משה ארם
משה אֵרֶם (בכתיב יידי: ערעם; (במקור: לפי אתר הכנסת – קזנובסקי, לפי תדהר – קזרנובסקי, וגם ערם[1][2][3]); 7 באוגוסט 1896 – 14 באוקטובר 1978) היה ממנהיגי פועלי ציון שמאל מיום ייווסדה, חבר הכנסת מטעם מפ"ם ואחדות העבודה - פועלי ציון.
 | |||||
| משה ארם, 1955 | |||||
| לידה |
7 באוגוסט 1896 אלול ה'תרנ"ו ליאדי, האימפריה הרוסית  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
14 באוקטובר 1978 (בגיל 82) תשרי ה'תשל"ט ישראל | ||||
| מקום קבורה |
בית העלמין קריית שאול | ||||
| תאריך עלייה | 1924 | ||||
| מדינה |
 ישראל | ||||
| השכלה | המכון הפסיכונוירולוגי בפטרוגרד, אוניברסיטת מוסקבה | ||||
| מפלגה |
מפ"ם | ||||
| סיעה | מפ"ם, אחדות העבודה - פועלי ציון, המערך הראשון, העבודה, המערך | ||||
| |||||
| |||||
| |||||
| |||||
  | |||||
ביוגרפיה
עריכהארם נולד בליאדי שבדרום מזרח בלארוס, שנכללה אז בתחום המושב של האימפריה הרוסית. למד בחדר מתוקן, לאחריו בגימנסיה היהודית בהומל הסמוכה (1912–1916). משם עבר ללמוד במכון הפסיכונוירולוגי בפטרוגרד (סנקט פטרבורג), ולאחר שנתיים, בשנת 1918, עבר למוסקבה, והחל ללמוד משפטים באוניברסיטת מוסקבה. ב-1919 ברח לליטא, שם לימד בבית ספר בקובנה. ב-1921 גורש מליטא. שהה בגרמניה ועלה לארץ ישראל בשנת 1924.
השתקע בתל אביב והמשיך בעסקנות פוליטית. היה חבר מועצת פועלי יפו ותל אביב בין השנים 1924–1935. ב-1926 נבחר גם למועצת עיריית תל אביב.
בין תפקידיו לפני קום המדינה, היה חבר הוועד הפועל של ההסתדרות ומנהל מחלקת הגיוס ומחלקת החיילים המשוחררים.
ב-1936, הוציא ארם, בעברית ובצרפתית "מאורעות ארץ-ישראל 1936: תזכיר". בין השאר הוא מתריע על: יד הפשיזם מחו"ל באירועים. הגורמים הפשיסטים המובהקים בתנועה הלאומית הערבית התקרבו והם בני בית עם פשיזם עולמי גרמני. ספרו של היטלר "מיין קאמפף" התיישן מזמן כ'מדריך' של האינטליגנציה והנוער הערבים. "חיבה יתרה נודעת בתוכם לפשיזם הגרמני, הקרוב להם מאד בהתנגדותם ליהודים. עלית היטלר לשלטון נתקבלה בעיתונות הערבית מתוך תרועות אהדה למרות החשש, שמא תגביר האנטישמיות ההיטלראית את עלייתם של יהודי גרמניה לארץ ישראל". [4]
ב-1937 ביקר בספרד במהלך מלחמת האזרחים בספרד בהזמנת הממשלה הרפובליקנית.
בשנים 1949–1959 כיהן כחבר הכנסת מהכנסת הראשונה עד הכנסת השלישית, ובשנים (1965–1969) בכנסת החמישית והשישית, היה חבר בוועדות הכנסת השונות וליווה את מפלגתו במהלך הפיצולים והאיחודים הפוליטיים.
ב-1949, ארם דיווח על "צבא נאצי בשליחות ה'לייבור'": "שהחלו בריאורגניזציה רחבה של צבאות ערב, לאחר התבוסה בפלשתינה. בהתאם להחלטת הוועד הערבי פתחו בגיוס אינטנסיבי של זרים. מגייסים, במיוחד, חיילים גרמנים, בעזרת השלטונות הבריטיים. הגיוס מתקיים בשני כיוונים; חיילים וקצינים. פעולת הגיוס הראשונה נעשתה במצרים, מתוך 11 אלף השבויים הגרמנים של שארית צבא רומל. השלטונות הצבאיים הבריטיים שברשותם נמצאים השבויים, נתנו יד-חפשית למצרים לבצע פעולת גיוס רחב בתוך מחנות השבויים, בצירוף הבטחה של 100 לירות לכל מתנדב והתחייבות ליישב אותם במצרים, לאחר מסע־המלחמה בארץ־ישראל. הפנייה לשבויים נתנה תוצאות טובות, בייחוד לאחר שנודע לחיילים הגרמנים, שגם הפיקוד יהיה גרמני, התנדבו כ־6000 והוקמו 2 בריגדות א' וב'. כל בריגדה מורכבת משני בטליונים חיל רגלי, מצוידת בנשק כבד..."[5]
ב-1977 הוכר כיקיר תל אביב. נפטר בישראל ב-14 באוקטובר 1978.
רחוב בשכונת רביבים בצפון תל אביב נקרא על-שמו.
היה נשוי לריבה. בנו שמעון היה חתנו של יעקב זרובבל.
כתביו
עריכהכתביו בעברית
עריכה- בעד או נגד ההסכם: עם הפשיזם הריביזיוניסטי? כיצד חייב כל פועל להצביע במשאל ההסתדרותי, תל אביב: דפוס "ארץ", [תרצ"ה]
- בסערת הוויכוח על הדרך לשלום, [תל אביב]: המכון ע"ש ע' רינגלבלום, [תשל"א]
- משנתו של בורוכוב במבחן תקופתנו, תל אביב: הוצאת י"ל פרץ, תשל"ג-1973
- בסערת הזמן: קובץ מאמרים, תל אביב: הוצאת י"ל פרץ, תשנ"ה-1995
כתביו ביידיש
עריכה- די בלוטיקע לערע פון די פאלעסטינער געשעענישען, ורשה: נייע קולטור, 1929
- פראנט קעגן פראנט: צום ועלט-קאנגרעס פארן ארבעטנדיקן ארץ-ישראל, ורשה: נייע-קולטור, 1930
- דער ציוניזם פארן אינטערנאציאנאלן עקזאמען, [גרמניה]: נייוועלט, 1947
- דער ציוניזם פארן אינטערנאציאנאלן פארום, תל אביב: פארבאנדס-ביורא פון אלוועלטלעכן יידישן ארבעטער-פארבאנד פועלי ציון לינקע, 1947
תרגומיו
עריכה- נ' לנין וג' זינובייב, המלחמה והסוציאליזם (תרגם: מ' ערעם), תל אביב: פטיש, 1932
- המדע והדת: על פי י’ קטקוביץ (עובד מרוסית על ידי מ ערעם), תל אביב: פטיש, 1932
- י פרייליך, מצדה ורומי (תרגם: ועריכה מ' ארם), תל אביב: י"ל פרץ, 1962
- יעקב פאט, הענעך (תרגום מיידיש: משה ארם), תל אביב: הוצאת י"ל פרץ, תשל"ד
קישורים חיצוניים
עריכה
משה ארם, באתר הכנסת- משה ארם, באתר כנסת פתוחה
משה ארם (1896-1978), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ↑ מאורעות ארץ-ישראל: 1936, המו"ל מ. ערם
- ↑ Aharon Cohen, ישראל והעולם, ספרית פועלים, 1964
- ↑ יצחק אבנרי, ההסתדרות הציונית והעליה הבלתי ליגלית לארץ ישראל מראשית הכיבוש הבריטי ועד פרוץ מלחמת העולם השניה, חמו ל, 1979
- ↑ מאורעות ארץ-ישראל 1936: תזכיר. אנטיפא. ארץ ישראל. מ' ערם, 1936 עמ' 37 המו"ל מ. ערם Les troubles sanglants en Palestine 1936. [Memoire de l'"Antifa" Palestine]. (1936). Belgium: typ. Imprimerie polyglotte, p. 53.
- ↑ משה ארם, צבא נאצי בשליחות ה"לייבור", על המשמר, 19 באפריל 1949, באתר הספרייה הלאומית