אקטיוויז'ן בליזארד
אקטיוויז'ן בליזארד (באנגלית: Activision Blizzard) היא חברת החזקות אמריקאית של משחקי מחשב שהמטה שלה שוכן בסנטה מוניקה, קליפורניה. החברה נוסדה ביולי 2008 כתוצאה ממיזוג של חברת Activision וחברת Vivendi Games. החברה כוללת חמש יחידות עסקיות: Activision Publishing, Blizzard Entertainment, King, Major League Gaming, ו-Activision Blizzard Studios.
 | |
 | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| מייסדים |
בובי קוטיק  |
| תקופת הפעילות |
10 ביולי 2008 – הווה (18 שנים) |
| חברת אם |
Xbox Game Studios |
| חברות בנות | |
| מדינה |
ארצות הברית |
| מיקום המטה |
סנטה מוניקה |
| ענפי תעשייה |
תעשיית משחקי וידאו |
| מוצרים עיקריים |
Call of Duty (משחק וידאו) |
| הכנסות |
1,349,000,000 דולר אמריקאי (נכון ל־2007) |
| רווח תפעולי |
1,670,000,000 דולר אמריקאי (נכון ל־2022) |
| רווח |
1,513,000,000 דולר אמריקאי (נכון ל־2022) |
| מנכ"ל |
בובי קוטיק |
| עובדים |
9,000 (נכון ל־אפריל 2016) |
| אתר רשמי | |
  | |
החברה מחזיקה ומפעילה אולפני בת נוספים, במסגרת Activision Publishing, כולל Treyarch, Infinity Ward, High Moon Studios ו-Toys for Bob. בין הנכסים האינטלקטואליים העיקריים ש-Activision Blizzard הפיקו לאורך השנים ניתן למנות את Call of Duty, קראש בנדיקוט, גיטאר הירו, Tony Hawk's, Spyro, Skylanders, וורלד אוף וורקראפט, סטארקראפט, דיאבלו, Hearthstone, Heroes of the Storm, Overwatch וקנדי קראש סאגה. נכון למרץ 2022 הייתה חברת אקטיוויז'ן בליזארד חברת משחקי הווידאו הגדולה ביותר באמריקה ובאירופה במונחים של הכנסות ושווי שוק.
החברה הייתה מעורבת לאורך השנים במספר מחלוקות בולטות, כולל האשמות על הפרת פטנטים ותמלוגים שלא שולמו[1]. בסוף יולי 2021 החברה נתבעה על ידי מחלקת התעסוקה והשיכון של מדינת קליפורניה בגין האשמות בדבר הטרדה מינית ואפליית עובדים[2]. התביעה הובילה לחקירה מצד הוועדה לניירות ערך ולבורסות (SEC), והובילה בהמשך לכך שמספר עובדים עזבו את החברה ולהתפטרויות מרובות, ולכך שמספר ספונסרים של החברה בחרו להפסיק לתמוך בה, ולכך שפורסמו מאות מקרים של הטרדות שבוצעו בחברה לאורך השנים[3].
ב-18 בינואר 2022 חברת מיקרוסופט הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת אקטיוויז'ן בליזארד תמורת 68.7 מיליארד דולרים, הרכישה הגדולה שלה מעולם[4], אך העסקה לא אושרה על ידי רשות התחרות והשווקים של בריטניה[5]. גם נציבות הסחר הפדרלית של ארצות הברית התנגדה לעסקה, עקב חשש לפגיעה בתחרות בענף משחקי המחשב[6], אך שופטת פדרלית פסקה נגד ניסיונה של נציבות הסחר הפדרלית לעכב את עסקה וגם רשות התחרות הסכימה לשינויים שהוצעו בתנאיה[7][8]. העסקה הושלמה ב-13 באוקטובר 2023[9][10].
היסטוריה
עריכההשנים הראשונות
עריכהחברת Activision המקורית נוסדה בשנת 1979, כמפתחת משחקים לקונסולת המשחקים אטארי 2600. בשנת 1988 החברה התרחבה לתחום התוכנה שאינה למשחקים ושינתה את שמה ל-Mediagenic. מיזם זה לא צלח, וסבל מהפסדים כבדים. בשנת 1991 קבוצת משקיעים בראשות בובי קוטיק רכשה את החברה. קוטיק ביצעה ארגון מחדש בחברה כדי להפחית חובות, כולל שינוי שם החברה בחזרה ל-Activision והעברתה לסנטה מוניקה, קליפורניה. בשנת 1997 החברה חזרה לרווחית. קוטיק בילה את העשור הבא בהרחבת מוצרי Activision באמצעות רכישות של כ-25 אולפני משחקים. כתוצאה מכך, Activision הייתה בעלת מספר סדרות משחקים מוצלחות, כולל Tony Hawk's, Call of Duty ו-Guitar Hero. עם זאת, בסביבות שנת 2006, הפופולריות של משחקי רשת מרובה משתתפים החלה לגדול. משחקים כאלה מספקים זרם הכנסה קבוע למפתחים שלהם, ולא רק תשלום חד פעמי עבור רכישת משחק, מה שהופך אותם לשוק בעל ערך רב יותר. לאף אחת מחברות הבת של אקטיוויז'ן לא היה משחק רשת מרובה משתתפים או היכולת לייצר אחד במהירות. אקטיוויז'ן התמודדה גם עם תחרות קשה יותר מצד חברות כמו Electronic Arts, כמו גם עם האטה במכירות סדרות המשחקים המרכזיות שלה[11].
בבעלות תאגיד ויוונדי
עריכהבסביבות שנת 2006, קוטיק פנה לז'אן-ברנרד לוי, מנכ"ל קונצרן המדיה הצרפתי ויוונדי (Vivendi). באותה תקופה, לוויוונדי הייתה חטיבת משחקי מחשב בשם Vivendi Games, שהייתה חברת החזקות בעיקר עבור אולפני המשחקים Sierra Entertainment ו-Blizzard Entertainment. קוטיק רצה לקבל גישה ל-וורלד אוף וורקראפט של Blizzard, משחק משחק רשת מרובה משתתפים מצליח, והציע דרך לרכוש אותו. לוי הציע במקום זאת שהוא יהיה מוכן למזג את Vivendi Games עם אקטיוויז'ן, אך רק אם Vivendi תשמור על רוב השליטה בחברה הממוזגת. לדברי מקורבים לקוטיק, קוטיק היה מודאג מההצעה הזו מכיוון שהיא תאלץ אותו לוותר על השליטה באקטיוויז'ן. עם זאת, לאחר שיחה עם מנכ"ל בליזארד, מייק מורהיים, קוטיק הבין שויוונדי תוכל להכניס את עצמה לשוק משחקי הווידאו הגדל בסין. קוטיק הציע את המיזוג לדירקטוריון של אקטיוויז'ן, אשר הסכים לכך בדצמבר 2007[11]. החברה החדשה הייתה אמורה להיקרא אקטיוויז'ן בליזארד ותשמור על המטה המרכזי שלה בקליפורניה. בובי קוטיק הוכרז כנשיא ומנכ"ל החברה הממוזגת, בעוד רנה פניסון מוויוונדי מונה ליו"ר. הנציבות האירופית אישרה את המיזוג באפריל 2008. ב-8 ביולי 2008, אקטיוויז'ן הודיעה כי בעלי המניות הסכימו למיזוג, והעסקה נסגרה למחרת עבור סכום עסקה מוערך של 18.9 מיליארד דולר[12].
שוב חברה עצמאית
עריכהב-25 ביולי 2013, הודיעה Activision Blizzard על רכישת 429 מיליון מניות מהבעלים Vivendi תמורת 5.83 מיליארד דולר, מה שהוריד את שיעור החזקתה מ-63% ל-11.8% מהמניות[13]. בסיום העסקה, Vivendi כבר לא הייתה חברת האם של Activision Blizzard, והיא הפכה לחברה עצמאית כאשר רוב המניות היו בבעלות הציבור. בובי קוטיק ובריאן קלי שמרו על החזקה של 24.4% מהמניות החברה. בנוסף, קוטיק נותר נשיא ומנכ"ל, כאשר בריאן קלי נכנס לתפקיד היו"ר. ב-12 באוקטובר 2013, זמן קצר לאחר אישור של בית המשפט העליון של דלאוור, השלימה החברה את הרכישה החוזרת, בהתאם לתוכנית המקורית. Vivendi מכרה מחצית ממניותיה הנותרות ב-22 במאי 2014, מה שהוריד את החזקתה ל-5.8% ושנתיים לאחר מכן מכרה את יתרת המניות.
בספטמבר 2014, השיקה את משחק המחשב היקר מעולם[14], משחק הפעולה דסטיני (Destiny), שבפיתוחו הושקעו כ-500 מיליון דולר בשיתוף עם חברת המשחקים באנג'י (Bungie), עם צוות שכלל כ-500 מהנדסים, מתכנתים ומעצבים[15]. מכירות המשחק לא עמדו בציפיות[16], עם זאת ב-2017 השוק משחק המשך - Destiny 2[17].
ב-28 באוגוסט 2015, אקטיוויז'ן בליזארד הצטרפה למדד המניות S&P 500 והפכה לאחת משתי חברות משחקי המחשב היחידות במדד, לצד Electronic Arts. בנובמבר 2015 רכשה החברה את מפתחת המשחק "קנדי קראש", "קינג דיגיטל אנטרטיינמנט", תמורת 5.9 מיליארד דולר[18][19].
במהלך הרבעון השני של 2020, הכנסות החברה מערוצים דיגיטליים הגיעו ל-1.44 מיליארד דולר, עקב הביקוש הגובר למשחקים מקוונים כתוצאה מסגרים עקב מגפת הקורונה. בינואר 2021, שווי השוק של החברה הגיע ל-72 מיליארד דולר, עקב הביקוש המתמשך למשחקי מחשב עקב מגפת הקורונה. קרן ההשקעות הציבורית של ערב הסעודית, בפברואר 2021, קרן ההשקעות הציבורית הסעודית רכשה 14.9 מיליון מניות של Activision Blizzard, בשווי של 1.4 מיליארד דולר[20].
תביעות עקב תרבות עבודה רעילה והטרדות מיניות
עריכהב-20 ביולי 2021, הגיש מחלקת העסקה הוגנת של קליפורניה (DFEH) תביעה בטענה להטרדה מינית, אפליה בתעסוקה והתעמרות בעובדים מצד הנהלת Activision Blizzard. במסגרת חקירה שערכה מצאה כי החברה מפלה נשים שהיא מעסיקה, וכן מונעת מהן הזדמנויות קידום ומשלמת להן שכר נמוך, בהשוואה לשכר הגברים העובדים בה. בנוסף טיפחה החברה תרבות מצ'ואיסטית שמקורה בהנהלת החברה, שחלחלה לכל עובדיה הגברים, שבגללה עובדות היו נתונות להטרדה מינית בלתי פוסקות ולאפליה. תביעה שנייה הוגשה נגד החברה על ידי בעלי המניות שלה, בטענה שהיא הסתירה פרטים על בעיות אלו בדוחות הכספיים שלה, אם כי תביעה זו נדחתה עקב אי עמידה בספי התביעה. הוועדה הפדרלית לשוויון הזדמנויות בתעסוקה הגישה גם היא תביעה נגד Activision-Blizzard, על סמך חקירה שלה על תנאי העבודה, אך החברה הגיעה לפשרה באותו יום בו הוגשה, שכללה הקצאת קרן סיוע בסך 18 מיליון דולר לעובדים שנפגעו[21].
אחת הסיבות לפתיחת החקירה הייתה התאבדות של קרי מויניהאן, מנהלת כספים בחברה, באפריל 2017, במהלך סדנת עבודה שנערכה במלון יוקרה בקליפורניה[22]. הוריה של קרי מויניהאן גם הגישו תביעה נגד החברה[23]
בדצמבר 2023, מחלקת העסקה הוגנת של קליפורניה והחברה הגיעו להסכם במסגרתו שלימה כ-54 מיליון דולר, שעיקר הסכום שימש לתשלום פיצויים לעבדות[3].
רכישה בידי מיקרוסופט
עריכהב-18 בינואר 2022, מיקרוסופט הודיעה כי תרכוש את אקטיוויז'ן בליזארד תמורת 68.7 מיליארד דולר בעסקה במזומן, או כ-95 דולר למניה. מחיר המניה של אקטיוויז'ן בליזארד זינק בכמעט 40% באותו יום במסחר טרום-שוק. העסקה הפכה את מיקרוסופט לחברת המשחקים השלישית בגודלה בעולם ולגדולה ביותר שבסיסה באמריקה, אחרי חברת טנסנט הסינית והתאגיד היפני סוני[24]. בעלי המניות של אקטיוויז'ן בליזארד אישרו את הרכישה כמעט פה אחד באפריל 2022. בעוד שהעסקה אושרה על ידי מספר מדינות לקראת סגירת העסקה המתוכננת ב-18 באוקטובר 2023, כולל האיחוד האירופי וסין, גם נציבות הסחר הפדרלית של ארצות הברית וגם רשות התחרות והשווקים של בריטניה ערערו על המיזוג כיוון שהוא נוגד תחרות ופתחו בהליכים משפטיים במדינותיהן.
כדי לפתור בעיות אלו, מיקרוסופט הסכימה להוציא למיקור חוץ את זכויות משחקי הענן של משחקי Activision Blizzard ל-Ubisoft[25], וזאת לאחר שאושרה על ידי הרגולטורים. הרכישה הושלמה ב-13 באוקטובר 2023. הפעם האחרונה ש-Activision Blizzard דיווחה על תוצאותיה הכספיות השנתיות לבעלי המניות שלה לפני ש-Microsoft רכשה אותה הייתה ב-6 בפברואר 2023. Activision Blizzard דיווחה על הכנסות של 7.54 מיליארד דולר ורווח נקי של 1.52 מיליארד דולר. כחלק מעסקת הרכישה, קוטיק הודיע על התפטרותו מתפקיד המנכ"ל באותו יום, יחד עם מנהלים בכירים אחרים, אם כי קוטיק יישאר בתפקיד עד סוף 2023 כדי לסייע במעבר. בובי קוטיק עזב את Activision Blizzard ב-29 בדצמבר 2023.
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של אקטיוויז'ן בליזארד (באנגלית)- אקטיוויז'ן בליזארד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ↑ דניס ויטצ'בסקי, דניס ויטצ'בסקי, קרב הגיטרות הגדול, באתר וואלה, 13 במרץ 2008
- ↑ גלי פיאלקוב, עקב תביעה על הטרדה מינית: עובדי אקטיוויז'ן בליזארד מפגינים נגדה, באתר "אנשים ומחשבים", 29 ביולי 2021
עירד עצמון שמאייר, דיווח: לאורך שנים, מנכ"ל אקטיוויז'ן בליזארד נתן יד להטרדות המיניות בחברה, באתר כלכליסט, 17 בנובמבר 2021 - 1 2 גלי פיאלקוב, ארה"ב: אקטיוויז'ן הגיעה להסדר בתביעת ההטרדות המיניות, באתר "אנשים ומחשבים", 17 בדצמבר 2023
- ↑ הניו יורק טיימס ובלומברג, מיקרוסופט ברכישה הגדולה שלה מעולם: קונה את ענקית הגיימינג אקטיוויז'ן ב-69 מיליארד דולר, באתר TheMarker, 18 בינואר 2022
- ↑ גלי פיאלקוב, דרמה בבריטניה: עסקת מיקרוסופט-אקטיוויז'ן לא אושרה, באתר "אנשים ומחשבים", 27 באפריל 2023
בלומברג, מול ענקיות הטכנולוגיה התייצבה שוטרת מפתיעה: בריטניה, באתר TheMarker, 28 באפריל 2023 - ↑ איתי פת-יה, המיילים מוכיחים: הרגולטורים ידעו בדיוק למה אסור שמיקרוסופט תרכוש את אקטיוויז'ן, באתר TheMarker, 27 ביוני 2023
- ↑ הניו יורק טיימס וסוכנויות הידיעות, ביהמ"ש בארה"ב דחה את הניסיון לעכב את עסקת מיקרוסופט-אקטיוויז'ן בליזארד, באתר TheMarker, 11 ביולי 2023
גלי פיאלקוב, ניצחון למיקרוסופט בארה"ב: קיבלה אישור לרכישת אקטיוויז'ן בליזארד, באתר "אנשים ומחשבים", 12 ביולי 2023 - ↑ בלומברג, הרגולטור בבריטניה: מיזוג מיקרוסופט-אקטיוויז'ן בדרך לקבל אור ירוק, באתר TheMarker, 22 בספטמבר 2023
- ↑ Tom Warren, Microsoft completes Activision Blizzard acquisition, Call of Duty now part of Xbox, The Verge, October 13, 2023 (באנגלית)
- ↑ גלי פיאלקוב, סופסוף זה קרה: מיקרוסופט רכשה את אקטיוויז'ן ב-69 מיליארד ד', באתר "אנשים ומחשבים", 15 באוקטובר 2023
- 1 2 ניו יורק טיימס, ויוונדי רכשה השליטה ביצרנית משחקי המחשב אקטיוויז'ן בניסיון להתחרות באלקטרוניק ארטס, באתר TheMarker, 3 בדצמבר 2007
- ↑ Bobbie Johnson, Activision and Vivendi merge to create video games giant, The Guardian, July 11, 2008 (באנגלית)
- ↑ Keith Stuart, Activision Blizzard splits from Vivendi in $8bn buyout, The Guardian, July 26, 2013 (באנגלית)
- ↑ הגרדיאן, לקראת השקת המשחק היקר והמבוקש בעולם: הצצה מאחורי הקלעים של דסטיני, באתר TheMarker, 9 בספטמבר 2014
- ↑ סוכנויות הידיעות, אחרי השקעה של 500 מיליון ד': משחק הוידיאו היקר מעולם בקרוב על המדף, באתר TheMarker, 10 במאי 2014
- ↑ ארז רונן, ההרחבה שתציל את המשחק Destiny, באתר מאקו, 7 באוקטובר 2015
- ↑ ארז רונן, Destiny 2: הבטא מספקת סיבות לאופטימיות, באתר הארץ, 27 ביולי 2017
- ↑ פייננשל טיימס, מפתחת "קנדי קראש" נמכרת תמורת 5.9 מיליארד דולר, באתר גלובס, 3 בנובמבר 2015
- ↑ Sean Farrell, UK maker of Candy Crush bought by US's Activision Blizzard for $5.9bn, The Guardian, November 3, 2015 (באנגלית)
- ↑ חושבים על העתיד: ערב הסעודית משקיעה בגיימינג, באתר ערוץ הספורט, 21 בפברואר 2021
- ↑ גלי פיאלקוב, אקטיוויז'ן הגיעה להסדר ב-18 מיליון ד' בתביעת ההטרדה המינית נגדה, באתר "אנשים ומחשבים", 30 במרץ 2022
- ↑ Gus Garcia-Roberts, Shannon Liao, Activision Blizzard sued for wrongful death by family of employee who killed herself, The Washington Post, March 4, 2022 (באנגלית)
Oscar Gonzalez, Activision Blizzard Sued for Wrongful Death of Female Employee, CNET, March 7, 2022 (באנגלית) - ↑ נחמה אלמוג, תביעה נגד אקטיוויז'ן בליזארד: הטרדה מינית תרמה להתאבדות של עובדת, באתר "אנשים ומחשבים", 6 במרץ 2022
- ↑ עודד פוירשטיין, במיקרוסופט לא משחקים: רכישת אקטיוויז'ן-בליזארד היא רעידת אדמה, באתר הארץ, 20 בינואר 2022
- ↑ צבי קצבורג, האם נפתח הפתח לאישור עסקת מיקרוסופט-אקטיוויז'ן בבריטניה?, באתר "אנשים ומחשבים", 2 באוגוסט 2023