אינפורמציה זדונית
אינפורמציה זדונית או מלאינפורמציה היא מידע שמבוסס על עובדות, אבל הוא מנותק מהקשרו המקורי כדי להטעות, לפגוע או לעשות מניפולציה. ביחד עם דיסאינפורמציה ועם מיסאינפורמציה גם מלאינפורמציה היא מושג מתחום הפוסט-אמת. שלושתם אמצעים לעשיית שימוש מוטה במידע. הגדרה אחרת של המושג היא "מידע אמיתי מעוצב מחדש"[1][2]. דוגמה לאינפורמציה זדונית: חשיפת הנטייה המינית של מועמד לתפקיד ציבורי בלי שיש לכך הצדקה מבחינת האינטרס הציבורי.[3]
המונח נטבע לראשונה על ידי חוסיין דרחשאן והיה בשימוש בדו"ח "הפרעת מידע: לקראת מסגרת בינתחומית למחקר ולקביעת מדיניות"[4]. לדברי דרחשאן, דוגמאות למידע שגוי יכולות לכלול "פורנו נקמה, שבו שינוי ההקשר מפרטי לציבורי הוא סימן לכוונת זדון", או מתן מידע כוזב על היכן ומתי צולמה תמונה, על מנת להטעות את הצופה[5] (התמונה אמיתית, אך המטא-מידע וההקשר השתנו). דוגמאות שנוספו לאחר דרחשאן, כוללות: פרסום מידע פרטי[6], מכל סוג שהוא (שינוי ההקשר מפרטי לציבורי), פרסום מידע בלי הקשר כלל [7](פלוני אמר. בלי למה ולמי או האם צחק באופן ברור.) או כל ארגון מחדש של הפרטים, העובדות וההקשר במטרה לפגוע (קומיקאי שמספר בדיחה לא מתכוון לפגוע)[8].
דוגמה
עריכהביוני 2024 הפיצה חברת הכנסת טלי גוטליב ידיעה לפיה בעלה של פעילת המחאה שקמה ברסלר, שהוא עובד ציבור, נפגש עם סינוואר ערב 7 באוקטובר 2023.[9][10] זו הייתה ידיעת כזב, אבל עקב הפרסום הכוזב נחשפה שלא לצורך, בהקשר לא נכון ובאופן זדוני, זהותו האמיתית של נשוא הפרסום (בעלה של שקמה).
ביקורת
עריכהמבקרי המונח טוענים כי "בניגוד ל'דיסאינפורמציה' שהיא מטעה בכוונה, או 'מיסאינפורמציה', שהיא שגויה, 'אינפורמציה זדונית' היא נכונה אך לא נוחה".[11] עיתונאים העלו טענה שמונחים כמו אינפורמציה זדונית מרחיבים את ההגדרה של "תוכן מזיק" לכדי כך שהוא כולל מידע אמיתי התומך בדעות שאינן מהמיינסטרים, וכתוצאה מכך אנשים המחזיקים בהן מצונזרים ומושתקים גם אם דעות אלו מבוססות.[12].
הערות שוליים
עריכה- ↑ Darrin Lloyd Baines & Robert J R Elliott, Defining misinformation, disinformation and malinformation: An urgent need for clarity during the COVID-19 infodemic, April 2020
- ↑ שקד דברן, אילת ברעם צברי, תופעות "הפוסט-אמת": הגדרות, השלכות ופתרונות חינוכיים, אפריל 2023
- ↑ אסף וינר, סקירה משווה: רגולציה וחקיקה להתמודדות עם מידע כוזב ודיסאינפורמציה, באתר איגוד האינטרנט הישראלי, 17 בינואר 2022
- ↑ Wardle, Claire; Derakhshan, Hossein (2017). "Information Disorder: Toward an interdisciplinary framework for research and policy making". Freedom of Expression.
- ↑ Grech, Jacob (2023-03-27). "Personalised media consumption, malinformation and the nature of platforms - In conversation with Hossein Derakhshan". 3CL Foundation.
- ↑ Karen Santos-D’amorim, Májory K. Fernandes de Oliveira Miranda, Misinformation, Disinformation, and Malinformation: Clarifying the Definitions and Examples in Disinfodemic Times, Encontros Bibli: revista eletrônica de biblioteconomia e ciência da informação 26, 2021
- ↑ Understanding Misinformation, Disinformation and Malinformation: Definitions and real-world examples – Sustainable Cooperation for Peace & Security, sustainablepeace.eu (באנגלית אמריקאית)
- ↑ Misinformation, Disinformation & Malinformation: A Guide, Princeton Public Library (באנגלית אמריקאית)
- ↑ אבישי גרינצייג יערה שפירא סולימאן מסוודה, טלי גוטליב שיתפה קונספירציה מאתר אחר - שהיא עצמה הפיצה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 24 בינואר 2024
- ↑ אנה פינס, "הפיצה אסופת שקרים בוטה": דיון בתביעתה של שקמה ברסלר נגד ח"כ טלי גוטליב, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 17 בספטמבר 2024
- ↑ Sullum, Jacob (22 במרץ 2023). "The Crusade Against 'Malinformation' Explicitly Targets Inconvenient Truths". reason.com.
- ↑ Wir, Andrey (16 במרץ 2023). "'Malinformation' and the Wrong Truth : By accepting the concept of "misleading truth," democratic society departs from its foundations". Discourse Magazine.