נאפסטר
נאפסטר (Napster) הייתה אפליקציית שיתוף קבצים מסוג עמית לעמית (peer-to-peer) ברשת האינטרנט, בעיקר קובצי מוזיקה דיגיטליים בפורמט MP3. הפלטפורמה, שנוסדה על ידי שון פנינג ושון פארקר, הושקה ב-1 ביוני 1999. לאחר שהתוכנה הפכה פופולרית ביותר, החברה נתקלה בקשיים משפטיים עקב הפרת זכויות יוצרים. היא נסגרה ביולי 2001 בעקבות סדרה של תביעות משפטיות, ביוני 2002 הגישה בקשה לפשיטת רגל[2], ולמרות ניסיון להפוך אותה לשירות בתשלום, היא נסגרה סופית בספטמבר 2002[1].
| מפתח |
שון פנינג, שון פארקר |
|---|---|
| מחזור חיים | יוני 1999 – ספטמבר 2002[1] (כ־3 שנים ו־3 חודשים) |
| מערכת הפעלה | חוצה פלטפורמות |
| סוג רישיון |
תוכנה שיתופית |
| קטגוריה | שיתוף קבצים |
|
www | |
נכסי נאפסטר נרכשו בסופו של דבר על ידי חברת "רוקסיו", והיא הושקה מחדש כחנות מוזיקה מקוונת תחת השם "נאפסטר 2.0" ואחר כשירות הזרמת מוזיקה. רשת חנויות האלקטרוניקה האמריקאית בסט ביי רכשה אחר כך את השירות, וב-1 בדצמבר 2011 מכרה אותו לשירות הזרמת המדיה "Rhapsody". בשנת 2016, המיתוג המקורי שוחזר כאשר שירות Rhapsody שינה את שמו לשם נאפסטר. שירות הסטרימינג של נאפסטר נרכש על קבוצת משקיעים חדשה, ב-2020 ונמכר שוב ב-2022. במרץ 2025, נאפסטר נמכרה לחברת "Infinite Reality" שהודיעה כי תשיק את השירות מחדש בתור "פלטפורמת מוזיקה חברתית"[3]. בינואר 2026 נסגר שירות הזרמת המדיה ו"נאפסטר" הושקה מחדש כפלטמורת בינה מלאכותית[4].
היסטוריה
עריכההשקה וצמיחה מהירה
עריכהבזמן לימודיו באוניברסיטת נורת'איסטרן בבוסטון פיתח שון פנינג תוכנה אשר סרקה את רשת האינטרנט בחיפוש אחר קובצי MP3 ודיווחה על התוצאות לשרת מרכזי, אשר היה מחובר לרשת האינטרנט. בעקבות תגובות חיוביות מהסביבה לתוכנה אותה פיתח, פרש פנינג במאי 1999 מהאוניברסיטה, כדי להקים את נאפסטר בעזרת חברו ושותפו העסקי שון פארקר, פנינג היה בן 19 באותה עת ופארקר בן 20.
אף על פי שכבר היו רשתות שאפשרו הפצת קבצים ברחבי האינטרנט, נאפסטר התמחתה בקובצי MP3 של מוזיקה והייתה בעלת ממשק ידידותי למשתמש. תוך כשנה מיום ההשקה השירות צבר כ-20 מיליון משתמשים רשומים[5]. נאפסטר הקלה יחסית על חובבי מוזיקה להוריד עותקים של שירים שהיו קשים להשגה, כגון שירים ישנים יותר, הקלטות שלא פורסמו, הקלטות אולפן ושירים מהקלטות בוטלג של קונצרטים. לחברה לא היה מודל עסקי ברור והיא אף לא הציבה פרסומות באתר שלה, והשירות המשיך וצבר משתמשים[6]. השירות והתוכנה החלו כשירות למערכת ההפעלה Microsoft Windows בלבד. עם זאת, בשנת 2000, חברה בשם "Black Hole Media" פיתחה את תוכנת Macster, שאפשרה גם למחשבי מקינטוש להשתמש בשירות. Macster נרכשה אחר כך על ידי נאפסטר[7].
בעקבות ההצלחה המהירה באפריל 2000 קרן ההון סיכון האמר-וינבלד (Hummer Winblad Venture Partners) השקיעה כ-13 מיליון דולר בנאספטר[8]. החברה גייסה משקיעים נוספים, בהם להקת לימפ ביזקיט וקרן ההשקעות של אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, בעלי המניות הגדולים ביותר היו ג'ון פאנינג, דודו של שון פאנינג, לג'ון 12% ולשון 6% ממניות החברה[9]. במהלך שנת 2000 החלה החברה להתמודד עם תביעות משפטיות, לקראת סוף אותה שנה החלה לנסות להפוך לשירות בתשלום כפתרון לתביעות וגייסה מנכ"ל מנוסה, האנק בארי[10].
תביעות משפטיות
עריכהלאחר שעותק מוקדם של השיר "I Disappear" של להקת "מטאליקה" הופץ ברחבי הרשת עוד לפני יציאתו הרשמית לאור. וכתוצאה מכך, הוא הושמע במספר תחנות רדיו ברחבי ארצות הברית, חברי הלהקה גילו שהשיר הודלף, ויחד עם העובדה שכל הקטלוג שלהם היה זמין בנאפסטר הדבר הוביל אותם, ב-13 באפריל 2000, להגיש תביעה נגד נאפסטר. חודש לאחר מכן, הראפר והמפיק ד"ר דרה, שחלק משרד עורכי דין עם "מטאליקה", הגיש תביעה דומה לאחר שנאפסטר סירבה לבקשתו בכתב להסיר את יצירותיו משירותה[11]. בנפרד, מטאליקה וד"ר דרה סיפקו לנאפסטר אלפי שמות משתמש של אנשים שלדעתם הפיצו את שיריהם באופן פיראטי. בנוסף, הסינגל "Music" של מדונה גם דלף לאינטרנט ולנאפסטר לפני יציאתו המסחרית, מה שגרם לסיקור תקשורתי נרחב עוד יותר של השירות.
במקביל הייתה התקדמות בתביעה נפרדת של כמה מחברות התקליטים הגדולות בעולם ואיגוד תעשיית ההקלטות האמריקאי המייצג אותן (שהוגשה כבר בדצמבר 1999), שטענו כי שימושה העיקרי של האפליקציה הפר זכויות יוצרים של האמנים המיוצגים על ידה, הפיץ את ייצירותיהם בחינם ופגע קשה בהכנסות שלהם. באוגוסט 2000 הפסידה נאפסטר בתביעה והגישה ערעור, בין השאר טענה כי שהיא רק מספקת שירותי אינטרנט, ואינה נושאת באחריות לפעילות המשתמשים. כוונתה אינה להפר זכויות יוצרים, שכן הייעוד המקורי של התוכנה שלה היה החלפת קבצים חוקיים ולא פיראטיים[12]. בפברואר 2001 בית משפט דחה את הערעור והורה לנאפסטר להפסיק להפיץ שירים מתוך רשימה של כ-250,000 שירים שמגישות חברות התקליטים[13]. לאחר שהוחל לחסום קבצים, מספר המשתמשים בתוכנת נאפסטר ירד תוך חודשיים בכ-40%[14]. ביולי 2001, בעקבות תלונות של חברות התקליטים, לפיהן נאפסטר אינה עומדת בהתחייבותה לחסום קבצים המוגנים בזכויות יוצרים, הורה בית המשפט על סגירת השירות[15].
ניסיון להפוך לשירות בתשלום
עריכהבאוקטובר 2000 השקיע תאגיד המדיה הגרמני "ברטלסמן" 60 מיליון דולר ב"נאפסטר"[10]. התאגיד שהחזיק בחברת התקליטים "ברטלסמן מיוזיק גרופ" (BMG) גם תבע את "נאפסטר" לצד חברות התקליטים האחרות, אך ביטל את תביעתו, והשקיע במיזם במטרה לפתח שירות החלפת שירים מבוסס תשלום וניסה לשכנע את חברות התקליטים האחרות להסיר את תביעתן[16]. בעקבות ההשקעה מנכ""ל ויו'ר BMG התפטרו, לאחר שההשקעה נעשתה ללא ידיעתם על ידי מנכ"ל תאגיד "ברטלסמן" והם התנגדו לה[17]. בשלב זה היו לשירות כ-38 מיליון משתמשים הותוכנית הייתה להחל לגבות תשלום, לייצור הכנסות ולהנפיק את נאפסטר בבורסת נאסד"ק[18].
בתחילת שנת 2001 החלה "נאפסטר" לחתום על הסכמים עם חברות תקליטים על הפצת קטלוג המוזיקה שלהם דרך השירות[19], ובמקביל החלה לפתח פתרון המגביל טכנית העברת קבצים לא מורשים[20]. בנוסף הוצבו באתר קישורים לחנות התקליטים המקוונת של תאגיד "ברטלסמן" - "CDNow"[21]. בפברואר 2001 הציעה פשרה לחברות התקליטים שתבעו אותה, לפיה יקבלו מיליארד דולר במשך חמש שנים מהכנסות השירות[22].
ביוני 2001, הודיעה החברה כי חתמה על הסכם עם שלוש חברות התקליטים הגדולות בארצות הברית: "וורנר מיוזיק", "BMG", ו-"EMI", להקמת שירות הורדת קבצים של הקטלוג שלהם תמורת תשלום. בנוסף הודיעה כי עם שתי חברות התקליטים הגדולות האחרות - "סוני מיוזיק" ו"יוניברסל מיוזיק" גם מנהלות משא ומתן עמה[23]. באוקטובר 2001 הודיעה כי פתיחת השירות בתשלום נדחה, עקב קשיים במשא ומתן עם חברות התקליטים. בשל זה נסגר כבר השירות המקורי שלה[24].
ב-10 בינואר 2002 הושקה גרסת בטא של האתר בתשלום לכ-20 אלף משתמשים ראשונים[25].
במאי 2002 רכש תאגיד "ברטלסמן" את מלוא הבעלות בחברה, תמורת 8 מיליון דולר, לאחר שהייתה על סף פשיטת רגל[2]. בעת הרכישה הוכרז כי "נאפסטר תתמקד במציאת מודל עסקי המכבד את זכויות היוצרים, המתגמל את האומנים ומספק למשתמשים בידור בעל ערך"[26]. התוכנית להפוך את "נאפסטר" לשירות בתשלום לא יצאה לפועל, בית המשפט חסם את הרכישה ו"נאפסטר" פורקה לאחר פשיטת רגל בספטמבר 2002[1]. בפסיקתו אמר השופט כי הוא אינו יכול לאשר את מכירת נכסי נאפסטר ל"ברטלסמן" בשל חשש לניגוד עניינים, על פי חוק פשיטת רגל (צ'פטר 7)[27]. למרות זאת, בפברואר 2003, הגישו קבוצת חברות מוזיקה תביעה בסך 17 מיליארד דולר כנגד "ברטלסמן", בטענה כי התאגיד נתן יד להפרה נרחבת של זכויות יוצרים בכך שסיפק מימון ל"נאפסטר"[28]. התביעות הסתיימו במספר פשרות במסגרתם שילמה כמה מאות מיליוני דולרים לתובעים שונים[29].
דרך פעולה
עריכהאפליקציית נאפסטר הייתה מבוססת על שרת מרכזי שיצר אינדקס של כל השירים, אשר כל המשתמשים ברשת שיתפו באותו זמן. לאחר התקנת נאפסטר על המחשב, נהפך המחשב לשרת קטן אשר ביכולתו להפוך את קובצי המוזיקה, אשר מאוחסנים על המחשב הספציפי הזה, לזמינים לכל משתמשי נאפסטר[30].
בשלב זה המחשב מחובר לכל השרתים המרכזיים של נאפסטר ומעביר להם מידע על כל קובצי המוזיקה במחשב, וכך לשרתי נאפסטר היו רשימות מלאות של כל השירים שנמצאו ושותפו על הדיסקים קשיחים שחוברו לתוכנה. כאשר משתמש היה רוצה להוריד שיר מסוים הוא הקליד את שם השיר ובחר בו מתוך רשימה של כל השירים הקיימים בתוכנה, ואז החלה ההורדה ישירות מהמחשב האחר. לדברי מפתחי נאפסטר לשיטה זו היו כמה סיבות:
- בשלב מסוים מאגר השירים הגיע לממדים כאלה שלשום שרת מרכזי לא היה דיסק קשיח מספיק גדול שיוכל להכיל את כל השירים, או רוחב פס כדי לטפל בכל הבקשות.
- נאפסטר גם ניסתה להשתמש בפרצה בחוק האמריקאי לגבי זכויות יוצרים אשר צוין בו כי חברים יכולים לשתף ביניהם מוזיקה. לכן הקונספט החוקי מאחורי נאפסטר היה "שכל האנשים האלו פשוט משתפים את המוזיקה עם חבריהם". בתי המשפט לא הסכימו עם ההיגיון של טיעון זה, אך זה נתן מספיק זמן לנאפסטר להוכיח שהשיטה שלה עובדת ולגדול לממדים עצומים[31].
עוד לפני תחילת הבעיות המשפטיות של החברה, קהילת המשתמשים יצרה אלטרנטיבה – OpenNap – גרסת קוד פתוח של הפרוטוקול שבו השתמש נפסטר, שנוצרה בתהליך של הנדוס לאחור (Reverse Engineering). רשתות אלו המשיכו להתקיים אף לאחר קריסת נפסטר.
מורשתה של נאפסטר
עריכהסגירת נאפסטר עודדה פיתוח של תוכנות שיתוף קבצים חדשות דוגמת קאזה, ביטורנט ו-Emule. בניגוד לתקוות חברות התקליטים, סגירת נאפסטר לא גרמה להפסקת שיתוף הקבצים המוגנים בזכויות יוצרים, והתעבורה בתוכנות שיתוף הקבצים אף גדלה[32]. איגוד תעשיית ההקלטות האמריקאי המשיך בניסיונותיו לעצור את שיתוף הקבצים אשר עם הזמן התפשט יותר ויותר. אחת הטקטיקות שנבחרו הייתה לתבוע משתמשים מסוימים בסכומים גבוהים, רוב המקרים האלו הגיעו להסדר מחוץ לבתי המשפט שבו שולם קנס כספי בצירוף התנצלות פומבית[33]. תעשיית המוזיקה העולמית חוותה ירידה עקבית במכירות ומעולם לא התאוששה[34][35]. למרות עליית שירותי הזרמת מדיה בתשלום, הן לא פיצו על הירידה במכירת תקליטים ותקליטורים פיזיים[36].
המשך השימוש בשם המותג
עריכהבדצמבר 2002, המותג והסמליל של נאפסטר נרכשו במכירה פומבית של כונס הנכסים על ידי חברת Roxio, תמורת 5 מיליון דולר במזומן[37]. היא השתמשה בהם כדי למתג מחדש את שירות המוזיקה Pressplay כ-Napster 2.0 (אנ') במאי 2003[38]. Pressplay היה מיזם משותף של חברות התקליטים "סוני מיוזיק" ו"יוניברסל מיוזיק גרופ" שהוקם בדצמבר 2001 כחנות מוזיקה מקוונת להורדת קבצים בתשלום והזרמת מדיה[39]. השירות לא זכה להצלחה, צבר הפסדים וגייס רק כ-830 אלף מנויים משלמים ברחבי העולם עד 2007[40].
באוקטובר 2007 הפך "נאפסטר" לשירות הזרמת מוזיקה בתשלום חודשי (שנה לפני שהושקה "ספוטיפיי" שהפכה בסופו של דבר למובילה בתחום)[41].
בספטמבר 2008 רכשה רשת חנויות האלקטרוניקה האמריקאית בסט ביי את נאפסטר, תמורת 121 מיליון דולר במזומן[42]. ב-1 בדצמבר 2011, נאפסטר התמזגה עם שיורת הזרמת המדיה Rhapsody, כאשר בסט ביי קיבלה אחזקת מיעוט ב-Rhapsody. ב-14 ביולי 2016, Rhapsody החליפה בהדרגה את המותג Rhapsody בנאפסטר.
ב-25 באוגוסט 2020, נאפסטר נמכרה לחברת MelodyVR, חברה העוסקת בהופעות מציאות מדומהת תמורת 70 מיליון דולר. החברה הודיעה כי "בכוונתה לייצר חוויית מוזיקה חדשה שתשלב מוזיקה מוקלטת עם סטרימינג"[43].
ב-10 במאי 2022, נאפסטר נמכרה לקבוצת משקיעי קריפטו, שהודיעו שנאפסטר תהפוך לשירות אסימון חסר תחליף (NFT) של קובצי מוזיקה[44].
ב-25 במרץ 2025, נאפסטר נמכרה תמורת 207 מיליון דולר ל-Infinite Reality, חברת טכנולוגיה ובידור המתמחה במדיה דיגיטלית ובינה מלאכותית[45]. ב-1 בינואר 2026, שירות הסטרימינג של נאפסטר נסגר בפתאומיות, עם הודעת שכותרתה "היכן רשימות ההשמעה שלי?" - "נאפסטר כבר אינו שירות סטרימינג של מוזיקה. הפכנו לפלטפורמת בינה מלאכותית ליצירה וחוויית מוזיקה בדרכים חדשות. משמעות הדבר היא שקטלוג הסטרימינג ורשימות ההשמעה מהאפליקציה הישנה לא יעבדו כאן".
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של נאפסטר (באנגלית)- נאפסטר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- רחל אלקלעי, חולייה בשרשרת - פרשת נאפסטר היא חולייה חשובה בתהליך היסטורי ארוך שבו התקדמות טכנולוגית מצריכה התערבות משפטית כדי לשמור על מאזן כוחות בין בעלי זכויות יוצרים לבין כלל הציבור, באתר TheMarker, 28 בפברואר 2001
- יובל דרור, לקראת אקורד סיום - נאפסטר על סף קריסה לאחר שסירבה למכירתה לברטלסמן; המייסד, שון פנינג, התפטר מההנהלה, באתר הארץ, 16 במאי 2002
- ליאון איצקר, מספר המנויים בתשלום לשירות נאפסטר עבר את החצי מיליון, באתר TheMarker, 19 בינואר 2006
רן לוי, עלייתה ונפילתה של נאפסטר, באתר "עושים היסטוריה"
הערות שוליים
עריכה- 1 2 3 דפנה מאור, נאפסטר מתה, עכשיו קוברים אותה סופית, באתר TheMarker, 4 בספטמבר 2002
- 1 2 עפרה שלו, נאפסטר עשויה להגיש מחר בקשה להגנה מפני נושים במסגרת תוכנית רכישתה ע"י ברטלסמן, באתר TheMarker, 2 ביוני 2002
- ↑ נמרוד הלפרן, כאילו אנחנו ב-1999: חלוצת שיתוף המוזיקה נאפסטר נמכרה ב-200 מיליון דולר, באתר TheMarker, 25 במרץ 2025
גלי פיאלקוב, נאפסטר נרכשה ב-207 מיליון ד' – לטובת הקמת מטאברס מוזיקלי, באתר "אנשים ומחשבים", 26 במרץ 2025 - ↑ Caleb Catlin, Napster Abruptly Pivots to AI As Its Streaming Service Goes Down, VICE, January 3, 2026 (באנגלית)
- ↑ גיא צ'אק, מספר לקוחותיה של נאפסטר הגיע ל-20 מיליון, באתר TheMarker, 20 ביולי 2000
- ↑ דרור פויר, התמימות כובשת, באתר TheMarker, 3 באוגוסט 2000
- ↑ ABC News, Napster Launches Application for Macintosh, ABC News, October 30, 2000 (באנגלית)
- ↑ יובל דרור, יוניוורסל ו-EMI תובעות קרן הון סיכון שהשקיעה בנאפסטר, באתר הארץ, 24 באפריל 2003
- ↑ דפנה מאור, מי ירוויח מהפשרה של נאפסטר?, באתר TheMarker, 2 בנובמבר 2000
- 1 2 איי אונליין, ברטלסמאן הגרמנית, שתבעה את נאפסטר על הפרת זכויות יוצרים, תממן הפיכתה לשירות הורדת קבצים למנויים בתשלום, באתר TheMarker, 31 באוקטובר 2000
שירות פייננשל טיימס, הברית המפתיעה בין ברטלסמן ונאפסטר מעוררת חילוקי דעות בתעשיית המוסיקה, באתר גלובס, 2 בנובמבר 2000 - ↑ אביבה משמרי, צודקים, אכלתם אותה, באתר גלובס, 30 במאי 2000
- ↑ סוכנויות הידיעות, נאפסטר מערערת: השופטת טעתה, באתר גלובס, 20 באוגוסט 2000
- ↑ גיא צ'אק, בית המשפט בארה"ב הורה לנאפסטר להוריד מהאתר את קבצי המוסיקה המוגנים בזכויות יוצרים, באתר TheMarker, 6 במרץ 2001
ירידה חדה בפעילות נאפסטר - החברה מתקשה להיענות לצו ביהמ"ש, באתר TheMarker, 22 במרץ 2001 - ↑ יהודה שויצר, ירידה של 41% במספר המשתמשים בתוכנת נאפסטר מאז שהחלה לחסום קבצים, באתר TheMarker, 3 במאי 2001
- ↑ מאת יובל דרור, לקראת אקורד סיום, באתר הארץ, 16 במאי 2002
- ↑ יובל דרור, נאפסטר מתחילה למכור שירים בתשלום, באתר הארץ, 7 ביוני 2001
- ↑ איי אונליין, בעקבות עסקת ברטלסמן-נאפסטר: מנכ""ל BMG ויו'ר החברה מתפטרים, באתר TheMarker, 5 בנובמבר 2000
- ↑ איי אונליין, בכיר בברטלסמן ל'פייננשל טיימס': ננפיק את נאפסטר בנאסד'ק, באתר TheMarker, 6 בנובמבר 2000
- ↑ נאפסטר חתמה על הסכם לשת"פ עם חברת התקליטים העצמאית הגדולה באירופה, באתר TheMarker, 2 בינואר 2001
- ↑ רויטרס, נאפסטר חושפת מודל עסקי חדש המגביל טכנית העברת קבצים, באתר TheMarker, 17 בפברואר 2001
- ↑ איי אונליין, סוף עידן התמימות: תוכנת נפסטר תכלול קישור לחנות התקליטים של ברטלסמן, באתר TheMarker, 18 בינואר 2001
- ↑ איי אונליין, נאפסטר מציעה לחברות התקליטים מיליארד דולר בניסיון למנוע התביעה נגדה, באתר TheMarker, 21 בפברואר 2001
- ↑ יובל דרור, נאפסטר תציע שני מסלולים להורדת שירים בתשלום, באתר הארץ, 6 ביוני 2001
- ↑ פתיחת אתר חדש של נאפסטר נדחתה בגלל מחלוקת עם חברות התקליטים, באתר TheMarker, 30 באוקטובר 2001
- ↑ דון חמילבסקי, סן חוזה מרקיורי, מחיר המוסיקה, באתר TheMarker, 10 בינואר 2002
- ↑ עפרה שלו, ברטלסמן רוכשת את נכסי נאפסטר תמורת 8 מיליון דולר ומונעת את פשיטת הרגל של החברה, באתר TheMarker, 17 במאי 2002
- ↑ נאפסטר נסגרה בשל חסימת מכירתה לברטלסמן, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2002
- ↑ יהודה שויצר, תביעה בסך 17 מיליארד דולר הוגשה כנגד ברטלסמן על השקעתה בנאפסטר, באתר TheMarker, 20 בפברואר 2003
- ↑ Reuters, Warner Music settles with Bertelsmann on Napster, Reuters, April 25, 2007 (באנגלית)
EMI, Bertelsmann settle Napster suit, Financial Times, March 26, 2007 (באנגלית)
Billboard Staff, Bertelsmann Pays UMG $60m In Napster Settlement, Billboard, September 6, 2006 (באנגלית)
Adario Strange, Warner And Bertelsmann Settle Napster Lawsuit, WIRED, April 24, 2007 (באנגלית) - ↑ ג'ושואה ל. קוואן, סן חוזה מרקיורי, נאפסטר היא רק ההתחלה - הטכנולוגיה שעומדת בבסיס שירות שיתוף קבצי המוזיקה הפופולרי היא רק הדור הראשון במה שהוגדר כמהפכה באינטרנט: תקשורת Peer-2-Peer, או P2P, באתר TheMarker, 12 בפברואר 2001
- ↑ Brain, Marshall, How Gnutella Works, HowStuffWorks
- ↑ צורי דאר, פורסטר ריסרץ': 44 מיליון אמריקאים משתמשים בתוכנות לשיתוף קבצים - יוזמת החקיקה נגדם לא תחסל את התופעה, באתר TheMarker, 20 ביולי 2004
שיתוף קבצים: את החגיגה הזו אפשר להפסיק?, באתר TheMarker, 19 באפריל 2009 - ↑ תעשיית המוסיקה תפעל נגד העברת קבצים בלתי חוקיים באירופה לאחר ההצלחה שרשמה בארה"ב, באתר TheMarker, 20 בינואר 2004
- ↑ גדי להב, מוסיקה בחינם לכולם - ובאופן חוקי, באתר הארץ, 7 באפריל 2008
- ↑ Eamonn Forde, Oversharing: how Napster nearly killed the music industry, The Guardian, May 31, 2019 (באנגלית)
- ↑ סוכנויות הידיעות, רווחי תעשיית המוסיקה ירדו גם ב-2002; חברות ההקלטה מאשימות את האינטרנט, באתר הארץ, 3 בינואר 2003
רויטרס, מכירות תעשיית המוסיקה העולמית ממשיכות להידרדר; רשמו ירידה שנתית רביעית ברציפות, באתר TheMarker, 17 בינואר 2005
רויטרס, צליל צורם: מכירות אלבומי המוסיקה בארה"ב ירדו ב-2009 זו השנה התשיעית ברציפות, באתר TheMarker, 7 בינואר 2010 - ↑ נכסיה הרוחניים הנותרים של נאפסטר נמכרו לחברת התוכנה רוקסיו ב-5 מיליון דולר במזומן, באתר TheMarker, 4 בדצמבר 2002
- ↑ רוקסיו סוגרת מעגל: מצרפת את Pressplay לנאפסטר, באתר גלובס, 19 במאי 2003
- ↑ בועז גילמור, התאחדות חברות התקליטים האמריקנית: יש לגבות כספים מספקיות אינטרנט, באתר גלובס, 19 בינואר 2003
- ↑ נאפסטר - חלוצת שירות הורדות המוסיקה בחינם באינטרנט - בודקת אפשרויות מכירה או מיזוג של החברה, באתר TheMarker, 19 בספטמבר 2006
הפסדי חנות המוסיקה המקוונת נאפסטר התרחבו ברבעון הראשון למרות שיא במספר הלקוחות, באתר TheMarker, 17 במאי 2007 - ↑ רויטרס, נאפסטר משיקה שירות מוסיקה חדש מבוסס רשת, באתר TheMarker, 16 באוקטובר 2007
הניו יורק טיימס, נאפסטר משיקה שירות מוסיקה חדש ברשת; תגבה 10–15 דולר למנוי חודשי, באתר TheMarker, 17 באוקטובר 2007 - ↑ קפטן אינטרנט, בסט ביי קונה את נאפסטר ב-121 מ' דולר, באתר הארץ, 15 בספטמבר 2008
- ↑ סוכנויות הידיעות, "סטרימינג מסוג אחר": חלוץ ההורדות הפיראטיות נאפסטר נמכר לחברת מציאות מדומה, באתר TheMarker, 28 באוגוסט 2020
- ↑ Matthew Humphries, Napster Just Became a Web3 Company, PCMag UK, May 18, 2022 (באנגלית)
- ↑ Guardian staff reporter, Napster, now a streaming service, sells for $207m to Infinite Reality, The Guardian, March 25, 2025 (באנגלית)