פרקליטות המדינה

פְּרַקליטות המדינה היא רשות ממשלתית המייצגת את מדינת ישראל ואת רשויות השלטון בפני בתי המשפט ובתי הדין השונים, על כל ערכאותיהם. הפרקליטות היא חלק מהרשות המבצעת של מדינת ישראל, ופועלת ארגונית כחלק ממשרד המשפטים. עשיית הפרקליטות מתפרסת על תחומי משפט רבים, בהם הפלילי, האזרחי, החוקתי והמינהלי, הכלכלי-פיסקאלי, דיני עבודה וכן המשפט הבין-לאומי. בתחום אכיפת החוק הפלילי פועלת הפרקליטות באופן עצמאי ובלתי תלוי.

פרקליטות המדינה

סמל פרקליטות המדינה
פרקליט המדינה הנוכחי, עמית איסמן
מידע כללי
מדינה
תחום שיפוט	ישראל
משרד אחראי	משרד המשפטים
סוכנות אם	היועץ המשפטי לממשלה
תאריך הקמה	1948
ממשלה	ישראל, ממשלת ישראל
תאריך כניסה	27 ביוני 2021
ראש	היועץ המשפטי לממשלה – גלי בהרב-מיארה
מנהל	פרקליט המדינה – עמית איסמן
מטה מרכזי	משרד המשפטים, ירושלים
עובדים	כ-2,060 עובדים.
https://www.gov.il/he/departments/state_attorney_office/govil-landing-page

נכון לסוף שנת 2022, פרקליטות המדינה מורכבת מ-14 יחידות מטה ומ-13 פרקליטויות מחוז. יש בה 2,114 עובדים, בהם 1,163 פרקליטים, 385 מתמחים, 267 עובדים מנהליים, 149 סטודנטים, 104 בני ובנות שירות לאומי ו-49 חוקרי המחלקה לחקירות שוטרים. בראש הפרקליטות עומד פרקליט המדינה ולו ארבעה משנים– המשנה לעניינים פליליים, המשנה לעניינים אזרחיים, המשנה לעניינים מיוחדים והמשנה לאכיפה כלכלית.

על פי רוב, יחידות המטה הן המופיעות בבית המשפט העליון ובבית הדין הארצי לעבודה, ופרקליטויות המחוז הן המופיעות בבתי משפט השלום והמחוזי, בבית המשפט לענייני משפחה, בבית הדין האזורי לעבודה ובטריבונלים אחרים (כגון: ועדות שחרורים שמונו לפי חוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א–2001) ובמקרים חריגים גם בערכאות אחרות דוגמת בית משפט לעניינים מקומיים, בית הדין הרבני וההוצאה לפועל.

הפרַקליטות כמאשימה במשפטים פליליים

חוק העונשין ודינים פליליים נוספים כפקודת הסמים המסוכנים, קובעים איסורים פליליים, שהפרתם תביא להגשת כתב אישום מטעם המדינה כנגד המפר. הפרקליטות, המייצגת את המדינה, היא המאשימה במשפטים אלו. בעבר, היה המאשים במשפט הפלילי היועץ המשפטי לממשלה. מאז אמצע שנות השבעים המאשימה היא מדינת ישראל.

במקרים של עבירות קלות, הנידונות בבית משפט השלום, כעבירות תעבורה, עבירות סמים קלות, ושאר עבירות שהעונש עליהן אינו כבד, מטפלים תובעים משטרתיים. תובעים אלו, שהם שוטרים, אינם עובדים בפרקליטות, ומקבלים את הסמכתם ממפכ"ל המשטרה.

ישנם סוגי עבירות, כעבירות על חוקי התכנון והבנייה או עבירות על חוקי רישוי עסקים, או על דיני איכות הסביבה בהן מייצגים את המדינה תובעים מטעם רשויות מקומיות, או משרדי ממשלה מסוימים. תובעים אלו הם לרוב משרדי עורכי דין פרטיים, המקבלים הסמכה מאת היועץ המשפטי לממשלה. גם עבירות אלו הן לרוב עבירות קלות. כמו כן, בעבירות מסוימות, גם אדם פרטי רשאי להגיש כתב אישום, הקרוי "קובלנה פלילית".

טיפולה של הפרקליטות בתיק מתחיל לעיתים עוד בשלב בו אוספת המשטרה את הראיות נגד החשוד, בייעוץ לחוקרים ובליווי ההתנהלות סביב התיק, על מנת לוודא כי איסוף הראיות תקין או כי צעדים מסוימים בחקירה, כגון הפעלת סוכן או מתן מעמד עד מדינה הם חוקיים. לאחר מכן מטפלת הפרקליטות בענייני המעצר ובהארכתו מעת לעת. בהמשך, מוגש על ידי הפרקליטות כתב אישום, ומתנהל משפט, אותו מלווה הפרקליטות עד למתן גזר הדין. אם מוגש ערעור, מטפלת הפרקליטות אף בכך. בערעורים המוגשים לבית המשפט העליון מטפלת פרקליטות המדינה שמקום מושבה בירושלים. בערעורים אחרים מטפלים פרקליטי המחוזות. אם הורשע הנאשם בדין, ונגזרה עליו תקופת מאסר, מייצגת הפרקליטות את המדינה גם בפני ועדת השחרורים המחליטה על שחרורו בשל התנהגות טובה, ובעתירות אסירים בפני בתי המשפט בהם מוגשות עתירות אלו, הנוגעות לתנאי המאסר וזכויותיו של האסיר.

הפרקליטות כקובעת מדיניות אכיפת החוק

אחד ממרכיבי עבודתו של פרקליט המדינה הוא הנחיית הפרקליטים העובדים בפרקליטות המדינה. הנחיות אלה, המגיעות בכתב ממנו אל פרקליטי המחוזות ומהם ליתר הפרקליטים, נאספות לקובצי הנחיות, ואלה מתווים את מדיניותה של הפרקליטות. מכיוון שפרקליטות המדינה משמשת גורם מלווה ומייעץ למשטרת ישראל בפלילים, משפיעות הנחיות פרקליט המדינה גם על מדיניות המשטרה.

דוגמה לקביעת מדיניות שכזו על ידי פרקליט המדינה היא הנחיה 2.5 של הפרקליטות, הקובעת את "מדיניות התביעה, בהעמדה לדין של עד תביעה או מתלונן שחזר בו במשפט מעדותו במשטרה", ומיושמת על ידי המשטרה לפי ההוראה המעשית שמספרה 30.300.226.

דוגמה נוספת היא הנחיה מס' 14.13 – הקלטת חקירה על ידי נחקר, שניתנה ב-2013 ובוטלה ב-2016. ההנחיה הפכה את ההיתר החוקי של אדם להקליט שיחה בה הוא משתתף, לאיסור כשמדובר בהקלטת חקירתו במשטרה, עקב הגדרת המעשה כמנוגד, לכאורה, לסעיף 3 לחוק האזנת סתר, לפיו ”האזנה לשיחה והקלטתה, אף שהן נעשות בהסכמת אחד מבעלי השיחה – אסורות, ודינן כדין האזנת סתר, אם נעשו למטרת ביצוע עבירה או מעשה נזק, או למטרת גילוי דברים שבינו לבינה והם מצנעת האישות ושלא לצורך הליך משפטי בין בני זוג”.

מבנה הפרקליטות

בראש פרקליטות המדינה עומד פרקליט המדינה, ולצידו פועלים ארבעה משנים: המשנה לעניינים פליליים, המשנה לעניינים אזרחיים, המשנה לאכיפה כלכלית והמשנה לתפקידים מיוחדים. יחידת הניהול של הפרקליטות משמשת כיחידת המטה של פרקליט המדינה לניהול הארגון.

מטה הפרקליטות מורכב מ-14 יחידות מקצועיות, ובהן המחלקה הפלילית, המחלקה האזרחית, המחלקה הכלכלית, המחלקה הפיסקאלית, המחלקה למשפט העבודה, מחלקת בג"צים, המחלקה לעניינים בינלאומיים והמחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש). יחידות מטה נוספות הן המחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה, היחידה לאכיפה אזרחית, היחידה לעיכוב הליכים, יחידת עררים, ומחלקת הסייבר שהקמתה החלה בשנת 2015.

מערך השטח של הארגון כולל 12 פרקליטויות מחוז הפרוסות בשישה מחוזות גאוגרפיים, בהתאמה לפריסת בתי המשפט: צפון (שמושבה בנצרת), חיפה, תל אביב, מרכז, ירושלים ודרום (שמושבה בבאר שבע). בכל אחד ממחוזות אלו פועלות שתי פרקליטויות ייעודיות: פרקליטות פלילית, האמונה על ייצוג המדינה כמאשימה בתיקים הפליליים שהתרחשו בשטח המחוז ונמצאים בסמכותה, ופרקליטות אזרחית, האמונה על ייצוג המדינה כתובעת וכנתבעת בהליכים אזרחיים.

תרשים מבנה ארגוני של פרקליטות המדינה

מצבת כוח האדם בפרקליטות מונה כ-2,060 עובדים. גרעין הארגון מורכב מכ-1,100 פרקליטים, ולצידם כ-260 עובדים מנהליים, כ-45 חוקרים במחלקה לחקירות שוטרים, כ-375 מתמחים, כ-140 סטודנטים וכ-105 בני ובנות שירות לאומי.

המשנים לפרקליט המדינה

ישנם ארבעה משנים לפרקליט המדינה המשנה לעניינים פליליים, המשנה לעניינים אזרחיים, המשנה לתפקידים מיוחדים והמשנה לאכיפה כלכלית, כהונתם של המשנים לפרקליט המדינה קצובה ל-8 שנים.

המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים

החל מפברואר 2025 ממלאת תפקיד זה עו"ד אפרת גרינבוים אשר החליפה את שלמה (מומי) למברגר שסיים את תפקידו לאחר כשמונה שנים.

המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים עוסק בתחום המשפט הפלילי, בנושאים בעלי השלכות רוחב משמעותיות ובהנחיה המקצועית הניתנת בתחום הפלילי לכלל היחידות הפליליות בפרקליטות: שבעת מחוזות הפרקליטות ויחידות המטה בחטיבה הפלילית: המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, המחלקה הכלכלית, המחלקה לחקירות שוטרים, מחלקת הסייבר, המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין, יחידת עררים ויחידת עיכוב הליכים. בנוסף, מנחה המשנה לעניינים פליליים גופי תביעה נוספים בתחום הפלילי.

תפקידיו של המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים:

• קביעת יעדים ומדדים בתחום הפלילי והוצאת הנחיות מתאימות לכלל רשויות התביעה, האכיפה והחקירה בנושאים פליליים.
• כינוס פורומים מקצועיים בתחומים הבאים: תעבורה; עבירות גרם מוות ברשלנות (שלא בתאונות דרכים); עבירות מחשב וראיות דיגיטליות; חקיקה; סחר בבני אדם; עבירות נוער; שחיתות שלטונית; פסיכיאטריה; חומר חקירה וחסיונות; נפגעי עבירה; הבניית שיקול הדעת בענישה; חקירה והעדה של בעלי מוגבלות; עבירות מין; הגנה מן הצדק; סיגנט ואיכונים; הימורים באינטרנט; פיצויים לנאשם; הסדר מותנה. הפורומים משותפים ליחידות הפרקליטות, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, רשויות רווחה, שירות הביטחון הכללי, מחלקת ייעוץ וחקיקה פלילי במשרד המשפטים, ועוד.
• כינוס פורום מנהלי היחידות העוסקות בתחום הפלילי בפרקליטות, לשם גיבוש מדיניות אכיפה אחידה.
• ייזום וליווי הליכי חקיקה פליליים.
• הנחיה מקצועית של גורמי אכיפה בהתאם לחוק ולפסיקה בנושאים בעלי משמעות רחבה ובתיקים פרטניים.
• ליווי תיקים פליליים מורכבים המתנהלים בחטיבה הפלילית וקבלת החלטות מתאימות.
• טיפול בעררים על סגירת תיקים בפרקליטות.
• מתן אישור להגשת כתבי אישום, בהם סמכות הטיפול הואצלה למשנה לעניינים פליליים מהיועץ המשפטי לממשלה, למשל, הגשת כתבי אישום בעבירות חוץ; הגשת כתב אישום בעבירות ביטחון; הגשת כתבי אישום בעבירות מין בתוך המשפחה, תוך מתן תקופת התיישנות מיוחדת; הגשת כתב אישום נגד קטין, לאחר תום תקופת ההתיישנות; אישור מוקדם להגשת כתב אישום נגד נבחרי ציבור; מתן אישור להגשת בקשה להארכת מעצר מעבר ל-30 יום ללא שהוגש כתב אישום; ועוד.
• השתתפות בקבלת החלטות בתיקים פליליים רגישים, ביחד עם היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה.

המשנה לפרקליט המדינה לעניינים אזרחיים

החל מינואר 2025 ממלא תפקיד זה עו"ד איתן לדרר.

המשנה לפרקליט המדינה לעניינים אזרחיים מרכזת את עבודת המטה בפרקליטות האזרחית ועוסקת במגוון סוגיות אזרחיות, מכל תחומי המשפט האזרחי, בעיקר בשאלות בעלות השלכות רוחב משמעותיות. המשנה מובילה התווית מדיניות רחבה בנושאים אזרחיים אשר עולים מחיי "היום יום" של הפרקליטות האזרחית ומסדר היום הציבורי בכלל. המשנה לעניינים אזרחיים אחראית על ההנחיה המקצועית בתחום האזרחי לכלל היחידות האזרחיות בפרקליטות: ששת מחוזות הפרקליטות ויחידות המטה בחטיבה האזרחית: המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה, המחלקה הפיסקאלית, המחלקה למשפט העבודה והיחידה לאכיפה אזרחית.

המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית

החל מיולי 2025 ממלא תפקיד זה עו"ד יוני תדמור.

המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית הוא הגורם המנחה בתחום האכיפה הכלכלית בפרקליטות. המשנה דן הן במדיניות האכיפה הכלכלית של הפרקליטות, והן בתיקים פרטניים בעלי עניין ציבורי גבוה (תיקי שחיתות שלטונית, ארגוני פשיעה, הלבנת הון ועבירות "צווארון לבן").

מטרת העל של המשנה לאכיפה כלכלית היא להגביר את אפקטיביות האכיפה באמצעות החוליות לאכיפה כלכלית שבמחוזות הפרקליטות, ובאמצעות הרפרנטים המקצועיים ביחידות הפרקליטות השונות.

תפקידיו של המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית:

• מוקד ידע ליחידות הפרקליטות השונות וכן לגופי האכיפה העוסקים באכיפה כלכלית.
• גיבוש הנחיות מקצועיות בתחומי האכיפה הכלכלית.
• תיאום פעילות הפרקליטות אל מול הגורמים המקצועיים במשטרת ישראל וגורמי האכיפה השונים.
• קבלת החלטות בתיקים פליליים רגישים, ביחד עם פרקליט המדינה, המשנה הפלילי והיועץ המשפטי לממשלה.
• הכשרת פרקליטים במסגרת השתלמויות מקצועיות בתוך הפרקליטות ומחוצה לה.
• ניהול פורומים מקצועיים שבהם חברים כלל גופי האכיפה הכלכלית - פרקליטות, משטרת ישראל, רשות המיסים, הרשות לאיסור הלבנת הון, ועוד.
• ניהול וריכוז מסד נתוני אכיפה כלכלית מכלל יחידות הפרקליטות לשם בחינת מגמות בעולם האכיפה הכלכלי והתווית מדיניות.
• בקרה על פעילותן של חוליות האכיפה הכלכלית ועל עמידת חוליות אכיפה כלכלית ביעדים ובמדדים שנקבעו בתוכנית העבודה.
• ייעוץ למחוזות הפרקליטות בתחום האכיפה הכלכלית, החילוטים, ואכיפה כלכלית משולבת.
• ייזום וליווי הליכי חקיקה בתחומי האכיפה הכלכלית.
• גיבוש ימי עיון והרצאות מקצועיות בתחום.

המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים

החל ממאי 2022 ממלא תפקיד זה עו"ד אלון אלטמן.

המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים עוסק בתחום המשפט הפלילי בעבירות ובנושאים הנוגעים לביטחון המדינה, להם השלכות רוחב משמעותיות. בכלל זה אמון המשנה לתפקידים מיוחדים על האכיפה בעבירות נגד ביטחון המדינה ובליווי מקצועי בתיקים ביטחוניים רגישים, בשיתוף עם צה"ל ושירות הביטחון הכללי (שב"כ).

תפקידיו של המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים:

• ריכוז תחום עבירות הביטחון בפרקליטות המדינה וריכוז פעולות הפרקליטות מול מערכת הביטחון וצה"ל.
• ליווי והנחיה בחקירות ביטחוניות רגישות, וליווי תיקים רגישים שעניינם עבירות כנגד ביטחון המדינה.
• קביעת מדיניות אכיפה בעבירות נגד ביטחון המדינה.
• ריכוז הטיפול בתחום העבירות שעניינן חופש הביטוי: במסגרת זו, מחליט המשנה לתפקידים מיוחדים לפתוח בחקירה פלילית בעבירות כגון: הסתה לאלימות ולטרור, הסתה לגזענות, העלבת עובד ציבור, הסתה להשתמטות, תמיכה בארגון טרור, ועוד. במקרים המתאימים מחליט המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים על הגשת כתב אישום או מחווה את דעתו בפני פרקליט המדינה ו/או היועץ המשפטי לממשלה.
• ליווי שירות הביטחון הכללי בסוגיות שונות הקשורות לפעילותו.
• ייזום וליווי הליכי חקיקה בתחומי הביטחון.
• ניהול צוות בין-משרדי לתיאום אכיפת החוק כלפי ישראלים ביהודה ובשומרון שהוקם בהחלטת ממשלה בשנת 1994.
• קבלת החלטות אם לפתוח בחקירה פלילית נגד חוקרי שב"כ, בגין תלונותיהם של נחקרים.
• לצד תפקידיו אלו, מוביל המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים, מספר פרויקטים ניהוליים ארציים, עומד בראש מספר צוותי עבודה ומשמש כיו"ר ועדת האתיקה בפרקליטות המדינה.

יחידות המטה

בראש כל אחת מיחידות המטה עומד מנהל מחלקה או מנהל יחידה, הכפוף לפרקליט המדינה.

היחידה לעיכוב הליכים ויחידת העררים כפופות למשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים. היחידה לאכיפה אזרחית כפופה למשנה לפרקליט המדינה לעניינים אזרחיים. החל משנת 2002 כהונתו של מנהל מחלקה קצובה ל-8 שנים למעט מנהלי מחלקות שמונו לפני 2002 שכהונתם איננה מוגבלת.

• המחלקה הפלילית מייצגת את המדינה בערעורים ועררים פליליים בבית המשפט העליון, בראש המחלקה עומדת החל משנת 2019 עו"ד רחל מטר-סקופסקי
• המחלקה האזרחית מייצגת את המדינה בערעורים אזרחיים בבית המשפט העליון, בראש המחלקה עומדת החל משנת 2025 עו"ד לימור פלד.
• מחלקת הבג"צים מטפלת בעתירות המוגשות לבית המשפט העליון בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק (בג"ץ), בערעורים על החלטות בתי משפט לעניינים מינהליים, בבקשות רשות ערעור של אסירים ובהליכים נוספים. בראש המחלקה עומד החל משנת 2018 עו"ד ענר הלמן
• המחלקה הכלכלית מטפלת בתיקים פליליים העוסקים בפשיעה כלכלית, בראש המחלקה עומדת החל מ-2021 עו"ד עפרה לוי.
• מחלקת הסייבר אחראית על ההתמודדות עם הפשיעה והטרור במרחב האינטרנטי, מטפלת בתיקים פליליים בגין עבירות ברשת, עוסקת בהסרה של תכנים בלתי חוקיים ברשת ומלווה מקצועית את כלל יחידות הפרקליטות בנושא האזנות סתר וראיות דיגיטליות. בראש היחידה עומד החל משנת 2016 ד"ר עו"ד חיים ויסמונסקי.
• המחלקה הפיסקאלית אחראית על תחום המיסים, בהיבט האזרחי ובהיבט הפלילי וכן מייצגת את המדינה בערעורים בנושאי מיסים בבית המשפט העליון. בראש המחלקה עומדת החל משנת 2024 עו"ד איריס בורשטיין.
• המחלקה למשפט העבודה מופקדת על ייצוג המדינה והיועץ המשפטי לממשלה בהליכים משפטיים הנדונים בבית הדין הארצי לעבודה ובבית המשפט העליון בתחומי משפט העבודה והביטחון הסוציאלי, בראש המחלקה עומדת עו"ד מיכל לייסר.
• המחלקה לעניינים בין-לאומיים מטפלת בסכסוכים בין המדינה למדינות או ארגונים בין-לאומיים, בראש המחלקה עומדת עו"ד אפרת גרינבוים.
• המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) מוסמכת לחקור חשד לעבירה שבוצעה בידי שוטר, אשר העונש הקבוע בצידה הוא מעל שנת מאסר, בראש המחלקה עומדת החל משנת 2018 עו"ד קרן בר מנחם ביוני 2026 אושר בכנסת תיקון לפקודת המשטרה, שקבע להעביר את המחלקה לחקירות שוטרים מפרקליטות המדינה למשרד המשפטים. תחילתו של תיקון זה שמונה חודשים מיום פרסומו.
• המחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה (לשעבר המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין) העוסקת בעבירות פליליות בתחום התכנון והבנייה ובהנחיית התובעים המקומיים בכל רחבי הארץ, בנוסף מייצגת את המדינה בערעורים על עבירות בתחומי בתכנון והבנייה בבית המשפט העליון, בראש המחלקה עומדת החל משנת 2025 עו"ד תמר פרוש.
• היחידה לאכיפה אזרחית מתמקדת בהגנה על נכסי המדינה ויוזמת הגשת תביעות אזרחיות בשיעורים כספיים ניכרים בשם המדינה, בראש היחידה עומדת עו"ד אסנת דפנה.
• היחידה לעיכוב הליכים עוסקת בבקשות לעיכוב הליכים שמגישים נאשמים במשפטים פליליים, בראש היחידה עומדת עו"ד תמר פרוש (במילוי מקום).
• יחידת עררים עוסקת בעררים המוגשים נגד החלטות המשטרה ופרקליטויות המחוז, בראש היחידה עומדת עו"ד תמר פרוש.
• יחידת הניהול היא גוף המטה של פרקליט המדינה לניהול הפרקליטות. עיקר תפקידה הוא לסייע ליחידות הפרקליטות השונות בגיבוש אסטרטגיה, בראש היחידה עומד החל משנת 2013 עו"ד יריב רגב.

דרגים ותפקידים

הפרקליטים בפרקליטות המדינה מדורגים לפי סולם דרגות ייעודי בנציבות שירות המדינה (דירוג המשפטנים), וממלאים מגוון תפקידים ניהוליים ומקצועיים. בעוד שהנהלת הפרקליטות מורכבת מפרקליט המדינה, משניו ומפרקליטי המחוזות, ניהול השטח השוטף והובלת התיקים מתבצעים באמצעות חלוקה לדרגי ביניים ותפקידי רוחב מוגדרים:

שם המשרה	סמכויות
מנהל מחלקה / פרקליט מחוז	הדרג הניהולי הבכיר ביותר ברמת היחידה. פרקליט המחוז (במחוזות הגאוגרפיים) או מנהל המחלקה (ביחידות המטה) נושא באחריות המקצועית והאדמיניסטרטיבית הכוללת על כלל העובדים והתיקים המנוהלים ביחידתו. קביעת מדיניות אכיפה, אישור הגשת כתבי אישום מורכבים, קבלת החלטות בתיקים רגישים וניהול המשאב האנושי ביחידה.
ממונה	משרה בכירה שאינה ניהולית. הסמכות המקצועית העליונה ביחידה בתחום חשיבותו. הוא אינו עוסק בניהול כוח האדם או בחלוקת העבודה השוטפת, אלא בריכוז הידע, בהנחיית הפרקליטים ובמתן אישורים מקצועיים מחייבים בתיקים רגישים, בהתאם להנחיות פרקליט המדינה.
ראש תחום	משרה בכירה ניהולית. ה"נתב" האופרטיבי של המחוז. הוא בוחן את היקף התיק, את הדחיפות שלו (למשל, תיקים שבהם החשודים נתונים במעצר ומחייבים הגשה מהירה), ומקבל החלטה על שיבוץ הפרקליט המטפל. ראש התחום מאזן את חלוקת התיקים בין הפרקליטים השונים בהתאם לעומסי הופעות בבתי משפט ומצבת התיקים הפתוחים של כל פרקליט.
ראש צוות	לאחר שראש התחום מקצה תיק או קבוצת תיקים לצוות מסוים, ראש הצוות מקבל את האחריות למעקב השוטף. אם התיק משובץ לפרקליט צעיר או למתמחה, ראש הצוות מלווה את כתיבת כתב האישום או חוות הדעת, מפקח על עמידה בלוחות הזמנים של בית המשפט, ומסייע לפרקליט בפתרון חסמים ניהוליים ולוגיסטיים במהלך ניהול התיק.
פרקליט	ניהול עצמאי של תיקים (כאשר ותק ודרגה אישית בכירה מאפשרים ניהול תיקים מורכבים ורגישים ביותר, ללא קשר לתפקיד ניהולי פורמלי).
מתמחה	בוגר משפטים המחויב על פי חוק לעבור תקופת התמחות מעשית (סטאז')., כל מתמחה מוצמד לפרקליט בכיר המשמש עבורו כ"מאמן" רשמי ומלווה את התפתחותו המקצועית. המתמחה שותף לניהול התיקים באמצעות ניתוח חומרי רקע וראיות, ביצוע מחקר משפטי וסיוע בניסוח כתבי טענות. בנוסף, הוא בוחן עצמאית סוגיות ומגבש חוות דעת הכוללות המלצה אופרטיבית להמשך המהלכים המשפטיים בתיק. נדבך ייחודי בתפקיד הוא הסמכת המתמחה לייצג באופן פעיל את המדינה בדיונים משפטיים בערכאות השונות.

פרקליטויות המחוז

בכל מחוז גאוגרפי קיימות שתי פרקליטויות מחוז: פרקליטות פלילית, האמונה על ייצוג המדינה כמאשימה בתיקים הפליליים שהתרחשו בשטחה ושהטיפול בהם הוא בסמכות הפרקליטות (להבדיל מהתביעה המשטרתית); ופרקליטות אזרחית, אשר אמונה על ייצוג המדינה כתובעת וכנתבעת בהליכים אזרחיים. בתל אביב ישנה פרקליטות מחוז שלישית, העוסקת בתיקי מיסוי וכלכלה בפריסה ארצית. פרקליטות המחוז הצעירה ביותר היא פרקליטות מחוז צפון (אזרחי), אשר הוקמה בשנת 2018.

בראש כל אחת מפרקליטויות המחוז עומד פרקליט מחוז, הכפוף לפרקליט המדינה. כהונתו של פרקליט מחוז קצובה לשמונה שנים.

מתחת לפרקליט המחוז ישנו המשנה לפרקליט המחוז, ומתחתיהם ראשי תחומים שהם ראשי צוותים האמונים על הפרקליטים תחתיהם.

פרקליטויות המחוז הן:

שם היחידה	פרקליט מחוז	גבולות גזרה	משכן		תיאור
פרקליטות מחוז צפון (פלילי)	עו"ד אילנה ירושלמי	מרמת הגולן והגליל העליון בצפון ועד עמק יזרעאל בדרום	קריית הממשלה, נוף הגליל		בשל המבנה הדמוגרפי של המחוז, חלק מרכזי מפעילותה מוקדש למאבק בפשיעה בחברה הערבית. עבודה במחוז מתאפיינת בהתמודדות עם עבירות השכיחות באזורי גבול, עם לבנון, סוריה, ירדן והקו הירוק, כגון עבירות סמים בהיקף נרחב, עבירות ביטחוניות ועבירות נשק.
פרקליטות מחוז צפון (אזרחי)	עו"ד חנין סמעאן-מויס				הפרקליטות האזרחית הצעירה ביותר, אשר הפכה ממחלקה לפרקליטות עצמאית בפברואר 2018.
פרקליטות מחוז חיפה (פלילי)	עו"ד הילה כץ	מאזור ראש הנקרה ועד לחדרה, הכולל גם את הערים: מעלות, כרמיאל, שפרעם ואום אלפחם.	מגדל המפרש חיפה		המחוז קולט תיקי חקירה משני מחוזות משטרה צפון וחוף.
פרקליטות מחוז חיפה (אזרחי)	עו"ד אילה פיילס-שרון				בטיפול המחוז תביעות הצוללנים בקישון, תיקי אסון בכרמל, ההליכים לסילוק מיכל האמוניה, הליכים בעניין אסדות הגז
פרקליטות מחוז תל אביב (פלילי)	עו"ד ניסים מרום	מהרצליה בצפון, פתח תקווה במזרח ועד חולון בדרום			פרקליטות המחוז הגדולה ביותר העוסקת בכל תחומי המשפט הפלילי.
פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי)	עו"ד מירב קניג-ולרשטיין		בית קרדן תל אביב		הפרקליטות האזרחית הגדולה ביותר בארץ. בתיקי מערכת הביטחון מייצגת הפרקליטות את מערכת הביטחון בכל הארץ.
פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה)	עו"ד אתי בן דור	מטפלת בתיקים בפריסה ארצית			מתמחה בטיפול בעבירות צווארון לבן ושחיתות שלטונית, לרבות תיקי ניירות ערך ומס מורכבים.
פרקליטות מחוז דרום (פלילי)	עו"ד ארז פדן	מאשדוד בצפון ועד אילת בדרום	קריית הממשלה באר שבע		המחוז משתרע על פני כ-66% משטח מדינת ישראל ומונה כ-1.25 מיליון תושבים. בשל מיקומו הגאוגרפי הכולל מעברי גבול וסמיכות לרצועת עזה, ניצב המחוז בפני אתגרי אכיפה ייחודיים, בהם מאבק בפשיעה במגזר הבדואי, הברחות סמים וסיכול פח״ע. לפרקליטות המחוז שלוחה הממוקמת במרחב לכיש בעיר אשקלון.
פרקליטות מחוז דרום (אזרחי)	עו"ד יערי רואש				המחוז מתמודד עם אתגרי פיתוח לאומי, הכוללים צמיחה דמוגרפית מואצת, הרחבת יישובים והעתקת בסיסי צה"ל דרומה. לצד זאת, המרחב הגאוגרפי מציב אתגרים מורכבים כמו ניהול שטחים פתוחים ושטחי אש, הסדרת ואכיפת ההתיישבות הבדואית, וסוגיות מנהליות מורכבות. בנוסף, הקרבה לנמל אשדוד מייצרת נפח פעילות משפטית ייחודי בתחומי המיסוי ומשפט העבודה.
פרקליטות מחוז מרכז (פלילי)	עו"ד חיים ויסמונסקי	מנתניה שבצפון ועד גדרה שבדרום	בית הדר דפנה תל אביב
פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי)	עו"ד לילך דיין		בית קרדן תל אביב		החלה פעילותה בחודש אפריל 2016.
פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי)	עו"ד אשרת שהם.	מחוז ירושלים וכן סמכות המחוז משתרעת גם על אזור יהודה ושומרון.	רחוב עוזי חסון 4, ירושלים		בתחומי המחוז שוכנים משרדי הממשלה המרכזיים שבירושלים, ומתוקף כך מנוהלים בו תיקים בעלי משמעות ציבורית רחבה. אלה כוללים, בין היתר, עתירות מנהליות מרכזיות, תביעות אזרחיות מורכבות, וכן תיקים המשקפים אתגרים ביטחוניים, חברתיים וציבוריים ייחודיים.
פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי)	עו"ד קרן יוסט		רחוב מח"ל 7,ירושלים.		פרקליטות המחוז מתאפיינת בנפח פעילות ייחודי הנגזר ממעמדה של ירושלים כעיר הבירה וכמרכז משרדי הממשלה ומוסדות המדינה. נתח מרכזי מפעילותה מוקדש לטיפול בעתירות מנהליות מורכבות נגד החלטות גופי השלטון, לצד התמודדות עם סוגיות מקרקעין רגישות במזרח ירושלים וביהודה ושומרון. בנוסף, בשל הפרות הסדר והאתגרים הביטחוניים בעיר, הפרקליטות מטפלת באופן תדיר בתיקים הנוגעים לפעילות שוטרים במרחב.

הסמכת פרקליטים

הקבלה לעבודה כעורך דין בפרקליטות המדינה מותנית במעבר הליך מכרז פומבי המנוהל על ידי נציבות שירות המדינה, בהתאם לחוק שירות המדינה (מינויים). מרבית המועמדים לתפקידי פרקליטים בדרגות התחיליות הם מתמחים שסיימו את תקופת התמחותם בארגון או במגזר הציבורי והפרטי, ועברו בהצלחה את בחינות הסמכה של לשכת עורכי הדין.

הליך המיון מורכב ממספר שלבים מובנים:

• מרכז הערכה וסיווג ראשוני: המועמדים עוברים מבחני התאמה וכישורים במרכז הערכה חיצוני, לצד ראיון מקצועי מקדים הנערך על ידי נציגי הפרקליטות.
• דירוג וקביעת סף: כל מועמד מקבל ציון משוקלל המשקף את ביצועיו בשלבים המקדמיים. לכל יחידה או מחוז בפרקליטות נקבע ציון סף מינימלי הנדרש להמשך תהליך המיון.
• ועדת בוחנים: מועמדים שעברו את ציון הסף מזומנים לוועדת בוחנים סטטוטורית, שבה חברים נציג הנציבות, נציג ציבור ומנהל היחידה או המחוז הרלוונטי בפרקליטות (או נציג מטעמו). הוועדה היא הסמכות המוסמכת לבחור את המועמדים המתאימים ביותר לאיוש המשרות.

פרַקליטי המדינה

מספר	שם	תמונה	תקופת כהונה	תפקידים ציבוריים לאחר הכהונה
1	חיים כהן	‏	1948–1949	שר המשפטים היועץ המשפטי לממשלה המשנה לנשיא בית המשפט העליון
2	ארווין שמרון	‏	1950–1953	יו"ר הוועדה לבירור נושא הפשיעה בישראל
3	קולין גילון	‏	1953–1961	נפטר בעת כהונתו
ממלא מקום	ש. קווארט	‏	1961–1962
4	צבי בר-ניב	‏	1962–1969	נשיא בית הדין הארצי לעבודה
5	גבריאל בך	‏	1969–1982	שופט בית המשפט העליון
6	יונה בלטמן	‏	1982–1988	מבקר האוניברסיטה העברית
7	דורית ביניש	‏	1989–1995	נשיאת בית המשפט העליון
8	עדנה ארבל	‏	1996–2004	שופטת בית המשפט העליון
9	ערן שנדר	‏	2004–2007
10	משה לדור	‏	2007–2013
11	שי ניצן	‏	2013–2019	רקטור הספרייה הלאומית
ממלא מקום	דן אלדד	‏	פברואר–אפריל 2020
ממלא מקום	אביחי מנדלבליט		אפריל 2020 – ינואר 2021
12	עמית איסמן	‏	23 בינואר 2021 – מכהן	כיהן כממלא מקום החל מינואר 2021 ועד 27 ביוני 2021

ביקורת על הפרקליטות

ביקורת מוסדית

ערכים מורחבים – נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות, נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות

בעקבות תלונות על אופן התנהלות הפרקליטות הוקמה בשנת 2013 נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות, ("נבת"ם"), הכפופה למשרד המשפטים, ותפקידה לבצע ביקורת מערכתית יזומה, ולברר תלונות על פרקליטות המדינה, מערך התביעה במשטרת ישראל ועורכי הדין שקיבלו מהיועץ המשפטי לממשלה ייפוי כוח לצורך ייצוג. באוגוסט 2016 הוחלפה נציבות זו בנציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות.

הצעות לשינוי מבני

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

בנייר מדיניות של פורום קהלת הוצע לחזק את ההפרדה המוסדית בין הגוף האחראי לייצג את הממשלה בערכאות לבין הגוף המייעץ לה משפטית, זאת בדומה למצב בארצות הברית ובבריטניה. (מבחינה מנהלית אכן קיימת הפרדה בין פרקליטות המדינה (ייצוג) לבין מחלקת ייעוץ וחקיקה והיועצים המשרדיים (ייעוץ). אך שניהם כפופים ליועץ המשפטי לממשלה ונטען כי ניכרת השפעה של הקשרים בין המחלקות.) הנימוק להפרדה הוא שמתן ייעוץ פתוח הכולל את ההסתייגויות יקשה על אותו הגוף לייצג לבסוף את ההחלטה שהתקבלה, לעיתים על אף ההסתייגויות. בנוסף, הבדל מהותי בין תפקיד הייעוץ לתפקיד הייצוג הוא שבעוד שייעוץ מכוון לשקף את המצב המשפטי הקיים, ייצוג בבית המשפט אמור לעיתים לחתור לשכנע את בית המשפט לשנות את ההלכה הנוהגת. אם בשלב הייעוץ תמך הפרקליט בהתנהלות מסוימת לאור תפישתו את הדין הקיים, הרי שלא יהיה לו עניין בשלב הייצוג לחתור לשינוי ההלכה, כדי להצדיק את עמדתו המוקדמת. בהקשר לנוהג בארצות הברית הוזכר כי חשיפת מוקדמת של הצד השני לטיעון המשפטי (בשלב הייעוץ) עלולה ליצור בעיה לממשל בדיון שיתקיים בבית המשפט.

ראו גם

• סגירת תיק פלילי
• חקירה משטרתית
• תובע (משפט פלילי)

לקריאה נוספת

• מרדכי קרמניצר, "תפקידו של התובע בהליך פלילי", פלילים ה-173 (1996).
• עוזי פוגלמן, "מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה", משפט וממשל ו-173 (2001).

קישורים חיצוניים

• פרקליטות המדינה, ברשת החברתית פייסבוק
• פרקליטות המדינה, ברשת החברתית X (טוויטר)
• אתר פרקליטות המדינה
• עידו באום, הרפורמה שהחלישה את כושר העמידה של הפרקליטות, באתר TheMarker‏, 13 במאי 2012
• שלומית צור, ‏"מי שחושב שעבירות הבנייה יפחתו רק באכיפה – טועה", באתר גלובס, 20 בספטמבר 2016
• אמיתי זיו, בין חקירות פדופיליה לחשדות נגד פוליטיקאים, באתר TheMarker‏, 10 במאי 2018
• היועמ"ש נשאר לבד, המשטרה תקועה: ההשלכות של דחיית מינויי הבכירים, באתר ynet, 25 באוגוסט 2020