שבועיים לפני ההכרעה במאבק על השליטה בחברת XTL בין שור קפיטל הבריטית לבין הנהלתה של XTL וכמה ממשקיעיה, הודיע בנק לאומי על מכירת אחזקתו בשור קפיטל. לאומי מכר בבורסה בלונדון 77 מיליון מניות של שור שהן 24.9% מהונה של החברה, תמורת 8.3 מיליון ליש"ט (13.8 מיליון דולר). העסקה נסגרה במחיר של 10.75 פני, כלומר ב-18% מתחת למחיר שבו סיימה המניה את המסחר.
מניות שור קפיטל שהוחזקו בידי בנק לאומי נמכרו בחלקן לשור קפיטל עצמה (15%) והיא מחקה אותן מהמסחר. היתרה נמכרה ללקוחות שור קפיטל, שנסחרת בשווי שוק של 85 מיליון דולר והשלימה באחרונה ארגון מחדש.
הבנק הגדיר את השקעתו בשור קפיטל כמוצלחת, אך לא התייחס לשאלה מדוע הוחלט לממש אותה.
בנק לאומי בריטניה רכש את מניותיו בשור קפיטל, שבשליטת הווארד שור, בדצמבר 97' תמורת 2.5 מיליון ליש"ט, עקב כוונה ליצור שותפות עם שור קפיטל בתחום בנקאות ההשקעות.
לאומי העריך באותה עת שרכישת המניות בחברה, שנסחרת בבורסה בלונדון, תאפשר ללאומי בריטניה להציע ללקוחותיו שירותים בניירות ערך ושירותים פיננסיים ולהציע ללקוחות שור קפיטל שירותים בנקאיים.
לאומי סבר אז כי השותפות תסייע לחברות ישראליות לגייס הון בלונדון, אך בשנים האחרונות דעכה הפעילות בשוק ההנפקות והחברות הנסחרות בלונדון מרכזות עניין מועט בלבד.
שתי קרנות הון סיכון שבניהולה של שור קפיטל הודיעו באמצע מאי על רכישת 17% ממניותיה של חברת XTL, שנסחרת בבורסה בלונדון ועוסקת בפיתוח תרופות למחלת הצהבת.
שור ביקשה מדירקטוריון XTL לצרף להודעה לבעלי המניות לקראת האסיפה הכללית שלהם בראשית יוני הצעה להחליף את דירקטוריון החברה ואת הנהלתה ולמנות חמישה נציגים מטעמה בדירקטוריון.
הווארד שור, יו"ר שור קפיטל, אמר אז כי זו שערורייה שמנהלים של חברה ציבורית ששורפים כל כך הרבה כסף דורשים לחדש את חוזה ההעסקה שלהם, והוסיף כי ההנהלה החדשה שתמונה תנהל את מכירת הקניין הרוחני של XTL.
כוונתה של שור קפיטל לממש את הקניין הרוחני של XTL ולחלק את המזומנים שבקופתה, שהסתכמו בסוף 2002 ב-36 מיליון דולר, זכתה לתגובה קרירה מצד המדען הראשי במשרד התמ"ת וככל הנראה גם חברת ידע של מכון ויצמן, שהקניין הרוחני שבו XTL עושה שימוש נמצא בבעלותה, לא התפעלה מהמהלך שרקם הווארד שור.
המדען הראשי במשרד התמ"ת הגיב לכוונה זו בהשעיית מענקי השקעה בסכום של 3.4 מיליון דולר ש-XTL היתה אמורה לקבל בגין 2002 ו-2003.
עוזר המדען הראשי הבהיר כי אין להוציא ידע שנרכש בסיוע המדען הראשי מחוץ לישראל, גם לא כנגד החזר מענקים, כך שלכאורה ניסיונה של שור קפיטל לייצר ערך ללאומי בריטניה, כאחד מבעלי מניותיה וכבנק שבשליטת מדינת ישראל, היה כרוך בעימות עם המדען הראשי ועם חברת ידע. יש להניח שגם היבט זה של הפרשה לא חיזק את המוטיווציה של לאומי להמשיך להחזיק במניותיה של שור קפיטל.
