אפליקציית תשלומים

אפליקציית תשלומים היא אפליקציית מובייל המאפשרת העברת כספים באמצעות תשלום בנייד. האפליקציה מאפשרת לכל בעל טלפון חכם לשלם באמצעותו לבעל טלפון חכם אחר שאותה אפליקציה מותקנת אצלו, ולקבל תשלום מבעלי טלפון חכם אחרים. הזיהוי של מקבל התשלום הוא לפי מספר הטלפון שלו. האפליקציה מאפשרת תשלום חד-פעמי מיידי, וכן תשלום חד-פעמי עתידי ותשלום קבוע מדי חודש.

היבטים כלכליים וחברתיים

אפליקציות תשלום נתפסות היום כחלק אינטגרלי ממערכות פיננסיות מודרניות. כלכלנים מדגישים כי מעבר לכלים מסוג זה עשוי להשפיע על זרימת הכסף במשק, על מהירות מחזור הכסף ועל האופן שבו הציבור משתמש באמצעי תשלום שונים. כלכלנים ישראלים מציינים כי המהירות שבה כסף עובר בין אנשים דרך אפליקציות תשלום מגבירה עוצמות צריכה מסוימות ויוצרת תהליכים כלכליים חדשים, כגון מסחר מזדמן בין אנשים, שמתרחש כולו באופן דיגיטלי וללא שימוש במזומן.

ביקורת ודיון ציבורי

לצד פופולריות רחבה, קיים דיון ציבורי לגבי המגבלות והבעיות הקשורות לאפליקציות תשלום. הביקורת כוללת מספר היבטים מרכזיים:

• פגיעה בפרטיות: אפליקציות תשלום אוספות מידע רב על דפוסי הצריכה של המשתמשים. חלק מהחוקרים טוענים כי יש צורך ברגולציה הדוקה יותר על שמירת מידע זה.
• התבססות על תשתית בנקאית ריכוזית: בישראל, למשל, אפליקציית bit מופעלת על ידי בנק הפועלים, מה שעלול לעורר ביקורת בנוגע לתחרות בשוק.
• חשש מריכוז מידע פיננסי: קיימת טענה כי אפליקציות כאלה עשויות ליצור בסיס נתונים גדול שעשוי לשמש למטרות מסחריות.
• היבטי אבטחת מידע: למרות שימוש בהצפנה, מקרים של הונאות ופישינג הפכו לנפוצים עם העלייה בשימוש באפליקציות תשלום.

השפעה על דפוסי תשלומים בין-אישיים

אפליקציות תשלום משנות את אופן ההתנהלות הכלכלית היומיומית בין אנשים. התלות בהעברות כספים מיידיות משפיעה על התנהלות בתוך משפחות, בין שוכרי דירות, ואף ביחסי עבודה מזדמנים. בהתאם למחקרים חברתיים עדכניים, תהליכים אלה משקפים שינוי תרבותי רחב הרבה יותר מהפן הטכנולוגי בלבד: הם מצביעים על מגמה שבה כסף הופך לחלק משגרה דיגיטלית נוחה, ולעיתים אף שקופה, בין אנשים.

חוקרים מציינים כי היכולת להעביר כסף במהירות יוצרת גם ציפייה חברתית חדשה - שכל תשלום יתבצע מיידית. זה יכול ליצור לחץ חברתי חדש, אך גם להקטין עימותים בשל מיקוח על תשלומים.

בישראל

בישראל פועלות שלוש אפליקציות תשלומים פופולריות, של שלושת הבנקים הגדולים:

• bit של בנק הפועלים, החלה לפעול בסוף שנת 2016, והיא הפופולרית ביותר, עם נתח שוק של 80% מהעברות כספים מאדם לאדם בסלולרי נכון ל-2022. לפי הערכה, עד מאי 2024 הגיעו הפסדי הבנק על אפליקציה זו למיליארד ש"ח.
• PAY של בנק לאומי, החלה לפעול בתחילת 2017, ובתחילת דרכה נקראה PepperPay. ב-2022 החליט בנק לאומי לסגור את האפליקציה לשימוש הקהל הרחב ולתמוך בה במתכונת מוגבלת.
• PayBox של בנק דיסקונט, החלה לפעול במהלך 2017. מספר המשתמשים שהוסיפו אמצעי תשלום הגיע בשנת 2021 ל-1.6 מיליון. מחזור העברות הכספים באפליקציה הסתכם באותה שנה ב-3.2 מיליארד שקלים. בשנת 2023 אמצעי התשלום הציע ריבית של 3% על הכסף, על אף שזו הייתה נמוכה מהריבית מאג"ח המדינה או מפיקדונות הבנקים באותה העת. בפועל, נכון לרבעון הרביעי של שנת 2023, ייצרה פעילות חברה זו הפסדים עמוקים לבעליה.

הפעלת האפליקציות בידי הבנקים כפופה לרגולציה של בנק ישראל. בראשית דרכן שימשו האפליקציות להעברת כספים בין אנשים פרטיים (P2P – Person to Person) ובהמשך הורחבה פעילותן גם לתשלום בבתי עסק (P2B – Person to Business).

בניגוד לאמצעי תשלום אחרים, כגון המחאה או כרטיס אשראי, שבאמצעות שירותי סליקה מאפשרים העברת כספים בין בנקים שונים או בין מקבלי שירות של חברות אשראי שונות, אפליקציות התשלומים מאפשרות העברת כספים רק בין בעלי אותה אפליקציה, כך שמשתמש המעוניין לקבל תשלום מכל אפליקציה נדרש להתקין בטלפון החכם שלו את שלוש האפליקציות.

ראו גם

• תשלום בנייד
• מסחר אלקטרוני

קישורים חיצוניים

• בנק ישראל פרסם נייר מדיניות בנושא פעילות אפליקציות התשלומים הבנקאיות בבתי עסק, באתר בנק ישראל, 9 ביולי 2019
• רון שטיין, ‏הדירוג: אלה מותגי אפליקציות התשלומים המובילים בישראל, באתר גלובס, 8 בספטמבר 2019
• רחלי בינדמן, בנק ישראל בדרך להקשיח את תנאי השימוש באפליקציות התשלום הבנקאיות, באתר כלכליסט, 5 בפברואר 2020
• מחקר שוק: יישומוני העברות P2P, באתר רשות התחרות, 21 ביולי 2021
• גיא נתן, ביט ופייבוקס - ממה הן באמת מרוויחות?, באתר ynet, 1 באוקטובר 2023