוסט 2025 (IDT)

משתמש:אגסי ישראל הרבה יותר דומה לרוסיה מאשר לאוקראינה. גם ישראל וגם רוסיה מנסות לספח שטחים כבושים, תוקפות אוכלוסייה אזרחית בהיקף נרחב ומסתבכות עם בית הדין הבינלאומי בהאג. ואם שופטים לפי ילדים הרוגים, אז ישראל מגלה אכזריות גבוהה בהרבה מרוסיה (600+ ילדים נהרגו באוקראינה ו-20,000+ ברצועת עזה). Bakbik1234 • שיחה 16:55, 6 באוגוסט 2025 (IDT)

לא נכון. ישראל לא נלחמת נגד מדינה שוחרת שלום כמו אוקראינה, אלא נלחמת כמו בעלות הברית נגד משטר נאצי רצחני או נגד דאע"ש. אגסי - שיחה – האם הצלבתם מידע2? 18:12, 6 באוגוסט 2025 (IDT)

מדינת ישראל לא נלחמת נגד מדינה. Tzafrir • שיחה 18:51, 6 באוגוסט 2025 (IDT)

"כל מי שפוגשים זה אויב. מזהים דמות, מפעילים אש, משמידים, מתקדמים הלאה". את הפקודות האלו לא קיבלו מחבלי חמאס או המשטר הנאצי, אלא חיילי צה"ל לפני שביצעו טבח של 15 פרמדיקים ברפיח . Bakbik1234 • שיחה 20:15, 6 באוגוסט 2025 (IDT)

תחקיר צה"ל אמין יותר מתעמולת החמאס, ותומכיו. אגסי - שיחה – האם הצלבתם מידע2? 22:34, 6 באוגוסט 2025 (IDT)

תחקיר "הארץ" אמין יותר: יניב קובוביץ, החיילים ירו בלא הבחנה לעבר עובדי הסיוע במשך כשלוש דקות, גם מטווח אפס, באתר הארץ, 23 באפריל 2025. Bakbik1234 • שיחה 22:55, 6 באוגוסט 2025 (IDT)

דרך אגב, בניגוד לטענות השקריות, אין הוכחה שהפרמדיקים היו קשורים לחמאס: ”דובר צה"ל התעקש שבאירוע נהרג פעיל חמאס שזוהה בשמו – אף שאותו כביכול-פעיל לא הופיע באף אחת מרשימות ההרוגים שפורסמו באירוע. צה"ל אף התעקש ששישה מבין ההרוגים היו אנשי חמאס, אבל לא זיהה אותם בשמם או סיפק איזשהן ראיות להאשמה זו.” Bakbik1234 • שיחה 22:59, 6 באוגוסט 2025 (IDT)

מירון רפופורט כתב בהרחבה על השקרים:

מירון רפופורט, כשהשקר של דובר צה"ל מהבהב כמו צ'קלקה בחשיכה בפאתי רפיח, באתר "שיחה מקומית", 8 באפריל 2025.

מירון רפופורט, עמימות, הטעיות והסתרות: קריאה מודרכת בהודעת דובר צה"ל, באתר "שיחה מקומית", 22 באפריל 2025. Bakbik1234 • שיחה 23:03, 6 באוגוסט 2025 (IDT)

כבר מקריאת הכתבה הזו, רואים איך יש שני נימוקים שונים וכנראה סותרים לירי הראשון באמבולנס: זיהוי שלו כרכב משטרה, או כאמבולנס? בכל מקרה, בתחקיר צה״ל מביאים מידע נוסף שבניתוחים של שיחה מקומית לא מתייחסים אליו (ולו רק לבסס אמירה שהוא שגוי) – שכמה אמבולנסים עברו באותו הזמן על הציר ולא נורתה לעברם אש מאותו מארב. כלומר: זה מפחית את הסבירות של ההסבר שמדובר על סתם חיילים צמאי דם שבאו להרוג.

הסבר חלופי הוא שמדובר על חיילים מאוימים, שיודעים שאמבולנסים משמשים לעיתים להעברת אנשי חמאס. הם במארב ורואים (בחלקו השני של האירוע) קבוצה גדולה של אנשים יוצאת מרכב שנראה חשוד ומתחילה להסתובב בשטח שעל ידם.

נקודה בסיסית שיש כאן היא שכאשר אין אפשרות לבטוח באמבולנסים שאינם בשרות חמאס, ואין אפשרות לדעת שאזרחי שמסתובבים בשטח אינם לוחמי חמאס, המשימות של לוחמים מסובכות יותר והסבירות לשגיאות קטלניות גדולות בהרבה. Tzafrir • שיחה 09:11, 7 באוגוסט 2025 (IDT)

הארץ הם יחצנים של המשטר הפלסטיני. בלתי אמינים בעליל בתחום הפוליטי. מקבלים כאמת את הנתונים של חמאס וגופים שבשליטתם, למרות אין ספור הוכחות שהם מרמים. נדיר מאוד שהם מדווחים על פשעי חמאס והרש"פ נגד בני עמם או מבקרים אותם באופן נוקב. אגסי - שיחה – האם הצלבתם מידע2? 09:43, 7 באוגוסט 2025 (IDT)

לא נראה לי שאתה עוקב אחרי עמירה הס. Tzafrir • שיחה 09:59, 7 באוגוסט 2025 (IDT)

כעת עברתי על הכותרת שלה, לא באמת נגד חמאס. ועשיתי חיפוש של המילה "חמאס" באתר "הארץ", גם שם אין כותרות נגד חמאס. אין זכר לפשעים שהם מבצעים נגד עמם, שלא לדבר על פגיעה בזכויות נשים ולהט"ב, וכמובן אין ציטוט של אמירות מזעזעות של ראשי החמאס. אולי יש חריגים די מינוריים. אגסי - שיחה – האם הצלבתם מידע2? 12:45, 7 באוגוסט 2025 (IDT)

הס פחות מבקרת את חמאס מאז שנאסר עליה (כמו על ישראלים בכלל) לבקר ברצועה. היא גרה ברמאללה ולא חוסכת את ביקורתה מהשלטונות שם. Tzafrir • שיחה 17:37, 7 באוגוסט 2025 (IDT)

אגב גם המגורים ברמאללה הם נגד החוק בישראל. אסור לישראלים להיכנס לשטח A. כמובן שזה לא מזיז לה... ותן טל • שיחה 20:17, 7 באוגוסט 2025 (IDT)

והערבים עדיין לא זרקו אותה לים? Bakbik1234 • שיחה 06:47, 8 באוגוסט 2025 (IDT)

קרן חושפת מידע אישי על משתמשים

היי. בימים האחרונים קבע בית המשפט בפורטוגל כי מידע בערכים en:Caesar DePaço וגם pt:Caesar DePaço מכתים את נשוא הערך, ולכן יש להסיר אותו. קרן ויקימדיה מילאה את ההחלטה, כמו גם מסרה לשלטונות פורטוגל פרטים אישיים חלקיים של 8 עורכי ויקיפדיה, כדי שניתן יהיה להעמיד אותם לדין. קרן לא פרסמה עד כה באילו פרטים מדובר, אבל הבטיחה שתעניק עזרה לעורכים הללו בעקבות הפגיעה שבחשיפה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 22:48, 5 באוגוסט 2025 (IDT)

כמובן איני מכיר את הנושא המדובר, עילעלתי קצת, אבל אם באמת מדובר בהסרה לא באמת מוצדקת ומדובר במידע אמיתי ונכון שרק בשל החלטה מושחתת הוסר, ועוד יש סכנה לעורכים שערכו אותו, זה מדגדג בחוש הצדק לתהות האם בישראל כן ניתן בדווקא ליצור ערך על הדמות המדוברת כולל המידע הזה שהוסר, מתוך מחשבה שהחלטה משפטית בפורטוגל לא תקפה בישראל. השאלה היא מה בדיוק המדיניות בנושא... (וכאמור הכל מתבסס על הנחה שלא בטוח נכונה שמדובר בדברי אמת ולא סתם הכפשות). ותן טל • שיחה 19:31, 6 באוגוסט 2025 (IDT)

מטריד ביותר. אסף השני - לדף הסיכה. 23:28, 7 באוגוסט 2025 (IDT)

רעיון לפרשת ואתחנן – שבת נחמו

אחרי הפסקה ארוכה שבתי לכתוב את פינת פרשת השבוע, אני שמח לראות שבמשך כמה שבועות היו שניצלו את היעדרותי וכתבו רעיונות במקומי, המשיכו כך!
וכעת לגופם של דברים, בפרשתנו אנו קוראים על ערי המקלט, "אָ֣ז יַבְדִּ֤יל מֹשֶׁה֙ שָׁלֹ֣שׁ עָרִ֔ים בְּעֵ֖בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן מִזְרְחָ֖ה שָֽׁמֶשׁ׃ לָנֻ֨ס שָׁ֜מָּה רוֹצֵ֗חַ אֲשֶׁ֨ר יִרְצַ֤ח אֶת־רֵעֵ֙הוּ֙ בִּבְלִי־דַ֔עַת וְה֛וּא לֹא־שֹׂנֵ֥א ל֖וֹ מִתְּמֹ֣ל שִׁלְשֹׁ֑ם וְנָ֗ס אֶל־אַחַ֛ת מִן־הֶעָרִ֥ים הָאֵ֖ל וָחָֽי". התלמוד דורש את המילה "וחי" וכותב עביד ליה מידי דתהוי ליה חיותא תנא תלמיד שגלה מגלין רבו עמו שנאמר 'וחי' עביד ליה מידי דתהוי ליה חיותא. הרמב"ם פוסק את הדברים להלכה וכותב "וחיי בעלי חכמה ומבקשיה בלא תלמוד תורה כמיתה חשובין".
לכאורה צריך להבין, המדובר כאן ברוצח, אמנם רוצח בשוגג, אבל עדיין לא מדובר במודל לחיקוי, מדוע אנו פוסקים להלכה שכל תלמיד שרצח בשוגג מגלים את רבו איתו? וכי כל תלמיד הוא כזה שחייו בלא תלמוד תורה כמיתה חשובין?
כשקוראים את דברי הרמב"ם רואים שהוא כותב "וחיי ¹בעלי חכמה ²ומבקשיה..." חז"ל אומרים לנו – כל תלמיד, אף אם אינו במצב של בעלי החכמה, הוא לפחות במצב של "מבקש", מעצם זה שהוא תלמיד ויש לו רב, כבר רואים שהוא בכיוון של מבקש החכמה, ושהוא בדרך להיעשות 'בעל חכמה'.
ההוראה מזה למעשה; אנו צריכים לדעת שבכל אחד, אפילו ברוצח, יש ניצוץ קטן של ביקוש חכמה שלגביו חיים בלא חכמה "כמיתה חשובין". שנזכה לראות את האור בכל אחד.
שבת שלום. שמיה רבה • שיחה • י"ד באב ה'תשפ"ה • 20:34, 7 באוגוסט 2025 (IDT)

ערי מקלט הן דוגמה לחוק שמופיע בתורה אבל לא משתקף בשאר התנך. אין שום סיפור בתנך על מישהו שבורח לעיר מקלט. יש דווקא סיפור על מישהו שאחז בקרנות המזבח ואולי זה היה נוהג מקובל. Tzafrir • שיחה 07:52, 8 באוגוסט 2025 (IDT)

אולי כי למישהואים האלו שברחו לעיר מקלט אין חשיבות אנציק-כלומר תנכ"ית... TheStriker • שיחה 15:43, 8 באוגוסט 2025 (IDT)

הסיפור הזה מראה עד כמה עמוק שכתוב ההיסטוריה בתנך עצמו ולאחריו. לדוגמה, שכם הייתה חלק מליבת ממלכת ישראל הקדומה. חלקים שונים בספר יהושע עדיין משקפים את זה (ההתכנסות בשני ההרים שסביב שכם, לדוגמה). רק מאוחר יותר היא נחשבת לחלק מהארץ הנשארת, אולי בהשראת השומרונים, שיהודי יהודה התבדלו מהם.

בספר ביהושע נכתב שעל הנמלט להישאר בעיר עד מות הכהן הגדול אשר יהיה בימים ההם. כהן גדול אחד בכל הארץ הוא מציאות של ימי בית שני. בימי בית ראשון היה לכל עיר שליט משלה, והיו לא מעט ערים עם מקדשים מקומיים. לדוגמה: מקדש מוצא, לא רחוק מירושלים. Tzafrir • שיחה 15:08, 9 באוגוסט 2025 (IDT)

לא הבנתי את הלוגיקה. סמכות הכהן גדול התבססה לפני אותם המקדשים, עוד כשעם ישראל נדד במדבר. לכן ברור מדוע נותרה חשובה לכל העם גם בימי בית ראשון. קיומם של מקדשים מקומיים לא מוריד מכך, הרי אתה מקבל שזו הייתה המציאות בימי בית שני, וגם אז פעלו מקדשים כאלה. בר 👻 שיחה 23:18, 9 באוגוסט 2025 (IDT)

כשמדברים על הכהן הגדול הכוונה לכהן הגדול במשכן ולאחר מכן בבית המקדש. גם ככל שהיו עוד מקדשים (ובמות וכו'), עובדתית היה כהן גדול בבית המקדש. ותן טל • שיחה 02:28, 10 באוגוסט 2025 (IDT)

ירושלים הייתה בירת ממלכת יהודה. לרוב. בחלק מהזמן התפקיד התחלק בין ירושלים ללכיש. אבל יהודה הייתה ממלכה קטנה שעמדה שנים רבות בצילה של ממלכת ישראל. מעבר לכך, לא ברור כמה זמן לקח לממלכות הללו להתגבש. ספר מלכים גם מתעד קיומו של מקדש בבית אל, עם סיפור הקמה חצי אגדתי והחרבה בימיו של יאשיהו.

סיפור מעניין אחר הוא הסיפור בנספחים של ספר שופטים על הקמת המזבח בדן (גרסה חלופית לזו של ספר מלכים): פסל מיכה. זה סיפור מעניין, מכיוון שהוא משקף מציאות שבה הכהנים הם צאצאי משה, לא נורא מסובך להקים מקדש, ואנשי דן, כשהם הולכים להקים עיר חדשה, יודעים שהם צריכים להקים בה מקדש. הסיפור עצמו כולל עריכה מאוחרת, אולי כי הוא עבר דרך כל מיני ידיים של מי שלא אהבו את הרעיון של מקדש דן. יש לו דמיון לא מפתיע לסיפור של רחל שגונבת את התרפים. וכמובן: לפי הסיפור הזה, יסודו של מזבח דן הוא בחטא.

ועוד מקדש: מקדש שכם (בהר גריזים). לפי המסורות השומרוניות, זהו המקום שבו הייתה העקדה, ובתורה השומרונית יש ציווי מפורש לעבוד את האל שם. כמובן שאלו מסורות שאולי השתנו בימי בית שני שלנו, כי הרי המקדש השומרוני בהר גריזים נבנה לאחר (ובדמות) המקדש השני בירושלים.

אגב, עוד עובדה: מלכי בית דוד לא נקראו מלכתחילה בשמות תיאופוריים שנגזרו מהשם יהוה. הראשון הוא יהושפט. שלמה נקרא בשם האל של העיר: שלם. אולי בגלל זה נוסף לו בדיעבד השם „ידידיה”.

ומה השתנה בימי בית שני? בתקופה הפרסית לא היה מלך. היה פחה מטעם השלטון הפרסי, אבל זה התחלף מדי כמה שנים. יהוד הייתה קטנה (אגב: הסרתי מהערך מפה שהראתה אותה גדולה מכפי שהייתה) כי חברון הפכה להיות אדומית. לא הייתה תחרות למקדש בירושלים. והוא הפך להיות מוקד כוח שלטוני, בחסות הפחה ושאר שלטונות חילוניים. זו גם הייתה ההגשמה לתמצית הקריאה של ספר דברים, מה שאנחנו מכירים כקריאת שמע: יש רק יהוה אחד (מה שנודע אולי בעבר כזה של ירושלים). כי הרי בעבר הייתה לאל גרסה מקומית לכל מקום פולחן. לדוגמה: בעל חצור ובעל פרצים. או „יהוה שומרון”שהוזכר בכונתילת עג'רוד. Tzafrir • שיחה 08:51, 10 באוגוסט 2025 (IDT)

לא ברור לי איך השערות לגבי ההתנהלות הדתית בפועל בימי בית ראשון מוכיחות שכתוב מאוחר של התורה. לפי התיאור בתנ"ך עצמו, רוב הזמן רוב העם לא קיים את מצוות התורה, שייתכן שהייתה קיימת במשך שנים. המחברים, שהיו שייכים למיעוט שומרי התורה, מציגים כל הזמן את המלחמות והצרות בתור עונש על עשיית הרע בעיני ה'. עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • ט"ז באב ה'תשפ"ה • 09:49, 10 באוגוסט 2025 (IDT)

שואת העם היהודי בוויקיאנגלית

היי. פשוט אשאיר את זה כאן: en:Special:PermanentLink/1288288937#Breakdown of BRD and potential Holocaust Revisionism at Roman Shukhevych. הופתעתי. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 23:57, 7 באוגוסט 2025 (IDT)

יגאל, מה כל כך מיוחד בכך שהגבילו משתמש, בנימוק שהוא משכתב את ההיסטוריה? לפי הכותרת מדובר בעריכות בערך רומן שוחביץ' שרצח לא רק יהודים אלא גם הרבה פולנים. ואולי יש גבול להטיות נגד יהודים...אבל אין גבול להטיות נגד ישראל: בעיה ערכית: כך הופכת ויקיפדיה לבמה אנטי ישראלית, באתר Geektime‏, 11 באוגוסט 2025 אגסי - שיחה – האם הצלבתם מידע2? 01:01, 15 באוגוסט 2025 (IDT)

חיסול אזרחים פלסטינים בעזה

עינב חלבי, כתבת לענייני פלסטינים של ynet, מדווחת לנו כי "חוסלו" אחייניו של בכיר חמאס שיושב בקטאר: ”השניים, איימן ומועאד, הם בניו של עבד א-סלאם אל-חיה, אחיו של חליל - שמשמש ראש צוות המו"מ של חמאס ועזב לקטאר לפני 7 באוקטובר.” לא ברור מדוע התקשורת הישראלית משתפת פעולה עם הפרות כל כך בוטות של דיני המלחמה: ישראל מחסלת את בניו של אחיו של ראש צוות המו"מ של חמאס היושב בקטאר, ואצלנו זה מוצג כמשהו חיובי. לאן עוד אפשר להתדרדר? האם גם תינוקות הם מטרה לגיטימית? האם צריך לחסל גם אמהות בהיריון, כפי שעשינו בבית החולים אל-עוודה ובתקיפות רבות נוספות? Bakbik1234 • שיחה 07:27, 10 באוגוסט 2025 (IDT)

איפה כתוב שהם תינוקות? אגב, בגוף הכתבה נכתב שהם נהרגו בתקיפה אווירית. בכותרת נכתב שהם חוסלו. אני ככלל נוטה להאמין יותר למה שנכתב בגוף הכתבה (שנכתב על ידי הכתבת) מאשר לכותרת והתמצית (שנכתבים על ידי עורכים). פרטים נוספים, לדוגמה [4], [5]. לא נראה כמו חיסול. Tzafrir • שיחה 08:13, 10 באוגוסט 2025 (IDT)

איפה כתבתי שהם תינוקות? פשוט הבאתי רעיונות לאיך אפשר להמשיך להתדרדר. אפשר להימנע מזה. Bakbik1234 • שיחה 08:18, 10 באוגוסט 2025 (IDT)

בכיכר העיר אפשר מדי לפתוח פוסטים בנושאים שונים, אבל לדעתי, לא נכון שוויקיפד יפתח מדי שבוע פוסטים באותו נושא (פוליטיקה או פרשת השבוע ועוד). רמזת בשאלתך "האם אם גם תינוקות הם מטרה לגיטימית". לא צריך להתרשם מהכותרת של YNET שהיא למטרת רייטינג. כתוב שם שזה דיווח בעזה (שכידוע נטולי אמינות), ולא כתוב שהם היו מטרת התקיפה.. אגסי - שיחה – האם הצלבתם מידע2? 11:48, 10 באוגוסט 2025 (IDT)

למה לחסל אמהות בהריון זה שלילי? אתה נצמד לנרטיב שלך שנשים הם לא לוחמות, אבל ערפאת אמר שהרחם הערבית תנצח (או משהו בסיגנון) ולכן נרטיב הערבי הוא שנשים בהריון הם כלי נשק נגד ישראל ולמה הנרטיב שלך עדיף על הנרטיב שלהם?

כמובן אני לא רציני, רק רציתי להמחיש לאיפה אפשר להגיע בעולם חסר אמת ומוסר אוביקטיבי מלאכי הלוי - העירו לי פה 09:45, 21 באוגוסט 2025 (IDT)

צר לי להטרידכם בנושא הקשור לויקיפדיה

אני יודע שלא כאן המקום, אבל... רציתי לשתף אתכם בתובנה מסוימת לגבי ערכים שגופים ואישים כותבים על עצמם (ובכלל זה ערכים שנכתבים על ידי יחצ"נים ועורכים בתשלום): בכל הערכים הללו יש נטייה ברורה להרחיב ולפרט את ההישגים וההצלחות של מושאי הערך, שזה יפה, אבל למה רק? למה לא לדרוש מכותבי הערכים הללו לפרט גם, כמשקל נגד לפיסקה האהובה "הישגים בולטים", פיסקה עם "כשלונות בולטים"? האין זה מידע בעל חשיבות אנציקלופדית? האם אנחנו לא מדקדקים בעניין זה בערכים על פוליטיקאים, למשל? והאם יתכן אדם או ארגון שאף פעם לא נכשל? עמית - שיחה 08:18, 11 באוגוסט 2025 (IDT)

AndreFrank-WMIL הזמין חברות וארגונים לסדנה בתשלום שהקרן ערכה. אפשר לשאול את Ruti-WMIL אם הם דאגו להבהיר שיש להוסיף גם ביקורת על הארגון ששילם כסף בשביל להשתתף בסדנה. סביר שלא. אולי הם ישמחו לשתף אותנו מי אלו הארגונים אשר השתתפו בסדנה בשביל שנוכל לבדוק זאת בערכיהם, במידה ואין חסיון משפטי על שמותיהם כמובן. Mod - שיחה 08:51, 11 באוגוסט 2025 (IDT)

אני חושב שאני תמיד צודק. למה שאני אחשוב שיש פגם במעשי? למה שאטרח לכתוב פסקת ביקורת על עצמי (ובאופן כללי: פסקת ביקורת היא במקרים רבים ניסיון לאיזון לא מוצלח, במקום כתיבה מאוזנת של כל הערך). אולי מישהו אחר שמכיר אותי יאזן את הערך עלי. בשביל זה חשוב מאוד שנקפיד שאין בעלות על ערכים.

אבל נקודה חשובה במה שאתה מעלה: אותנו לא מעניינים בדיוק הישגים בולטים. אותנו מעניינים דברים חשובים. הישגים הם חלק מהם. ארגון שרק נכשל הוא כנראה גוף קיקיוני שלא יעניין אותנו. לכן יש במקרים רבים כותרת של הישגים. אבל אם הכותרת הזו לא מתאימה, בהחלט אפשר להחליף אותה במשהו יותר טוב. כמו במקרה של פסקת ביקורת. Tzafrir • שיחה 11:35, 11 באוגוסט 2025 (IDT)

יש להבדיל בין כישלונות לביקורת: ביקורת לא בהכרח מעידה על כישלון, וכישלון לא בהכרח יוביל לביקורת. אזכיר את דבריו של תומס אדיסון: ”אם מצאתי אלף דרכים שלא עובדות, לא נכשלתי. כל ניסיון שכשל הוא עוד צעד קדימה.” לדוגמה, מצאתי היום בערך נשים עושות שלום מידע על הצעת חוק שהן יזמו. מי שהוסיף את המידע בזמן אמת, לא ידע שההצעה תיכשל לחלוטין - וקרוב לוודאי שאם הערך היה נכתב 5 שנים אחרי אף יחצ"ן לא היה טורח לציין את המקרה. אבל דווקא כאן (לדעתי) קרה דבר נכון: יש בערך תיעוד לפעולה שנכשלה אך יש לה חשיבות אנציקלופדית מובהקת - ככה צריכה להיראות אנציקלופדיה. עמית - שיחה 11:52, 11 באוגוסט 2025 (IDT)

יש לך דוגמה לכישלון שלא מצוין בערך הרלוונטי? אני חושב, למשל, על בנימין גיבלי שנכשל בצורה מחפירה בדרך שבה ניהל את חוליית הריגול בפרשת העסק הביש ולאחר מכן ניסה לגלגל את האשמה על פנחס לבון, והיו לו כשלונות נוספים. כל אלה מצוינים בערך ללא המילה "כישלון" - לדעתך צריך לפרט שם "רשימת כשלונות"? — ‏גבי‏ (שיחה | תרומות) 12:52, 24 באוגוסט 2025 (IDT)

הנקודה הרלוונטית היא רמת הפירוט של ההצלחות. ככל שרמת הפירוט של ההצלחות גדולה יותר יש לדרוש רמת פירוט גבוהה גם של הכישלונות. יש לדרוש זאת מהעורכים בתשלום. עורך בתשלום שלא ייעשה זאת יהיה צורך בהסדר כמו למשל עם משתמש עובד. ערך שלא יהיה מאוזן מבחינת ההצלחות והכישלונות, לא צריך להיות במרחב הערכים. Geagea • שיחה 13:02, 24 באוגוסט 2025 (IDT)

אני לא בטוח שאני מבין את השאלה שלך. האם אתה שואל אם ערך צריך בהכרח לכלול פיסקאות "הצלחות בולטות" ו"כשלונות בולטים"? ברור שלא. בכלל גם אין צורך להסביר לקוראים מתי דבר מה הצליח ומתי נכשל (ולכן גם אין שום צורך בקישור פנימי לערך 'כישלון') - הם מספיק אינטיליגנטים להבין לבד. בערכים על פוליטיקאים, למשל, מתנגדיהם הפוליטיים בקרב עורכי הויקיפדיה מקפידים מאוד לפרט את כישלונותיהם הבולטים (וזה בסדר גמור, כך צריך להיות). אבל כשלא מדובר על פוליטיקאים - רוב ערכי האישים והארגונים, יש הימנעות שיטתית מאזכור של כל כישלון שהוא. עמית - שיחה 13:04, 24 באוגוסט 2025 (IDT)

הנושא קצת עמום, כי לפעמים קשה להגדיר כישלון. למשל, אם חברת אלקטרוניקה משיקה מוצר חדש והוא לא נמכר בכמויות גדולות, האם זה כישלון? האם סרט שלא החזיר את ההשקעה הוא כישלון? פה יש דווקא יתרון לתרבות הניסוח הנייטרלי בוויקיפדיה: "החברה השיקה את המוצר אך לאחר שלא נמכרו כמויות גדולות היא הפסיקה את ייצורו", או "הפקת הסרט עלתה 10 מיליון דולר וההכנסות ממנו היו 7 מיליון דולר". הקורא יוכל להסיק לבד את המסקנות. — ‏גבי‏ (שיחה | תרומות) 14:26, 24 באוגוסט 2025 (IDT)

הנושא לא עמום, ואתה מחטיא את העיקר: הרעיון אינו להלבין פנים של מישהו, אלא להימנע מיצירת רושם שגוי של ארגון מושלם שדרכו סוגה בשושנים. אתה מתעקש על המונח "כישלון", אבל גם "הצלחה" זה מונח יחסי. אין צורך להשתמש לא במונח "כישלון", לא במונח "הצלחה" ולא במונח "הישג", אבל צריך לפרט כל דבר שהייתה לו חשיבות אנציקלופדית, ולא רק מה שנחשב הצלחה. עמית - שיחה 15:48, 24 באוגוסט 2025 (IDT)

תחרות כתיבה לשנת 2025

שלום לכולם,
מתארגנת יוזמה של תחרות כתיבה לשנת 2025, בשיתוף עם ויקימדיה, ורצינו לשמוע מכם מה הנושא שתעדיפו שהתחרות תתמקד בו.
בסקר המצורף מוצעים ארבעה רעיונות, ויש שם מקום להוסיף רעיונות משלכם. יהיה מצוין אם תענו עליו כדי שנוכל לראות כמה ביקוש יש לכל נושא של תחרות.
אם תרצו להשתתף בשיפוט או בארגון, תוכלו לכתוב בטופס או לפנות אלי.
אשמח להערות נוספות או לרעיונות נוספים. ‏♪ ‏Funcs‏ ⌘ שיחה ♪ 13:09, 11 באוגוסט 2025 (IDT)

מרגש! כל הכבוד על היוזמה ארז האורז • שיחה 🎗 14:26, 11 באוגוסט 2025 (IDT)

נהדר, תודה על הארגון! ‏Pixie.ca‏ • שיחה 🎗 17:54, 11 באוגוסט 2025 (IDT)

עניתי. כל הכבוד על היוזמה. אפשר לשם שינוי לנצל תחרות שכזו על מנת לעודד כותבים להכחיל קצת את ארכיון מיזם "לטיפול דחוף" ומקבצי עבר ממיזם "המקבץ השבועי" שסובלים לאחרונה מהזנחה מתמשכת. TheStriker • שיחה 20:34, 11 באוגוסט 2025 (IDT)

תודה TheStriker, אהבתי מאוד את הרעיון ‏♪ ‏Funcs‏ ⌘ שיחה ♪ 20:54, 11 באוגוסט 2025 (IDT)

נראה שקצרמר למובחר ניצח בפער גדול, אז אני חושבת שזה מה שנעשה, אולי עם קצת שינויים כדי להתמודד עם בעיות שעלו בהרצה הקודמת של התחרות. ‏♪ ‏Funcs‏ ⌘ שיחה ♪ 22:56, 14 באוגוסט 2025 (IDT)

תודה על היוזמה. יש עוד דרך לעודד כתיבת ערכים: לשלוח להם "תודה". בדקתי, הכותבים הפוריים מקבלים מעט מדי תודות, יחסית להשקעה הגדולה שלהם. אגסי - שיחה – האם הצלבתם מידע2? 23:27, 14 באוגוסט 2025 (IDT)

מה כבר יכול להשתבש?

המועמדת העיראקית לחבר הנאמנים של ויקימדיה, רוואן ג'עפר אל־טאא'י, היא אישה מאוד נחמדה:

• מכחישה את פשעי המין של חמאס בטבח שבעה באוקטובר
• מפרסמת טענות היסטוריות מפוברקות כמו ש"ישו היה פלסטיני"
• משתמשת בביטויים אנטישמיים כמו שפשעיו של סאדם חוסיין "עלו אפילו על אלה של היהודים".
• מפרסמת קריקטורות עם מוטיבים אנטישמיים כמו חיילי צה"ל צולבים את ישו
• משתמשת בדימויים הקשורים לחמאס ("מטרה" מסומנת ב־🔻)

וזה כמובן בנוסף לתעמולה BDS־ית "רגילה", אותה היא שורקת בעל פה. כמה טוב שמישהי עם חיבור כל כך עמוק והגון להיסטוריה תהיה בעלת השפעה לא מבוטלת על מקור ידע עולמי. יחס הזהב • שיחה 22:31, 13 באוגוסט 2025 (IDT)

קצת מהאוצרות: MATHILDA HELLER, Wikimedia Foundation trustee candidate denies use of rape on Oct. 7, posts Hamas symbol, The Jerusalem Post, ‏10 באוגוסט 2025 יחס הזהב • שיחה 22:37, 13 באוגוסט 2025 (IDT)

לטובת כל מי שירצה להגיב בנושא, אני מציע לחשוב 7 פעמים על כל ניסוח לאור התקרית שהייתה בבחירות הקודמות, וק:מזנון/ארכיון 449#דיווח על הפרת קוד התנהגות אוניברסלי. זה נגמר אז (בצדק רב) בלא כלום, אך יש מי שינסו לבדוק אתכם בציציות. Mbkv717 • שיחה • כ' באב ה'תשפ"ה • 00:13, 14 באוגוסט 2025 (IDT)

"ישו היה פלשתינאי". מעניין אם מישהו בסביבתה או בעדת העוקבים שלה טרח אי פעם להגיד לה שישו הוא יליד פרובינקיה יודיאה ולא פרובינקיה סוריה-פלשתינה, ש"נוצרה" בערך 136 שנים אחרי לידתו. TheStriker • שיחה 11:37, 15 באוגוסט 2025 (IDT)

יש 16 מושבים בחבר הנאמנים: 8 מושבים לקהילה ולארגונים שותפים, 7 מושבים— שנבחרים על־ידי חבר הנאמנים—-, וגם מושב אחד למייסד.

כדאי לאחד את הדיון הזה, עם הדיון באותו הנושא במזנון, שנפתח מאוחר יותר: ויקיפדיה:מזנון#בחירות לחבר הנאמנים של ויקימדיה העולמית. אגסי - שיחה – האם הצלבתם מידע2? 09:14, 15 באוגוסט 2025 (IDT)

באג מטריד בתצוגה המקדימה של קוד מקור

כתבתי בדלפק יעוץ וכנראה שאין מספיק עוקבים אחרי הדף. אולי מישהו יודע איך לפתור את זה:

הקיצור P+Shift+Alt שימושי מאוד לתצוגה מקדימה בעת כתיבה בקוד מקור. לאחרונה דפדפן Chrome התחיל להשתמש בקיצור הזה כדי ליצור קבוצת כרטיסיות חדשה. מה שלא מאפשר להשתמש בו לתצוגה מקדימה. מישהו מכיר את הבעיה/תופעה הזו? ויודע מה אפשר לעשות כדי לבטל את הקיצור המיותר החדש? ביקורת • שיחה 00:44, 15 באוגוסט 2025 (IDT)

בנוסף, כנראה מאותה סיבה וכפי שהעיר Idoiz, השתבש קיצור הדרך X+Shift+Alt לערך אקראי. ביקורת • שיחה 03:20, 15 באוגוסט 2025 (IDT)

עדכון, מצאתי את הפתרון - יש להסיר את Shift מהרצף. מעכשיו למשתמשי Chrome במערכת הפעלה Windows די להקיש P+Alt לתצוגה מקדימה במצב עריכת קוד מקור. וכן X+Alt לערך אקראי. בעיה: בגלל צירופי הניקוד, זה לא פעיל אלא כשהמקלדת במצב אנגלית. ביקורת • שיחה 03:30, 15 באוגוסט 2025 (IDT)

תודה על הפתרון Idoiz • שיחה 03:33, 15 באוגוסט 2025 (IDT)

סיוע בהפצה והגברת המודעות

שלום לכם, בעקבות הדיון הזה בוויקישיתוף, כתבתי מכתב תלונה לקרן שכולל גם דיווח על המקרה הספציפי וגם התייחסות אליו כדוגמא מייצגת לתופעה רחבה יותר. הצגתי שם סקירת ספרות להוכיח את טענותי בקשר לנושא עלילות הדם, כמו גם לכשל בהתמודדות הקהילתית עם מקרים של הפרת כללי ההתנהגות והטיית תכנים מגמתית. הזכרתי להם על קיומה של Office Actions Policy שהיא המדניות שמאפשרת להם להתערב באופן ישיר במקרים כאלו והדגשתי את הצורך הדחוף לנקוט פעולה משמעותית לאור ההשלכות על העולם האמיתי. טרם התקבל מענה כלשהו מהקרן, אך בינתיים הועלתה גם כתבה בגיקטיים על הנושא. משום שהמצב הולך ומחמיר, אשמח לסיוע בהגברת המודעות ובהפעלת לחצים על הקרן לעמוד במחויבות שלה להנגשת תכנים אמינים וניטרליים לציבור Chenspec • שיחה 09:46, 17 באוגוסט 2025 (IDT)

כל הכבוד לך. צריך להמשיך להתלונן בכל הצינורות. אגב בפורטל האקטואליה של ויקי האנגלית יש תפנית, כנראה זמנית, שבאופן חסר תקדים, כמה ימים מאז 13 באוגוסט, שאין שם ידיעה אנטי-ישראלית. אגסי - שיחה – האם הצלבתם מידע2? 11:21, 17 באוגוסט 2025 (IDT)

בלי שום קשר, יש מתחת לזה דיון שמזכיר את קובץ:Arrivé d'immigrants en Israël.jpg. התמונה נראית לי מוזרה (לדוגמה: מהם הדגלים?) Tzafrir • שיחה 17:35, 17 באוגוסט 2025 (IDT)

לגבי הצילום, על פי התאריך, יתכן כי קשור לחדרה מקבלת את פני העולים, דבר, 20 במאי 1946 (ראו פרשת לה ספציה). אודי • שיחה 20:26, 17 באוגוסט 2025 (IDT)

מקריאה ראשונית מהמכתב: אני לא מתרשם מספיק. יש שם יותר מדי דברים שגוים.

את מסתמכת שם על מכתב שכתב אד מרטין , פוליטיקאי שקיבל מינוי לכמה חודשים כתובע הראשי ("שר המשפטים") של מחוז קולומביה (ולא כתובע הראשי הפדרלי, כמו כתבת שם בטעות. הוא ניצל את התואר הזה כדי לכתוב כמה וכמה מכתבים בכל מיני נושאים חשובים שלא ממש נוגעים למחוז קולומביה (העיר וושינגטון).

את מתמודדת עם הטענה שמדובר עם האשמות נגד ישראל ולא אנטישמיות. ואחת הדוגמאות הראשונות שאת בוחרת לתת הוא של רוצח שתוקף את שגרירות ישראל וקורא Free Palestine. זה נשמע כמו תקיפה שמכוונת נגד ישראל.

ולבסוף, נסתכל גם על עצמנו: מה אנחנו ניסינו לעשות עם ויקישיתוף כדי לקדם מסרים שחשובים לנו? Tzafrir • שיחה 17:53, 17 באוגוסט 2025 (IDT)

ביקשתי מ-GPT סיכום מפורט של המסמך שלה בעברית, וקיבלתי תשובה ארוכה יחסית. אגב, למרות שציינתי משדובר במסמך של ויקיפדית, התשובה נכתבה בלשון זכר. אגסי - שיחה – האם הצלבתם מידע2? 20:12, 17 באוגוסט 2025 (IDT)

דיון מחיקה חדש אייל • שיחה 20:58, 17 באוגוסט 2025 (IDT)

אני בכלל לא מסכים עם הביקורת של חן. השם "Swords of Iron" אינו מקובל באף מקום מחוץ לישראל, והוא מדגיש את רמת הניתוק מהקהילה באנגלית, שבניגוד לויקיפדיה העברית אינה ציונית מראש. Bakbik1234 • שיחה 19:30, 18 באוגוסט 2025 (IDT)

רק להיכנס לקישור ולראות ישראל/פלסטין זה כבר גרוע, עיוות אקדמי לפני תחילת המחקר. אייל • שיחה 22:14, 18 באוגוסט 2025 (IDT)

רוב העולם מכיר בפלסטין. הסיבה שאומרים שבפועל "אין מדינה פלסטינית" היא שהשטחים הפלסטיניים נמצאים תחת כיבוש ישראלי, שזה החלק המרכזי בסכסוך הישראלי-פלסטיני. Bakbik1234 • שיחה 07:13, 19 באוגוסט 2025 (IDT)

ובהקשר זה, צריך להזכיר שגם מסמך פנימי בויקיפדיה העברית מכיר בכך שהיא סובלת מהטיה ציונית: ”בעוד האנציקלופדיה העברית מגדירה עצמה כ'כללית, יהודית וארצישראלית׳, ויקיפדיה העברית אינה יוצאת בהצהרה כזו. אך מעצם היותה כתובה בעברית, בעיקר על ידי יהודים תושבי ישראל, עולמם של כותבים אלה זוכה בה לביטוי נרחב.” Bakbik1234 • שיחה 07:15, 19 באוגוסט 2025 (IDT)

הערה: אותו מסמך פנימי מקושר מהכתבה: ויקיפדיה:ודע מה שתשיב. הכתבה של עומר בן יעקב פורסמה בשנת 2019. הוא נערך מאז, אך הפסקה המצוטטת כאן לא נערכה מאז. Tzafrir • שיחה 07:37, 19 באוגוסט 2025 (IDT)

דבריו של Bakbik1234 הם דוגמה להטיה, דווקא מצידו. המשפט המצוטט כלל אינו מתייחס להטיה ציונית, אלא לריבוי מידע מההלכה או מדברי חז"ל - מידע הקשור ליהדות (מהיות רוב הכותבים והקוראים יהודים) ואין לו קשר לציונות, וממילא אין בו הטיה ציונית. כש-Bakbik1234 מחפש הטיה ציונית, הוא מוצא אותה גם במקום שאיננה. דוד שי • שיחה 09:25, 19 באוגוסט 2025 (IDT)

עומר בן יעקב מציין שהדברים נכתבו "בדבר הטענה כי ויקיפדיה בעברית נוטה להיות ציונית או יהודית". תחקיר מוסף "הארץ" מדצמבר 2018 אכן מזכיר הטיה פרו-ישראלית שמרנית בויקיפדיה העברית. Bakbik1234 • שיחה 09:36, 19 באוגוסט 2025 (IDT)

חיפשתי בוויקיפדיה האנגלית את הביטוי: "Criticism of". התוצאה השלישית היא, "ביקורת על ישראל". לא מצאתי ערך "ביקורת על" על אף מדינה אחרת, גם לא על מדינות עם משטרים חשוכים או מדינות תוקפניות כמו רוסיה. יש ערך "ביקורת על חמאס" אך לא על הרשות הפלסטינית. אגסי - שיחה – האם הצלבתם מידע2? 09:52, 19 באוגוסט 2025 (IDT)

זה משקף את המציאות, כי באמת יש הרבה ביקורת על ישראל בגלל הכיבוש וההתנחלויות. וכמו שציינת בעצמך, יש גם ערכים על אלימות מצד הפלסטינים כולל החמאס. לא ברור כיצד החלטת שישראל אינה עונה על ההגדרה של "מדינות עם משטרים חשוכים או מדינות תוקפניות", שדווקא מתאימה לישראל תחת נתניהו. Bakbik1234 • שיחה 10:03, 19 באוגוסט 2025 (IDT)

זה משקף אנטישמיות, שיש ביקורת רק על ישראל הדמוקרטיה היחידה במזה"ת. הביקורת אינה חלה רק על שלטון הימין בישראל, אלא גם על שלטון השמאל (שאינו רדיקלי). וצריך לזכור שבית המשפט העליון בישראל הוא עצמאי. אגסי - שיחה – האם הצלבתם מידע2? 10:28, 19 באוגוסט 2025 (IDT)

בויקיפדיה יש ביקורת על מדינות, ארגונים וגופים שונים. המדינה היהודית אינה חסינה מביקורת, מה גם שהיא לא דמוקרטית כפי שאתה מנסה להציג (בזמן הממשל הצבאי על ערביי ישראל היינו מדינת אפרטהייד על מלא, והיום אנחנו דמוקרטיה אתנית במצב הטוב; היא גם נחשבת לפחות דמוקרטית מכמה מדינות אחרות באזור, כמו קפריסין ותוניסיה). Bakbik1234 • שיחה 11:07, 19 באוגוסט 2025 (IDT)

חבל שאתה מפיץ כאן מידע שגוי. תוניסיה כלל לא נחשבת היום לדמוקרטיה, וגם קפריסין מדורגת אחרי ישראל. שמש מרפא • שיחה 21:35, 19 באוגוסט 2025 (IDT)

משתמש:שמש מרפא שכחת לציין שקבוצת האקונומיסט היא פרו-ישראלית וקפיטליסטית מאוד. מדדים מקובלים וניטרליים יותר מוכיחים שאולי דווקא קפריסין ראויה לתואר של "הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון". במדד של Freedom House היא מקבלת ציון של 91/100, בעוד ישראל מקבלת 73/100. מדד חשוב נוסף, של מכון V-Dem, שם את ישראל במקום ה-50, ואת קפריסין במקום ה-36. Bakbik1234 • שיחה 09:15, 20 באוגוסט 2025 (IDT)

מדד האקונימיסט נחשב למדד המוביל בתחום, והוא לא נחשב לפרו ישראלי באופן מיוחד ואפילו להיפך, גם אם מישהו שם חושב שחיסול חמאס זה דבר חיובי. קפיטליזם לא רלוונטי לכאן.
בכל אופן כפי שמופיע בפתיח הערך קפריסין, אמנם מבחינה טכנית היא במזה"ת אבל מבחינה פוליטית ותרבותית היא חלק מהאיחוד האירופי. שמש מרפא • שיחה 10:12, 20 באוגוסט 2025 (IDT)

מדד V-Dem הוא המוביל בתחום לפי מה שאני זוכר. Bakbik1234 • שיחה 10:33, 20 באוגוסט 2025 (IDT)

זה מצחיק שקפריסין, מדינה־אתנית יוונית באי שמחולק על ידי קו ירוק, היא הדוגמא שמצאת. איש עיטי – הבה נשיחה 19:41, 21 באוגוסט 2025 (IDT)

ידידי ועמיתי עורכי הויקיפדיה העברית, אני מבקש להפנות את תשומת לבכם לדינמיקה בדיונים מסוג זה שבמהלכה השיחה עוברת לפסים של ויכוח עם טונים קשים ושימוש במילים בעלות מטען רגשי שלילי עבור כל אחד מהמשתתפים, שבסיכומו של דבר יוצרות חיכוך של ממש בין חברי הקהילה. התהום הקיימת רק מתרחבת ולמרות הרצון הטוב זולגת גם לשיחות בנוגע לנושאים שבלב המיזם. לפי מיטב הבנתי אנחנו מנסים לקום ולשקם ממשבר שקרע במרקם היחסים בקהילה ובזמן שיש מספר גדול של ערכים הזקוקים לתשומת הלב. בבקשה. עדי בן אשר (נטעדי) • שיחה 09:33, 20 באוגוסט 2025 (IDT)

היה כאן דיון של הטחת השמצות שדווקא התדרדר להטחת עובדות בשתי ההודעות האחרונות. Tzafrir • שיחה 09:38, 20 באוגוסט 2025 (IDT)

הדיון המקורי עוסק בתלונה לקרן ויקימדיה על התנהגות לא ראויה והטיות של ויקישיתוף וויקיפדיה האנגלית, נגד ישראל וישראלים. לא נכון להסיט את הדיון להאשמות נגד ויקיפדיה העברית או על מדיניות ישראל, אם כי מותר לטעון שהתלונה לא מוצדקת. אגסי - שיחה – האם הצלבתם מידע2? 10:45, 20 באוגוסט 2025 (IDT)

נושא נוסף שלא התייחסתי אליו הוא הכתבה בגיקטיים. בכתבה מועלות מספר טענות שדורשות התייחסות:

• הטענה שהשם "המלחמה הערבית-ישראלית הראשונה" מתאר את המציאות בצורה טובה יותר מאשר "מלחמת פלשתינה 1948". מדובר בטענה לא הגיונית, כיוון שישראל לא הייתה קיימת כשהמלחמה נפתחה.
• הטענה ששמות כמו "מלחמת חרבות ברזל" ו"מלחמת העצמאות" הם ניטרליים. זאת עוד טענה שאני לא מצליח להבין. ויקיפדיה האנגלית דווקא פעלה בצורה נכונה כשבחרה להשתמש בשם "Gaza war" על פני שמות מכובסים כמו "Swords of Iron" או "Al-Aqsa Flood".
• הטענה שלא צריך להטיל ספק באמינות צה"ל. ההצעה היא בעצם לקבל את עמדתו של צד לוחם אחד בלי לשאול שאלות, שזה כמובן לא הגיוני (במיוחד בהתחשב בעובדה שדובר צה"ל משקר גם הוא).
• הטענה כי שלטים עם כיתובים שמאשימים את ישראל ברצח עם או אפרטהייד הם אנטישמיים ומקדמים עלילות דם. לפי הטענה הזאת, גם ארגוני זכויות אדם ישראליים הם אנטישמיים. זה סילוף של המציאות.

Bakbik1234 • שיחה 11:36, 20 באוגוסט 2025 (IDT)

לא מעט ארגוני "זכויות אדם" (בגרשיים בדווקא) ישראליים הם לחלוטין ובהחלט אנטישמיים, אין שום ספק בזה. שום סילוף של המציאות, רק להגיד דברים כהווייתם. ותן טל • שיחה 16:40, 20 באוגוסט 2025 (IDT)

משתמש:ותן טל אתה מאשים יהודים ישראלים באנטישמיות. איך אין כאן סילוף של המציאות? Bakbik1234 • שיחה 20:58, 20 באוגוסט 2025 (IDT)

ספר ישעיהו, פרק מ"ט, פסוק י"ז. המחשבה המופרכת מציאותית היא שלא יכול להיות דבר כזה יהודים ישראלים אנטישמיים. ז-ה סילוף המציאות. ותן טל • שיחה 23:44, 20 באוגוסט 2025 (IDT)

שנאה עצמית היא ודאי תופעה קיימת וספציפית אוטואנטישמיות היא תופעה ידועה. לכן אין סתירה פנימית בהאשמת יהודים ישראלים באנטישמיות. השאלה האם יש כאן סילוף של המציאות היא שאלה אחרת (ע"ע אוטואנטישמיות). לדעתי לא נכון לתייג באופן גורף אדם כבעל שנאה עצמית רק בגלל עמדותיו, מפני ששנאה היא רגש ועמדות לרוב נובעות גם מנימוקים שכליים. מצד שני, גם רגש יכול להשפיע על עמדות, ולכן הגיוני לחשוד בארגוני שמאל קיצוני באוטואנטישמיות יותר מאשר בארגוני ימין קיצוני. מצד שלישי, לא הוגן להתלונן על זה בסביבה שבה כל עמדה אנטי קווירית מתויגת כפשע שנאה או לפחות הומופוביה או טרנספוביה (פוביה זה רגש). עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • כ"ז באב ה'תשפ"ה • 04:40, 21 באוגוסט 2025 (IDT)

משתמש:עמד המונח "אוטואנטישמיות" מתאים רק למקרים מעטים וקיצוניים, והשימוש שנעשה בו היום הוא פשוט שגוי ונועד לתקוף יהודים שמבקרים את המדיניות של ממשלת ישראל. התופעה הזאת מובילה למצבים מצערים שבהם גם יהודים ניצולי שואה מתויגים כ"אנטישמים". Bakbik1234 • שיחה 10:29, 21 באוגוסט 2025 (IDT)

המונח אוטואנטישמיות מתאים לכל יהודי ששונא את עמו במידה מסוימת, גם אם מדובר בתופעה נפוצה במיינסטרים. כמו שכתבתי, אני מסכים שהשימוש שנעשה בו היום הוא שגוי, מאותה הסיבה שהשימוש במונח הומופוביה שגוי ברוב המקרים. עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • כ"ז באב ה'תשפ"ה • 10:48, 21 באוגוסט 2025 (IDT)

מה הקשר להומופוביה? זה בכלל לא חלק מהדיון. Bakbik1234 • שיחה 10:53, 21 באוגוסט 2025 (IDT)

זה דוגמה נוספת לאותו עיוות חשיבה שמקשר בין דעות לרגשות. השד יודע מה הנושא המקורי של הדיון הזה. עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • כ"ז באב ה'תשפ"ה • 11:17, 21 באוגוסט 2025 (IDT)

נעשה שימוש שגוי במספר מונחים, כולל אוטואנטישמיות. Bakbik1234 • שיחה 11:55, 21 באוגוסט 2025 (IDT)

מספר הבהרות בעקבות הדברים שנכתבו כאן:

• גם בדיון בוויקישיתוף וגם במכתב הבהרתי היטב את ההבדל בין ביקורת לגיטימית על מדינת ישראל לבין עלילות דם. כמו כן, במכתב הבאתי יותר ממקור אחד כדי לבסס את דברי – למעשה, יש שם נספח שלם עם סקירת ספרות, אשר כוללת בין היתר גם התייחסות לאנטישמיות בהקשר של מדינת ישראל.
• בקשר לשם "חרבות ברזל" – כמובן שאני לא מצפה שכל העולם (כולל הוויקיפדיה האנגלית) ישתמשו בשם הישראלי וגם לא טענתי כך בשום מקום. עם זאת, אני לא חושבת שעצם השימוש שלי בשם הזה, מאפשר להסיק עלי שום דבר מעבר לכך שאני מורגלת לשימוש בשם הישראלי למלחמה. מה גם שזה בכלל לא היה הנושא של הדיון.
• בקשר לשם "Gaza war" – הנושא הזה הוזכר רק בכתבה (לא בדיון או במכתב) והוא התייחס לשינוי שנעשה בוויקיפדיה האנגלית מהשם הקודם "Israel–Hamas war".

תודה לכולם על ההתייחסות Chenspec • שיחה 16:43, 20 באוגוסט 2025 (IDT)

אותי המכתב לא משכנע. את משקיעה שם לא מעט מקום בהסבר מהו המושג „עלילת דם” אבל לא נותנת דוגמאות טובות לתמונות שצריכות להיות בקטגוריה. הדוגמאות המעטות שאת נותנת ממחישות את ההבדל בין המשמעות של אנטישמיות לדעתך למשמעות של אנטישמיות לדעתם של אחרים. נראה שכל משתתפי הדיון (או כמעט כולם) מסכימים על כך.

יש לך שם פרק שלם שמנסה להסביר למה אנטי ישראליות היא אנטישמיות. לא קונה. יש מספיק אנשים שרואים את ישראל מפציצה ילדים קטנים ומזדעזעים (כמו שעשור קודם לכן הזדעזעו מתמונות של הרג ילדים בסוריה). את מנסה להסביר לאנשים למה הם טועים? Tzafrir • שיחה 08:42, 21 באוגוסט 2025 (IDT)

משתמש:Tzafrir אתה מדבר על המקרה האחרון שנחשף (חיסול של ילדה קטנה שנשאה מים בג'באליה), או באופן כללי? https://x.com/AJEnglish/status/1957080389425455235 Bakbik1234 • שיחה 10:48, 21 באוגוסט 2025 (IDT)

יופי. הצלחת בכוח להכניס מקרה שאולי הוא רלוונטי ואולי הוא לא לדיון. כל הכבוד. אגב: מבחינתי אל ג’זירה היא מכונת תעמולה. Tzafrir • שיחה 11:19, 21 באוגוסט 2025 (IDT)

יש לה הטיה פרו-פלסטינית, זה לא סוף העולם. ל-ynet "האתר של המדינה" יש הטיה פרו-ישראלית ואף פעם לא העירו לי על השימוש בו. Bakbik1234 • שיחה 11:39, 21 באוגוסט 2025 (IDT)

כאמור, כל הכבוד על הטיה מוצלחת של נושא הדיון. Tzafrir • שיחה 14:08, 21 באוגוסט 2025 (IDT)

Tzafrir - הקטגוריה נמחקה בטענה שמדובר באירוע חד פעמי בימי הביניים שקשור לפולחן דתי בלבד ולכן לא רלוונטי לימינו או לאירוע בעל אופי צבאי. בהתאם לכך הטענה שלי הייתה שעלילת דם אינה אירוע חד פעמי ואינה מוגבלת לימי הביניים או לפולחן דתי, אלא תופעה מתמשכת שמופיעה בצורות שונות לאורך השנים כולל בימינו. זכותך לדעתך בנוגע לפירוש המלחמה בהקשר הזה, אבל בסקירת הספרות שלי הוכחתי את הטענה הכללית שעלילת דם הן תופעה רחבה ולא אירוע חד פעמי וספציפי. Chenspec • שיחה 15:09, 24 באוגוסט 2025 (IDT)

סקירת המקורות שלך לא הראתה שמדובר על כך. אם שלטונות איראן יכחישו שואה ויפרסמו קריקטורות אנטישמיות מתועבות, לא יהיה מדובר על עלילת דם (אבל כן על אנטישמיות). אם שלטונות איראן יאשימו יהודי בריגול לטובת ישראל, גם אז לא מדובר על עלילת דם. אם שלטונות איראן יאשימו מי מיהודי איראן ברצח על רקע פולחן דתי, יהיה מדובר על עלילת דם. עלילת שם זה שם טעון לתופעה, ואין סיבה להשתמש בשם טעון מדי. במקום להבין את זה ולעבוד עם שמות ניטרליים יותר, את מביאה הסברים מלומדים. זה שמישהו אחר לא בסדר לא נותן לך לגיטימציה להיות לא בסדר. להפך: זה רק מפריע לך להצביע על פגמים של אחרים. Tzafrir • שיחה 15:57, 25 באוגוסט 2025 (IDT)

יש הטוענים שלפי נתוני אמ"ן, לפחות 83% מההרוגים בעזה הם אזרחים. האמנם?

במהלך ההתקפות על רצועת עזה הנצורה, ארגון זכויות האדם Euro-Med Human Rights Monitor דיווח כי בסביבות 90% מההרוגים בעזה הם אזרחים. כאשר ציינתי שיש ארגון שטוען כך, מפעיל מערכת בויקיפדיה העברית האשים אותי בשקרים, וביקש מהחונך שלי להתערב. היום, בהתבסס על מסד נתונים פנימי של אמ"ן, עיתון הגרדיאן חשף כי לפחות 83% מההרוגים בעזה הם אזרחים. יחס זה נחשב לגבוה בצורה קיצונית ללוחמה מודרנית, ומעיד על טבח.

אהרון חליוה, ראש אמ"ן ב-7 באוקטובר, אמר בהקלטות שפורסמו בשבוע שעבר כי "על כל אחד ב-7 באוקטובר צריכים למות 50 פלסטינים. זה לא משנה עכשיו ילדים". חליוה יכול להיות שמח, כי עברנו את המספר הזה כבר מזמן, ועכשיו אפשר כבר לעצור. Bakbik1234 • שיחה 19:04, 21 באוגוסט 2025 (IDT)

ביקשו ממך לא לפתוח שוב ושוב דיונים כאן על אותו נושא.

יש לנו ערכים שעוסקים בכך. מוזמן לתקן אותם. רק אציין שהגרדיאן מציין כמקור למידע כתבה של שיחה מקומית (והמקבילה האנגלית שלה במגזין +972). Tzafrir • שיחה 19:12, 21 באוגוסט 2025 (IDT)

אני לא זוכר בקשה כזאת, אבל אם הייתה אז אני מתנצל על פתיחת הדיון. בכל מקרה, לא ניתן "לתקן ערכים" בויקיפדיה העברית, לפחות לא בכל הנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני. פרופ' שירה קליין הראתה כיצד ניסיונות חוזרים ונשנים של עורכים לתקן את העיוותים בערכים בויקיפדיה העברית נדחים שוב ושוב על ידי עורכים אחרים, מה שמצביע על מגמה מכוונת ועקבית של שימור הנרטיב המוטה. היא הציגה דוגמאות מדפי השיחה של הערכים, המעידות על ויכוחים ערים ועל דחייה שיטתית של תיקונים המבוססים על מקורות אקדמיים מוסמכים. Bakbik1234 • שיחה 19:22, 21 באוגוסט 2025 (IDT)

זה נכון גם למקרה הזה. שני עורכים שונים כבר הספיקו למחוק את המידע על 83% נפגעים אזרחים. ועל ארגון זכויות האדם Euro-Med Human Rights Monitor בכלל אין על מה לדבר, כי הוא נתפס כפרו-פלסטיני, וזה כמובן אסור בויקיפדיה העברית. Bakbik1234 • שיחה 19:29, 21 באוגוסט 2025 (IDT)

אז תתמודד עם הטענה. המקום לדון בכך הוא דף השיחה של הערך ששינית: שיחה:מלחמת חרבות ברזל. בתור התחלה: כותרת הכתבה לא מדויקת וכותרת הדיון שלך שגויה עוד יותר. אבל נמשיך את הדיון שם. Tzafrir • שיחה 19:52, 21 באוגוסט 2025 (IDT)

זה לא "מידע", זה מחקר מקורי שלהם. הם "קבעו" שאם לכאורה אמ"ן לא נוקבים בכל שם ושם אז מי שלא נקבו בו הוא אזרח. זאת קביעה מטומטמת מאוד ולא קשורה לכלום (ואם הם מפרסמים שמות רק של אלף אזרחים הרוגים אז זה אוטומטית אומר שכל היתר הם מחבלים? מה זאת החובבנות הנפשעת הזאת של שיחה מקומית, +972 והגרדיאן שמצטט אותם כמו תוכי, בלי טיפת עריכה וטיפת ביקורת על נתונים מסולפים?). בנוסף, כמובן, מדובר בנקיבה במידע שלכאורה מגיע מאמ"ן - מידע מסווג ככה שעצם החשיפה למקור אם ישנה לא ברורה ובכל אופן זה לא משהו שניתן לאמת אבל גם אם ניתן היה לאמת, הטענה שזה מעיד על 83 אחוז אזרחים נפגעים היא שקרית לחלוטין. זה אכן מעיד הרבה מאוד על חוסר האמינות של כל אותם הגופים. יותר לא מתכוון להתייחס לשטות הזאת. ותן טל • שיחה 23:13, 21 באוגוסט 2025 (IDT)

אני לא מבין למה מסתמכים כאן על אמ"ן, שמטבעו אינו מקור ניטרלי, כשיש לנו מקור אמין, ניטרלי ומקיף כמו ויקיפדיה העברית, שבה בקטגוריה:פעילי חמאס שנהרגו ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל יש 26 ערכים, ומובן שכל יתר ההרוגים, שאינם בקטגוריה זו, אינם פעילי חמאס, כלומר הם אזרחים. דוד שי • שיחה 07:33, 22 באוגוסט 2025 (IDT)

גם התגובה המלומדת הזו צריכה להיכתב בשיחה:מלחמת חרבות ברזל#נתוני אמ״ן ולא כאן. Tzafrir • שיחה 08:03, 22 באוגוסט 2025 (IDT)

הגבתי שם. Bakbik1234 • שיחה 10:08, 22 באוגוסט 2025 (IDT)

@ותן טל אתה שב וכותב "זה מחקר מקורי שלהם", ואף מונע הכנסת מידע או קישור לידיעה המסויימת הזו, אם הבנתי נכון -מהנימוק הזה - אבל זה לא נימוק תקף. המושג "מחקר מקורי" מתייחס למחקר של עורך ויקיפדיה. הרי כל מחקר וכל נתון במאמר אקדמי, תחקיר של עיתון או אתר אינטרנט חדשותי - הוא מחקר מקורי של המפרסם. בתקווה שהוא לא מועתק. פעמים רבות תחקירים עיתונאיים הם מקורות טובים יותר טובים יותר מנתונים שמפרסמים גורמים בעלי עניין. NilsHolgersson2 • שיחה 11:57, 22 באוגוסט 2025 (IDT)

זה לא "מחקר" אפילו, הניסוח מחקר מקורי זה רק ניסוח, הכוונה היא בדיוק כפי שהבהרתי גם במחיקה הראשונה וגם כאן ומה שהבהירו למעשה גם אביר המתמטיקה שמחק לבקביק עוד קודם את המקור וגם כאן דוד שי התייחס לזה - הקפיצה הלוגית שנעשית במקורות האלו ממצב שבו (לכאורה, הרי המידע מסווג, אז מי יודע אם זה נכון) אמ"ן יוצר רשימת שמות של מחבלים שחוסלו, לקביעה שכל היתר הם לא מחבלים - היא קפיצה לוגית מופרכת ומעידה על הרדידות המוחלטת של המקור אם לא על הטייה מכוונת בניסיון ליצור מצג שווא. שיחה מקומית, +972 ואפילו הגרדיאן (אם כי הוא בכלל פשוט ציטט מה שהנ"ל פרסמו) הם לא מכוני מחקר (בניגוד, נניח, לINSS), לא ביצעו מחקר אמיתי, וביצעו "פשע" עיתונאי שכזה. בושה וחרפה. ותן טל • שיחה 12:18, 22 באוגוסט 2025 (IDT)

הם מפרטים את כל המידע שלהם ומנמקים את המסקנות בפירוט, זה ממש לא פשע אלא תחקיר שמבוסס על מידע שמסרו מקורות פנימיים. הרי משם אתם שואבים אפילו את הספקות - מהספקות שהם העלו וציינו. כשבקביק מוסיף את זה לערך כדי להדגים אנקדוטה שמוזכרת בידיעה - זה לא שייך למחלוקת שלך או של דוד שי עם שיטת המדידה, וזה לא סביר לשחזר בנימוק זה. NilsHolgersson2 • שיחה 12:25, 22 באוגוסט 2025 (IDT)

זה תחקיר בדיוק ברמה שדוד שי העיר בציניות שבויקיפדיה יש 26 מחבלים בקטגוריה של מחבלים שנהרגו במלחמה ועל כן ברור שכל היתר הם לא מחבלים.

בוודאי כאשר ההתנגדות היא למקור עצמו עם הסבר למה מדובר במקור לא אמין בשום צורה (ובניגוד לדבריך זה לא רק אני שהתייחסתי ככה) אזי זה סביר לחלוטין לשחזר את המקור הזה. מה שלא סביר זה שבקביק לאחר שאביר המתמטיקה מחק לו את המקור עם נימוק, ניסה להכניס שוב את המקור בדרך אחרת.אני מחקתי לו שוב עם נימוק, והוא במקביל פותח "דיון" בכיכר העיר (כמובן, בכלל לא המקום לדיונים על עריכות ובכל אופן זה כבר הדיון הפוליטי השלישי בתוך זמן קצר מאוד שבקביק פותח בכיכר העיר, וזה קצת יותר מידי...), ובמקביל מנסה ש-ו-ב להכניס את אותו המקור בדיוק בדרך אחרת.זה לכל הפחות על גבול מלחמת העריכה ובעיקר חוסר הבנה בסיסית של העורך שיש לעורכים כאן התנגדויות מנומקות למקור ועל כן הוא לא יכול חופשי לנסות להכניס את זה שוב בדלת אחורית כזאת או אחרת... זה מה שלא סביר. בכבוד, ותן טל • שיחה 12:34, 22 באוגוסט 2025 (IDT)

עוד התייחסות לנושא זה, של דני אורבך ויגיל הנקין. דוד שי • שיחה 17:08, 23 באוגוסט 2025 (IDT)

פרופ' מייקל ספאגט מציין שיש כאן סטנדרט כפול, וחוסר בשקיפות נתונים מצד צה"ל. בעוד שמשרד הבריאות של רצועת עזה פרסם 12 רשימות מפורטות של הרוגים שתועדו מאז תחילת המלחמה, כולל פרטים דמוגרפיים לכל ההרוגים שזוהו (שם, ת"ז, מין וגיל), ישראל לא עושה את זה בנוגע לחמושים שהיא טוענת שהרגה. עד שלא תהיה שקיפות נתונים מצד ישראל, כל הדיבור על "20,000+ מחבלים שחוסלו" פשוט לא רלוונטי. מספר חוקרים העריכו כי בסביבות 80% מההרוגים בעזה הם אזרחים. יחס זה נחשב לגבוה ביותר ללוחמה מודרנית. Bakbik1234 • שיחה 17:13, 23 באוגוסט 2025 (IDT)

זה שתחזור על השקר הזה שוב ושוב לא יהפוך אותו לאמת, אפילו אם תצבע את המילים בקישור כחול. שמש מרפא • שיחה 02:30, 24 באוגוסט 2025 (IDT)

משתמש:שמש מרפא אתה מוזמן להתווכח עם מומחים וחוקרים רבים שהעריכו כי לפחות 80% מההרוגים בעזה הם אזרחים, כמו פרופ' מייקל ספאגט ופרופ' אדם גפני. Bakbik1234 • שיחה 11:42, 24 באוגוסט 2025 (IDT)

האמת שיש מקום לכתוב ערכים בעברית אודות הפרופסורים האלה. NilsHolgersson2 • שיחה 11:46, 24 באוגוסט 2025 (IDT)

הו, הפנייה אל הסמכות. מי יהין לחלוק על הוד פרופסריותם שסבורים שאם אמ"ן לא מספק מספר זהות ואילן יוחסין בהכרח שמדובר באזרחים. שמש מרפא • שיחה 12:51, 24 באוגוסט 2025 (IDT)

מדובר שבהערכות שפורסמו בשנה שעברה, בלי שום קשר לתחקיר של הגרדיאן ושיחה מקומית. Bakbik1234 • שיחה 13:04, 24 באוגוסט 2025 (IDT)

טוב, אז בכל זאת טרחתי ונכנסתי לקישורים. מסתבר שהקישור הראשון מתבסס על הפרחת הנחה לא סבירה ולא מבוססת שמחצית מההרוגים בגילאי 15-69 הם אזרחים, ושכל השאר הם גם אזרחים. מסתבר שההודעה הקודמת שלי עדיין תקפה. כשנכנסתי לקישור השני קפצה לי הודעה הקוראת לתמיכה במועמדים פרוגרסיביים (כך במקור) כמו תומך האינתיפאדה זוהרן ממדאני. כאן נטשתי. שמש מרפא • שיחה 13:26, 24 באוגוסט 2025 (IDT)

• לפי פרופ' מייקל ספאגט: "roughly 80% of all MoH-recorded deaths would civilians. [...] the percentage of civilians among the dead in the Gaza war is well above the average for modern warfare in general."
• לפי פרופ' אדם גפני: "we can’t assume that every adult male is a combatant. If we assume that the number of noncombatant men who have been killed equals the number of women killed, which is equivalent to about half of the roughly 14,000 adult male deaths, we can estimate that around 80 percent of the Gazans killed have been civilians."

Bakbik1234 • שיחה 13:35, 24 באוגוסט 2025 (IDT)

אתה מצטט חצאי משפטים. ה'נתון' הזה של 80% מתבסס על ההנחה הנ"ל, והמשפט הבא הוא שבקרב לוחמה בשטח צפוף מדובר בנתון קרוב לממוצע במלחמות מודרניות, או מעט גבוה ממנו, גם לפי ההנחה הזאת. אגב, יש לקחת בחשבון בנוסף גם את ההתחפרות השיטתית של חמאס באוכלוסיה, דבר שאין לו אח ורע. לגבי גפני - שוב, אותה הנחה חסרת שום בסיס. שמש מרפא • שיחה 13:42, 24 באוגוסט 2025 (IDT)

אני מצטט את החלק שבו הם הגיעו למסקנה שנהרגו בערך 80% אזרחים, לאחר חישובים. אין לי סיבה לחזור על אותם החישובים שהם כבר עשו ויודעים לעשות יותר טוב ממני. Bakbik1234 • שיחה 13:56, 24 באוגוסט 2025 (IDT)

הוויכוח הזה קצת מזכיר את משל הזאב והטלה של קרילוב. אייעץ לבקביק להפסיק להתווכח ולהתחיל לבחון מסלולי בריחה, או לקחת בחשבון שגורלו עלול להיות כגורל הטלה. קיפודנחש 20:53, 24 באוגוסט 2025 (IDT)

תגובה ראויה להסתרה. אייל • שיחה 14:17, 25 באוגוסט 2025 (IDT)

אותו הדבר בשיחה:מלחמת חרבות ברזל#עמותת AOAV. עמותה בריטית מוכרת ואמינה פתאום הופכת ל"אתר עב"מי", ומומחים שמעריכים שנהרגו 80% אזרחים הופכים ל"שקרנים". זה ברור שהמטרה היא לא דיוק היסטורי ומשפטי, אלא הסברה (תעמולה) והגנה על ישראל בכל מחיר. Bakbik1234 • שיחה 17:03, 25 באוגוסט 2025 (IDT)

@קיפודנחש, באמת שאני נבוך בשבילך עכשיו. הצד שאתה לא אוהב הופך לזאב טורף רק כי לצד שאתה אוהב אין תשובות ענייניות. מצער שזו הרמה שהגעת אליה. שמש מרפא • שיחה 18:21, 25 באוגוסט 2025 (IDT)

הנמשל במשל לא קשור ל"טריפה", אלא לעובדה שכל ראיה שמובאת בפניך הופכת מיד ל"שקר".

כתבת "זה שתחזור על השקר הזה שוב ושוב לא יהפוך אותו לאמת, אפילו אם תצבע את המילים בקישור כחול". על כך אענה: זה שתקרא לדברים "שקר" שוב ושוב ושוב ושוב לא יהפוך אמת לשקר אפילו אם תקרא לה "שקר" עוד עשרים פעמים, וכאן הטעם למשל.

לשאלת גורלו של הטלה, אייעץ לקרוא את דברי הילה, בצירוף העובדה שאזרחים ישראלים שהואשמו בכך שהם מהדהדים את "הנראטיב של חמאס" מרצים כיום עונשי מאסר בעקבות ההאשמות הללו, ועצתי לבקביק, גם אם נכתבה עם שמץ הומור, אינה מנותקת מהמציאות בישראל של שלהי תשפ"ה.

אתה לא צריך לחוש מבוכה "בשבילי", ולא נראה שאתה מתכוון לחוש מבוכה עבור עצמך - גם כשברור לכל מי שלא מקבל את התעמולה הישראלית כלשונה (כלומר כמעט כל האנשים שאינם ישראלים ולצידם ישראלים רבים) שישראל מבצעת בעזה פשעים מדי יום ביומו, הרבה ישראלים (ומדבריך משתמע שאתה אחד מהם) ממשיכים להכחיש זאת בתירוצים מתירוצים שונים, בדומה לזאב מהמשל. קיפודנחש 18:42, 25 באוגוסט 2025 (IDT)

אולי במקום לבלבל את השכל תענה לעניין? יש דיון סביב המאמר של הגארדיאן. מאמר ספציפי. האם אתה חושב שהמאמר מתאים לויקיפדיה כן או לא (עם הסבר)? אנציקלופד • שיחה 18:55, 25 באוגוסט 2025 (IDT)

אין לי דעה בשאלה הזו, וגם אם פתיחת הדיון אכן עסקה רק במאמר הספציפי הזה (היא לא), הדיון הסתעף מאז, כמו דיונים רבים בכיכר העיר, ואין לי כל תחושת מחויבות לספק את מאווייך ולהגביל את דברי לשאלה שנדמה לך שהדיון מוגבל אליה. קיפודנחש 19:08, 25 באוגוסט 2025 (IDT)

כן, רק שלטיעון הענייני אתה מסרב להתייחס. לאחר שהראינו שה'הערכה' הזאת של 80% שווה כקליפת השום, בקביק לא ניסה לחזק את עמדתו באמצעות טיעונים כלשהם אלא רק הדהד שוב ושוב את אותם דברים בצירוף קישורים כחולים.
לכתוב כאן "לא הוא לא שיקר, ואתה הזאב מהמשל" זה סגנון ויכוח שנפרדתי ממנו אי שם עוד כשהייתי בגיל חד ספרתי. כאמור, מביך.
טוב מאד שבמדינת ישראל יש אכיפה על תמיכה בטרור. שמש מרפא • שיחה 01:26, 26 באוגוסט 2025 (IDT)

לא מצאתי "טיעון ענייני". כשאתה אומר משהו כמו "אגב, יש לקחת בחשבון בנוסף גם את ההתחפרות השיטתית של חמאס באוכלוסיה" אתה בעצם אומר ש-80% זה "בסדר", זו לא טענה שסותרת את ההערכה. אתה רשאי לכנות את ההנחות שהערכות המומחים מתבססות עליהן "הנחה לא סבירה ולא מבוססת" (אם תשאל אותי במקום אחר אנסה להסביר מה לא הבנת בהנחה עצמה, ולמה היא לפחות סבירה אם לא מבוססת. הדיון הנוכחי נפוח מדי לשם כך), אבל עליך לקבל את העובדה הפשוטה שנראה שאתה מתעלם ממנה: אלו הן הערכות המומחים. אם האתר בו מופיעה הערכה כלשהי מרגיז אותך אינך חייב לקרוא אותה, אבל זה ששמש מרפא לא רוצה לקרוא משהו לא מאיין את המשהו הזה.

לדבריך ההערכות הללו שוות כקליפת השום. הזאב אומר שהעובדה שהטלה נמצא במורד הנהר ממנו "שווה כקליפת השום" לשאלה האם הטלה מאלח את מימיו, והעובדה שהטלה רק בן שנה "שווה כקליפת השום" כטיעון שלא היה יכול ללגלג על הזאב לפני שנתיים, ומכאן המשלת המשל לנמשל.

אם המשפט האחרון בדבריך מנסה לרמוז שמי ממשתתפי הדיון "תומך בטרור" אז זו האשמה מכוערת ושגויה. אם התכוונת למשהו אחר, לא ברור למה התכוונת ולמה זה נכתב כאן. קיפודנחש 05:43, 26 באוגוסט 2025 (IDT)

הנושא שבו עסק אותו פרופסור הוא לאט האם זה "בסדר" או "לא בסדר", אלא האם זה תואם לנתונים ממלחמות מקבילות. לכן, כאשר מבצעים את אותה הקבלה יש לקחת בחשבון את אותה התחפרות באוכלוסיה. אותה השערה של 50% לאמבוססת משום שלא ניתן שום נימוק מדוע עלינו לחשוב ש-50% מבני הטווח הזה הם אזרחים. באותה מידה היה ניתן לכתוב 40, 60 או 75.8. אלה סתם זריקות מספרים. לגבי חסייתך בצל אותם "מומחים" כבר הפניתי לערך פנייה אל הסמכות.

המשפט התייחס כמובן לתלונתך על מעצרי תומכי טרור. שמש מרפא • שיחה 08:23, 26 באוגוסט 2025 (IDT)

לא "התלוננתי", ובוודאי לא על "מעצרי תומכי טרור". ציינתי שבישראל של שלהי תשפ"ה די בפוסט ברשת חברתית כדי שמישהו יוגדר על ידי רשויות אכיפת החוק כ"תומך טרור" ו"יטופל" בהתאם, ולכן הרמז של הילה ממנו יכול להשתמע שמישהו ממשתתפי הדיון הוא "תומך טרור" צריך להילקח ברצינות, ומשמעותו איום של ממש. גם המשפט האחרון בתגובתך הקודמת אליה התייחסתי מצטייר כאיום. קיפודנחש 16:27, 26 באוגוסט 2025 (IDT)

משתמש:שמש מרפא במהלך תקיפות אוויריות ברצועת עזה אושר הרג של עד 20 אזרחים לכל פעיל חמאס זוטר, ויותר ממאה אם היעד היה מנהיג בחמאס. בהרבה מתקיפות אלו נהרגו אזרחים ומשפחות שלמות כנזק אגבי, בין היתר כתוצאה משימוש בפצצות לא מדויקות שהרסו בתים על יושביהם. לפי תחקיר של הניו יורק טיימס, ישראל ביצעה את אחת מהמתקפות האוויריות הקטלניות ביותר במאה הנוכחית, צמצמה במידה ניכרת את הכללים שנועדו להגן על אזרחים ונכשלה בהענשת חיילים שהיו מעורבים בהתנהלות שגויה. לכן, 80% אזרחים זאת ההערכה השמרנית (הערכות אחרות מגיעות ל-90% אזרחים). Bakbik1234 • שיחה 13:05, 26 באוגוסט 2025 (IDT)

חוזרת על דעתי שאין מקום בויקיפדיה העברית לנרטיב של חמאס. לא לפני ה- 7.10 ולא אחריו. Hila Livne • שיחה 14:01, 25 באוגוסט 2025 (IDT)

האם לטענתך מי ממשתתפי דיון זה (או דיון אחר) מציג או מייצג "את הנרטיב של חמאס"? מי? אילו דברים שנאמרו מציגים זאת? אם לא, אז דברייך אינם יותר מהסטת הדיון והקנטה. קיפודנחש 16:17, 25 באוגוסט 2025 (IDT)

משתמש:קיפודנחש הילה פעם אמרה שהיא לא חושבת שאני יהודי, למרות שאני מגיע ממשפחה של ניצולי שואה. אין שום סיבה להתייחס ברצינות להאשמות האלו. Bakbik1234 • שיחה 16:56, 25 באוגוסט 2025 (IDT)

יהדותך בצד, דבריה נאמרו בדיון מרובה משתתפים ומשתמעת מהם טענה שמישהו או מישהם ממשתתפיו מציג את "הנראטיב של חמאס". זו טענה כבדת משקל שראוי לבררה - האם מדובר בהפרחת מילים בעלמא? את מי היא מאשימה? באילו דברים מדובר?

אציין עובדה שלא מרבים להדגיש: למרות שבמדינת ישראל יש לכאורה "חופש דיבור", לא מעט מאזרחיה הואשמו, נשפטו, ונגזרו עליהם עונשי מאסר (אותם הם מרצים) בעוון "הצגת הנראטיב של חמאס", כך שההאשמה שמשתמעת מדבריה זה לא כמו לקרוא למישהו "נודניק" ואפילו לא כמו לכנות מישהו "אידיוט". ענישה "רכה" יותר כמו פיטורין היא מעשה יום ביומו.

אציין גם שיש קשר עקיף להערתך האחרונה - למיטב ידיעתי כל אותם אזרחים החבושים בבתי כלא בעוון פוסטים ברשת אינם יהודים, דבר שמתכתב עם עצתי לך בפוסט הקודם שלי בשרשור הזה. קיפודנחש 17:16, 25 באוגוסט 2025 (IDT)

מותר לבקר את מעשיי ישראל, אבל חייבים לציין את ההקשר הנכון, שיש לחימה נגד ארגון טרור שמבצע פשעים גם נגד עמו. וגם צריך להציג באופן הוגן את הגרסה של ישראל. מי שמבקר דרך קבע רק את ישראל, בלי להציג באופן הוגן את הגרסה של ישראל, ובלי ביקורת אמיתית על חמאס, ואחריותו למצב בעזה, למעשה מפיץ את תעמולת הכזב של חמאס. אגסי - שיחה – האם הצלבתם מידע2? 19:06, 25 באוגוסט 2025 (IDT)

דעתי שונה. בוודאי שיש לי הרבה יותר מ"ביקורת" על חמאס והפשעים המזעזעים שביצע והוא ממשיך לבצע, ושיאם הופגן בשביעי באוקטובר 2023, אבל דרישתך שכל ביקורת על התנהגותה (הנפשעת, לדעתי) של ישראל בעזה תלווה בחזרה על חטאי חמאס משוללת יסוד. אפשר לבקר את התנהגות ישראל גם כעומדת בפני עצמה.

קראתי היום בעיתון שטנק ישראלי ירה פגז על בית החולים האחרון שעדיין "מתפקד" בעזה משום שמישהו זיהה "מצלמה" על קיר הבניין, ולאחר זמן מה, כאשר צוותים ניסו להגיש עזרה לנפגעים ירה פגז נוסף, כי מישהו לא היה בטוח שהפגז הראשון עשה את העבודה. כמה עשרות אנשים נהרגו, בהם רופאים, צוותים רפואיים ועיתונאים - גם צה"ל לא ניסה לטעון שהנפגעים (או אפילו אחד מהם) הם "מחבלי חמאס". האם אי אפשר לבקר זאת בלי לחזור שוב על העובדה הידועה שחמאס הוא ארגון טרור נפשע? האם חמאס אחראי למעשה הזה? במה מתבטאת אחריותו?

זה מזכיר את דבריה של גולדה מאיר ""אנו מסוגלים לסלוח לערבים על ההרג של ילדינו. אנו לא מסוגלים לסלוח להם על כך שהם מכריחים אותנו להרוג את ילדיהם", אחת האמירות הצבועות והמחליאות ביותר ששמעתי מפוליטיקאי ישראלי - אנחנו הורגים ילדים, אבל זו לא אחריותנו ולא אשמתנו - "הם" מכריחים אותנו לעשות זאת. קיפודנחש 19:24, 25 באוגוסט 2025 (IDT)

הוספתי את המילים "דרך קבע". אגסי - שיחה – האם הצלבתם מידע2? 19:47, 25 באוגוסט 2025 (IDT)

אני לא חשה צורך "לבקר" את החמאס כמו שאיני חשה צורך "לבקר" את הנאצים. חמאס הוא חמאס, ארגון מתועב ונפשע, ואין צורך שאבקר אותו כדי שחמאס "ידע" מה דעתי עליו - זה משתמע מעצם העובדה שדברי נכתבים בעברית. לעומת זאת ביקורת על התנהגותה של ישראל בעזה לא נשמעת מספיק בעברית (בטוחני שיש שפות אחרות בהן נשמעת מספיק ביקורת כזו), ומכאן מגיע ה"דרך קבע".

יחד עם זאת, נראה שבדיון הזה אמרתי כל מה שיש לי לומר, וכמה מהדברים יותר מפעם אחת ולכן אעשה כמיטב יכולתי (בלי נדר) לא לחזור אליו. קיפודנחש 20:07, 25 באוגוסט 2025 (IDT)

משתמש:קיפודנחש את/ה מדבר/ת על המקרה הזה, מהיום.

https://x.com/nirhasson/status/1959900841579577649

https://x.com/nirhasson/status/1959948647962943561 Bakbik1234 • שיחה 20:06, 25 באוגוסט 2025 (IDT)

אפתח בהתנצלות: אמרתי שלא אשוב לדיון הזה, ולא עמדתי במילתי. סליחה.

אנסה להסביר לשמש מרפא את האופן בו אני הבנתי את ההנחות עליהן מבוססת ההערכה. אפתח בציטוט דבריו: "מסתבר שהקישור הראשון מתבסס על הפרחת הנחה לא סבירה ולא מבוססת שמחצית מההרוגים בגילאי 15-69 הם אזרחים, ושכל השאר הם גם אזרחים." ובפוסט נוסף " אותה השערה של 50% לאמבוססת משום שלא ניתן שום נימוק מדוע עלינו לחשוב ש-50% מבני הטווח הזה הם אזרחים. באותה מידה היה ניתן לכתוב 40, 60 או 75.8. אלה סתם זריקות מספרים"

אלו הם כמובן הבלים מהובלים שנובעים מאי הבנה של ההנחות עליהן מבוססת ההערכה. כשמנסים להעריך משהו, לא "מניחים" מראש את תוצאות ההערכה ואז מבצעים חישובים מסובכים כדי להגיע למה שהנחנו מלכתחילה. אם מה שנדמה לשמש באמת הייתה ההנחה, המעבר מההנחה להערכה היה קצר מאד (Law of identity). אנסה לתאר את מה שאני הבנתי מקריאת הדברים, ואחר כך אנסה להסביר למה לי ההנחה נראית סבירה.

ההנחה היא שמספר הגברים ה"בלתי מעורבים" ההרוגים בגילאים בהם מדובר דומה למספר הנשים ההרוגות בגילאים אלו. שאר ההערכה מנסה להסיק מההנחה הזו את מספר הלוחמים ההרוגים.

אנסה לפרט מספר "צעדים לוגיים" שלא "מוכיחים" את נכונות ההנחה, אבל לפחות מסבירים למה היא סבירה:

1. החמאס הוא ארגון מוסלמי קיצוני. שלא כמו פתח, צהל, הצבא האמריקאי וצבאות רבים אחרים, אין נשים בשורותיו, ובוודאי שאין נשים לוחמות
2. כל הנשים שנהרגו הן "בלתי מעורבות" ונהרגו בטעות
3. האוכלוסיה מתחלקת בין גברים ונשים באופן שווה (אם לדייק, יש הבדל שלא אחוז או שניים לטובת נשים, אבל ההבדל הזה זניח לעומת "שגיאות מדידה" אחרות כשמנסים להעריך, ולצורך העניין אפשר להתעלם ממנו)
4. טעויות בהריגה לא מבדילות בין גברים ונשים
5. והמסקנה - מספר הגברים שנהרגו בטעות ("בלתי מעורבים") שווה בקירוב ראשון למספר הנשים שנהרגו

אפשר לערער על כל אחת מההנחות/מסקנות הללו או על ההיגיון במעבר מהנחה/מסקנה אחת לבאה, אבל צריך להיזהר: אם למשל רוצים לערער על #4, צריך להסביר למה צהל הורג "בטעות" יותר נשים מאשר גברים, וקשה לתאר הסבר כזה שיציג את צהל ואת ישראל באור חיובי יותר מההערכה אותה מנסה שמש לבטל בנפנוף ידיים.

אפשר גם לסגת לססמה שנשמעה ללא הרף בחודשים הראשונים של המלחמה (ועדיין נשמעת פה ושם), והופרחה מפיותיהם של פרשנים, פוליטיקאים, מצביאים בצהל, אזרחים רבים מספור וחיילים עבריים בשטח (לצד הססמה "למחות את זרע עמלק"): מדובר בססמה "בעזה אין בלתי מעורבים".

למי שמקבל את הססמה הזו כלשונה אין כל בעיה: כל אחד מההרוגים וההרוגות, זקן וזקנה, גבר ואשה, ילד וילדה, תינוקות בזרועות אמותיהם ועוברים ברחמן היה "מעורב" . 100% מההרוגים הם לוחמי חמאס, והיוצאים מהכלל היחידים הם שלושת החטופים שהצליחו לברוח מחוטפיהם ונהרגו בידי חיילינו - כל השאר "מעורבים" ומכאן בני מוות. קיפודנחש 17:41, 26 באוגוסט 2025 (IDT)

משתמש:קיפודנחש אני מסכים איתך. בעניין האחרון, חשוב לציין שמספר החטופים הישראלים שנהרגו בידי צה"ל גבוה בהרבה מ-3, והוא כנראה עומד על עשרות בני אדם. הסיבה שזוכרים רק את המקרה של הרג שלושת החטופים הוא בגלל שירו בהם בזמן שהרימו דגל לבן וזעקו לעזרה (זה קרה גם למאות אזרחים עזתים, מאמהות וילדיהן ועד מורעבים במרכזי סיוע). Bakbik1234 • שיחה 19:50, 26 באוגוסט 2025 (IDT)

חייב לציין שהמספר מופרך לחלוטין. ישנן 39/40 חטופים וחטופות שנכון להיום נקבע שנהרגו בשבי עצמו ולא בעת המתקפה. מתוכם יש 7 כאלו שבוודאות או כמעט בוודאות נהרגו כתוצאה מפעילות צה"ל:

• 3 החטופים שנורו (אלון, יותם וסאמר),
• יש את השלושה שככל הנראה נפגעו במנהרה מגז בשל חיסול של בכיר בחמאס - אליה, רון וניק.
• יש את יוסי שרעבי

יש את סהר ברוך שנהרג ככל הנראה בידי חמאס, בעת ניסיון חילוץ שלו. גופתו גם חטופה עדיין.

בסימן שאלה מה בדיוק סיבת המוות והאם זה נטו בגלל חמאס או בגלל פעולות צה"ל (בכל מקרה כמובן שחמאס כך או כך אשם!) יש 4:

• איתי סבירסקי
• יוסף וחמזה אלזיאדנה
• נטפונג פינטה

בצד הנרצחים ישירות בידי חמאס יש 28, והם:

• יהודית וייס ונועה מרציאנו.
• אופיר צרפתי ועדן זכריה.
• אלעד קציר
• יגב בוכשטב, נדב פופלוול, אלכסנדר דנציג, אברהם מונדר, חיים פרי, יורם מצגר
• הרש גולדברג פולין, עדן ירושלמי, אורי דנינו, אלמוג סרוסי, אלכס לובנוב, כרמל גת.
• עודד ליפשיץ, שירי, כפיר ואריאל ביבס, יצחק אלגרט, אוהד יהלומי, צחי עידן
• אריה זלמנוביץ'
• גיא אילוז
• ענבר היימן
• עמירם קופר

כלומר לסיכום "החטופים שנהרגו מידי צה"ל" עומד על 7 עד 12 חטופים, לא "עשרות" כפי שנטען באותו המקור. ותן טל • שיחה 09:37, 27 באוגוסט 2025 (IDT)

אינני יודע מה אותה רוצה בפתיח שלך. מי דיבר על להניח מראש? מצופה ממי שמניח הנחות שיסביר את מקורן ולא סתם יזרוק מספרים. זה לא מה שעשו הכותבים במאמרים שהובאו.
לגופו של עניין: טענות 1-2 לא מדוייקות. יש בהחלט נשים בשורותיו המבצעות פיגועים נגד חיילים ([6]) ואף גדודי נשים בתפקידים תומכי לחימה ([7]). אין קשר בין האידאולוגיה המוסלמית-קיצונית של החמאס ובין תפקוד נשים כמחבלות בשורותיו (כלומר יש קשר, אבל חיובי). אני מוכן לקבל שמדובר באחוז לא גבוה, אבל הקביעה הגורפת שלך לא נכונה.
לגבי טענות 3-5 והמעבר ביניהן: בוודאי שאין התפלגות שווה בקרב ה"בלתי מעורבים". קודם כל יש את המתמטיקה הפשוטה - כאשר חלק גדול מהגברים פעילי חמאס, חלקן של הנשים באוכלוסיה הנותרת גבוה יותר. בנוסף, במקרים רבים מדובר על בני משפחה של מחבלים, ובהתחשב בכך שטרור זה עסק משפחתי סביר להניח שחלקן של הנשים יתפח בקרב הבלתי מעורבים. כמוכן, בלחימה שכוללת פיצוץ מנהרות והקרסת מבנים טבעי שיהיו יותר נשים בבתים. שטחי מאד לומר שיש כאן התפלגות מגדרית שווה מבלי לקחת בחשבון פקטורים שמשנים את המשוואה.
כמובן שכל זה אם לוקחים את הנתונים הרשמיים של משרד הבריאות החמאסי כעובדה - מסתבר שבהזדמנות אחרת הוא גם ידע לספר שפי חמישה יותר ילדים איבדו את אביהם מאשר את אימם. שמש מרפא • שיחה 22:57, 26 באוגוסט 2025 (IDT)

לא אתייחס לכל טענותיך אבל אענה לשאלתך הראשונה: "מי דיבר על להניח מראש?"

מי שדיבר הוא אתה. ציטטתי ישירות את הדברים שכתבת בהם תיארת את ההנחות עליהן מבוססת ההערכה כפי שהיה נדמה לך ("הפרחת הנחה לא סבירה ולא מבוססת שמחצית מההרוגים בגילאי 15-69 הם אזרחים"). מה שהיה נדמה לך שהיא ההנחה מצביע על קושי בהבנת הנקרא, אותו ניסיתי להבהיר. לגבי שאר תגובתך - כצפוי. אין הפתעות. קיפודנחש 01:10, 27 באוגוסט 2025 (IDT)

אני מצפה ממי שיניח הנחות שיבהיר על מה הן מבוססות, אחרת הן חסרות משמעות. סה טו.
חשבתי לתומי שהתקדמנו מנימוקי "אתה זאב". מסתבר שטעיתי. נו שוין, לא פעם ראשונה. שמש מרפא • שיחה 01:53, 27 באוגוסט 2025 (IDT)

הציפיות שלך הן עניינך. הקביעה שדבריו של מי שלא מגשים אותן הם "חסרי משמעות" ריקה ויהירה. הסיכוי שמישהו בדיון הזה יגיד משהו שישכנע אותך הוא אותו סיכוי שיש לטלה לשכנע את הזאב, ומכאן המשל. קיפודנחש 04:47, 27 באוגוסט 2025 (IDT)

כמובן שמי שמעז לערער על משהו שמומחים אומרים תומך בהשמדת כל העזתים. אבל לספנסר אפשר לא להקשיב.

גם אם מקבלים את ההנחה שמספר הנפגעים הבלתי מעורבים זהה למספר הנפגעות הבלתי מעורבות. אז החישוב של ה-50% שגוי. זאת שכן יכול להיות שהיו 1000 התקלויות של מחבלים שלא כללו בלתי מעורבים לעומת 100 התקלויות שכן כללו. במקרה זה צריך לקחת את החישוב מה-100 שנפגעו בהתקלויות שכוללות בלתי מעורבים. כלומר: אם עושים זאת לפי אחוזים אז צריך לעשות זאת מבין הגברים שידוע שכן נפגעו מהתקלויות שכללו גם בלתי מעורבים שיכולים להיות מחבלים ויכולים להיות לא מחבלים ומתוכם לחשב את ה-50%. גם כאן עדיין יהיה מדובר בקירוב.

הכי הגיוני במקרה זה הוא לעבוד ישירות עם הנתונים הגולמיים לחפש את המאמר של שפאגט ולהתבסס על הנתונים. בפרט, לבדוק את מספר הנשים שנפגעו ולהניח שמספר הגברים הבלתי מעורבים שנפגעו זהה לכך. את זה צריך לעשות לפני חישוב האחוזים. אנציקלופד • שיחה 09:22, 27 באוגוסט 2025 (IDT)

הבעיה היא שאין נתונים גולמיים אמינים. נתוני המתים של משרד הבריאות של רצועת עזה (אגב: אין משרד הבריאות (פירושונים)) לא מתייחסים לנסיבות מוות (וגם מאוד סביר להניח שברוב המקרים אין להם). צה״ל לא מפרסם כמעט נתונים. וכשאין נתונים אמינים, יש הערכות. וטווחי הערכות גדולים. בהחלט מעניין לראות ביקורת של מומחים שונים על מומחים אחרים. ואז, כרגיל, להסכים עם המומחים שאומרים כמו מה שאני חשבתי. Tzafrir • שיחה 09:47, 27 באוגוסט 2025 (IDT)

התכוונתי לנתונים עליהם מסתמך שפגאט. המאמר שמצאתי הוא מאמר מ-2025 (לא בטוח אם עבר ביקורת עמיתים) אשר מעריך את מספר ההרוגים לפי מדגם סטטיסטי. אם רוצים מכך להסיק מסקנות נוספות מהנתונים עליהם הוא מסתמך אז הכוונה היא להתבסס על הנתונים האלו שהם מציגים.

https://www.medrxiv.org/content/medrxiv/early/2025/06/20/2025.06.19.25329797.full.pdf אנציקלופד • שיחה 10:03, 27 באוגוסט 2025 (IDT)

@קיפודנחש, הוכחה בדרך השלילה לגבי אי-נכונות הנחת יסוד מס. 1: אחיין של חברת ילדות שלי נהרג בפיגוע שנעשה על ידי מחבלת, ועליו לקחו אחריות משותפת חמאס וגדודי חללי אל-אקצא. הוכחה אנקדוטלית אך כואבת. ‏Pixie.ca‏ • שיחה 🎗 17:46, 27 באוגוסט 2025 (IDT)

האם יש עדויות מהמלחמה האחרונה לנשים שהיו מעורבות בפועל בלחימה? כל השמות המזוהים של לוחמים שעליהם שמעתי היו של גברים. Tzafrir • שיחה 17:59, 27 באוגוסט 2025 (IDT)

צפריר, אני רואה ש@שמש מרפא הביא מקור כזה ("6" פה), מדצמבר 2023. נמתין לשמוע אם יש מקורות נוספים שידועים לקהילה. על כל פנים, חזרה להערה המקורית של קיפודנחש אליה התייחסתי, למיטב ידיעתי אין עדויות שחמאס נעשה פחות "מוסלמי קיצוני" בעשרים שנה האחרונות, לכן הטענה כפי שהוצגה למעלה אינה מדוייקת (אולי השורה התחתונה עדיין נכונה, זה אין בכוחי להעריך ואחכה למחקרים). תודה, ‏Pixie.ca‏ • שיחה 🎗 18:22, 27 באוגוסט 2025 (IDT)

לא מדובר באנקדוטות, ואף אחת מההנחות אינה ברמה של "הוכחה מתמטית" בה דוגמה נגדית יחידה מספיקה. ניסיתי להסביר חלק מההנחות (כפי שהבנתי אותן) עליהן התבסס סטטיסטיקאי בבואו לחשב חישובים מקאבריים, וצריך להסתכל על דברים "משמעותיים סטטיסטית" ולהתעלם מסטיות זניחות - הרי מדובר בהערכות גסות, לא בספירה מדויקת.

להבנתי, צה"ל מדבר על "40 גדודים" של לוחמי חמאס לפני הפלישה לעזה. למיטב ידיעתי ולמיטב הבנתי אף אחד מהגדודים הללו אינו גדוד של חיילות או גדוד מעורב מגדרית. לכן (אנקדוטות בצד), מבחינת הסטטיסטיקות הוגן להניח שכל החמאסניקים (או כל ה"חמושים") שנהרגו הם גברים, ואם יש ביניהם גם שלוש או חמש עשרה נשים, הבליפ הקטן הזה ממילא נבלע ברעש. אף אחד מהמעריכים לא מעמיד פנים שהערכותיו מדויקות אפילו בספרה השנייה או השלישית. בדומה, אף אחד לא מצפה מהם לעדכן את ההערכה מדי יום - הרי מספר ההרוגים ה"טריים" הוא כמה מאות כל שבוע.

לצד הביקורת על המתודולוגיה של המעריכים, אפשר להסתכל גם על המתודולוגיה של דיווחי דו"צ. לצד הזלזול שהפגנתי כלפי "אנקדוטות", בצביעות אופיינית אביא גם אני אנקדוטות: שמעתי וקראתי דיווחים לא מעטים של חיילים שסיפרו על אנשים שיחידותיהם הרגו ודווחו במעלה סולם הפיקוד כ"חמאסניקים", "מחבלים" או "חמושים" בלי כל ראיה ממשית, גם במקרים בהם לא נמצא כל כלי נשק על הגופות (ובוודאי לא "פנקס חוגר" של החמאס), וללא התנהגות "מאיימת" מצד ההרוגים. אם יש בין מכריכם מישהו שהשתתף בלחימה בפועל (או אם מי מכם השתתף בה בעצמו), נסו אולי לברר אצלם האם ידוע להם מה נוהלי הדיווח על תקריות בהן נהרגו עזתים, ואיך סופרים "חמושים".

לענ"ד אין שום אפשרות להתייחס לדיווחי דו"צ בנוגע להרוגים ברצינות, ולמרות שהערכות המומחים בהן מדובר פגומות, לא מדויקות וללא ספק מכילות טעויות רבות, ההערכות הללו הן הדבר הקרוב ביותר ל"מציאות" עליו אפשר לשים יד היום. מי שרוצה להאמין לדיווחי הצבא יכול לעשות זאת, אך כמו האמונה באל עליון, זו אמונה שמקורה במאמין עצמו ואינה מבוססת על ראיות או היגיון. קיפודנחש 18:38, 27 באוגוסט 2025 (IDT)

חשוב לי להדגיש. אני לא הגעתי לדיון הזה ממקום של אמונה יש כאן מאמרים ורוצים לשאול אם הם מתאימים לציטוט בויקיפדיה. אני לא ויקיפד פעיל אבל התחלתי להשתתף בדיון נעשה כאן כי ראיתי שיש כאן איזשהו ערעור כך שמעזים להטיל ספק בטיעונים של מומחים (ספציפיים). הטענה שלי: מותר בהחלט להתווכח אפילו כשמדובר במומחים. אני אפילו הדגשתי את הסיבה לכך: גם אם ההנחות הסטטיסטיקות מקובלות עדיין חשוב להבין איך מיישמים אותן כי הפערים יכולים להיות משמעותיים (אני חישבתי: הפערים במאמר של שפאגט הם לא משמעותיים). מאמרים בסטטיסטיקה באופן כללי הם בעייתים גם בנושאים פחות מאתגרים. אם זו שאלה פחות פורמלית אז אין לי עניין להמשיך את הדיון הזה. אנציקלופד • שיחה 19:59, 27 באוגוסט 2025 (IDT)

רעיון לפרשת ראה

פרשת השבוע, פרשת ראה, מתחילה במילים: ”רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה”. חייב כל אדם מישראל לראות עצמו כאילו מילים אלה מופנות אליו היום. ישראל נמצאת כבר קרוב לשנתיים על פרשת דרכים, כזו שלא הייתה כדוגמתה מאז הקמתה, ויש לפניה שתי דרכים, לברכה ולקללה, יש לחתור לבחירה בדרך הברכה, לבל יהפכו חיינו לקללה. שבת שלום, דוד שי • שיחה 18:21, 22 באוגוסט 2025 (IDT)

לאיפה נעלמתי

שלום חבריי. ערכתי בוויקיפדיה במשך שש שנים ארוכות. הייתי מנטר, היו לי הרשאות מפעיל למען השם. דמות בקהילה. אבל אז נעלמתי. הרשאות המפעיל פקעו מעצמן. הערכים שכתבתי ננטשו. ראיתי איך הם לא מתעדכנים ונחמץ לבי. ויקיפדיה באמת הייתה תחביב חשוב מאוד בחיי, למדתי פה המון. וברגע אחד הכל נעצר, ולא רק ויקיפדיה, אלא גם החיים עצמם. היום, כחלק מטיפול, אני משתף אתכם בשאלה גדולה שבטח חלקכם שאלתם את עצמכם, וגם אני שואל את עצמי גם היום: לאיפה נעלמתי.

כשהמלחמה פרצה והטבח האיום הזה התחולל, השירות שלי בצה"ל נעשה אינטנסיבי בצורה קיצונית. כמות הזוועות שראיתי, שעשיתי, שנחשפתי אליה - הייתה לא נורמלית. הייתי שבור לגמרי, ואז מצאתי מזור: קנאביס. בלשון העם ויד (Weed). בהתחלה זה מדהים. אפשר להילחם בעזה, לראות עשרות עזתים מתים לך מול העיניים (לעיתים בצדק רב ולעיתים כלל לא), לראות אחים לנשק נופלים, משפחות מתפרקות, שדה קרב של ממש - ואז בסוף היום אפשר לגלגל פייסל ואין את זה. הכל טוב, הכל ורוד. שלווה, רוגע, נחת, צחוק בלתי נשלט. וכל זה תוך כדי ובמהלך מלחמה. 8 שעות אחרי זה שוב פעם זוועות מלחמה. זה נעשה הרגל. למה שלא אעשן ויד בסוף היום?

אבל אז הזמן חלף. המלחמה נמרחת ונמרחת והאינטנסיביות של השירות פוחתת. משתחררים הביתה, חוזרים לעבודה, הזוועות של המלחמה הפסיקו להיות אישיים בשבילי, אבל אתם יודעים מה נשאר? הפייסלים. כל יום. כל יום גלגלתי פייסל. בעיקר עם חברים, ולפעמים לבד. זה כיף גדול. אין כיף כמו להיות מעושן ולצפות בסטנדאפ של שחר חסון. או לשבת עם חברים באיזה בר תל אביבי הומה אדם עם חיוך מרוח על הפרצוף. אבל כשהוויד אופף את המוח, המוח מתקהה. הפסקתי לכתוב בוויקיפדיה. לא הצלחתי לשבת מול מחשב ולהתרכז. לא הצלחתי למצוא עניין בכתיבה. ריבים בקהילה הפכו לכל כך מתישים ולא רלוונטים עבורי. אנשים פה רבים על העברות דפים ושינויי שמות, רבאק, מה לי ולזה?

ההבנה אצלי שהוויד יותר פוגע ממועיל הייתה כשאדם מאוד קרוב אליי נפטר. וואו כמה התאבלתי, התעצבתי, בכיתי, הצטערתי. זה אדם שתמיד אהב את זה שאני ויקיפד. היה מבקש שאשלח לו לינקים לערכים שכתבתי כדי שהוא יתרשם. בן אדם מן השורה, שלעולם לא ערך בוויקיפדיה, ידע בדיוק מהם נהלי הבדיקה של הקהילה, סיבות למחיקה מהירה, הכל. הוא אהב את זה ממש, והייתי יושב ומספר לו על מה שהיה קורה כאן. וכשהוא נפטר, ונשברתי שוב, ברחתי כמובן לוויד. וביום שקברתי את אותו אדם, ליטרלי לקחתי את וכיסיתי את גופתו באפר, מצאתי את עצמי מעושן - צוחק, מתרווח בכורסה, עם סרט קומדיה מופרע של סת' רוגן, נינוח, אוהב את הבריות, מחויך מאוזן לאוזן. ופתאום ההבנה: אני באבל בכלל. אני עצוב. אני צריך להיות עצוב. ממתי הפסקתי להרגיש עצבות? זה רגש בסיסי של בן אדם, הצער הוא חלק חשוב בתהליך ההשלמה עם האבידה. לא יכול להיות שאיבדתי את היכולת להיות בן אדם ולהיות עצוב. הכמיהה להימלט כל הזמן לאופוריה הפכה אותו לאדם קר ומנוכר. לא מצליח להרגיש רגשות אמיתיים, מכור לסם שמעוות לי את ההרגשות והתחושות, אדם שהוא כבר לא אני.

היום אני נקי מוויד כבר קרוב לחצי שנה. אני מרגיש מאושר. פתאום אני זוכר את החלומות שלי. אני מצליח לנווט את הנפש שלי במנעד של רגשות החל מאושר ושמחה וכלה ביגון ועצב. וזה בסדר להרגיש ככה וגם ככה. כשאני רוצה להימלט אני שותה בירה, משתכר קצת, זה גם בסדר. וכאחד שגר בתל אביב, הוויד כל כך זמין ושכיח שקשה להתחמק. גם לשבת בכיכר דיזנגוף מבלי להריח אותו זה בלתי אפשרי. אבל זה חלק מן האתגר שבגמילה. אני מתגעגע לוויד. באמת. לזה שפתאום הכל יותר טעים איתו, לצחוקים הבלתי נשלטים, להמון דברים בו. אבל אני מודה כל יום על כך שחזרתי להיות בן אדם עם רגשות אמיתיים.

חלק משלבי ההחלמה שלי הוא חזרה לכתיבה ועריכה בוויקיפדיה. אני אעשה זאת בשם רנדומלי חדש, רחוק מהעין ומהלב של הקהילה. אני עם עצמי במרחב הערכים. זו השאיפה, ואני אגשים אותה. אני מודה לכל מי שקרא את הטקסט הזה עד כה, היה חשוב לי לפרוק ולהשמיע. אני אוהב את ויקיפדיה, ומקווה שהוא תוכל לאהוב אותי בחזרה. תודה. ~2025-45352-3 • שיחה 11:15, 25 באוגוסט 2025 (IDT)

ברוך שובך ותודה ששיתפת אותנו. טוב שאתה נקי מ- (Weed (drug)) (ואולי צריך לעשות הפניה לקנאביס (סם)) אגסי - שיחה – האם הצלבתם מידע2? 13:51, 25 באוגוסט 2025 (IDT)

וואהו. קשה ומרגש וגם מביא לכולנו עוד היבט של נפגעי המלחמה שלא נגמרת. שיהיה לך בהצלחה ותודה על השירות. אמא של 🎗 14:14, 25 באוגוסט 2025 (IDT)

תודה ששתפת, מצטערת שעברת דברים כל כך קשים. ויקיפדיה זו אכן התמכרות על הסקאלה ה"בריאה". המון בהצלחה Hila Livne • שיחה 13:59, 25 באוגוסט 2025 (IDT)

הערכה ענקית על השירות מחזיק לך אצבעות. מרגש לקרוא. אייל • שיחה 14:16, 25 באוגוסט 2025 (IDT)

תודה על השירות שלך, ותודה ששיתפת. אני לצערי מזדהה עם חלק מדבריך, מקווה שתמצא את האיזון הרצוי ושתעלה חזרה לדרך המלך. ניב • שיחה 16:27, 25 באוגוסט 2025 (IDT)

העלית דמעות בעיני. אני מאד מצטערת שחווית את זה, מחזקת את ידיך ומברכת אותך על ההחלטה לשנות. מאחלת לך הצלחה רבה פה ובכלל. שלא תדע עוד צער ובהצלחה לכולנו, תודה, ‏Pixie.ca‏ • שיחה 🎗 16:58, 25 באוגוסט 2025 (IDT)

כתבת כאן שראית "עשרות עזתים מתים לך מול העיניים", לעיתים מבלי שהייתה לכך כל הצדקה. בדיוק בגלל זה ארגונים כמו שוברים שתיקה הם כל כך חשובים. בהצלחה בהמשך הדרך. Bakbik1234 • שיחה 17:41, 25 באוגוסט 2025 (IDT)

הוא רשם "לראות עשרות עזתים מתים לך מול העיניים (לעיתים בצדק רב ולעיתים כלל לא)".

כאשר הוא אומר "בצדק רב" הכוונה היא כנראה למחבלים.

לעומת זאת, "כלל לא" יכול להתפרש כשתי אפשרויות שונות או פשע מלחמה (הרג מכוון של אזרחים), או אזרחים בלתי־מעורבים שנהרגו כתוצאה מהקרבות במסגרת פעולות צבאיות לגיטימיות.

הקפיצה שלך למסקנה שמדובר בהכרח דווקא באפשרות החמורה והשלילית יותר, תמוהה.

ביחס לכותב הפוסט, כל הכבוד על השיתוף הכנה, ואני מאחל לך המון הצלחה בהמשך. יורי - שיחה 17:49, 25 באוגוסט 2025 (IDT)

הכוונה שלי היא שפנייה לארגון תוכל לסייע ולהקל בעניין הזה, שישראלים רבים נאלצים להתמודד איתו. Bakbik1234 • שיחה 17:50, 25 באוגוסט 2025 (IDT)

ההפנייה לשוברים שתיקה כתגובה לפרסום פוסט כל כך אישי היא מכוערת. קצת רגישות לא תזיק לאיש. שמש מרפא • שיחה 18:20, 25 באוגוסט 2025 (IDT)

מרגש מאוד. תודה ששיתפת. מאחל לך בהצלחה, והמשך קו של עלייה. אשמח מאוד כשתחזור לכתוב בוויקיפדיה. אלדד • שיחה 19:16, 25 באוגוסט 2025 (IDT)

השיתוף שלך ממש מרגש ואמיץ. באת הכי פתוח ואמיתי שאפשר. וגם מורגש שיש לך כוח לחזור הדרגה. לחזור להתמודד עם הרגשות לחזור לחיים על כל ממה שהם וגם לחזור לכאן. אני מאחלת לך שתמצא כוחות נפש גם בלי הוייד. נשמע שאתה בכיוון הנכון. ושתמצא כאן מקום בטוח שייתן לך את מה שאז ויקיפדיה נתנה לך (אולי לא באזור הכי סוער ווכחני אלא באזור שמאפשר יותר שלווה). וכל הכבוד לך על הגמילה. תחזיק מעמד Mertaro • שיחה 22:51, 25 באוגוסט 2025 (IDT)

כשאני שומע פרשנים בטלוויזיה מדברים על כך שישראל היא "מעצמה אזורית" נחמץ לבי, משום שאמירה מלאת יוהרה זו מתעלמת מהמחיר האנושי הכבד שמשלמים תושבי המדינה על שיגעון הגדלות של הסבורים שישראל היא מעצמה אזורית. ישראל, מדינה זעירה שרבים מתושביה הם דור שני לשואה או דור שלישי לשואה או פליטים מארצות ערב, איננה מעצמה, תושביה אינם ערוכים למלחמה שנמשכת כבר 691 ימים ומצלקת לא רק את הלוחמים, אלא גם (במידה פחותה) את כל מי שנפש בקרבו. יש לחתור לסיום המלחמה, משום שהמחיר שהיא גובה הולך וגדל, והפוסט שפתח דיון זה הוא רק דוגמה אחת מרבות, ובוודאי לא הקשה ביותר. דוד שי • שיחה 14:13, 27 באוגוסט 2025 (IDT)

ברוך שובך! תודה על השירות, כל הכבוד על ההתמודות ובמיוחד על השיתוף - זה אכן בסדר להרגיש גם ככה וגם ככה וגם יותר מידי מהכל בו זמנית... (תחושה שנראה לי כבר מוכרת לכולם בשלב הזה). זה גם טוב ושימושי למצוא דרכים בריאות להתנתק מידי פעם, הנפש צריכה הפוגה להתעוששות. המון המון בהצלחה וגם אם יקח זמן, נראה שאתה בכיון הנכון Chenspec • שיחה 17:05, 31 באוגוסט 2025 (IDT)

אחריות מערכת המשפט לטבח שבעה באוקטובר

שמעתי את השרה סילמן אומרת: "מערכת המשפט היא זאת שתצטרך גם לעמוד ולהיחקר על האירועים של 7 באוקטובר ומה שהוביל אליהם. היא לא פחות אחראית על המדיניות הביטחונית של מדינת ישראל לאורך השנים."

אם זה נכון, אז למה ועדת החקירה האזרחית לאסון ה-7.10 לא ציינה את מערכת המשפט כאחד הגורמים האחראיים לאסון? אף אחד לא הגביל אותם. הם ישבו שעות ארוכות וניסו להבין מה הוביל לאסון. קראתי גם כמה ספרים שנכתבו על הגורמים לטבח, ובאף אחד מהם לא מצויינת מערכת המשפט כגורם שאחראי על המדיניות הביטחונית וקשור באופן כלשהו לתהליכים.

מה שידוע זה שכמעט תמיד בג"ץ פוסק לטובת המדינה בנושאים ביטחוניים, כגון בנושא הירי ליד הגדר. לכן לא מובן לי על מה מתבססת טענת סילמן. — ‏גבי‏ (שיחה | תרומות) 21:52, 25 באוגוסט 2025 (IDT)

יש בדבריך הנחה מובלעת שעלינו לחפש הגיון בטענת סילמן (או שרים אחרים ממשלת ישראל). Tzafrir • שיחה 22:12, 25 באוגוסט 2025 (IDT)

לא יודע אם הגיון הוא המילה המתאימה, אבל לפחות בסיס כלשהו לטענה שלה. בערך על טבח שבעה באוקטובר יש פרקים ארוכים על מדיניות ממשלת ישראל ומדיניות כוחות הביטחון לפני המתקפה, אבל לא מצאתי שם אף לא מילה אחת על אחריות המערכת המשפטית. אולי היא מתבססת על משהו חשוב שלא מוזכר בערך? — ‏גבי‏ (שיחה | תרומות) 22:27, 25 באוגוסט 2025 (IDT)

ברוך קרא הסביר שסילמן צריכה להתמודד לראשונה בפריימריז. אגסי - שיחה – האם הצלבתם מידע2? 00:38, 26 באוגוסט 2025 (IDT)

אכן הקרבה לפריימריז נראית ההסבר הנכון להתנהגויות משונות כמו של שר המשפטים שמשתלח בטלי גוטליב שבסך הכל עושה מה שהיא תמיד נוהגת לעשות או של מי שנסעה כעת להשתטח על קברו של הרבי מלובביץ' ולפני נסיעתה מצאה בהבל פיה אחראית אחרת לכשלי התחבורה בארצנו הפקוקה. Rainbow1960 • שיחה 15:44, 27 באוגוסט 2025 (IDT)

כשפוליטיקאים בכלל לא מתייחסים לערך האמת של דבריהם ואומרים מה שנראה מעניין, אני מפסיק להתייחס אליהם. לא מדובר על אמת או שקר. מדובר על קשקוש. חבל להשקיע זמן מיותר בנסיון להבין את המשמעות של זה. יכול להיות שלפעמים הדברים של פוליטיקאי כזה נכונים. או נכונים בחלקם. אבל אחרי יותר מדי קשקושים, אני מפסיק להתייחס ברצינות. כמובן שאם במקרה הרבה אחרים מתייחסים לדברים ברצינות ויש להם השפעה, יכול להיות שיש להם חשיבות בערך. Tzafrir • שיחה 02:49, 26 באוגוסט 2025 (IDT)

הבעיה איננה השטויות שסילמן אומרת, אלא הרבבות שמאמינים לשטויות אלה ובוחרים שוב ושוב במפריחי שטויות. דוד שי • שיחה 13:58, 27 באוגוסט 2025 (IDT)

דוד שי, לא רבבות, לפחות מיליון, למרבה הצער. יואב ר. - שיחה - 16:27, 27 באוגוסט 2025 (IDT)

השרה סילמן רק ממלאת את תפקידה – השמעת הצהרות טיפשיות בקול צעקה רמה. בכך היא צועדת בעקבותיהן של גדולות וחשובות ממנה: טלי גוטליב וגלית דיסטל והשרות מאי גולן ומירי רגב. כבר נחתה עליה ההבנה שרק כך ניתן להבטיח מיקום ריאלי בפריימריז הקרובים בליכוד. היות שהעריקה הקודמת אורלי לוי-אבקסיס נזרקה על ידי הבוחרים, סילמן מנסה להתגונן מפני גורל דומה. יחס הזהב • שיחה 18:24, 27 באוגוסט 2025 (IDT)

ועדת הפיקוח של בית הנבחרים האמריקאי שלחה מכתב דרישה לויקימדיה לקבל פרטים ומסמכים בהקשר להטיה מאורגנת

יושב-ראש ועדת הפיקוח של בית הנבחרים האמריקאי ג'יימס קומר וסגניתו ננסי מייס (רפובליקנים), שלחו מכתב דרישה רשמי למנכ”לית קרן ויקימדיה, מריאנה איסקנדר, לקבלת מידע ומסמכים. כתבה בנושא ברשת X (אגב ויקימדיה וויקיפדיה הפסיקו לצייץ ברשת X בפברואר, והשאירו ציוץ נעוץ היכן ניתן למצוא אותם). לפי תשובת GPT בנושא (זו רק תמצית חלקית)- במכתב טוענים המחוקקים כי ישנן ראיות למאמצים מאורגנים להטות תכנים בוויקיפדיה – בניגוד לכללי הפלטפורמה – באופן שנועד להשפיע על דעת הקהל בנושאים רגישים. המכתב מציין חשש שהטיות אלה מוזנות על ידי גורמים זרים וגורמים באקדמיה הממומנים על ידי משלם המסים האמריקאי, המבקשים לזרוע מידע מוטה בערכים בוויקיפדיה ובכך לעצב את דעת הציבור. ועדת הפיקוח מציינת כי היא חוקרת ניסיונות זדוניים לערוך ולשכתב ערכים בוויקיפדיה באופן שיטתי מטעם גורמי חוץ, וכי היא מבקשת לוודא כיצד ויקימדיה מודעת לתופעות אלו ומה נעשה כדי לסכלן. בין היתר מצוטטים במכתב שני מחקרים עדכניים המעידים על דפוסי הטיה חמורים: הטיה אנטי-ישראלית ואנטישמית: דו”ח של הליגה נגד השמצה (ADL) זיהה קבוצה של כ-30 עורכים בוויקיפדיה שפעלו לכאורה בתיאום כדי להטות ערכים בנושאי הסכסוך הישראלי-פלסטיני. לפי הדו"ח, עורכים אלה ביצעו מאות אלפי עריכות לאורך שנים במטרה להגביר ביקורת כלפי ישראל ולהצניע מידע שלילי על גורמים פלסטיניים. הם אף הואשמו בהטרדת עורכים חולקים ובריכוז מאמצים למחיקת מידע שלילי על גורמים פלסטיניים תוך השארת ביקורת על ישראל. הדו"ח מעלה חשד שחלק מאותם עורכים פעלו מתוך מניעים פרו-חמאסיים או בשליחות גורמים זרים עוינים לישראל. המכתב של קומר ומייס מציין חסימות של 8 משתמשים ע"י ועדת הבוררות של ויקיפדיה (ArbCom) כצעד חיובי ראשון, אך מדגיש כי נדרשים צעדים מקיפים יותר להבטיח ניטרליות בוויקיפדיה. כאן יש התייחסות רחבה של GPT לנושא אגסי - שיחה – האם הצלבתם מידע2? 22:58, 27 באוגוסט 2025 (IDT)

בקצרה: מציגים חשדות מאוד כלליים. מבקשים מידע שאסור לספק, בצורה שנראית הכי חשודה. הם סימנו מטרה. עכשיו יתחיל מאבק משפטי, וממאבק משפטי כזה אפשר רק להרוויח בדעת הקהל. אלא אם כן הם יצליחו בטעות (ע״ע מה שקרה עם החקירה החדשה בעניין ג'פרי אפשטיין). כמובן שאין שום פעולה נחושה נגד מבצעי ההשפעה הרוסיים שעובדים בעזרת (אם לצטט את מה שיובל דרור קורא לו „ערמת האשפה המהבילה ששמה היה טוויטר”. קרן ויקימדיה התרחקה משם, כי זה לא אתר אינטרנט שבלשון המכתב, „מתמודד עם הפעולות של שחקנים רעים ונסיונות ההשפעה שלהם.” Tzafrir • שיחה 23:35, 27 באוגוסט 2025 (IDT)

במכתב צוין שהם נסמכים על תחקרים שפורסמו, וגם מתייחסים להטיה פרו-רוסית ותעמולה זרה (אם כי פורטל החדשות שלהם הוא פרו אוקראיני קיצוני). לא צריך תחקיר כדי לראות שבפורטל החדשות שלהם הוא אנטי ישראלי. אתמול, כאילו ישראל היא מרכז העולם, פרסמו ידיעה: "כוחות ישראליים ביצעו פשיטה בשעות היום על רמאללה, ופצעו לפחות 58 פלסטינים מירי וגז מדמיע" וצינזרו שהמקור AP ציין שהפלסטינים זרקו אבנים, ועל מטרת הפשיטה- חילוט כספים לטרור. אגסי - שיחה – האם הצלבתם מידע2? 00:05, 28 באוגוסט 2025 (IDT)

הם מציינים שני תחקירים. האחד הוא תחקיר די כללי על מבצע השפעה רוסי שיצר המון אתרי תוכן משוכפלים שלא נראים רוסיים כדי לאפשר להלבין תוכן תעמולה, ולאפשר להציף מידע למקומות נייטרליים יותר כמו ויקיפדיה ואינדקסי LLM. השני הוא דו״ח של הליגה נגד השמצה. אגב, שימו לב שהקטעים מוויקיפדיה האנגלית מופיעים משום מה כולם ביישור לימין. הם כותבים שיש קבוצה של עורכים, אבל לא טורחים לכתוב מי הם (כדי שיהיה פשוט לאושש את ממצאיהם). ועל בסיס זה מבקשים בקשה לא ריאלית )ראו למעלה את הדיון על כך שבית משפט בספרד אילץ את הקרן לחשוף פרטים של כמה אלמונים, לאחר מאבק משפטי ממושך. כאן רוצים לקבל בערך הכל. כי יש רמיזות מכוערות על קשרים למדינות אחרות, ובשם הבדיקה הזו אפשר לבקש מה שרוצים. וזה בסדר. כי הפעם הם לא באים בשבילנו.

(הם באים בשביל יצירת המהומה. הריסת ויקיפדיה היא רק נזק משני) Tzafrir • שיחה 02:25, 28 באוגוסט 2025 (IDT)

לא קראתי את המכתב עצמו אלא רק את התקציר של אגסי, אבל התקציר הזה מצביע על בורות עמוקה ואפס הבנה מה זו ויקיפדיה. אתייחס רק לשני משפטים: "המכתב מציין חשש שהטיות אלה מוזנות על ידי גורמים זרים" ו"ולשכתב ערכים בוויקיפדיה באופן שיטתי מטעם גורמי חוץ".

בהנחה שהניסוח/תרגום של אגסי נכון (ואין לי סיבה לחשוב שלא), נראה שלכותבי המכתב נדמה שוויקיפדיה זה משהו אמריקאי ששייך להם (הביטויים "גורמים זרים" ו"גורמי חוץ" מצביעים על כך - מה זה "זרים" ומה זה "חוץ"?).

אין דבר כזה "זרים" ואין דבר כזה "גורמי חוץ" בהקשר של ויקיפדיה - אפילו אם הטענות מוגבלות לוויקיפדיה באנגלית בלבד, היא לא "שייכת" רק לאמריקאים אלא גם לקנדים, לאנגלים, לאוסטרלים, לדרום אפריקאים, להודים ולאזרחי כמה עשרות מדינות נוספות בהן אנגלית היא שפה רשמית, כמו גם למאות מיליוני (אולי כמה מיליארדים) דוברי אנגלית ברחבי העולם שחיים במדינות שאנגלית אינה אחת השפות הרשמיות בהן.

תפיסה אמריקוצנטרית אופיינית לאמריקאים רבים (לא בכדי הם מכנים את אליפות הבייסבול של ארה"ב "גביע העולם"), והמכתב הזה מדגים שהבורות הזו אינה מוגבלת לפשוטי העם אלא פושה גם בבית הנבחרים האמריקאי, או לפחות ברפובליקאים שבו.

אולי זכרוני מתעתע בי, אבל נדמלי שביותר ממקרה אחד בעבר התברר שגורמים בממשל האמריקאי ביצעו באופן מאורגן עריכות בוויקיפדיה בלי הגילוי הנדרש לפי הכללים ("הכללים" בוויקיפדיה באנגלית), ונראה שביוהרתם ובבורותם הם סבורים שמה שמותר להם אסור לאף אחד אחר, כי ויקיפדיה "שייכת" לארצות הברית.

אם צריך להצהיר על כך אומר את מה שאמור להיות מובן מאליו: מאמצים מאורגנים להטיית ויקיפדיה (באנגלית ובשפות אחרות, גם כאן) הם סכנה ממשית ודבר שעלינו לעשות ככל יכולתנו כדי למנוע אותו, אבל מי שצריך לעסוק בכך אינו גוף אינטרסנטי כמו הפלג הרפובליקני בבית הנבחרים האמריקאי. קיפודנחש 04:04, 29 באוגוסט 2025 (IDT)

אם נניח רוסים משכתבים ערכים של פוליטיקאים אמריקאים בוויקיפדיה האנגלית, זו התערבות זרה בפוליטיקה האמריקאית. התפקיד של ועדות של פרלמנט הוא בין השאר לבדוק תופעות שליליות שונות גם באינטרנט. פרלמנטים באירופה ובמקומות אחרים בודקים את הפעילות של חברות גדולות, כמו גוגל, מיקרוסופט, פייסבוק טוויטר ועוד. גם ויקיפדיה לא חסינה מביקורת, אם כי כמובן שלמפלגה הדמוקרטית יש פחות אינטרס לחקור את ויקיפדיה בת בריתה. אגסי - שיחה – האם הצלבתם מידע2? 11:03, 29 באוגוסט 2025 (IDT)

כשמישהו שאינו אמריקאי עורך ערך על פוליטיקאי אמריקאי זו לא "התערבות זרה" אלא פעולת עריכה.

גם אנחנו וגם ויקינגליש צריכים להיות מודעים לניסיונות והצלחות של קבוצות וגופים אינטרסנטים להטות ערכים לפי האג'נדה שלהם ולעשות ככל יכולתנו למנוע אותן, אבל מי שמכנה זאת "התערבות זרה" (ביטוי ממנו משתמע שהטיות דומות של קבוצות וגופים שנמצאים בארה"ב בעייתיות פחות מהטיות של גופים חוץ אמריקאים) רק חושף את בורותו וכשלונו להבין מה זו ויקיפדיה. קיפודנחש 16:26, 29 באוגוסט 2025 (IDT)

אם הם באמת רוצים לעשות את זה, מה שהם צריכים לעשות זה לחקור בעזרת מידע גלוי ולהגיע להרבה מסקנות. הם יכולים כתוצאה מכך גם לבקש מידע נקודתי על חשבונות שנראים מאוד חשודים (לדוגמה). זה אולי יניב בקשה שיש סיבה להיענות לה (אולי). אפשר גם להסיק לא מעט מסקנות גם מהמידע הגלוי בפני עצמו.

וכמובן, הייתי מתייחס לכך הרבה יותר ברצינות אם הם היו בודקים ברצינות את דרכי ההשפעה של תעמולה רוסית על הפוליטיקה האמריקאית. כי יש לא מעט טיעונים בדיון הציבורי האמריקאי שנראה שמגיעים מהתעמולה הרוסית. גם את זה לא מסובך יותר מדי לבדוק על סמך מידע גלוי. Tzafrir • שיחה 16:27, 29 באוגוסט 2025 (IDT)

נדמה שהרפובליקנים מעוניינים בויקיפדיה האמריקאית, פרו-ישראלית, במקום ויקיפדיה האנגלית. זה דומה למצב אצלנו, של ויקיפדיה הישראלית במקום ויקיפדיה העברית. Bakbik1234 • שיחה 14:19, 29 באוגוסט 2025 (IDT)

הם רוצים ויקיפדיה נייטרלית, ולא אתר תעמולה פרו חמאסי ופרו-דמוקרטי, והגיע הזמן להפסיק את הכחשת ההטיה בוויקיפדיה האנגלית. אגסי - שיחה – האם הצלבתם מידע2? 20:51, 30 באוגוסט 2025 (IDT)

מצא את ההבדלים: שמועות שטראמפ מת (או שמועות נגד אשתו)- "טרנד ברשת". שמועות נגד האתרוגים הדמוקרטים- "קונספירציות של הימין הקיצוני ותומכי טראמפ ו-QAnon. למרבה הצער, אפילו 3 צ'אט-בוטים לא עוזרים לתקן הטיה נגד רפובליקנים אגסי - שיחה – האם הצלבתם מידע2? 23:05, 30 באוגוסט 2025 (IDT)

אני לא חושב שאתה מבין עד כמה הליכודניקים והרפובליקנים נחשבים לימנים בקנה מידה בינלאומי. המקבילה השמאלנית שלהם תהיה המפלגה הקומוניסטית של סין. Bakbik1234 • שיחה 01:32, 31 באוגוסט 2025 (IDT)

אני לא רוצה להיכנס לעניין הפוליטי, וגם לא לערב פוליטיקה ישראלית עם אמריקאית. המפלגה הרפובליקנית לא מוגדרת כימין קיצוני גם בוויקי האנגלו-דמוקרטית, אם כי שם, יש פי כמה אזכורים למושג ימין קיצוני לעומת שמאל קיצוני. יש הטוענים שדווקא הדמוקרטים הקיצונו בשנים האחרונות, ובמיוחד באגף אחד שלהם. מי קובע מה הרפובליקנים נחשבים? כלי התקשרות האמריקאים והאנגלים- הפרו-דמוקרטים קיצונים? החקיינים שלהם בישראל? הישראלי הממוצע לא נחשף לכלי תקשורת שתומכים ברפובליקנים או מאוזנים. אגסי - שיחה – האם הצלבתם מידע2? 09:17, 31 באוגוסט 2025 (IDT)

הימור - לא יקרה עם זה כלום Axinoo • שיחה 14:20, 31 באוגוסט 2025 (IDT)

אתה משווה כאן תפוחים ותפוזים. דיווח עיתונאי קליל על שמועה שרצה ברשת וכל מיני בדיחות שנוצרו סביבה, לדיון חשיבות ודיון מחיקה בעקבותיו על ערך ותיק. בדיון החשיבות כתב מישהו שלדעתו הערך עומד ברף החשיבות, אם פרט מסוים בערך אמנם מבוסס. בינתיים הפרט הזה לא מבוסס ולא ראיתי התייחסות לכך בדף השיחה. נימוקי החשיבות שלך היו „ככה חושבים כמה בוטים אובייקטיביים” בלי התייחסות לנימוקים שעלו בדיון החשיבות. אם אתה חושב שיש לערך חשיבות אנציקלופדית, אנא נמק זאת כמו שצריך. Tzafrir • שיחה 14:49, 31 באוגוסט 2025 (IDT)

בקשר לסוגיית הבעלות - מיזמי ויקימדיה אומנם פועלים גלובאלית אבל שייכים לקרן ויקימדיה שהיא מוסד אמריקאי ללא כוונת רווח ויש בארצות הברית חוקים בנוגע לארגונים מהסוג הזה (כולל תנאים לזכאות להקלות מס וכו). זה לא המכתב הרשמי הראשון שהקרן מקבלת מגורמים רשמיים בארהב, למיטב ידיעתי היו לפחות עוד שנים קודמים באפריל, לצד שלל פניות של עורכים ומשתמשים בנוגע למקרים ספציפיים. כלומר, המצב אינו חדש והוא ידוע מזה זמן מה. אני מניחה שההחמרה בדרישות נובעת מחוסר הנכונות של הקרן לנקוט בצעדים הנחוצים כדי לטפל במצב כראוי (כן נעשו כמה דברים אבל בפועל המצב הולך ומחמיר) ו... כשארגון בתוך מדינה מניח לבעיה בתחום אחריותו לגדול לממדים שמתחילים להטריד את הממשל, הממשל יקח את האחריות על עצמו ויטפל בנושא בדרכו. זה לא מפתיע וזה די התפקיד של הממשל וגורמי הפיקוח שם. הלקח שאני מקווה שילמד מכל הבלאגן הזה הוא שלהבא עדיף לקרן לטפל בדברים כאלו בעצמה כשהם קטנים וכך לא יהיה צורך להגיע למה שאנחנו רואים היום Chenspec • שיחה 17:26, 31 באוגוסט 2025 (IDT)

למי שרוצה למסור פרטים בעצמו

מתברר שלוועדת הפיקוח ששלחה את המכתב לקרן יש פינת הלשנות, אני שלחתי להם את המכתב שלי ואתם מוזמנים לשלוח כל דבר שלדעתכם חשוב שהוועדה תדע. בנוסף מתקיימות בקרוב בחירות לבורד של הקרן שפרסמה כבר את רשימת המועמדים - לדעתי אלו האנשים עם האינטרס הכי גבוה כרגע לקרוא ולהגיב לדברים שעורכים שולחים להם, אז ממליצה בחום גם לפנות אליהם Chenspec • שיחה 17:35, 31 באוגוסט 2025 (IDT)

תודה. מאחר שמדובר בבית הנבחרים בשליטה רפובליקנית, שהתקשורת בישראל די מצנזרת אותו מטעמי אג'נדה, אז בישראל (לפי גוגל חדשות) רק "מקור ראשון" פרסם את הידיעה. וגם היברו-ניוז היחיד בעברית שנוטה לרפובליקנים. אם תצליחי לשכנע אחד מ-הביג5 הפרו-דמקורטים קיצונים (3 ערוצים הטלוויזיה, הארץ וידיעות אחרונות) לפרסם את הידיעה, זה יהיה הישג מפתיע. הסיכוי הכי טוב הוא אצל YNET לפעמים מפרסמים בגלל רייטינג. 3 ערוצי הטלוויזיה להתרשמותי פועלים בתיאום מלא לגבי חדשות החוץ, כך שצריך לשכנע למעשה 3 ערוצים, והסיכוי לכך עוד יותר קטן. זה קרה פעם אחת, לגבי החקירה של ראשי האוניברסיטאות לגבי אנטישמיות. אגסי - שיחה – האם הצלבתם מידע2? 18:40, 31 באוגוסט 2025 (IDT)

משתמש:אגסי איך הם פרו-דמוקרטים? כמות הכתבות נגד ממדאני בערוצי הטלוויזיה ובעיתונות הישראלית היא מדהימה. Bakbik1234 • שיחה 20:03, 1 בספטמבר 2025 (IDT)

לא התעמקתי בנושא. בטוח שהם לא מעדיפים מועמד רפובליקני, אלא מועמד אחר, ששייך למחנה הדמוקרטי, קואומו או אדמס, מאחר שממדאני הוא אנטי-ישראלי על גבול האנטישמי. אפשר לראות שרודי ג'וליאני הרפובליקני מקבל סיקור גרוע בישראל, לעומת כל ראשי העירייה מטעם הדמוקרטים לדורותיהם. אגסי - שיחה – האם הצלבתם מידע2? 20:12, 1 בספטמבר 2025 (IDT)

עברנו מהר מאוד מ"הם פרו-דמוקרטים קיצונים" ל"הם בעד דמוקרטים פרו-ישראלים אבל נגד הדמוקרטים הסוציאליסטים". Bakbik1234 • שיחה 20:19, 1 בספטמבר 2025 (IDT)

אז חריג אחד שהם מעדיפים בניו יורק דמוקרט שאינו אנטי-ישראלי- סותר 16 שנים של תמיכה אדירה בדמוקרטים? אגסי - שיחה – האם הצלבתם מידע2? 23:23, 1 בספטמבר 2025 (IDT)

ראשי העירייה האחרים של ניו יורק סייעו לניסיון גניבת בחירות? ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 20:57, 1 בספטמבר 2025 (IDT)

היו להם פרשיות פליליות או הסתבכויות שונות שהוסתרו/גומדו. וגם סייעו למסע ההסתרה של חוסר התפקוד של ביידן ועוד וכישלונותיו ועוד, תמכו או לא התנגדו להדחת ביידן, למרות שניצח בפריימריז. אגסי - שיחה – האם הצלבתם מידע2? 23:20, 1 בספטמבר 2025 (IDT)

באופן כללי טוב יהיה לו התקשורת בארץ תקדיש מחשבה נוספת לדברים שהיא נמנעת ובוחרת לפרסם - ניכר שם שיקול דעת לקוי מאוד ואני לא מתיימרת לדעת אם זה מטעמי אידיאולוגיה כזו או אחרת, רייטינג, הרגל או כל דבר אחר. בכל מקרה, הצלחתי לפרסם כתבה על המכתב בגיקטיים - מוזמנים להתרשם (הוא נמצא בסוף הכתבה וגם בקישור הזה). יש עותק שלו בספריה הלאומית - יש להם מאגר זיכרון למלחמה שכדאי להכיר, ואני ממשיכה לחפש מקומות/גופים נוספים לקידום הנושא Chenspec • שיחה 23:55, 1 בספטמבר 2025 (IDT)

סיכוי קטן שהביג5 בישראל יפרסמו ידיעה שתציג את הרפובליקנים באור חיובי, (או את הדמוקרטים באור שלילי). למשל אתמול פורסם כי ההכנסות של חברת בית הנבחרים איליהן עומר האנטי ישראלית קפצו מעשרות אלפים ל-30 מיליון דולר, בניגוד להצהרות שלה. איפה פורסם בישראל? ערוץ 7 וסרוגים. איפה פורסם בארצות הברית? פוקס ניוז, ניו יורק פוסט וכד' (שלפי קביעת ויקי האנגלו-דמוקרטית, נחשבים לא אמינים או אמינים חלקית) אגסי - שיחה – האם הצלבתם מידע2? 18:42, 3 בספטמבר 2025 (IDT)

רעיון לפרשת שופטים

פרשת השבוע, פרשת שופטים, מתחילה במילים:

”שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק.
לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט לֹא תַכִּיר פָּנִים וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם.
צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ.”    

כל מילה נוספת מיותרת. דוד שי • שיחה 18:11, 29 באוגוסט 2025 (IDT)

שְכּוֹיֵיח!. מרווין האנדרואיד הפראנואיד • שיחה 18:37, 29 באוגוסט 2025 (IDT)

ובכל זאת אוסיף כמה מילים: הציווי הזה כמובן מצווה למנות שופטים ושוטרים ששופטים את העם ושוטרים שממשטרים את העם לפי הכללים של התורה, לפי חוקי התורה ולא לפי ערבוביה של חוקים עות'מאניים ובריטיים, מה שנקרא בלשון חכמים "ערכאות של גויים".

כיהודי מאמין בהחלט אני, יחד עם יתר המאמינים המתפללים, מתפלל כל יום שלוש פעמים ביום על "השיבה שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחילה". ותן טל • שיחה 20:41, 30 באוגוסט 2025 (IDT)

ובכל זאת אוסיף כמה מילים: ה״ערבוביה של חוקים עות'מאניים ובריטיים״ ש-ותן טל מתפלל שיבוטלו כוללים בין היתר עקרונות יסוד של דמוקרטיה וזכויות אדם במקום שלטון אנשי דת שהוא מיחל לה. כי מי מאיתנו לא רוצה לחיות במשטר של אייתוללות. מרווין האנדרואיד הפראנואיד • שיחה 20:50, 30 באוגוסט 2025 (IDT)

חשוב מזה - לא באמת מדובר ב"ערבוביה" וגו' - מדובר בחוקים שחוקקה הכנסת שמורכבת מנציגים שבחר הריבון - שהוא כלל אזרחי המדינה. NilsHolgersson2 • שיחה 21:48, 30 באוגוסט 2025 (IDT)

ותודה, ‏Pixie.ca‏ • שיחה 🎗 07:49, 1 בספטמבר 2025 (IDT)

החלילן מחאן יונס

אפתח בהבהרה: מאמר הדעה להלן מכיל ערבוביה של עובדות, ספקולציות ודעות. ניסיון להפריד ביניהן בגוף המאמר יוצר סרבול וסיבוך, והמאמר עצמו מסורבל ומסובך גם כך. הקוראים מתבקשים להתייחס לכל הנאמר כספקולציות ודעות נטו, אך לטובת פשטות הניסוח יוצגו כולן כעובדות. כדי להקל על הניסוח, אשתמש בלשון הווה גם עבור אנשים מתים. כמו כן, אזכיר את השביעי באוקטובר מספר פעמים, וכדי לחסוך סרבול אשמיט את שמות התואר. הקוראים מתבקשים להוסיף בעיני רוחם "נפשע, מזעזע, מחליא" וכן הלאה אחרי כל אזכור כזה, כפי שעשיתי בעצמי בזמן הכתיבה.

כאשר אנשים נמצאים ביחסים של עבד/אדון או יחסים שיש בהם אלמנטים של עבד/אדון, העבד יודע על אדונו הרבה יותר משיודע האדון על עבדו: דוגמה קרובה שקל לבדוק היא שכל ישראלי יודע על טראמפ בערך פי מאה ממה שיודע כל אמריקאי על נתניהו, וזאת חרף העובדה שנתניהו התגורר בארה"ב שנים לא מעטות, למד בה בתיכון ובאוניברסיטה, היה שגריר ישראל בארה"ב, ולעומתו טראמפ ביקר בישראל פעמיים ורבע לימים ספורים כל פעם.

בדומה, ראש ממשלת ישראל מדבר אנגלית רהוטה לא פחות מכל בוגר אוניברסיטה אמריקאי, ואפילו לבורים ביותר בשריה יש שליטה מסוימת באנגלית, לעומת הממשלה האמריקאית בה אף אחד לא יודע עברית כלל. אפשר להמשיך להביא דוגמאות ללא ספור לטענה שהעבד מכיר את אדוניו לפני ולפנים בעוד היכרותו של האדון את העבד פחותה בהרבה, אך אעבור מהטענה הזו לנדבך הבא:

סינוואר ושאר בכירי החמאס מכירים את ישראל היכרות אינטימית: רובם אם לא כולם דוברי עברית וחלקם (כולל סינוואר עצמו) עברית רהוטה, סינוואר עצמו אפילו למד לימודי יהדות באוניברסיטה הפתוחה, הם קוראים את העיתונות העברית, מקשיבים לשידורי רדיו וטלוויזיה, ומתמצאים לפרטי פרטים בהלכי הרוח בחברה הישראלית. בו בזמן אין בממשלת ישראל אפילו שר אחד שיודע ערבית (עד כמה שידוע לי) ואם במקרה יש כזה, הוא אינו אחד השרים החשובים: ראש הממשלה ושרי הביטחון, אוצר, פנים, משפטים או משטרה. אין להם עניין בהלכי הרוח בחברה הערבית, וכשיש מקור שמספק מידע כזה בשפה האנגלית שמוכרת יותר בישראל, הם מקפידים לחסום את עצמם ואת עמם מגישה אליו (כוונתי לאל ג'זירה).

לאור הנאמר קל לראות איך לא חזו הישראלים את טבח השביעי באוקטובר, אבל נשאלת השאלה: בהינתן היכרות אינטימית כזו, איך לא חזו סינוואר ובחירי הממאס את תגובת ישראל לטבח השביעי באוקטובר?
התשובה פשוטה ולא ממש מפתיעה: הוא כן חזה. מטרתו בתכנון הטבח וההנחיות לטובחים לנהוג בברוטליות רבה ככל הניתן, לאנוס, להרוג תינוקות, ולתעד ולפרסם את מעשי הזוועה שעשו נועדו בעיקרם כדי להביא לתגובה הישראלית, ואפילו "לאלץ" את ישראל להגיב כפי שהגיבה (אולי לצד מטרות משנה כמו "הרמת המורל" של הפלסטינאים). קראתי במקום כלשהו שסינוואר אמר שלדידו, גם קורבן של 100,000 עזתים עדיין מצדיק את הפעולה, ואין לי ספק שהוא לקח בחשבון את האפשרות שהוא עצמו יהיה חלק מהסטטיסטיקה הזו.

למי שלא מקבל את הקביעות עד כאן אין צורך לקרוא את ההמשך. אם כן מקבלים אותן נשאלת השאלה מה רצה סינוואר להשיג? במה תואמת ההתקפה הישראלית על עזה את האינטרסים של חמאס?
די לפתוח את העיתון או להקשיב לחדשות כדי לענות לשאלה הזו: כתוצאה מכך שמדינת ישראל מילאה את ציפיותיו וצעדה במסלול שהיתווה לה, היא הגיעה לשפל חסר תקדים, הן במעמדה הבינלאומי והן במצבה הפנימי. מדי יום שומעים על עוד ועוד מדינות, ארגונים בינלאומיים וגופים כלכליים שמתרחקים מישראל, מנתקים קשרים אתה, מחרימים אותה כמדינה ומחרימים אזרחים, חברות, אקדמאים וספורטאים ישראלים ומגבירים מיום ליום את בידודה של ישראל. הפילוג הפנימי בישראל הולך ומתגבר, יותר ויותר ישראלים מהגרים ממנה ואחרים מכינים את הגירתם הקרובה ודואגים להשיג דרכונים זרים, יותר ויותר חיילים (סדיר ומילואים) מסרבים לשרת בצבא על ידי סרבנות ישירה וסמויה ("השתמטות"), השתוללות חסרת תקדים של מתנחלים ופורעים שפוגעים באוכלוסיה הפלסטינית בגדה המערבית בגיבוי מתגבר והולך של הצבא, מיום ליום מתחזק כוחה של המשטרה והמשטרות החשאיות במקביל להיחלשות מערכת המשפט והדמוקרטיה, וסדקים ושברים נוספים נבעים במפעל הציוני על ימין ועל שמאל.

לאן יובילו הדרכים את כל ארבעת האחים?
תשובתי היא שאם ישראל תמשיך לצעוד לצלילי חלילו של סינוואר שממשיכים להישמע גם מעבר לקבר ולצלילי תופי החמאס ש"במותו ציווה לנו את האבדן", נגיע בסופו של דבר להגשמה מלאה של תוכניתו: חיסול סופי של המפעל הציוני. ההיסטוריוגרפיה היהודית אוהבת לספר לנו שחורבן הבית אירע בגלל "שנאת חינם", ומרחיקה לכת עד כדי סיפורים מגוחכים על קמצא ובר קמצא בגינם חרב הבית. אלו הם הבלים מהובלים, והסיבה שסיפורים מגוחכים ומופרכים כאלו ממשיכים להישמע ויש אפילו מי שמאמין בהם עד היום היא שרבים מהניצולים מהחורבן היו שייכים לפלגים שגרמו לו, ונוח היה להם להיאחז בקני הקש של הבובע מייסעס הללו במקום להודות באמת: ירושלים חרבה והיהודים הוגלו בגלל הפרושים, הסיקריקים, וקנאים דתיים כמו עקיבא ובר כוזיבא.

אומרים שההיסטוריה לא חוזרת על עצמה, אבל היא מתחרזת, ומי שמתחרז עם הפרושים והסיקריקים של אז הם הסמוטריצים, הבנגבירים, נערי הגבעות, לה-פמיליה, ושאר ה"משיחיים" שהיום נותנים את הטון בישראל וקובעים את מדיניותה ומעשיה. כל זמן שהם ימשיכו לקבוע, ישראל תמשיך לרקוד לחלילו של סינוואר ולצעוד במסלול שהתווה לה, ואם לא תעצור במהרה, יגיע חורבנו הסופי של המפעל הציוני. שלא כמו בבית הראשון של השיר המתחרז הזה, היום יש גם מיליוני יהודים שחיים בשופי ובנחת מחוץ לישראל, ולמרבה הצער גם הם ייפגעו מהריקושטים והרסיסים שיעופו לכל עבר כשיתמוטט המפעל והאנטישמיות בעולם תגיע לממדים שלא נראו מתום מלחמת העולם השנייה.

קשה לי לראות תהליך כלשהו בישראל שיעצור את המצעד המואץ הזה לחורבן, ותקוותי היחידה היא לנס כלשהו שיעצור את תחזיותיי השחורות בטרם יגיעו למיצויין. קיפודנחש 21:21, 30 באוגוסט 2025 (IDT)

עניין קטן: השר אבי דיכטר מרבה להפגין את שליטתו בערבית (אבל אני מסכים שהוא שר חסר חשיבות).

אני מסכים עם הניתוח העגום שהבאת. דוד שי • שיחה 21:56, 30 באוגוסט 2025 (IDT)

מתברר שההסתייגות "עד כמה שידוע לי" הייתה במקומה... תודה. קיפודנחש 04:37, 31 באוגוסט 2025 (IDT)

אתה מסביר בהיגיון למה מגיעה לנו השנאה האנטישמית. רק שבדרך כלל התפרצויות שנאה הן חסרות היגיון, ופורצות ללא פרובוקציה ממשית. לעומת זאת, יש מוסלמים ביצעו פשעים נתעבים נגד המערב – ואפילו בשם האסלאם. כך בבטאקלאן ובמגדלי התאומים. למרות שיש מניע "הגיוני" לכאורה, הם לא מובילים לרדיפה נרחבת של המרחב הערבי-מוסלמי. להפך, בפריז ובניו יורק מתחוללות הפגנות ענק בהן המפגינים מתעטפים בכאפיות. בר 👻 שיחה 23:39, 30 באוגוסט 2025 (IDT)

אתה יודע כמה שנאה למוסלמים הייתה בעקבות פיגועי 11 בספטמבר? מאות מוסלמים וערבים הותקפו, ובמקרה אחד נרצח אפילו אדם סיקי שזוהה בטעות כמוסלמי. Bakbik1234 • שיחה 03:12, 31 באוגוסט 2025 (IDT)

בר, אם קראתי בדברי משהו שנראה או נשמע כאילו אמרתי ש"מגיעה לנו" שנאה ואנטישמיות, אז הצלחת לקרוא בין השיטין משהו שלא נאמר, לא נרמז, ולא הייתה כל כוונה לומר. דיבורים על "מגיע" וצורת חשיבה ש"מגיע" הוא חלק ממנה לא מובילים למקומות טובים. אם משהו רע קורה למישהו בגלל "מגיע", אז מדובר למעשה על נקמה. אדוני צבאות הוא אל נקמות, אך בני תמותה ייטיבו לעשות אם יצליחו להתנקות מפעולות שנקמה עומדת בבסיסן.

יחד עם זה, בלי לרמוז לשום "מגיע", אי אפשר להכחיש שהתנהגותה של מדינת ישראל בעשרים ומשהו החודשים האחרונים מגבירה את שנאת היהודים בעולם ומלבה אותה. טענתך שאין ולא הייתה "רדיפה נרחבת של המרחב המוסלמי" אולי נכונה - לא ברור לי איך רודפים מרחב ואם בכלל ניתן לעשות זאת. עם זאת, גברים מוסלמים ונשים מוסלמיות (ואפילו מדינות מוסלמיות - ע"ע אפגניסטן) כן נרדפו והותקפו אחרי ובגלל אירועי 11 בספטמבר. קיפודנחש 05:07, 31 באוגוסט 2025 (IDT)

אני חושב שזה יהיה מתון לומר שזו הממשלה הגרועה בתולדות העם היהודי. ובכל זאת, לא ניתן להאשים אותה בהתפרצויות האנטישמיות. אין רציונליזציה לאנטישמיות. מעשיה ה"משיחיים" של ממשלת ישראל הם לא בסיס, כי אנטישמיות היא שנאה חסרת בסיס. היא מתקיימת בלי קשר למעשיה של מדינת ישראל, ומתפרצת מול כל מגננה צבאית של ישראל. עוד לא ראיתי שיש תגובות ישראליות שהן מוצדקות ומידתיות בעיני אנטישמים. היהודים גם מותקפים בכוח, וגם מותקפים שנית על כך שהם מתגוננים. בכל מקרה, מול מעשי הטבח שחווינו, כנראה שכל ממשלה הייתה מפעילה כוח אש דומה. כמו כן, לא אמרתי שאין ביטויי אסלאמופוביה ושנאת ערבים. אלא שלא הייתה רדיפה נרחבת בהשוואה לזו שחווים היהודים. זאת למרות שערבים-מוסלמים תקפו ישירות את לב ליבן של מדינות מערביות, ועוד בשם האסלאם. לשיטתך גם כאן אפשר למצוא "בסיס", והוא אפילו הרבה יותר חזק. לעומת זאת, מעשים כאלה לא נעשו על ידי יהודים, ולכן אין להתקפות עליהם כל בסיס, ובכל זאת הם נרדפים הרבה יותר. בר 👻 שיחה 14:31, 31 באוגוסט 2025 (IDT)

להסתכל על המציאות במשקפיים של "מי אשם" או מה "מוצדק" לא מביא אותנו רחוק. יש מעשים ויש תוצאות, ומעשים שמביאים תוצאות רעות לא מקבלים הנחה בשקם כי הם "מוצדקים" או בגלל שאפשר להאשים מישהו אחר (אפילו אם ההאשמה "מוצדקת"). זו בדיוק אותה הסתכלות ששואלת אם למישהו "מגיע" משהו. קיפודנחש 15:19, 31 באוגוסט 2025 (IDT)

אתה מתמקד בהבדל סמנטי. הנקודה היא שאי אפשר להתייחס למעשי שנאה אנטישמית במונחים רציונליים של סיבה ותוצאה. אפשר לטעון שהמלחמה סיפקה תירוץ, אבל זה רק תירוץ, ותירוצים יש הרבה. ראה הטבח בבית הכנסת בפיטסבורג, פיגועי הירי בטולוז או הפיגוע בהיפרכשר, שלא התכתבו עם הסלמה כלשהי בעזה.

כמו כן, בזמן שבקביק מאשים אותי שאני "מתעלם" מהעובדות, הוא מדגים כעס "בקרב החרדים" באמצעות נטורי קרתא. אאחל לו הטרלה מהנה. בר 👻 שיחה 17:00, 31 באוגוסט 2025 (IDT)

משתמש:בר אתה מתעלם מכך שראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו חוזר שוב ושוב על השקר לפיו מדינת ישראל ופעולותיה התוקפניות מייצגות את העם היהודי כולו, ואפילו משתמש בדת היהודית כהצדקה לפשעי מלחמה (מה שמוביל לכעס בקרב החרדים). זה יוצר אנטישמיות, מכיוון שיש הרבה אנשים שאינם חכמים ובוגרים מספיק בשביל לעשות את ההפרדה בין היהודים לבין המשטר הישראלי. Bakbik1234 • שיחה 16:19, 31 באוגוסט 2025 (IDT)

ועוד דבר. הצגת סינוואר כמו "Mastermind" היא מופרזת. הוא אמנם הצליח להביא את ישראל לדילמה קשה וסבוכה מאוד, אבל לצייר אותו כנביא יודע־כל זה מופרך. מטרתו העיקרית הייתה להעביר את הזרקור לעזה, לפגוע בנרמול היחסים עם סעודיה ולהצטייר כ"מגן אל-אקצא". הוא הצליח חלקית, אך גם טעה טעה בלא מעט מהערכותיו: הוא חשב שיקבל תמיכה מאיראן ולבנון, שהחברה הישראלית מפוררת ושהחיילים לא יגיעו, שהלחץ הבינלאומי יעצור את ישראל במהרה, ושישראל ממילא אינה מסוגלת להיאבק במלחמת התשה ארוכה. אבל המציאות הראתה אחרת, הישראלים הפגינו התגייסות מרשימה ועמידות איתנה מול זירות מרובות לאורך זמן. לעומת זאת בעלי הברית של חמאס נטשו אותו להיקבר במנהרות. בר 👻 שיחה 17:28, 31 באוגוסט 2025 (IDT)

כאן יש סוגשל הסכמה: גם לדעתי סינוואר אינו mastermind, וקשה לי להאמין שהוא חזה את ממדי ההרס וההרג שישראל חוללה וממשיכה לחולל בעזה (למעשה, קשה לי להאמין שיש מישהו, פלסטינאי, ישראלי או אחר שחזה זאת, חוץ אולי מהמשיחיים שראו בטבח הזדמנות פז "למחות את זרע עמלק" ולהשמיד או לגרש את כל תושבי הרצועה), אבל הפרשנות שלי אינה "הפתענו אותו וכעת הוא מתחרט על הטעות הנוראית שעשה" אלא (מבחינתו) "הצליח לו יותר ממה שהוא העז לקוות בחלומותיו הוורודים ביותר". גם אילו ידע מראש שחייו שלו עצמו יהיו בסופו של דבר חלק מהמחיר לא היה הדבר משנה את החלטתו או את התפיסה שמבחינתו, "מבול אל אקצא" היה הצלחה מסחררת. שרשרת האירועים שנפתחה בעקבות הטבח הכתימה את ישראל ואת היהודים כולם בכתם נוראי שלא יימחה "עד דור עשירי, עד כולם, עד כולהם", ועלולה בהחלט להביא לסופו המר של המפעל הציוני.

לגבי השאר: אתה מתעקש לגרור את הדיון לשאלת "מקורות האנטישמיות". לא בכך עוסק הדיון המקורי, ואין לי עניין להיכנס לפינה הזו. אין לראות בכך הסכמה עם דבריך אלא סירוב להיגרר לנושא צדדי. קיפודנחש 17:52, 31 באוגוסט 2025 (IDT)

@קיפודנחש, הבסיס של הטיעון שגוי לחלוטין, סינוואר דובר עברית לא יותר טוב ממני וממך וגם לא מכיר את החברה הישראלית טוב מאיתנו, אף אחד מאיתנו לא יכל לצפות לפני כמעט שנתיים את משך/צורת המלחמה בעזה וגם הוא לא.

ההסבר הקל הוא ששנאת ישראל ורצח 2,000 יהודים זה הצדקה בפני עצמה וזה שהוא לא ראה מה תהיה התוצאה זה כי הוא לא נביא, כמונו.

אבל לדעתי עיקר השגיאה שלהם הייתה בכך שהם לא חלמו שאמ"ן ושאר גורמי המודיעין יפספסו כל כך בגדול, אם בשמחת תורה היה קורה עשירית מהטבח + חטופים + אונס וכו' כנראה הכל היה נראה אחרת ומטרת רצח היהודים וטרפוד הסכמי השלום היו מושגים על ידי אותו רוצח שפל במחיר נמוך בהרבה.

לגבי האשמות החוזרות ונשנות של ישראל ברצח פלסטינאים, אתם מוזמנים להמשיך לפמפם את השטויות האלו, מדינת ישראל נלחמת בחוסר ברירה באויב רצחני ומחופר היטב ומסכנת את חילי צה"ל (לצערי) כדי להגביל ככל הניתן את הפגיעה באוכלוסיה אזרחית (אוכלוסיה שלעולם לא נשכח להם את ריקודי ה7.10 ברחובות עזה וסביב אחינו החטופים וההרוגים). אפרון • שיחה 00:49, 1 בספטמבר 2025 (IDT)

ההסבר הקל אינו בהכרח ההסבר הנכון. התשובה לשאלה אם הנזק המתמשך שמסבה ממשלת ישראל למדינתה ועמה (במקביל לזוועות שהיא מסבה לתושבי עזה) אכן נחזה מראש על ידי סינוואר כפי שנדמה לי או שגם הוא היה מופתע כמו שנדמה לך היא שאלה מעניינת, אבל כרגע מה שחשוב זה להודות שמדובר בנזק ולעצור.

אם אתה מאמין באמת ובתמים שסינוואר חשב שישראל לא תגיב והוא הופתע מההתקפה הישראלית והפלישה לרצועת עזה, דעתי היא שאתה לוקה באותה הלקות שגרמה לישראל להיות מופתעת בשישי באוקטובר 73 ושוב בשביעי באוקטובר 23 - זלזול לא מוצדק באויב. לרוב הישראלים היה ברור כשמש כבר בערבו של אותו יום ארור שהתגובה הישראלית תהיה "קשה וכואבת", ואם אתה מספר לעצמך שסינוואר לא חזה זאת, אתה חי באשליות.

כפי שציינתי, העובדה שההוראות לנוחבאים היו במפורש לבצע מעשי זוועה, לתעד אותם ולפרסמם (וכך ליצור פרובוקציה שלמעשה אילצה את ישראל להגיב תגובה "קשה וכואבת") מעידה על כך כאלף עדים. "שנאת ישראל" זה באמת ההסבר הקל - הוא קל מפני שהוא חוסך ממך את הצורך לפקוח את עיניך ולהישיר מבט אל המציאות. לא מדובר רק ב"שנאה", אלא בתוכנית פעולה שמטרתה לגרום את הנזק הרב ביותר האפשרי. מבחינת סינוואר אלפיים ההרוגים ב"מבול אל אקצא" אינם יותר מ"נזק אגבי". הנזק האמתי הוא זה שנגרם לישראל לנגד עינינו יום יום ושעה שעה, ולי (כנראה בניגוד אליך ובניגוד לרוב הישראלים) אין כל ביטחון שהמפעל הציוני יוכל להתאושש ממנו.

אם תחזיותי השחורות הן אלו שיתאמתו, אפשר יהיה להגיד שהחלילן מחאן יונס הצליח להוביל את ישראל לאותו מקום אליו הוביל החלילן מהמלין את העכברושים, וגם אם הן יתבדו, הנזק שהצליח לחולל עולה עשרות מונים על המחיר ששילמנו בשביעי באוקטובר.

במקביל, נגרם גם נזק אדיר וחסר תקנה לאוכלוסיית עזה, אבל כיוון שכידוע "אין בעזה בלתי מעורבים", אז למי אכפת בעצם?

אין לי מושג למי אתה קורא "אתם". אני לא האשמתי אף אחד ברצח, והביטוי בו נקטתי היה "הרג והרס". אם גם את זה אתה מכחיש, אתה טומן ראשך כל כך עמוק בחול שאתפלא לשמוע שאינך מריח נפט. קיפודנחש 01:38, 1 בספטמבר 2025 (IDT)

עם כל הביקורת שיש על האזרחים בעזה, מצב שבו "אין בלתי מעורבים" עלול להתאים יותר לישראל, בהתחשב בכך שיש גיוס חובה לצבא הישראלי. זה כמובן לא יכול להצדיק פגיעה באזרחים, אבל כן מדגיש כמה המושג "בלתי מעורבים" הוא בעייתי כשמדברים על אוכלוסייה אזרחית. Bakbik1234 • שיחה 17:52, 1 בספטמבר 2025 (IDT)

לא גררתי את הדיון אל "מקורות האנטישמיות". התייחסתי ישירות לטענתך, בה אתה תולה יותר מידי משקל בפעולות הממשלה ביחס לאנטישמיות. אתה כמובן רשאי שלא להסכים.

סינוואר לא התחרט כי מבחינתו יש לו הישגים משמעותיים מאוד, אך לא אלה שציינת. כשאתה מפריז במידת הסיפוק שלו, אתה מפספס את מידת המשיחיות בצד השני. כי התוכנית האופרטיבית של סינוואר הייתה לא פחות מהשמדת ישראל (ראה המסמך הבא של מרכז המידע למודיעין ולטרור). בפועל תקוותיו נמוגו עם הפניית כתף קרה מהציר השיעי וגיוס כוחות מהיר של ישראל. אלה היו הפתעות רעות מאוד מבחינתו, כמעט כמו שהופתע מנכונותה של ישראל להילחם לאורך זמן ותחת לחץ בינלאומי גובר.

ההתרשמות שלך מ"כתם נצחי" בלתי הפיך על דעת הקהל העולמית הוא קיצוני ומוגזם. גם אם נניח שאכן כך, עתידה של מדינת ישראל תלוי ביכולתה להגן על אזרחיה, ולא בדעת הקהל העולמית. "עתידנו אינו תלוי במה יאמרו הגויים" אמר משיחי אחד. ולכן הפלת שלטון חמאס הוא תנאי הכרחי לסיום המלחמה. בהנחה שדיבורים יפים לא יורידו אותו, אין דרך אחרת זולת השתלטות צבאית. בר 👻 שיחה 13:34, 1 בספטמבר 2025 (IDT)

יש אפשרויות אחרות. בלבנון לא הייתה השתלטות צבאית מלאה. הייתה הכרעה של עיקר כוחו של האויב שאפשרה לכוחות שמתנגדים לחיזבאללה לפעול נגדו. בעזה הייתה כבר השתלטות צבאית (כמה פעמים) שלא נוצלה כמו שצריך למהלך מדיני. Tzafrir • שיחה 13:56, 1 בספטמבר 2025 (IDT)

מה שאולי עובד בלבנון לא בטוח בכלל שיעבוד בעזה. הלוואי. בר 👻 שיחה 15:29, 1 בספטמבר 2025 (IDT)

משתמש:בר מה לגבי הפלת המשטר הישראלי, שאינו חוקי על פי הדין הבינלאומי? Bakbik1234 • שיחה 17:41, 1 בספטמבר 2025 (IDT)

בר: הכתם עליו דיברתי אינו "על דעת הקהל הבינלאומית", הוא עליך ועלי. התכחשותך אליו לא מנקה אותך ממנו.

אתה בהחלט כן גורר את הדיון לשאלת האנטישמיות. כפי שהבהרתי בתחילת דבריי, הם מכילים תערובת עובדות, ספקולציות ודעות. צפיתי שהמשך הליכתה של ישראל במסלול בה היא צועדת היום, אותו התווה לה סינוואר (דעה) יביא לקיצו של המפעל הציוני (ספקולציה) ולהתגברות האנטישמיות בעולם (עוד ספקולציה). הספקולציה האחרונה הובאה בזנב המאמר באופן כמעט אגבי, והתרכזות בשאלה אם הספקולציה הזו נכונה או סבירה מהווה גרירת הדיון לנושא צדדי. קיפודנחש 18:02, 1 בספטמבר 2025 (IDT)

בטווח הארוך, השמדת רצועת עזה תוביל גם לפירוקו של המפעל הציוני (שכבר עבר הפיכה ונשלט בידי גורמים ימניים משיחיים). Bakbik1234 • שיחה 18:13, 1 בספטמבר 2025 (IDT)

ועוד מילה על "הכתם": לפני שנים רבות היה לי מורה שנהג לומר בהלצה שמצפונו נקי וצח כשלג, משום שהוא מקפיד לא להשתמש בו (הלצה לא מקורית - היא נאמרה לפניו וגם אחריו).

בישראל של שלהי תשפ"ה, ישראלי שמצפונו אינו מוכתם נוכח הפשעים והזוועות שמדינתו מחוללת מדי יום ביומו בעזה הוא אדם שכמו בהלצה, מקפיד לא להשתמש בו. קיפודנחש 18:19, 1 בספטמבר 2025 (IDT)

קיפודנחש, אמרתי את שהיה לי על שאלת האנטישמיות ואין לי מה להוסיף עוד. ומ"דעת הקהל העולמית" איני מתרשם. היא אינה התגלמות המוסר, אלא בסך הכל ערימת אינטרסים של קבוצות כוח. בהקשר זה יש לבחון רק רמת הפגיעה באינטרסים שלנו, כי שאלת המוסריות היא ממנה והלאה. המסר הציני שלהם הוא שלאזרחי ישראל שתי אפשרויות, להיות נרצחים או רוצחים. ואנחנו לא נחשוף את עצמנו בשם כך לסכנת מוות וכיליון. כי זה לא איום ספקולטיבי כמו זה שהצגת על פירוק המפעל הציוני. זו סכנה ממשית שכבר התדפקה על דלתנו. כ"כ אני מבין שלדעתך מי שאינו מסכים איתך הוא אדם חסר מצפון (או שאינו משתמש בו), אבל אני סבור שיש לגיטימציה גם לדעות נוספות. ולדעתי, לסגת מעזה כשהמרצחים עדיין בשלטון זהו עוול מוסרי חמור שבעתיים. הם ישתקמו מהר, מלאים במוטיבציה וגאווה על הישגיהם, וחלום בליבם להשלים את המלאכה. אם נדרשת תזכורת, אז אנחנו לא חיפשנו כלום בעזה. עזה היא זו שרדפה אותנו. היא עדיין מאיימת להמשיך לרדוף אותנו. אנחנו עדיין אלה שמתגוננים, ואם אנחנו מתחילים להכריע זה לא אומר שהפכנו לרוצחים. אף אחד לא מעוניין להרוג אזרחים, ובטח שזה אינטרס שלנו. אפשר לעצור עם הדמוניזציה. פגיעה באזרחים היא חלק מצער מאוד וטרגי במלחמה. אבל המלחמה הזו נכפתה עלינו, ועם חפץ חיים חייב להגן על עצמו. חשוב שנזכור ונצטער על הפגיעה בחפים מפשע, אך אסור שהרחמים ימנעו מאיתנו את הפעולה ההגנתית הנדרשת. אילן גילאון ז"ל היה אומר שאוי לנו ביום שנירה ולא נבכה, ועוד יותר כשנבכה ולא נירה. אז אנחנו נאלצים להמשיך. בר 👻 שיחה 13:37, 2 בספטמבר 2025 (IDT)

מוזר שאתה חוזר שוב ושוב על "דעת הקהל הבינלאומית" רק כדי לומר שאינה מעניינת אותך - חוץ ממך אף אחד בדיון לא דיבר עליה, ואם גם אותך אינה מעניינת, למה להזכיר אותה? קיפודנחש 15:49, 2 בספטמבר 2025 (IDT)

אני רואה שהשכחה הכתה בך, אז ארענן את זכרונך בסגנון הטרנד שהחל אפרון:

קיפודנחש: ”חוץ ממך אף אחד בדיון לא דיבר על דעת הקהל הבינלאומית”.

גם קיפודנחש:”מדי יום שומעים על עוד ועוד מדינות, ארגונים בינלאומיים וגופים כלכליים שמתרחקים מישראל, מנתקים קשרים אתה, מחרימים אותה כמדינה ומחרימים אזרחים, חברות, אקדמאים וספורטאים ישראלים ומגבירים מיום ליום את בידודה של ישראל”; ”אי אפשר להכחיש שהתנהגותה של מדינת ישראל [...] מגבירה את שנאת היהודים בעולם ומלבה אותה”; ”שרשרת האירועים שנפתחה בעקבות הטבח הכתימה את ישראל ואת היהודים כולם בכתם נוראי שלא יימחה 'עד דור עשירי, עד כולם, עד כולהם'”; ”צפיתי שהמשך הליכתה של ישראל במסלול בה היא צועדת היום יביא [...] להתגברות האנטישמיות בעולם”.

אגב, בשום שלב לא אמרתי שהיא לא מעניינת. אמרתי שהיא לא מדד מוסרי, אלא אוסף של אינטרסים. לכן היא מעניינת, אבל רק מהבחינה הזו. אבל אני יכול להבא שלא להגיב לחלק זה בדברייך. כמו שביקשת בעבר לא להגיב לחלק אחר, שמבחינתך נכתב רק "בזנב המאמר באופן כמעט אגבי". אז זו הפעם השנייה שאתה מבקר לא את תוכן התגובה שלי, אלא את עצם כתיבתה. אין לי את האמצעים לדעת על אילו חלקים מדברייך אפשר להגיב ועל אילו לא. בר 👻 שיחה 23:21, 2 בספטמבר 2025 (IDT)

משתמש:בר אתה מתעלם מהאופי הג'נוסיידי של המלחמה. רק השבוע האיגוד הבין-לאומי לחוקרי ג'נוסייד, המוביל בתחום, קבע שישראל ביצעה רצח עם ברצועת עזה. Bakbik1234 • שיחה 18:23, 2 בספטמבר 2025 (IDT)

”אני לא האשמתי אף אחד ברצח, והביטוי בו נקטתי היה "הרג והרס"” (קיפודנחש בתגובה לעיל)

”הפשעים והזוועות שמדינתו מחוללת” (קיפודנחש בגרסה מתקדמת)

כדאי להמשיך לפמפם את השטויות האלו ולהרגיש רגשות אשמה - זה מאוד צדקני ונעים, תכלס רצועת עזה היא טריטוריית אויב שאין לנו ברירה אלא לעקר מיכולת צבאית, מדינת ישראל עושה יותר מידי בשביל שאזרחים לא יפגעו וזה עולה בחיי חיילינו היקרים, המצפון היחיד אמור להיות לנו כמדינה זה על כך שהטיפול לא מספיק אגרסיבי ויעיל.

לגבי האיום הפוליטי על ישראל - ישראל עמדה בפני איומים קשים מאלו, בלי לזלזל, הסבירות הגבוהה היא שכשהמלחמה תיגמר (מחר, או עוד 5 שנים) ישראל תחזור למעמדה המתנדנד הקבוע, זה גורלנו כיהודים, הוא ליווה אותנו תמיד, כבר אלפי שנים. אפרון • שיחה 20:49, 1 בספטמבר 2025 (IDT)

משתמש:אפרון הטענות שלך על דאגה כלפי אזרחים אינן מבוססות על המציאות, של למעלה מ-100,000 ילדים, נשים וגברים שנהרגו באלימות. מיכאל ספרד, מומחה לדיני מלחמה, מציין שישראל מבצעת פשעים נגד האנושות "בהיקפים מקפיאי דם". לדבריו: ”אין לי ספק שמי שטבע את המונח ג'נוסייד, המשפטן היהודי־פולני רפאל למקין, היה קובע בדמעות של בושה שמדינת היהודים מבצעת ג'נוסייד בעזה. היא מחריבה את המקום ומחסלת את הקבוצה האנושית שחיה בו.” Bakbik1234 • שיחה 22:20, 1 בספטמבר 2025 (IDT)

די עם ההספמה בפייק ניוז הזה, רבים העירו לך על כך וזה עבר כל גבול (מתייג את הבירוקרטיםמשתמשת:Funcsמשתמש:ארז האורז). ברצועת עזה נהרגו 63,557 פלסטינים מהם לפחות 23,000 מחבלים (לא כולל את ה-2,100+ מחבלים שנהרגו במבצע מרכבות גדעון). מדובר באבדות אופייניות למלחמה בשטח בנוי מול ארגון טרור שמשתמשים באזרחים כמגן אנושי ושום דבר שמתקרב אפילו לרצח עם. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 22:51, 1 בספטמבר 2025 (IDT)

המכון למחקרי ביטחון לאומי מפרסם מצגת ובה מוצגים נתוני דובר צה"ל, ארגון שהמתודולוגיה שלו לא שקופה, המידע שהוא מפרסם לא נתון לביקורת עמיתים ונתון למחלוקת רצינית, וגם מסר נתונים סותרים ותגובות לא ברורות ([8]). להשוות אותו ולהציב אותו מעל מאמר של מומחים לנושא - זה פשוט נוגד את עקרונות ויקיפדיה:ביבליוגרפיה. NilsHolgersson2 • שיחה 23:11, 1 בספטמבר 2025 (IDT)

ובנוגע ל"מגנים אנושיים", ישראל משתמשת בכאלו, ולעיתים הורגת אותם לאחר מכן. דוגמאות:

אילי פארי, חשיפת המקום: פלסטיני בן 80 שימש מגן אנושי כשרצועת נפץ קשורה לצווארו. כעבור 8 שעות הוא נורה למוות, באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 15 בפברואר 2025.

רויטל חובל, חשיפת "המקום הכי חם": פלסטיני מעזה סייע לכוחות צה"ל, מפקד בנח"ל ירה בו למוות, באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 7 בינואר 2025. Bakbik1234 • שיחה 23:16, 1 בספטמבר 2025 (IDT)

הפייק ניוז היחיד שאני רואה כאן זה שנהרגו 23,000 חמושים, מספר מופרך בהתבסס על כך שחיילים שלחמו ברצועת עזה מעידים שוב ושוב שאזרחים שהם הורגים נספרים כ"מחבלים", ושאפילו צה"ל לא יכול לזהות מעל 8,900 אנשי חמאס וג'יהאד אסלאמי כהרוגים או הרוגים "ככל הנראה". Bakbik1234 • שיחה 23:12, 1 בספטמבר 2025 (IDT)

@Bakbik1234, אני חושב שאם המומחה שאתה מצטט הוא מיכאל ספרד נוכל לסיים בזה את הדיון, מומלץ לכל מי שלא מכיר ללחוץ על הקישור ולקרוא את הערך שלו... כל מילה נוספת מיותרת.

בקשר ל"רצח עם", אני מנח שאתה מכיר לוחמים שנמצאים שם בפועל, תשאל אותם כמה אזרחים יצא להם להרוג (לא כ"נזק משני" אלא כהרג מכוון, ההגדרה הכי בסיסית של רצח עם). אפרון • שיחה 00:18, 2 בספטמבר 2025 (IDT)

שמעתי עדויות מחיילים שהיו ברצועה והרגו אזרחים במכוון, רק בגלל שהיו במקום הלא נכון ובזמן הלא נכון. האזרחים האלו נספרים כ"מחבלים שחוסלו". Bakbik1234 • שיחה 00:25, 2 בספטמבר 2025 (IDT)

אזרחים שהיו במקומות אחרים גם נרצחו על ידי אותם מכרים שלך? אפרון • שיחה 00:36, 2 בספטמבר 2025 (IDT)

@Bakbik1234, תיוג. אפרון • שיחה 00:37, 2 בספטמבר 2025 (IDT)

ההרג הוא של כל מי שעובר קו דמיוני שמשתנה תדיר. בצבא קוראים לזה "שטחי השמדה". Bakbik1234 • שיחה 00:41, 2 בספטמבר 2025 (IDT)

@Bakbik1234, שואל שוב, מחוץ לשטחי ההרג מכריך הרגו סיפרו על אזרחים שנרצחו במכוון? אפרון • שיחה 00:43, 2 בספטמבר 2025 (IDT)

מחוץ לשטחי ההשמדה אזרחים נהרגים בתקיפות אוויריות, לא בירי. Bakbik1234 • שיחה 00:45, 2 בספטמבר 2025 (IDT)

כמה נקודות. ראשית, אביר המתמטיקה צודק בכך שברצועת עזה נהרגו 63,459 פלסטינים. והוא גם מצביע על מקור. המקור הזה הוא קיבוץ של מידע עם הפניה למקורות. והמקור למידע על הפלסטינים הוא משרד הבריאות של רצועת עזה. אם תשאל אותם הם יגידו לך שהמספרים הללו הם מספרי ההרוגים שהגיעו אליהם ויש עוד המון אנשים שקבורים מתחת להריסות ועדיין לא נספרו. יש מי שמעריכים שמספר ההרוגים האמיתי עולה על 100,000. בכל מקרה, זו הערכה. אבל בכל מקרה מה שברור שחייבים להוסיף „לפחות” למספר שמשרד הבריאות הפלסטיני מדווח.

נילס הולגרסון ביקר את המצגת הזו למרות שדווקא בה הנתונים די ברורים (אם כי אפשר לערער על מקורותיהם של חלק מהנתונים שם). הקריאה למקורות עם ביקורת עמיתים לא מועילה בדיון הזה כי כמעט אין. וזה אומר שאם יהיה במקרה אחד הוא יוכל לנצח כל אחד אחר גם אם הוא לא יהיה מוצלח במיוחד. Tzafrir • שיחה 01:41, 2 בספטמבר 2025 (IDT)

Bakbik1234, מתקפות אויריות שמטרתם הרג אזרחים? אפרון • שיחה 00:48, 2 בספטמבר 2025 (IDT)

זאת לא המטרה הרשמית של התקיפות האוויריות, אבל בהתחשב באישור הרג של 20 אזרחים לכל פעיל חמאס זוטר, זה גם לא משהו שחשוב לצבא למנוע. Bakbik1234 • שיחה 01:01, 2 בספטמבר 2025 (IDT)

לדבריך אזרח שמתרחק משטחי הרג אין לאף גורם צבאי מטרה להרוג אותו, זה כבר מבטל את טענת רצח העם שמבוססת על כוונה להשמיד קבוצת אוכלוסיה, במקרה של עזה אין כוונה להשמיד אף אזרח בלתי מעורב שאינו מתקרב לשטחי ההשמדה. אפרון • שיחה 01:12, 2 בספטמבר 2025 (IDT)

רצח עם כולל ניסיון להשמיד את הקבוצה "באופן מלא או חלקי". פרופ' דניאל בלטמן ופרופ' עמוס גולדברג, היסטוריונים של השואה וג'נוסייד באוניברסיטה העברית, מציינים: ”אחרי שהמלחמה תיגמר, ניאלץ להסתכל על עצמנו במראה. ממנה תשתקף אלינו חברה שלא רק הפקירה את בניה ובנותיה החטופים ולא רק לא הגנה על אזרחיה מפני הרצחנות של חמאס, אלא גם ביצעה את המעשה הנורא הזה בעזה — הג'נוסייד שיכתים את ההיסטוריה היהודית מעתה ועד עולם. יהיה עלינו להישיר מבט ולהבין את עומק הזוועה שחוללנו. מה שמתרחש בעזה אינו השואה. אין כאן אושוויץ וטרבלינקה. אולם זהו פשע מאותה משפחה. פשע השמדת עם.” Bakbik1234 • שיחה 01:22, 2 בספטמבר 2025 (IDT)

שוב נתעלם מתחילת הציטוט (הפוליטי), המשכו אינו מתאים להגדרת רצח עם הרשמית של האו"ם ולא של שום גוף אחר, "רצח עם" הוא השמדה מכוונת של קבוצה או חלק ממנה, בעזה אין כוונה להשמיד שום קבוצה
אני לא בטוח שיש טעם להגיב על מניין ההרוגים של "הארץ" (גבוה בהרבה מהמניין של משרד הבריאות העזתי) חוות דעת של איש השמאל הקיצוני, וראיון בעילום שם ל"מקום הכי חם" (חייל שצופה במעשים כאלו מוזמן לגשת לפצ"רית להתלונן במקום להתראיין לאתר כזה או אחר) אפרון • שיחה 01:12, 2 בספטמבר 2025 (IDT)

כשראש הממשלה מדבר על "עמלק" ועל "עיי חורבות", כשבכירים ישראלים קוראים ל"השמדה מוחלטת" כי "נלחמים בחיות אדם", וכשסגן יו"ר הכנסת קורא להוציא להורג את כל הגברים ברצועה, אז דווקא יש כוונה ג'נוסיידית ברורה. Bakbik1234 • שיחה 01:47, 2 בספטמבר 2025 (IDT)

@Bakbik1234, בוא ננסה להפריד בין דיבורים למעשים... אפרון • שיחה 01:58, 2 בספטמבר 2025 (IDT)

כנראה שאנשים כאן סומכים על כך שהממשלה הזו יותר אימפוטנטית ממשיחית. Tzafrir • שיחה 01:59, 2 בספטמבר 2025 (IDT)

@Tzafrir, או שהם מבינים מה המרחק בין אמירה פוליטית לבין מציאות, בכל ממשלה ובכל זמן... אפרון • שיחה 02:00, 2 בספטמבר 2025 (IDT)

הסיפור הזה מופיע בכל מיני מקומות. להבנתי הוא אמין. אבל בכל המקומות שראיתי אותו, הוא התייחס לחודשי הלחימה הראשונים. בדיווחים מאוחרים יותר צוין שלאחר מכן הונהגו כללים פחות מקלים. אז יש בעיה, להבנתי, להשתמש במידע הזה כדי לבקר את ההתנהלות הנוכחית. Tzafrir • שיחה 01:44, 2 בספטמבר 2025 (IDT)

אכן, מבדיקה קצרה נראה שזה תועד בצורה כזו או אחרת ומצ"ח חוקרים כמה תלונות בעניין, נראה שטעיתי בזה. אפרון • שיחה 01:55, 2 בספטמבר 2025 (IDT)

הבה נניח לצורך הדיון שמטרת התקיפות אינה הרג אזרחים. אולי זה עוזר למישהו לישון טוב בלילה. לדידי, "מטרת התקיפות" חסרת משמעות. אם למישהו אכפת אציין שהמספר האחרון שקראתי היה 100,000 טון חומר נפץ שהוטלו על רצועת עזה מתחילת המלחמה. זה נראה מספר די גדול - בהערכה גסה, בערך פי שלוש מעוצמתן המשולבת של שתי הפצצות הגרעיניות שהוטלו במלחמת העולם השנייה על הירושימה ונגסאקי. אם המספר שציטטתי לא נכון ולמישהו יש מקור טוב שנוקב במספר אחר, גדול או קטן יותר, יפה יעשה אם יתקן את הטעות.

כשזורקים 100,000 טון חנ"מ על אזור גאוגרפי מצומצם בו מתגוררים כשני מיליון אנשים ובו לכל מי שאינו לוחם אין גישה למשהו כמו מקלט או חדר ביטחון (ללוחמים יש לפחות מנהרות...), השאלה "האם מטרת התקיפות היא הרג אזרחים" לא מצלצלת טוב באוזניים שלי. לצערי לא אוכל לומר איך היא כן מצלצלת תוך שמירה על מגבלות וק:כה. קיפודנחש 01:18, 2 בספטמבר 2025 (IDT)

@קיפודנחש בעזה יש עשרות אלפי מחבלים שמסתתרים בתוך אוכלוסיה אזרחי, על כל פצצה שתוותר תצטרך לשלוח במקומה חיילים שיכנסו למבנים (ממולכדים? מארבים?) ויעשו את העבודה, אני מבין שמבחינתך זה תרחיש שמצלצל לך יותר טוב באוזניים, לא אכתוב את דעתי על כך בגלל מגבלות וק:כה. אפרון • שיחה 01:42, 2 בספטמבר 2025 (IDT)

לא שמעת על נוהל יתוש? צה"ל מפעיל אזרחים פלסטינים שאינם חשודים בטרור בתור מגנים אנושיים לסריקת מנהרות ומבנים. Bakbik1234 • שיחה 01:53, 2 בספטמבר 2025 (IDT)

@Bakbik1234, אכן תוך כדי תגובתך הגבתי ל@Tzafrir שאכן חיפשתי ונראה שאני טעיתי. אפרון • שיחה 01:56, 2 בספטמבר 2025 (IDT)

זה נראה לי די מוזר להניח שכל הפצצות הללו הן חימוש סטטיסטי לחלוטין. זה לא מועיל לניתוח. כמוכן לא מעט חומר נפץ שימש להריסת מבנים ריקים. Tzafrir • שיחה 01:48, 2 בספטמבר 2025 (IDT)

משתמש:קיפודנחש נכון ליולי 2025, לפי משרד התקשורת הממשלתי בעזה, המספר עומד על 125,000 טון חומר נפץ. Bakbik1234 • שיחה 02:01, 2 בספטמבר 2025 (IDT)

זו הערכה שלהם. למה שדווקא להם תהיה הערכה טובה? הם לא פרושים טוב בשטחי לחימה ומתעדים את כל מה שקורה באופן רציף. מבחינתי זה סתם מספר שנזרק. אם לא מפרסמים את המתודה שמאחוריו: מדובר על תעמולה (אז למה כן סומכים על נתוני משרד הבריאות? כי קל יותר לרשום את כל מי שמגיעים לבתי החולים וכדומה. די ברור איזה מידע יש להם. הם יכולים לשקר. אבל הם גם יכולים להגיד את האמת ולא סתם הערכות של האמת). Tzafrir • שיחה 02:27, 2 בספטמבר 2025 (IDT)

כן, בהתחלה לא שמתי לב שהמקור הוא משרד התקשורת שלהם אז הוספתי את זה לתגובה. אם צה"ל מציין נתונים נמוכים יותר, רצוי להביא אותם. Bakbik1234 • שיחה 02:32, 2 בספטמבר 2025 (IDT)

אתחיל מהסוף: לפי הערכות מודיעיניות מקובצות ממקורות רבים ושונים, בספטמבר 2023 מנה חמאס בין 20,000 ל-30,000 לוחמים, ומתוכם הרג צה"ל כ-23,000 (תשאלו את אביר המתמטיקה). בלי לקחת בחשבון לוחמים שלא נהרגו אבל נפצעו פציעה קשה מספיק כדי לגרוע אותם מהסד"כ, עולה שנשארו היום בין -3000 ל-7000 לוחמים, כך שהקביעה "בעזה יש עשרות אלפי מחבלים" לא מדויקת. כדי לקבל את הקביעה, יש להניח את ההנחה הבלתי סבירה שהאביר טועה (או לחילופין, שכל המקורות טועים לפחות בפקטור 2, או שחמאס הצליח לגייס ולאמן עשרות אלפי לוחמים מאז אוקטובר 2023)

חשוב מכך: שרשרת הטיעונים המוצגת

• בעזה יש עשרות אלפי מחבלים
• => עומדת בפני ישראל הברירה להמשיך לנהוג כפי שהיא נוהגת היום, או "על כל פצצה שתוותר תצטרך לשלוח במקומה חיילים שיכנסו למבנים (ממולכדים? מארבים?) ויעשו את העבודה". דרך פעולה שאינה אחת משתי אלו לא קיימת
• => מי שאומר שעל ישראל לחדול מהתנהגותה הנוכחית מטיף למעשה להקרבת מספר עצום של חיילי צהל על מזבח יפי נפשו
• => אי אפשר להביע דעה על אדם כזה תוך שמירה על וק:כה

היא שרשרת איתנה ומוצקה, שקשה למצוא בה פירכה בעין בלתי מזוינת, אך אפציר בקוראים לפחות לנסות. קיפודנחש 03:52, 2 בספטמבר 2025 (IDT)

נותר רק להצר על כך שחמאס מונע כבר כמעט שנתיים מעיתונאים זרים להיכנס לשטח ולסקר את המתרחש - ואת מעט העיתונאים המקומיים - הורג מעת לעת. סיקור עיתונאי בטח היה מגלה את האמת על מה שקורה ברצועת עזה. NilsHolgersson2 • שיחה 11:04, 2 בספטמבר 2025 (IDT)

קיפודנחש, חמאס מגייס ביתר שאת במהלך המלחמה. האיכות גרועה, הכמויות גדולות. בר 👻 שיחה 13:58, 2 בספטמבר 2025 (IDT)

גם אתם יכולים לתרום לאיזון ויקיפדיה האנגלית!

אתם יודעים אם זה נכון?

צעד חשוב ומשמעותי של הקונגרס האמריקאי לטיפול באנטישמיות ובהטיה נגד ישראל בויקיפדיה

אלו בהחלט חדשות מרעישות: ועדת הפיקוח והרפורמה בקונגרס האמריקאי שיגרה מכתב למנכ"לית של ויקיפדיה, מריאנה אסכנדר, בו היא נדרשת להעביר לידי הוועדה עד ל 10.9 תיעוד של פעילות הטיה אנטישמית ואנטי ישראלית מאז ינואר 2023 ועד עכשיו, וזאת כדי לחקור את מאמציהם של גורמים זרים במוסדות אקדמאים שנהנים ממימון אמריקאי להשפיע על דעת הקהל האמריקאית והמערבית.

ע"פ המכתב הפנייה מגיעה בעקבות דו"ח על מאמצים שיטתיים לקידום מידע אנטישמי ואנטי ישראלי בערכי ויקיפדיה הקשורים לישראל.

המכתב מציין את ההשפעה הנרחבת שיש לויקיפדיה על מידע הנצרך באמצעות צ'טבוטים (לדוגמא ChatGpt, Grok ועוד).

הדרישה כוללת העברה של:

פרטים על עורכים בויקיפדיה שהפרו את כללי הפלטפורמה וכן את האופן בו מתמודדת ויקיפדיה עם ההפרות.

נדרשת העברת מידע על תיאום אפשרי בהעלאת תכנים לויקיפדיה על ידי גורמים מדינתיים, ועל ידי גורמים במוסדות אקדמאיים. הוועדה דורשת לקבל מידע על המנגנון שבאמצעותו ויקיפדיה מתמודדת עם הפרות ואת הפרוטוקולים של הטיפול בהפרות בפועל. ויקיפדיה אף נדרשת להעביר כתובות IP ומאפייני זיהוי ייחודיים של אותם עורכים מפרים.

אז בהמשך לדיווח ועדת הפיקוח של בית הנבחרים בקונגרס האמריקאי פתחה "פינת הלשנה (https://oversight.house.gov/whistle/)" על הטיות אנטי-ישראליות בוויקיפדיה האנגלית, וכך גם אתם יכולים להיות שותפים למאמץ ליירט ניסיונות הטייה אנטי-ישראלית בוויקיפדיה החזקה בעולם.

כך זה עובד:

1. ממלאים את הטופס שבאתר. ב'שם הארגון' שבעניינו מוגשת הקובלנה כותבים: Wikimedia Foundation

2. בליבת הטופס מתארים את ההטייה או המידע הכוזב שבהם נתקלתם בצורה עובדתית ומדויקת, ללא הגזמות, כדי לשמור על אמינות. רצוי להסביר את החשיבות הציבורית (פגיעה בגישה למידע אמין, הטעיית הציבור, עידוד לאלימות, הפרת חוקים וכו').

3. ממלאים את פרטי הקשר שלכם (אין חובה למסור שם).

4. מומלץ להוסיף מה לדעתכם הקונגרס צריך לעשות בקשר לדיווח (למשל: לדרוש מידע או פעולה, לחקור אדם או ניק מסוים, לפקח אחר יישום בשטח וכדו')

5. מומלץ להכין מראש רשימה או סיכום של מסמכים, תיעודים וכדומה, אך אין חובה לצרף אותם בדיווח הראשוני - מספיק לציין שהם קיימים.

6. אם אתם מעוניינים שייצרו אתכם קשר, כדאי לציין זאת במפורש.

בהצלחה לנו🇮🇱👇

https://oversight.house.gov/whistle/

Assafn • שיחה 22:47, 2 בספטמבר 2025 (IDT)

אני חוזר: זהו אינו גוף שהמטרה שלו היא לאזן. זהו גוף שהמטרה שלו היא להרוס את קיומה של ויקיפדיה כמקור מידע אמין. הם לא אוהבים לקרוא, לדוגמה, שטראמפ וחלקים לא מבוטלים מסביבתו היו מעורבים במתקפה על הדמוקרטיה האמריקאית ב־6 בינואר 2021. הם לא אוהבים לקרוא סקירה מפורטת של מצבו הכלכלי המפוקפק של טראמפ, וכדומה. אז מה עושים? כרגיל הורסים. כבר המכתב שהם שלחו לא הראה (כמו שכתבתי למעלה) כוונות רציניות לחקור. מעבר לכך: הדרישות שלהם לקבלת מידע מסכנות את הפרטיות של כולנו. אם אתם חושבים שיש בעיה: בבקשה להתרחק מהם, כי הם לא יעזרו.

הצעה חלופית: להתמקד בערך אחד. לא ראשי. לא גדול. לחקור אותו לעומק. ליצור לו גרסה חלופית ולהעביר אותה דרך ביקורת עמיתים טובה כאן לפני שמתחילים לעבוד שם. יש לכל הלוחמים שלנו שם בעיה של הטיה. יש הצעות לערך? משהו שנראה מוטה, אבל לא נמצא בליבת הסכסוך. לדוגמה, אחד הכפרים. מציע לקחת את זה למקום אחר במקום כיכר העיר. Tzafrir • שיחה 22:58, 2 בספטמבר 2025 (IDT)

רק השבוע האיגוד הבין-לאומי לחוקרי ג'נוסייד, המוביל בתחום, קבע שישראל מבצעת רצח עם ברצועת עזה. האם עכשיו נגיד שעורכי ויקיפדיה האנגלית הם אנטישמים בגלל שהם מציינים שהארגון המוביל בתחום קורא להתקפה הישראלית על עזה רצח עם? מדינה שמואשמת בפשעים כאלו תוצג באופן שאינו אוהד, וזה לא בגלל הטיה, אלא בגלל דיווח של המציאות. מי שרוצה שלא יכתבו דברים לא נחמדים על ישראל, צריך לפעול לכך שישראל תפסיק לפעול בצורה שבה היא פועלת. Bakbik1234 • שיחה 00:15, 3 בספטמבר 2025 (IDT)

צריך להתלונן על פורטל החדשות האנטישמי של ויקי האנגלית (Portal:Current events). כמעט כל יום חדשות אנטי-ישראליות באופן מוטה ומסית, בלי טיפת איזון, וכאילו שישראל במרכז העולם. חלק מצרכני הביג5 בישראל השתכנעו משטיפת המוח במשך שנים, לפיה הרפובליקנים קיצונים ומשוגעים, ולא עושים שום דבר חיובי בקונגרס אגסי - שיחה – האם הצלבתם מידע2? 00:38, 3 בספטמבר 2025 (IDT)

המשפט האחרון שלך הוא איש קש. הטענה הזו היא טענה מוגזמת מאוד ולכן כמובן שגויה. אני מחכה להצעה רצינית לערך מוטה בוויקיפדיה האנגלית שאינו בליבת הסכסוך. מוזמנים להציע בדף השיחה שלי. Tzafrir • שיחה 07:48, 3 בספטמבר 2025 (IDT)

זה מסמך מוטה מאוד, פרו-חמאס ואנטי ישראלי על גבול האנטישמיות, כפי שהוכחתי בשיחת תבנית:חדשות ואקטואליה#החלטת האיגוד הבין-לאומי לחוקרי ג'נוסייד, כך שאין להסתמך על קביעותיו. אגסי - שיחה – האם הצלבתם מידע2? 08:29, 3 בספטמבר 2025 (IDT)

הוכחת? למי בדיוק? Tzafrir • שיחה 08:36, 3 בספטמבר 2025 (IDT)

כיצד הוא פרו-חמאס אם הוא מגנה גם את טבח שבעה באוקטובר? נראה שלא הקדשת לכך מחשבה. Bakbik1234 • שיחה 09:04, 3 בספטמבר 2025 (IDT)

זה מס שפתיים קצר ועלוב בן שורה אחת, שמאזכר רק את הפשעים של חמאס מה-7 באוקטובר, שיוצר רושם מוטעה לחלוטין, כאילו חמאס לא עשו פשעים לפני ואחרי. לא קראת מה שהם לא פרסמו?? 1. ירי רקטות לעבר אזרחים
2. אין קריאה לשחרור בני הערובה הישראלים 3. אין קריאה להפסיק להרעיב את החטופים. 3. יש התעלמות מהשימוש שחמאס עושה באוכלוסייה כמגן אנושי. 5. התעלמות מהשקעה של חמאס בנשק ומנהרות על פני רווחת האוכלוסייה. 6. אין אזכור שחמאס מוגדר כארגון טרור עם רטוריקה אנטישמית. 7. אין אזכור אל הסיוע ההומניטרי העצום של ישראל. 8. אין אזכור להסטת/שוד הסיוע בידי חמאס 9. אין אזכור לראיות שחמאס ניפח ומנע שקיפות בנתוני ההרוגים 10. ההחלטה אינה מציינת את המחלוקת סביב הנתונים ועוד. קרא כאן: אור שקד, שליח "ישראל היום" בארה"ב, "חוסר מקצועיות מביך": ביקורת קשה על איגוד חוקרי רצח העם שהחליט שישראל מבצעת "ג'נוסייד", באתר ישראל היום, 2 בספטמבר 2025. לסיכום, זה מסמך אנטישמי. לו היינו בתקופת השואה, האנטשימים היו מוציאים מסמך, לפיו המורדים בטרבלינקה ביצעו פשעים, כאשר רצחו גרמנים בלי לאזכר את פשעי הגרמנים. מותר למתוח ביקורת על ישראל, אבל שתהיה הוגנת ולא סילוף של המציאות. אגסי - שיחה – האם הצלבתם מידע2? 13:27, 3 בספטמבר 2025 (IDT)

יש מקרים של הטיה מכוונת:

• כגון קבוצת העורכים שבאופן שיטתי מחקו אזכורים של אנטישמיות, אלימות חמאסית וקריאות להשמדת ישראל. [9]
• או ההחלטה שהליגה נגד השמצה איננה מקור מהימן?

Bakbik1234 האם אלו לא הטיות בעינך? Assafn • שיחה 13:45, 3 בספטמבר 2025 (IDT)

יש מקרים ספציפיים של הטיה שצריך לטפל בהם. לפי מה שאני יודע, המעורבים בקמפיין העריכה הפרו-פלסטיני כבר נחסמו. Bakbik1234 • שיחה 13:54, 3 בספטמבר 2025 (IDT)

ומה עם הדוגמה השנייה על הליגה נגד השמצה? האם טיפלו בזה? למה אתה מסרב להכיר בכך שיש הטייה וצריך להילחם בזה? Assafn • שיחה 16:09, 3 בספטמבר 2025 (IDT)

ההטיה שם, אם בכלל קיימת, מתגמדת בהשוואה להטיה הפרו-ישראלית של ויקיפדיה העברית. Bakbik1234 • שיחה 14:12, 6 בספטמבר 2025 (IDT)

Assafn - אם שאלת בנוגע לחקירה של הקונגרס אז זה המכתב האחרון שהם שלחו לקרן ושם יש את כל הפרטים בנוגע למידע שהם מבקשים. פינת ההלשנות היא דף קבוע באתר שלהם שמשמש באופן כללי לדיווחים על בעיות בארגונים אמריקאים. משום שהם חוקרים עכשיו את הקרן שהיא ארגון אמריקאי, אני מניחה שהם יתנו תשומת לב רבה לדיווחים בנושא וגם שוו אותם לדיווחים שיקבלו מהקרן עצמה. הם לא יכנסו בעצמם וישנו תכנים במיזמים, אבל בהחלט יפעלו מול הקרן במלוא הכלים שהחוק האמריקאי מצייד אותם בהתאם לממצאים שיעלו במסגרת החקירה. לצורך העניין אגסי - גם אתה מוזמן לדווח שם על כל מה שלדעתך הקונגרס צריך לדעת. אגב, לא חייבים רק לתת מידע קונקרטי, אפשר גם להכווין את הצוות שם באיזה כיוון להסתכל, מה לבדוק, למה לשים לב, את מי לשאול מה וכו. כלומר, לעזור להם לאסוף את המידע בצורה יעילה יותר בעצמם Chenspec • שיחה 12:22, 3 בספטמבר 2025 (IDT)

תודה חן. האם פנית לעיתונאים בנושא זה? למרבה הצער התקשורת הישראלית (מעבר "למקור ראשון") עדיין מסרבת לפרסם זאת, כמו שהם מסרבים לסקר את בית הנבחרים, כאשר הוא בשליטת הרפובליקנים. הם תמיד עושים צנזורה מלאה לכל ההצהרות של לארי סנגר, אחד משני מייסדי ויקיפדיה כי הוא שמרן. רק היברו ניוז לא מצנזר אותו. סנגר כמובן שצייץ כמה ציוצים בנושא בתמיכה בחקירת הקונגרס. וכתב בין השאר, "הנה כמה עצות לחקירת הקונגרס את ויקיפדיה: זה לא רק מוטה. החוק עצמו מאפשר לוויקיפדיה להיות מנוע של הוצאת דיבה. הקונגרס יכול, וצריך, לתקן את זה". אגסי - שיחה – האם הצלבתם מידע2? 13:17, 3 בספטמבר 2025 (IDT)

אין לי קשרים בעיתונות, אבל באופן שוטף אני מנסה לעניין שלל גורמים רלוונטים ולפעמים חלק מהם מגיבים ומקדמים את הנושא בדרכם (הרוב לא מגיבים) - מה שמצליח אמשיך לפרסם Chenspec • שיחה 14:56, 3 בספטמבר 2025 (IDT)

ויקיפדיה:תמונה מומלצת/הוספה למומלצים/ארכיון 145#צילום פוסט-מורטם של שאול טשרניחובסקי

כבוד המת? צנעת הפרט? משהו? אייל • שיחה 00:10, 3 בספטמבר 2025 (IDT)

התמונה מפנה לערך על צילום פוסט-מורטם שיכול לעזור לענות על השאלה הספק רטורית. Tzafrir • שיחה 07:45, 3 בספטמבר 2025 (IDT)

הוא ממש לא עונה, אחדד את השאלה.
האם וויקיפדיה העברית לא רואה ערך בכבוד המת? מדובר בתמונה מומלצת בעמוד הראשי. אייל • שיחה 09:03, 3 בספטמבר 2025 (IDT)

מדוע דיון זה מתקיים בכיכר העיר ולא בדף ויקיפדיה:תמונה מומלצת? דוד שי • שיחה 10:23, 6 בספטמבר 2025 (IDT)

וכבוד בחייו? Shannen • שיחה 11:30, 6 בספטמבר 2025 (IDT)

מי הם בעצם החטופים הפלסטינים?

כבר בתחילת אוגוסט 2024, ארגון "בצלם" פרסם דו"ח בו מנה לפחות 60 מקרי מוות של כלואים פלסטינים מאז פרוץ המלחמה, רבים מהם כתוצאה מהתעללות קשה. הדו"ח, שכותרתו "ברוכים הבאים לגיהינום", עסק בהפיכתם של מתקני הכליאה הישראליים לרשת של מחנות עינויים. הוא זכה להתעלמות מצד התקשורת הישראלית, אולי כתוצאה מהאמונה שכלל הפלסטינים הכלואים בישראל הם מחבלים שדינם מוות. לפני כחודש, נשיא צרפת עמנואל מקרון עורר סערה בישראל לאחר שאמר כי "צריך לשחרר גם את החטופים הפלסטינים".

מי הם בעצם החטופים הפלסטינים? תחקיר חשוב של הגרדיאן ושיחה מקומית חשף השבוע את סיפורם של אלפי אזרחים פלסטינים שנחטפו לישראל. ביניהם יש לדוגמה חולת אלצהיימר בת 82, בן 75 עם גדמים מזוהמים לחלוטין, נכים על כיסא גלגלים, אנשים בלי רגליים ומאות רופאים.

קריאתו של מקרון לשחרור כלל החטופים, ללא קשר לזהותם, ראויה לתמיכה של כל האנשים ההגונים. Bakbik1234 • שיחה 15:23, 6 בספטמבר 2025 (IDT)