CD8
CD8 (אשכול התמיינות 8, אנגלית: Cluster of Differentiation 8) הוא גליקופרוטאין, חלבון בעל שארים סוכריים, המשמש כקו-רצפטור ל-TCR, ומוצג על פני תאי T ציטוטוקסיים על שמם הם גם מסומנים +CD8.
 | |
| חלקו של CD8 בקשר בין תא T ציטוטוקסי לתא מציג אנטיגן | |
| מזהים | |
|---|---|
| קוד MeSH |
D23.050.301.264.894.108  |
| מזהה MeSH |
D016827 |
| מערכת השפה הרפואית המאוחדת |
C0085358 |
  | |
קו-רצפטור (co-receptor) הוא חלבון שנמצא על פני התא ועובד ביחד עם הקולטן הראשי כדי לאפשר לו לזהות את האות בצורה יעילה יותר.
במקרה של CD8 הקולטן הראשי הוא TCR, קולטן שמזהה אנטיגנים. CD8 הוא קו-רצפטור שמתחבר ל קומפלקס MHC I שעליו מוצג האנטיגן. הוא פועל לצד הקולטן הראשי ומגביר את הדיוק והיעילות של הזיהוי החיסוני.
קומפלקס MHC I, עם הפפטיד שמוצג על פני התא המודבק או הסרטני, כולל שני מרכיבים עיקריים: האחד הוא MHC I, חלבון שנמצא על פני כמעט כל תאי הגוף ובנוי משרשרת α (אלפא) גדולה החוצה את הממברנה, והשני הוא ביתא 2 מיקרוגלובולין (Beta-2 microglobulin), חלבון קטן שמייצב את המבנה. יחד הם יוצרים חריץ שבו אפשר להציג פפטידים - קטעי חלבונים שמקורם בתוך התא, למשל חלבון ויראלי או חלבון שעבר מוטציה.
הפפטיד יושב ב-MHC I. קולטן TCR מזהה את הפפטיד שבתוך ה-MHC I. בשלב הבא הקו-רצפטור (קולטן משותף) CD8 נקשר לחלק אחר של אותו MHC I, לא לפפטיד. הקומפלקס הוא MHC I והפפטיד שעליו TCR ו-CD8 עובדים יחד, כל אחד בנקודה אחרת.
החיבור של TCR ו-CD8 מחזק את הזיהוי ומייצב את הקשר, וכך תא ה-T הציטוטוקסי מופעל בצורה מדויקת יותר.
מבנה
עריכההחלבון מורכב משתי שרשראות חלבונים - α ו-β - שניהם ממשפחת על של אימונוגלובולינים (immunoglobulin superfamily). מולקולת CD8 נקשרת לדומיין 3α של חלבון MHC I. קשר זה שומר על הקשר שבין תא T ציטוטוקסי לתא המטרה המיועד להרג או לתא מציג אנטיגן מקצועי, בייחוד תא דנדריטי. CD8 נמצא גם על תאים דנדריטיים ועל תאי NK, אם כי הוא פחות נפוץ עליהם.
תפקיד
עריכהעל פני תא T נמצא הקולטן TCR ולצידו קומפלקס החלבונים CD3 ו-ζ (zeta, CD247)(אנ'). לחלבוני CD3 ולשרשראות ζ יש זנבות ציטופלסמה המכילים אזורי ITAM(אנ'), רצפים שאפשר לזרחן אותם.
TCR נקשר לקומפלקס MHC I המציג פפטיד, ובמקביל הקו-רצפטור CD8 נקשר לאזורי α2 ו-α3 של אותו MHC, ואז מופעל האנזים Lck(אנ'), שהוא טירוזין-קינאז הקשור לצידו הפנימי של CD8. לאחר הפעלתו, Lck מזרחן את ה-ITAMs שבזנבות הציטופלסמטיים של חלבוני CD3 ושל שרשראות ζ. הזרחון של ה-ITAMs מאפשר לחלבון האיתות ZAP-70 להיקשר אליהם. לאחר ש-ZAP-70 נקשר, Lck מזרחן גם אותו וכך ZAP-70 הופך פעיל. ה-ZAP-70 שהוא עכשיו פעיל, מזרחן חלבוני איתות נוספים (ביניהם LAT וכן SLP-76, ובהמשך גם אנזימים ובהם PLC-γ1 וחלבוני small G-proteins(אנ'). שרשרת האיתות הזו מובילה להפעלת תא ה-T ולסינתזה של מולקולות אפקטוריות הגורמות להרג התא המודבק או הסרטני.
