מסכת מועד קטן
מַסֶּכֶת מוֹעֵד קָטָן היא מסכת במשנה ובתלמוד העוסקת בחול המועד, הלכותיו ובדיני אבלות. דיני האבלות שבה, שהם רוב הפרק השלישי, הם מהדברים הבודדים המותרים ללימוד בתשעה באב.
על מנת להבדיל את המסכת מכלל סדר מועד, נקראה המסכת "מועד קטן", כיוון שרובה עוסק בחולו של מועד. בספרות ההראשונים והגאונים היא נקראת גם מסכת משקין על פי המילה הראשונה של המסכת (בדומה למסכת ביצה).[1]
בתלמוד הבבלי יש למסכת זו 28 דפים בחלוקה המקובלת בדפוסים (מאז ש"ס ונציה).
מיקומה של המסכת בסדר מועד
עריכהלפי הקדמתו של הרמב"ם למשנה, המסכת היא מסכת האחת עשרה בסדר מועד שבמשנה ובתלמוד. וכך הוא מקומה על פי סדר התלמוד הבבלי שבידינו. הרמב"ם מציין כי רבי "סידר אחר מגילה מועד קטן, מפני שיש בינו ובין ימי פורים הצטרפות, שבשניהם אסור התענית וההספד".
לעומת זאת מדברי רש"י ותוספות בסוף המסכת נראה שיש להם סדר אחר בסידור המסכתות ומסכת זו היא אחרונה בסדר מועד, ולאחריה באה מסכת יבמות שהיא הראשונה מסדר נשים.[2] וכך הוא מקומה בתלמוד הירושלמי שבידינו.
פרקי המסכת
עריכהמפרשי המסכת
עריכהפירוש רש"י
עריכהפירוש רש"י המודפס על המסכת איננו מרש"י, אלא מורכב ברובו הגדול מפירוש רבנו גרשום, ורק פחות מעשרים אחוז ממנו נלקחו מפירוש רש"י. בעל דקדוקי סופרים כבר שיער כי הפירוש המודפס על הדף הוא מרבנו גרשום מאור הגולה, ובמקומות בהם לא פירש, הוסיפו המדפיסים מפירושו של רש"י.
בשנת תשכ"א פרסם אפרים קופפר את פירוש רש"י למסכת מתוך כתב יד שנמצא בספריית האסקוריאל בספרד. כמו כן, פרסם דפים בודדים מתלמוד בבלי מועד קטן עם פירוש רש"י, דפוס ראשון שבספרד (ואדי אלחאגרא, ה'רמ"ב).
בשנת תשס"ז פרסם יוסף יצחק קעלער את הפירוש עם הוספות המיוחסות לרש"י. הייחוס לרש"י מבוסס על השוואה לכתב יד, ודפים נוספים מדפוס ספרד שהגיעו לידינו בינתיים, ועין יעקב דפוס ראשון (פיזרו, רע"ו), ועל פי השוואה לחיבורי הראשונים, ובראשם הנלקט מרש"י על הרי"ף, והאחרונים המעתיקים מפירוש רש"י, ועל פי השוואת נוסח הכתב יד לנוסח דפוס ספרד. כמו כן, הושוואו העתקות הראשונים וראשוני האחרונים שהשתמשו בפירוש רש"י שבכתבי יד או דפוס ספרד, ביניהם: רבינו עובדיה מברטנורא, ר' אייזיק שטיין בביאורו על הסמ"ג, רבינו יעקב בן חביב בעין יעקב (דפוס ראשון), ורבינו שלמה סירליאו (מפרש הירושלמי).[4]
פירוש רש"י המודפס סביב פסקי הרי"ף (בסוף המסכת), נאמן כמעט לחלוטין לפירוש רש"י האמיתי (שבכתב יד אסקוריאל), והוא משמש כעד נוסח נוסף. אמנם, ברוב המסכתות פירוש רש"י להלכות הרי"ף איננו אלא עיבוד דברי רש"י, ואין הוא נאמן למקור, אולם במסכתות מועד קטן וסוכה מדובר בהעתקה מדויקת על פי רוב של פירוש רש"י לתלמוד.
התוספות
עריכהפירוש התוספות על המסכת נערך בידי רבנו שמואל בן רבנו אלחנן נכדו של ר"י הזקן, שהשתמש בקבצים קודמים של רבי יצחק בן מרדכי תלמיד ריב"א ושל ר' אברהם תלמיד הרשב"ם, והוסיף עליהם גם מדברי רבו ריצב"א.[5]
חיבור נוסף על המסכת הוא שיטה לתלמיד רבנו יחיאל מפריז המיוחס ככל הנראה לרבנו ידידיה בן ישראל מנירנברג, תלמיד חבר של המהר"ם מרוטנבורג.
נימוקי יוסף
עריכההחיבור המודפס סביב הרי"ף בכותרת פירוש רבינו נסים (=הר"ן) איננו פירוש הר"ן אלא החיבור 'נמוקי יוסף' מרבי יוסף חביבא. וכבר עמדו על כך מדפיסי ש"ס וילנא וציינו את שני המחברים, בצורה הבאה: (רבנו ניסים) [נמוקי יוסף].
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- עדיאל שרמר, משפחות כתבי-יד ומסורות-נוסח של מסכת מועד קטן, סידרא ו (תש"ן), עמ' 121–150.
קישורים חיצוניים
עריכה
משנה מסכת מועד קטן, באתר ויקיטקסט תוספתא, מסכת מועד קטן, באתר ויקיטקסט תלמוד בבלי מסכת מועד קטן, באתר ויקיטקסט תלמוד ירושלמי, מסכת מועד קטן, באתר ויקיטקסטהערות שוליים
עריכה- ↑ למשל רבי שלמה בן היתום, פירוש מסכת משקין, ברלין תר"ע, באתר היברובוקס.
- ↑ רש"י בתלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף כ"ז, עמוד ב', ד"ה ”אבל לעתיד לבוא”; תוספות בתלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף כ"ח, עמוד ב', ד"ה ”בלע המות”
- ↑ מספר המשניות בכל פרק הוא לפי הספירה במשניות קהתי. בדפוסים אחרים תיתכן חלוקה שונה.
- ↑ יוסף יצחק קעלער, פירוש רש"י על מסכת מועד קטן - על פי דפוס ספרד (קודם ה'רנב), כתבי יד וחיבורי הראשונים, ברוקלין נ.י. תשס"ז. יעקב פוקס, פירוש רש"י למסכת מועד קטן - בירורים בזיהויו, בדרכי מסירתו ובעיצובו, עבודת דוקטור, אוניברסיטת בר-אילן, תשס"ז
- ↑ א"א אורבך, בעלי התוספות, ירושלים תשמ"ו, עמ' 618–619.