עובדה
| ערך מחפש מקורות | |
עובדה (מארמית: עובדא – מעשה) היא נתון נטול פרשנות הניתן לאימות בכלים מדעיים.
במדע
עריכה
ערך מורחב – תאוריה מדעית
במדע, עובדה היא תצפית אובייקטיבית שאומתה פעמים רבות ולכל צורך מעשי נחשבת נכונה. עם זאת אמת במדע היא לעולם אינה סופית ומה שנכון כיום עשוי להשתנות או אף להדחות בעתיד.[1]
דוגמאות לעובדות מדעיות:
- "אם משחררים תפוח מהיד בקרבת פני כדור הארץ, הוא נופל כלפי מטה." במקרה זה נפילת התפוח היא תצפית שרוב האנשים יכולים לבצע אותה. זו גם עובדה אמפירית – משהו שניתן לתפוס באמצעות חהושים שלנו, לראות ולמדוד שוב ושוב, בלי קשר להסבר מדוע התופעה מתרחשת.
- "כאשר מחממים מים עד כ־100°C בלחץ אטמוספירי רגיל, הם רותחים והופכים לאדים."
בשלבים מוקדמים של ההיסטוריה, אנשים הציעו הסברים שונים לתופעה כמו נפילה של חפצים לכיוון כדור הארץ, למשל:
- התפוח נופל כי הארץ היא מרכז היקום וכל דבר שואף אליו
- התפוח נמשך לאדמה בגלל נטייה טבעית של גופים כבדים לרדת למטה
- יש כוח בלתי נראה שמושך עצמים אל האדמה
במדע כיום אנו מתייחסים אל הסברים מסוג כזה כאל השערות – ניסיונות הסבר ראשוניים שאינם מבוססים עדיין על מערכת שלמה של חוקים או בדיקות. עם זאת בעבר חלק מהסברים אלה נתפסו כהסבר מלא שהוא "מובן מאליו" ואין כל צורך להוכיח אותו. דוגמה אחת להשערה כזו הייתה ההנחה שכל האובייקטים בעולם שואפים לחזור למקומם הטבעי - מקומם הטבעי הוא מכרז היקום ומרכז היקום הוא כדור הארץ. מחשבה זו התערערה בעקבות המהפכה הקופרניקאית שערערה את הנחת היסוד לפי כדור הארץ הוא מרכז היקום. עם הופעת המודל ההליוצנטרי נוצר צורך אחר להסביר את הכבידה.
לפי העידן המדעי, "עובדה" הייתה לפעמים מעורבת עם פרשנות דתית, מיתולוגית או פילוסופית. "השערה", לא תמיד נבחנה בניסוי שיטתי, ו"תאוריה" הייתה עלולה להיות השערה יותר ספקולטיבית. מאז התפתחות המדע המודרני - בתקופה שבין המאה ה-17 וה-19 התפתחו כללים ברורם יותר להבחנה בין עובדה, השערה, חוק מדעי ותאוריה כמו גם מוסכמה לפיה כל הדברים האלה חייבים להיות ברי-בחינה (על ידי מדענים אחרים) וניתנים להפרכה.
עובדה במדע נבדלת מתאוריה מדעית, המהווה מסגרת מאגדת עבור העובדות, מתארת ומסבירה את יחסי הגומלין ביניהן. פילוסופים של המדע עוסקים בשאלה האם עובדות מדעיות הן אכן אובייקטיביות, או שתמיד עומדת תאוריה כלשהי מאחוריהן. תומאס קון ואחרים הצביעו על כך שההחלטה אילו עובדות ראוי למדוד, ואיך למדוד אותן, מצריכה הנחות מוקדמות כלשהן ("פרדיגמה").
ההבדל בטרמנילוגיה בין המינוחים המקובלים במדע למילים "עובדה", "תאוריה", "חוק" "השערה" לבין השימוש במושגים אלה ביומיום עלול לגרום לבלבול.[1] בעוד שבמונחי יומיום, המונח "עובדה" נחשב מוצקה יותר מאשר המונח "תאוריה", במדע היחס הוא הפוך - העובדות הן תצפית אחת שניתן לחזור עליה שוב ושוב, אבל הפרשנות שלנו עליה עשויה להשתנות עם השנים. תאוריות הן דברים שאנו פחות בטוחים ביחס אליהם, אבל כוח ההסבר וכוח הניבוי שלהם הוא מקיף יותר מאשר סתם עובדה בודדת. רמת הספקנות והזהירות במדע היא כזו שתאוריה לא יכולה להפוך ל"עובדה" גם אם יתקבלו אליה ראיות רבות מאד - מעמדה כתאוריה הוא למעשה חזק יותר מאשר סתם "עובדה" בודדת. האקדמיות הלאומיות למדעים, להנדסה ולרפואה של ארצות הברית מבהירות כי[1] :
במדע, תאוריות אינן הופכות לעובדות באמצעות הצטברות של עוד ראיות. במקום זאת, תאוריות הן היעד הסופי של המדע. הן הבנות המתפתחות מתוך תצפיות נרחבות, ניסויים והרהור יצירתי. הן כוללות גוף גדול של עובדות מדעיות, חוקים, השערות שנבדקו והיסקים לוגיים.
בפילוסופיה
עריכהבקשר שבין משפטים לא טריוויאליים (כלומר כאלה שאינם הגדרה או טאוטולוגיה) עוסק ענף הפילוסופיה הקרוי אפיסטמולוגיה.
כל משפט לא טריוויאלי על אודות המציאות הוא בהכרח הפשטה שמורכבת מעצמים ותכונות שלהם או יחסים ביניהם. דוגמה: מהעובדה המשתקפת במשפט האמיתי "פריז היא עיר הבירה של צרפת" נובע כי:
- יש מקום ששמו פריז.
- יש מקום ששמו צרפת.
- לצרפת יש ממשלה.
- ממשלת צרפת היא ממשלה חוקית, ויש לה סמכות להכריז על עיר הבירה שלה.
- ממשלת צרפת בחרה את פריז לעיר הבירה שלה.
- יש עצמים הקרויים "מקום" ו"ממשלה".
האמיתוּת של כל הקביעות הללו, כלומר היותן עובדות, עשויה להוביל לעובדה שפריז היא עיר הבירה של צרפת. המצב מסתבך בקביעות שיש בהן שלילה או אמירה מוסרית.
בבית המשפט
עריכהמרכיב מרכזי בדיון הנערך בבית המשפט הוא בירור העובדות הנוגעות לדיון זה. לאחר בירור העובדות, המובאות בפני בית המשפט על ידי בעלי הדין באמצעות עדים וראיות, על בית המשפט לגבש דעתו ביחס לעובדות אלה. בירור העובדות הוא בדרך כלל נחלתה של הערכאה הראשונה, ובערעור המוגש לערכאה נוספת, בדרך כלל נדונה משמעותן של העובדות, ולא נעשה בירור נוסף של העובדות עצמן.
