גוסטב דורה
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
פול גוסטב לואי כריסטוף דוֹרֶה (בצרפתית: Gustave Doré; 6 בינואר 1832 – 23 בינואר 1883) היה אמן הדפס, מאייר, צייר, קריקטוריסט ופסל צרפתי. הוא מוכר בעיקר בזכות היקף יצירתו העצום בתחום חיתוכי העץ ששימשו לאיור יצירות מופת מהספרות הקלאסית, ובראשן התנ"ך (תרגום וולגטה) והקומדיה האלוהית של דנטה.
 | |
| לידה |
6 בינואר 1832 שטרסבורג, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
23 בינואר 1883 (בגיל 51) הרובע השביעי של פריז, צרפת |
| מקום קבורה |
פר לשז, Grave of Gustave Doré |
| שם לידה |
Paul Gustave Louis Christophe Doré |
| מדינה |
צרפת |
| יצירות ידועות |
אנדרומדה, החידה, האקרובטים |
| תחום יצירה |
ציור, אמנות הציור, גרפיקה, אמנות חזותית, ספרות נוער |
| זרם באמנות |
רומנטיציזם, סימבוליזם, עידן הזהב של האיור |
| הושפע על ידי |
גוסטב קורבה |
| השכלה |
תיכון שארלמיין |
| תקופת פעילות |
1844–1883 (כ־39 שנים) |
| בת זוג |
אין ערך
|
| פרסים והוקרה |
|
| חתימה |
 |
  | |
אף ששמו מזוהה לרוב עם איורי ספרות קלאסית, דורה נחשב לאחד מהמבשרים החשובים של הקומיקס המודרני. כבר בגיל 15 פרסם את "עלילות הרקולס" (1847), יצירה המבוססת על רצף תמונות המלוות בטקסט קצר – פורמט שהקדים את זמנו. היסטוריון האמנות דייוויד קונזל מציין כי דורה היה מהאמנים הראשונים שהשתמשו בטכניקות רצף חזותי לבניית נרטיב סיפורי, ובכך הניח את היסודות לרומן הגרפי המודרני.[1]
איוריו של דורה זכו להצלחה בין-לאומית כבירה, והוא נודע כאמן הדפס מחונן אף שתפקידו התמקד לרוב בעיצוב הרישומים בלבד. בשיא הקריירה שלו העסיק כ-40 חרטים מיומנים שתפקידם היה לחרוט את רישומיו על גבי לוחות עץ להדפסה; חרטים אלו נהגו לרוב לחתום את שמם על היצירה לצד חתימתו שלו.[2]
במהלך חייו יצר דורה למעלה מ-10,000 איורים. כדי לאפשר את הפצתם ההמונית, נעשה שימוש בטכנולוגיות דפוס מתקדמות לזמנן: ביניהן 'גַלְוָנוֹפְּלַסְטיקָה' (Electrotyping) – תהליך כימי המבוסס על תגובות חשמליות שאיפשר ליצור העתקי מתכת מדויקים ועמידים של גלופות העץ המקוריות. בנוסף גם 'מכבשי דפוס גליליים' – מכונות דפוס שהשתמשו בגלילים מסתובבים במקום משטחים שטוחים, דבר שאיפשר הדפסה מהירה של מהדורות ענק בפרקי זמן קצרים ובמדינות רבות במקביל.[3]
ביוגרפיה
עריכה
דורה נולד בשטרסבורג. הוא פרסם את ציורו הראשון בגיל 15.
ב-1853 נתבקש לאייר את יצירות הלורד ביירון. במהרה צבר פופולריות בבריטניה ואייר מיני יצירות, בהן מהדורה חדשה של התנ"ך ואת ספרו של אדגר אלן פו, "העורב". ב-1865 פרסם את תנ"ך דורה. הצלחת הספר הביאה לתצוגה מרשימה ב-1876 בלונדון, ולהקמת גלריית דורה ברחוב ניו-בונד.
ב-1869 הציע בלאנשרד ג'רולד, בנו של דאגלס ויליאם ג'רולד, לעבוד ביחד עם דורה ליצירת פורטרט מקיף של לונדון; ג'רולד קיבל את הרעיון מ"המיקרוקוסמוס של לונדון" שנוצר ב-1808.
דורה חתם על פרויקט חמש-שנתי עם המוציאים לאור גרנט ושות', לפיו היה עליו לשהות ולעבוד בלונדון שלושה חודשים מדי שנה, תמורת שכר של 10,000 פאונד לשנה. הספר "לונדון: העלייה לרגל", ובו 180 הדפסים של דורה, פורסם ב-1872. הספר היה להצלחה מסחרית, ודורה קיבל הזמנות נוספות מהוצאות לאור בריטיות אחרות.
חרף הצלחתו המסחרית, מבקרים רבים לא אהדו את הספר, בחלקם משום העובדה שהאמן התמקד בעוני הרב ששרר בלונדון. דורה אף הואשם, על ידי ביטאון האמנות (Art Journal), שציוריו הם "יותר המצאה מאשר העתקה". "Westminster Review" טען כי "דורה מציג לנו איורים בהם מוצגים ההמוניים והגסים שבמאפיינים החיצוניים".
בין עבודותיו המאוחרות: "גן העדן האבוד", "אידיליות המלך", כתבי תומאס הוד ו"הקומדיה האלוהית". עבודתו הופיעה גם ב"חדשות לונדון" המאוירות. דורה ביצע תחריטים נוספים של משלי לה-פונטיין המפורסמים, ו"שירת יורד-הים הישיש" של סמואל טיילור קולרידג'.
ב-1875 אייר כ-100 איורים לספר של ז'וזף-פרנסואה מישו על תקופת מסעי הצלב.
דורה המשיך לאייר ספרים עד מותו בפריז, בגיל 51. הוא קבור בבית הקברות פר לשז בעיר.
קישורים חיצוניים
עריכה
- אסופה של ציורי התנ"ך של גוסטב דורה, באתר "מקראנט"
- גוסטב דורה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי גוסטב דורה בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- גוסטב דורה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
גוסטב דורה (1832–1883), דף שער בספרייה הלאומית
גוסטב דורה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
גוסטב דורה, באתר MusicBrainz (באנגלית)
גוסטב דורה, באתר Discogs (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ↑ Kunzle, David, The History of the Comic Strip: The Nineteenth Century, University of California Press, 1990, pp. 102–120.
- ↑ גוסטב דורה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ↑ Mayor, Hyatt A., Prints and People, Metropolitan Museum of Art/Princeton, 1971, no. 677, ISBN 0691003262