אמה
(הופנה מהדף אומה)
אֻמָּה א
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | אומה |
| הגייה* | uma |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | א־מ־ם |
| דרך תצורה | משקל קֻטְלָה |
| נטיות | אֻמַּת־; ר׳ אֻמּוֹת. |
- עם; קבוצת אנשים בעלת זהות משותפת השואפת להגדרה עצמית במסגרת של מדינה ריבונית עם קשר לשטח מסוים.
- ”אֵלֶּה הֵם בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל וְאֵלֶּה שְׁמֹתָם בְּחַצְרֵיהֶם וּבְטִירֹתָם שְׁנֵים-עָשָׂר נְשִׂיאִם לְאֻמֹּתָם.“ (בראשית כה, פסוק טז)
- ”וְשֵׁם הָאִשָּׁה הַמֻּכָּה הַמִּדְיָנִית כָּזְבִּי בַת-צוּר רֹאשׁ אֻמּוֹת בֵּית-אָב בְּמִדְיָן הוּא.“ (במדבר כה, פסוק טו)
- ”וּמִנִּי שִׂים טְעֵם דִּי כָל-עַם אֻמָּה וְלִשָּׁן...“ (דניאל ג, פסוק כט)
- ”כל בן‑אומה יורש את התכונות הפיסיות והנפשיות של אבותיו בלי כוונה תחילה, מדבר בלשון הלאומית לא לשם שמירה על הלשון, אלא משום שזו היתה לשון ילדותו.“ (שמירה עצמית של אומה, מאת אברהם אידלסון, בפרויקט בן יהודה)
גזרון
עריכה- אוגריתית: 𐎜𐎎𐎚 (אֻמת);[1] ארמית: ܐܘܡܬܐ (אומתא); ערבית: أُمَّة (אֻמָּה).
מידע נוסף
עריכהצירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: אומה |
הערות שוליים
עריכה- ↑ לוחות UT 49 IV, 128 I, Krt,1 Aqht
אָמָה
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | אמה |
| הגייה* | ama |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | א־מ־י/ה |
| דרך תצורה | משקל קַטְלָה |
| נטיות | ר׳ אָמוֹת או אֲמָהוֹת |
- עבד ממין נקבה, אשה שהיא רכוש בעליה.
- "וְכִי יִמְכֹּר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ לְאָמָה לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים." (שמות כא ז)
- ”וּנְקַלֹתִי עוֹד מִזֹּאת וְהָיִתִי שָׁפָל בְּעֵינָי וְעִם הָאֲמָהוֹת אֲשֶׁר אָמַרְתְּ עִמָּם אִכָּבֵדָה“ (שמואל ב׳ ו, פסוק כב)
גזרון
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכהסימוכין
עריכהאַמָּה
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | אמה |
| הגייה* | ama |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | א־מ־ם |
| דרך תצורה | משקל קַטְלָה |
| נטיות | ר׳ אַמּוֹת |
- החלק ביד הנמשך מן המרפק ועד שורש כף היד.
- לשון המקרא בהשאלה מן (1): מדת אורך השווה למרחק מן המרפק ועד קצה כף היד, 40 עד 60 ס"מ לערך.
- ”וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה אֹתָהּ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אַמָּה אֹרֶךְ הַתֵּבָה חֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבָּהּ וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתָהּ.“ (בראשית ו, פסוק טו)
- "וילכו המים מן המוצא אל הברכה במאתים ואלף אמה, וּמְאַת אַמָּה הָיָה גֹבַהּ הַצֻּר עַל רֹאשׁ הָחֹצְבִם." (כתובת השילוח)
- בהשאלה מן (2): האצבע האמצעית בכף היד (בדרך כלל האצבע הארוכה יותר).
- ”זו זרת, זו קמיצה, זו אמה, זו אצבע, זו גודל.“ (בבלי, מסכת מנחות – דף יא, עמוד א)
- לשון חז"ל בהשאלה מן (3): איבר מינו של הזכר.
- ”רבי אליעזר אומר: כל האוחז באמתו ומשתין כאילו מביא מבול לעולם.“ (בבלי, מסכת נידה – דף יג, עמוד א)
גזרון
עריכה- באוגריתית: 𐎀𐎎𐎚 (אַמת).[1]
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכה- צרדה (3)
ניגודים
עריכהתרגום
עריכה חלק היד מן המרפק
|
האצבע האמצעית בכף היד
|
ראו גם
עריכהסימוכין
עריכה- ↑ לוח UT Krt
סממנים חיצוניים בגוף האדם
| פנים - עין - אוזן - אף - פה - שפתיים - לשון - שיניים - גרוגרת כתף - בית חזה - שד - בטן - טבור - אגן - פות - זכרות - אשכים - גב - עכוז - פי הטבעת זרוע - מרפק - אמה - שורש כף היד - כף יד - אצבעות (אגודל, אצבע, אמה, אצבע צרדה, קמיצה, זרת) - ציפורניים ירך - ברך - שוק - קרסול - כף רגל - אצבעות כף הרגל שיער |  |
אַמָּה ב
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | אמה |
| הגייה* | ama |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | א־מ־ם |
| דרך תצורה | משקל קַטְלָה |
| נטיות | ר׳ אַמּוֹת |
- לשון חז"ל תעלת להובלת מים.
- ”אמת המים שאינה יכולה להיקצר כאחת - רבי יהודה אומר: מפסקת.“ (משנה, מסכת פאה – פרק ב, משנה ב)
- ”אלו ואלו מתערבין באמה, ויוצאין לנחל קדרון ...“ (משנה, מסכת יומא – פרק ה, משנה ו)
פרשנים מפרשים
עריכה- או כיון שמשוכה לאורך כאמת היד לדעת כמה ראשונים (תוספות ב"ח סמ"ע) נקראה כך משום שמידת עומקה או רוחבה הנהוג היה אמה.