שמעון שרביט
שמעון שרביט (נולד ב-7 ביולי 1939) הוא בלשן וחוקר של לשון חכמים. פרופסור אמריטוס במחלקה ללשון עברית באוניברסיטת בר-אילן. משמש כיום כרקטור במכללה האקדמית אשקלון.
 | |
| לידה |
7 ביולי 1939 (בן 87) תאפילאלת, מרוקו |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| ענף מדעי | בלשנות |
| השכלה |
אוניברסיטת בר-אילן |
| מספר ילדים |
3 |
ביוגרפיה
עריכהשרביט נולד לאליהו ועליזה שרביט, במחוז תאפילאלת שבמרוקו, ועלה ארצה בראשית שנת תש"ט (1948) עם הוריו ושבעת אחיו ואחיותיו. המשפחה התיישבה בעיר רמלה. הוא למד בבית הספר הממלכתי-דתי "סיני". אביו התייתם בגיל צעיר לא זכה ללימודים סדירים בבית ספר, ובכל זאת למד בכוחות עצמו ושימש כשליח ציבור וכקורא בתורה כל חייו.. הוריו של שרביט הועידו אותו להיות 'כלי קודש' (מוהל, שוחט ורב) ודאגו שילמד תלמוד והלכות שחיטה (כבר בהיותו בכיתות ז-ח) אצל רב ממשפחת אבוחצירא. אולם הוא העדיף להיות מורה (חלומו מילדות), ואחרי מאבק ממושך עבר לישיבה התיכונית "נתיב מאיר" בירושלים, בסיועם של מנהל בית הספר וראש מחלקת החינוך בעיריית רמלה, הרב ד"ר מנחם פרנקל, ושל מחנכו, הד"ר שלמה וייסבליט.
עם סיום לימודיו בישיבה נרשם שרביט לסמינר למדריכים ומורים (של הסוכנות היהודית) בבית וגן בירושלים, ולאחר ששימש שלוש שנים בהוראה זכה לתעודת "מורה מוסמך". את שירותו הצבאי עשה שרביט בנח"ל, ובמסגרת השל"ת שימש קומונר סניף "בני עקיבא" בכפר חסידים, ועבד כמורה ומדריך חינוכי בכפר הנוער הדתי שם. מנהל הכפר, המחנך אברהם (אויגן) מיכאליס, עודד אותו לפנות ללימודים אקדמיים. בתקופת עבודתו במוסד נשא שרביט לאישה את חנה לבית אמויאל. הוא המשיך לעסוק בחינוך ובהוראה במוסד, וחנה שימשה אם-בית בפנימייה.
שרביט אב לשלושה: סמדר, בנימין יוסף ז"ל [נפטר בשנת תשפ"ד] ונועם. הוא סב לשבעה וסבא רבא לנינה.
קריירה אקדמית
עריכהאת לימודיו האקדמיים החל שרביט באוניברסיטת בר-אילן בשנת תשכ"ד במחלקה ללשון העברית וללשונות שמיות (מקצוע ראשי) ובמחלקה לתנ"ך (מקצוע משני). מוריו המובהקים היו הפרופסורים יחזקאל קוטשר, גב"ע צרפתי, מ"צ קדרי, אהרן דותן ואוריאל סימון. את לימודיו לתואר השני הוא סיים בציון "מעולה", ואף על הדיסרטציה שלו לתואר השלישי הוא זכה בציון "מעולה".
שרביט זכה למלגת השתלמות מקרן "יד אבי היישוב" (תשכ"ט-תש"ל), שמימנה את יציאתו עם משפחתו להשתלמות באנגליה. הוא למד בלשנות כללית באוניברסיטת לונדון וחקר כתבי-יד וקטעי גניזה רבים בספריות אנגליה: הספרייה האוניברסיטאית של קיימברידג', ספריית הבודליאנה של אוקספורד וספריית המוזיאון הבריטי בלונדון. עם סיום הדוקטורט הוא זכה למענק למשך שלוש שנים (תש"ם- תשמ"ב) מקרן "ברכה" [מטעם המל"ג] למימון התקן שלו באוניברסיטת בר-אילן, ולמימון יציאתו לבתר-דוקטורט בבוסטון. הוא השתלם באוניברסיטת הרווארד בבלשנות שמית ובבלשנות כללית.
בשנת תשנ"ג מונה לפרופסור מן המניין. כעבור קרוב לארבעים שנות הוראה פרש בשנת תשס"ה. שרביט לימד במכללת בית ברל בשנים תשל"ה-תשל"ט ותשמ"ב, ושימש בה ראש החוג ללשון העברית. כמו כן לימד כמרצה אורח באוניברסיטת תל אביב בשנים תשמ"ג-תשמ"ה. הוא שימש מרצה אורח באוניברסיטת ברנדייס (ליד בוסטון), במכללה העברית בבוסטון ובקולג' היהודי בלונדון.
מחקריו של שרביט עוסקים בלשון חכמים (הגה, צורות, תחביר וסגנון), מסכת אבות, לשון התפילה, שיטות הניקוד הלא מסורתיות בימה"ב, אמצעים לשוניים וסגנוניים בספרות השו"ת וסוגיות בסוציו-לינגוויסטיקה. שרביט הוא חבר מלא באקדמיה ללשון העברית משנת תשנ"ט, ובשנים האחרונות היה חבר פעיל בוועדה למינוח במקצועות הביטוח.
עמיתיו ותלמידיו פרסמו לכבודו ספר יובל שכולל מאמרים בלשון חכמים והתחומים הנושקים לו. את הספר ערכו פרופ' אפרים חזן ופרופ' זהר לבנת, והוא יצא בהוצאת משותפת של אוניברסיטת בר-אילן והמכללה האקדמית אשקלון בשנת תשע"א.
שרביט ניהל את היחידה להבעה עברית ואולפן באוניברסיטת בר-אילן, וכן סייע בביסוס התוכנית ללימודי תעודה בעריכה לשונית (פרופ' אמציה פורת עמד בראשה), שנוסדה ביוזמתם של פרופ' אהרן מירסקי ופרופ' יהודה פרידלנדר, מהמחלקה לספרות עברית. בתקופת כתיבת הדיסרטציה שימש שרביט עוזר בכיר לראשי המחלקה ללשון העברית וללשונות שמיות (הפרופסורים מ"צ קדרי וגב"ע צרפתי), ועם קידומו האקדמי הוא עמד בראשה במשך שלוש כהונות. שרביט עבד תקופה ממושכת כחוקר במכון למילונאות, בניהולם של המייסדים, הפרופסורים יחזקאל קוטשר ומ"צ קדרי, ועם פרישת האחרון הפך שרביט למנהלו המדעי של המכון.
תרומה לקהילה ולחברה
עריכהשרביט תרם מזמנו במשך שנים רבות לקהילה ולחברה. הוא נשא הרצאות לציבור הרחב במסגרת פעילותם של ארגונים קהילתיים וחוגים חברתיים שונים. הוא היה מעורב במשך שלושים וארבע שנים בקהילת "רמת אילן" בגבעת שמואל, ומרצה בה במועדי ישראל ובשבתות, כמו כן הוא קיים סדרת שיעורים בנושאים כמו המקרא ופרשניו הקלסיים, ספרות האגדה של חז"ל, מקור המנהגים, תרבויותיהן של קהילות ישראל. שרביט העתיק את מגוריו לגבעת שמואל, ושם הוא ייסד סדרת הרצאות בשבתות הקיץ בנושאים מגוונים . שרביט היה פעיל זמן מה במסגרת הארגון "ברית יוצאי מרוקו". עד לפרישתו לגמלאות הוא היה פעיל במסגרת "מרכז דהאן" (המרכז לחברה, תרבות וחינוך במורשת יהודי ספרד) שבאוניברסיטת בר-אילן, ובמשך מספר שנים אף עמד בראש הוועדה האקדמית שלו. שרביט שימש חבר בהנהלה הציבורית של הספרייה הלאומית בירושלים מאז שנת תשס"א, ואחר כך נתמנה חבר דירקטוריון הספרייה הלאומית עד שנת תשע"א.
בשנת תשנ"ה התמנה שרביט מטעם אוניברסיטת בר-אילן לשמש "ראש אקדמי" במכללה האזורית אשקלון, ולפקח על הלימודים בה. בראשית דרכה של המכללה, שרביט, יחד עם המנכ"ל המייסד של המכללה, ד"ר פינחס חליוה, נדרשו לנהל מאמצי שכנוע רבים מול ראשי המחלקות באוניברסיטה, על מנת לקבל את הסכמתם לפתוח לימודי התמחות מלאים במקצועות כמו כלכלה, פסיכולוגיה, מדעי המחשב. במרוצת הזמן הפכה המכללה האזורית למכללה אקדמית. בשנת תשס"ה, עם פרישתו לגמלאות מאוניברסיטת בר-אילן, הוא נבחר לשמש כרקטור המכללה. תחת שרביט המכללה התנתקה מאוניברסיטת בר-אילן, וקיבלה היתר לפתוח שלושה עשר חוגים עצמאיים. נשיא המכללה, פרופ' שלמה גרוסמן, פתח שלושה חוגים בתחום מדעי הבריאות: סיעוד, תזונה ובריאות הציבור. היום המכללה מקיימת לימודים לתואר הראשון בעשרים חוגים ,ולתואר השני היא מקיימת לימודים בשבע תוכניות(בחמישה חוגים).
בשנים האחרונות יזם שרביט שיתוף פעולה בין המכללה האקדמית אשקלון ובין מרכז דהאן של אוניברסיטת בר-אילן, בראשות ד"ר שמעון אוחיון. וכך נוסדו שני ערבי עיון משותפים המתקיימים במכללה: ערב העיון השנתי, "מליל הסדר ועד המימונה" (מורשת יהודי מרוקו), וערב העיון הדו-שנתי, "חידושים בחקר יהדות תימן" (מורשת יהודי תימן). בשלוש עשרה השנים האחרונות נוצרה שותפות של המכללה עם מרכז דהאן גם בקיום כינוסים בינלאומיים בנושאי חברה ויהדות, וכבר התקיימו אחד עשר כינוסים: באיטליה, בברזיל, במקדוניה, בגיאורגיה, במונטריאול, בקייפטאון, בגיאורגיה, בפורטוגל, במרוקו, באזרבייג'ן ובאוזבקיסטן.
פרסומיו
עריכהספריו
עריכה- לשון חכמים [= יחידה 3], פרקים בתולדות הלשון העברית, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה תשס"ב
- מסכת אבות לדורותיה: מהדורה מדעית, מבואות ונספחים, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים תשס"ד
- לשונה וסגנונה של מסכת אבות לדורותיה, הוצאת אוניברסיטת בן-גוריון, באר שבע תשס"ו
- פרקי מחקר בלשון חכמים, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים תשס"ח
- תורת ההגה של לשון חכמים, הוצאת האקדמיה ללשון העברית, ירושלים תשע"ו
- לשון וחברה – מבחר סוגיות בעברית הקלאסית והמודרנית [בהכנה]
עבודת עריכה
עריכה- (עם מ"צ קדרי) מחקרים בלשון העברית ובספרות התלמודית (ספר זיכרון למנחם מורשת, רמת גן תש"ם)
- (עם מ"צ קדרי) מחקרים בלשון העברית לתולדותיה (ספר יובל לגד בן-עמי צרפתי), רמת גן תשנ"ב
- מחקרים בלשון העברית העתיקה והחדשה (ספר יובל למ"צ קדרי), רמת גן תשנ"ט
- (עם משה בר-אשר ומשה עמאר), קהילת פאס- אלף שנות יצירה, רמת גן תשע"ג
- (עם משה בר אשר ואלימלך וסטרייך), מחקרי מערב ומזרח (אסופת מחקרים מוגשת לפרופ' הרב משה עמאר), אשקלון ובר-אילן תשע"ח.
